תשובות הרשב"א/חלק ז/תסט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ישראל שהיה חייב לגוי והגוי המחהו אצל ישראל שחייב לו מסתברא שאין דנין דין מעמד שלשתם כיוצא בזה שלא נתקן מעמד שלשתן אלא משום תקנות הלווים שאם אתה אומר שאין המלוה יכול להנות משלו עד זמן הלואתם גם הוא ימנע ולא ילוה ונמצאת נועל דלת בפני לווין. וכדאמרי' בפירקא קמא דגטין גבי מעמד שלשתן במלוה טעמא מאי אמר אמימר נעשה כמי שאמר ליה בשעת מתן מעות משתעבדנא לך ולכל מאן דאתי מחמתך מכל מקום משום תקנות לווין נעשית אלא דאפי' למקנא לנולדים תקנוה ועשאוה כהלכתא בלא טעמא. וכיון שכן בישראל לוה מישראל תקנוה אבל לא בישראל שלוה מגוי או גוי שלוה מישראל לא תקנו: