תשובות הרשב"א/חלק ז/שצח
ענין חליצה לרשב"א ז"ל[עריכה]
קביעות מקום גם באמירה ב"ד ג' או ה' שלא יהיו קרובים ושיהיו שם עשרה בני אדם לפרסומי מילתא בית דין בישיבה ושניהם הוא והיא בעמידה לדעת אם זו אשת המת ואם זה הוא אחיו. להכיר אם הוא והיא גדולים לדעת אם יש שלשה חדשים שמת הבעל. לדעת אם יש סימנין ואפי' בסימן העליון די. שלא אכלה האשה. לשאול אם רוצה ליבם או לחלוץ. להקרותה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי בלא הפסקה. להקרותו לא חפצתי לקחתה. להקנות לו הנעל. לחלוץ ברגל ימין יחף. ולומר לו הוצא לך רגלך. לחבקו יפה ולקושרו ברצועות שני קשרים זה על גב זה. להסמך הוא לכותל ולהדק רגליו בקרקע. לחלוץ היא בידה הימנית בלא סיוע מהשמאלית כלל. להתיר הקשרים ולשלוף הנעל מן העקב כלו. תרוק בפניו רוק הנראה מפיה לעיני הדיינין להקרותו ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל כל העומדים שם עונין חלוץ הנעל ג' פעמים: כתיבת גט חליצה ולחתום שלשה במותב תלתא כחדא הוינא וכו' כדכתי' בהלכות הרב אלפסי ז"ל וזהו מה שכתב הרב אלפסי ז"ל בהלכותיו ביום פלוני דהוא יום כדין וכדין לבריאת העולם למנינא דרגילנא למימני במתא פלניתא אנחנא דיינא דמקצתנא חתימין לתתא במותב תלתא כחדא הוינא בי דינא וסליקית לקדמנא פלוני' בת ר' פ' ארמלתא דפ' בר פ' והקרבית לקדמנא גברא חד דשמיה פ' בר פ' וכך אמרה לנא פלניתא דא פלוני בר פלוני אחוה דפלוני דנא מאבוה הוינא נסיבנא ליה ושכיב וחיי לרבנן ולכל ישראל שבק ובר וברת ירית ומחסן ומוקים שמיה בישראל לא שבק והדין פלוני אחוהי חזי ליבומי יתי וכען דייני אמרו ליה אי צבי ליבומי יתי ייבם ואי לא ליטלע לי קדמיכון רגליה דימינא ואשרי סיניה מעל רגליה ואירוק באנפוהי ואשתמודעינהי לפלוני דנא דאחוהי דפלוני מאבוהי הוה ואמרנא ליה אי צבית ליבומי יתה ייבם ואי לא ליטלע קדמנא רגלך ימינא ותשרי סינך מעל רגלך ותירוק באנפך וענה ואמר לית אנא צבי ליבומי יתה מיד אקרינוה לפלוני דא מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי ואף לפלוני בר פלוני דנן אקרינוהו לא חפצתי לקחתה ואטלע ליה רגלי ימינא ושרת סיניה מעל רגליה ורקת באנפוהי רוקא דאתחזי לנא מפומא על ארעא ותוב אקרינה לפלניתא דא ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל ואנחנא דייני וכל דהוו יתבין תמן בבי דינא ענינא בתרה בית חלוץ הנעל תלתא זימני ומדאתעביד עובדא דנא קדמנא שרינוה לפלניתא דא למהך להתנסבא לכל מאן דתצבי ואינש לא ימחה בידה מיומא דנן ולעלם. דא גיטא דחליצותא דא דכתבנא וחתמנא ויהבנא לה לזכו כדת משה וישראל וחתמין על זה תלתא גברי ולא בעי לאמתוני בתר חליצה תלתא ירחי אלא שריא לאלתר לכל מאן דבעיא ואין אומרים דברים אלו אלא בעמידה ע"כ כתב הר' אלפסי ז"ל בהלכותיו: צורת מנעל צורתו כצורת בית רגל שעושין מן הבגד לבתי שוקים אלא שהעקב הוא עור שלם והכל עור אחד ותפירתו מן הצד במקום אחד וכן הוא תפור למטה בצד הרגל ויש לו כעין צוארי מנעלים שעושין הולכי דרכים ויש לו רצועה אחת וכורכין הרצועה שתי כריכות סביב צואר המנעל בשתי אזנים שתופרים בגופו של מנעל שתים מכאן ושתים מכאן ומעבירי' הרצועה שתי כריכות באותן אזנים ואין למנעל צורת כף רגל שקורין שול"ה אלא כעין בית רגל שעושין לבתי שוקים שלנו ולא יהיה תפור אלא בעור: