תשובות הרשב"א/חלק ז/שלח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שטר שכתוב בו נאמנות כשני עדים והוציא הלוה עליו שובר אינו כלום ויש אומרי' שאפי' הודה המלוה בפני ב"ד יכול לחזור בו ולומר לא היו דברים מעולם והביאו ראיה מההיא דגרסינן פ' שבועת הדיינין (שבועות ד' מ"א ע"ב) ההוא דאמר ליה לחבריה לא תפרעון אלא בפני תרי דתנו הילכתא אזל פרעיה ביניה לבין דידיה ואתניס זוזי אתא לקמיה דרב נחמן א"ל אין קבולי קבלת מיניה ואמינא להו פקדון בידי עד דמייתי בי תרי דתנו הילכתא ומקיים תנאיה אמר ליה כיון דקא מודית דקבלתינהו מיניה פרעון מעליא הוי מאי אמרת לקיומי תנאיה זיל ואייתינהו דהא אנא ורב ששת דתנינן ספרא וספרי וכולא תלמודא אלמא שמעינן מיניה דאע"ג דאודי קמיה דרב נחמן דבי דינא הוא מאי דאודי קמייהו לא מהני עד דאתי זוזי ופרעיה קמיה וקמיה דרב ששת. ויש אומרים דכל שהודה בב"ד אין לאחר הודאה כלום וההיא דרב נחמן מילתא בעלמא הוה דקאמר ליה לומר אם אתה חפץ עוד שיתנם באפי תרי דתנו הילכתא זיל ואייתינהו: