תשובות הרשב"א/חלק ו/רנ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלת אפוטרופא שמת קודם שהגדיל היתום וכשהגדיל היתום תבע מיורשי האפוטרופס להחזיר לו נכסיו. והיורשין טוענין שאביהם החזיר הכל והיתום טוען קטן הייתי באותה שעה שמת אביהם ומסתמא לא השיב דאילו השיב פושע היה.

תשובה לא מבעיא אם לא מסרו לו ב"ד או אביהם של יתומים דבר ידוע אלא שמינוהו סתם על היתום דאין ליתום על היורשין כלום שהרי אינו יכול לתבוע שום דבר ידוע ושמא לא קבל מנכסי היתום כלום. אלא אפי' מסרו בידו דבר ידוע כמו מעות או ש"ח וגבה אותם אי נמי מטלטלין ועכשיו אינם מצויין ביד היורשים הרי אלו פטורין דשמא האכילם ליתום או אירע בהן אונס. ואם מינהו שהוא פטור מגניבה ואבידה שמא נגנבו או נאבדו והיורשים פטורים וטועני' בשטר היוצא על היתומים שאינו גובה אלא מחצה. ומ"מ היורשים שטענו שאביהם שמא החזיר הכל טוענין להם כמ"ש. אבל אם טענו אבינו החזיר הכל אין טוענין להם שאם עשו עצמן בטענה זו כברי ואינם טוענין טענת יורש אלא טענת בריא ובכל כי האי אין טוענין להם. וכדמוכח בפ' ח"ה (דף ל"א) גבי זה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי וכן בכתובות בפ' דייני גזירות (ד' ק"ט ע"ב) בהדי הוא שעשה סי' לא' והרי הוא כאביהם שאמר החזרתי בעודנו קטן. ועכ"ז לא ראיתי לחייב את היורש דשמא מקצת נאבד ומקצת החזיר ואפי' תדין אותו כפושע לא נודע בכמה פשע שנחייב היורשי' בו ועוד דשמא לא פשע בחזרתו אם הגיע היתום לעונת הפעוטות דשמא מסר לו מעות ללמדו ולהרגילו במשא ומתן כדרך כל הארץ וע"כ אמרו הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין.