תשובות הרשב"א/חלק ז/קטו
עוד כתב שלווים הנאמנים שהיא רבית קצוצה וכן כשמוכרים פסק אחד בפחות חדא. כי כשמחרימין הקהל לפרוע לזמן פלוני לא למלוים נשבעו ולא המלוים מכרו חנם ואין זה אלא כאומר לחבירו הלוינו מנה שנשבעתי לקבץ ממוני ולזמן פלוני אתנם לך ועוד שמא נתחייבו העדים מלוה על פה ובמה קונה זה הא צריך מעמד שלשתן. וא"ת היא הנותנת דכיון דלא קנה מתנה הוא דיהיב ליה. ליתא דמכל מקום לא גרע מריבית מאוחרת ואיני מוצא צד היתר אלא זה. והוא שהקהל יחייבו עצמם בשטר לאחד במנה או במאתים לפרוע לזמן פלוני ואותו שנתחייבו לו ימכור זה החוב בפחות כי זה מותר מן הדין אלא שאני חוכך בו משום הערמת ריבית: