תשובות הרשב"א/חלק ו/סג
סימן סג
[עריכה]עוד בפרק החולץ (ד' מ"ט ע"א) הכל מודים בבא על הנדה ועל הסוטה שאין הולד ממזר. ופרש"י ז"ל משום דסוטה לאו חייבי לאוין דשאר היא ותפסו בה קידושי דאף לאחר שזינתה לא פקעי קידושין הראשונים. הילכך קאמר אביי דאפי' לר"ע לא הוי הולד ממזר. וזה פלא לי דהא במחזיר גרושתו דגופא דקרא דלהיות לו לאשה מיירי בה לא תפסי קידושין והולד ממזר. ובסוטה לבעל דלא איירי ביה גופיה דקרא אלא מיתורא תפסי קידושין ואין הולד ממזר ע"כ.
תשובה כבוד רבינו במקומו עומד אבל רש"י ז"ל לא כן כתב כמו שכתבת ועירוב דברים אני רואה כאן. אלא שרש"י ז"ל תרתי קאמר וז"ל בבא על הסוטה ואף על גב דאי בחייבי לאוין הוא מודה ר"ע דפליג אדרבנן דמתני' במחזיר גרושתו וקאמר דהולד ממזר אף על גב דחייבי לאוין דלאו דשאר הוא הכא מודה דאין הולד ממזר. וכ"ש לאידך ר"ע בר פלוגתיה דשמעון התימני לא הוי ממזר. משום דסוטה לאו חייבי לאוין דשאר היא דקא תפסי בה קידושין וכו' נמצא וכו'. מ"ש משום דלאו חייבי לאוין דשאר הוא טעמא בלחוד ותפסי בה קידושין טעמא אחרינא. לומר דלאידך ר"ע פשיטא דלא הוי ממזר משום דלאו חייבי לאוין דשאר הוא. אלא אפי' לר"ע דאמר דאפי' בחייבי לאוין דלאו דשאר הולד ממזר מ"מ בהא מודה משום דתפסי בה קידושין. ומאי דק"ל למר היאך אפשר במאי דקא מיירי ביה קרא לא תפסי קידושין והוי הולד ממזר ומאי דדרשי' מיניה לא הוי הולד ממזר ותפסי בה קידושין? איני יודע כונת רבינו למה הקשה כך על פרש"י ז"ל והלא בגמ' מפורש כן. ומ"מ לאו קושיא היא דעיקר דרשא דדרשי' מאחרי אשר הוטמאה לרבות סוטה שנסתרה לא דרשי' אלא לרבות אותה לאיסור אצל הבעל. אבל גרושה לאחר שנשאת לא תפסי בה קידושין משום דכתיב ביה בהדיא לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה. ולא עוד אלא שיש מפרשים דאדרבא הא דאמרי' בגמרא דסוטה תפסי בה קידושין לאו כמו שפרש"י ז"ל משום דפקעי קידושי' דא"כ נדה נמי ת"ל דתפסי בה קידושין מה"ט. ואנן בשילהי האומר אמרי' נדה דתפסי בה קידושין מנ"ל דכתיב תהיה בנדתה אפי' בשעת נדתה תהא בה הויה. אלא סוטה דתפסי בה קידושין מדכתיב להיות לו לאשה אחרי אשר הוטמאה וכי כתיבה טומאה בסוטה כתיבה והויה נמי בה כתיבא. אלמא לא דרשינן מינה למהוי כגרושה דלא תפסי בה קידושי' אלא להיות טמאה ואסורה כגרושה. והולד ממזר נמי מהאי טעמא הוא דכל שאין קידושין בחייבי כריתות הולד ממזר. אבל בסוטה דא"א לומר שלא יהיו קידושין תופסין בה כדאמרינן ואף על גב שנאסר על כרחין אין הולד ממזר דלא הוי כחייבי כריתות.