תשובות הרשב"א/חלק ז/קכח
עוד נשאל בראובן שלוה משמעון לזמן בשבועה וחזר ולוה שלא בזמן אלא כל זמן שירצה לפורעו ושלא בשבועה ותוך זמן השטר הראשון פרע לו סתם מנה ועכשיו כשבא זמן השבועה תבעו והלה טוען שאותו שבשבועה פרעתיך אף על פי שהיה תוך הזמן הייתו מתפחד שמא בא הזמן: והשיב שהדין עם שמעון דחזקה דלא עביד איניש דפרע בגו זימניה חזקה גמורה היא שסומכים עליה אף גבי יתמי ולא עוד אלא אפי' אמר לו ראובן בשעת הפירעון אותן שבשבועה אני פורע לך וקבלם ראובן סתם ואמר לא על אותן שבשבועה קבלתי אלא מחמת השטר השני הדין עמו והראיה מההיא דאבימי בד"ר אבהו (כתובות פ"ה ע"א) שאע"פ שהשליח נתנן על פירעון החוב בשטר הראשון מקבלם אומר לא על דעת כן קבלתים אלא סטראי דאית לי גביה. ועוד דגרסינן בפרק קמא דקידושין (דף י"ג) תניא אמר לה כנסי סלע זה שאני חייב ליתן וחזר ואמר התקדשי לי בו בשעת מתן מעות רצתה מקודשת לא רצתה אינה מקודשת ופרישנא רצתה דאמרה אין לא רצתה דאישתיקא מאי טעמא דיכולה למימר אין שקלי ודידי שקלי: