תשובות הרשב"א/חלק ז/תמט
המקדיש שדה לעניים וצוה שיחלקו הפירות לעניים בכל שנה ושנה ורצו הצבור לשנות ולהוציא הפירות לדברים אחרים. אין רשות בידם ואפי' הסכימו בכך שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר שכיון שצוה זה שיחלקו הפירות לעניים גלה בדעתו שאינו רוצה שישנו אותה כלל ואינו דומה למה שאמרו ורשאין לעשות קופה תמחוי ותמחוי קופה ולשנותם לכל מה שירצו דהתם בצדקה שהיא נגבית בכל יום וכל הנותן על דעת הגבאין הוא נותן והגבאין גובין לפרנס העניים ליום או ליומים כדי ספקם ואם יצטרכו יותר יחזרו ויגבו והוא הדין למה ששנינו בערכין מי שהתנדב נר או מנורה לבית הכנסת עד שלא נשתקע שם בעלים אסור לשנותה משנשתקע שם בעלי' מותר בשיש ספק לבית הכנסת חוץ מזה אבל בזמן הזה שאין הצבור מספיקין צרכי ענייהם לגמרי ואינם ממלאים חסרונם ועמד יחיד והקדיש לעניים ולהוסיף על קצבתם אין ספק שאין הצבור רשאי לשנות הקדש זה לדברים אחרים ואם עשו כן הרי אלו גוזלין את העניים וזהו ששנינו בשקלים מותר עניים לעניים מותר עני לאותו עני מותר שבויים לשבויים מותר שבוי לאותו שבוי וכן כתב גדולי האחרונים ז"ל: