לדלג לתוכן

תשובות הרשב"א/חלק ז/פו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

עוד נשאל הנשבע על הככר דקי"ל אפי' אכלה כולה נשאל עליה. אם נשבע עליה על דעת רבים ועבר ואכלה מהו להתיר לו. והשיב דבכי הא אפי' לדברי ר"ת ז"ל מתירין לו דהם נמי מסכימין וכמקרי דרדקי הוא (גיטין ל"ו בכורות מ"ו) דהא התם טעמא משום דאנן סהדי דאדעתא דלא אשכחו דייק כוותיה לא אדרוה ואף הרבים שנדרו על דעתם לדעת זה מסכימים והילכך מתירים והכא נמי עד שלא אכלה אין דעתם מסכמת כאחת להתיר לו ואעפ"י שמתחרט או מצא פתחים שיש לו. ושם פתחיו ביד הרבים דעת רבים אינה מסכמת לדעת אחד לומר לאו אהכי נדר אבל כאן שעבר ואכל כולי עלמא מסכימין דעל דעת שיאנוס אותו יצרו וישמע לו וישכב בענשו כל ימיו לא נדר: