תשובות הרשב"א/חלק ז/קנט
שאלת מי שנשבע לחבירו לפרוע לו מנה ליום נועד והגיע הזמן ביום טוב או בשבת מה יעשה ויפטר. ואם לא יפרע יקרא עבריין או לא: תשובה אם המלוה עמו ואפשר להאריכו יאריכנו ואם לאו ישאל מדעתו על שבועתו דקיימא לן דנשאלים לנדרים שהם לצורך השבת בשבת. וזה הואיל ונשבע לפרוע בו ביום אם אינו נשאל עובר בשבת מיהא. ואין לך צורך השבת גדול מזה. ואם אין המלוה שם או שאין שם מי שיתירנו או שנשבע בענין שאי אפשר להתירו מוטב שיטלטל המעות ויפרע כדי שלא יעבור על שבועתו דשבועה דאורייתא חלה על איסורין דרבנן וישנה אפי' בלאו והן כדאיתא פ' שבועות שתים בתרא (שבועות ד' כ"א וכ"ב) גמרא שבועה שלא אוכל ואכל נבלות וטריפות בפלוגתא דריש לקיש ור"י דמי שנשבע לאכול גבינה של גויים צריך שאלה לחכם ולפיכך אם אי אפשר לישאל מוטב שיעבור שבות דרבנן דטלטול ועובדין דחול דרבנן ולא יעבור על שבועת בטוי ואפי' אם נשבע שתי שבועות זו כנגד זו אומרין לו שיעבור על הקלה ולא יעבור על החמורה כיצד שנינו בשבועות פרק שבועת בתרא (ד' כ"ט ע"א) שבועה שאוכל ככר זו שבועה שלא אוכלנה הראשונה שבועת בטוי והשניה שבועת שוא אכלה עובר על שבועת שוא לא אכלה עובר על שבועת בטוי ופריש (שם ע"ב) בגמרא דעובר אף על שבועת בטוי קאמר. וגרסינן בירושלמי כיצד עושין אמרי' ליה שיאכלנה מוטב שיעבור על שבועת שוא ולא יעבור על שבועת בטוי ואף אנו נאמר כן מוטב שיעבור על שבות דרבנן ולא יעבור על שבועת ביטוי ואף על גב דזימנין אחמור טפי בשבותין דידהו לגביה כדגרסינן ר"ה (דף ל"ב) אין חותכין אותו לא בדבר שיש בו משום מלאכה ולא בדבר שיש בו משום שבות והעמידום אפי' במקום כרת כהזאה ואיזמל. מכל מקום כיון דבשאר מקומות דחאום והקלו בהם אפי' משום שמחת יום טוב או משום ישוב ארץ ישראל ואף אנו נקל בזה מן הסתם וכדקיימא לן דבדרבנן עושין מעשה ואחר כך שואלים כדאיתא בעירובין פ' הדר (סח) גבי עובדא דההוא ינוקא דאישתפיך חמימי וכו'. אלא שאני מסתפק עדיין בזה לפי שכ"כ שבות שיש בו מעשה ביד ישראל יראה משם דאסור מדאמר אביי בעי לאותובי הזאה ואיזמל ואמר ליה רב יוסף ולא שני לך בין שבות שיש בו מעשה לשבות שאין בו מעשה דמשמע דכל הפירוש דרב יוסף קבל אותה קושיא דאביי דאמר מה הזאה שבות ואינה דוחה שבת אף אמירה לגוי שבות אלא שדוחה אותה רב יוסף דהיינו בשבות שהוא על ידי ישראל כהזאה אבל בשבות דאמירה לא. וכן שבות דאמירה נמי שני לן בין מלאכה דאורייתא כגון אמירה שבמלאכה דאורייתא וכדעת הר"ב אלפסי ז"ל אלא הנכון למעשה ע"י שאלת חכם ואם אינו באפשר אנוס הוא ואינו עבריין: