לדלג לתוכן

תשובות הרשב"א/חלק ה/רסא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


סימן רסא

[עריכה]

שאלת: [ראובן] אבד שטר חוב שיש לו על שמעון, ורוצה להחרים כל מי שבא לידו אותו שטר, שיודיע לברורים. ושמעון מוחה ואומר: כבר פרעתיו. ואם תחרימו, יביאני בערכאות של נכריים, ויחייבוני על פי דינם. אבל אם ירצה לקיים, שלא יעמידני בערכאות של נכרים, יחרים. וראובן אומר: אם יתחייב בדיני ישראל מוטב. ואם [לא], אביאנו בערכאות של נכרים. והברורים אומרים: שלא להחרים, הואיל והעיז פניו לומר, שיביאנו בערכאות של נכרים. הדין עם מי?

תשובה: הדין עם שמעון והברורים. ששטר שנפרע, שורת הדין לא לזה ולא לזה, ואין לראובן על שמעון, אלא שבועה היסת, ככופר בכל. ואם יעמידנו בערכאות של נכרים, שלא כדין הוא עושה, וכיון שהוא אומר כן, אינו בדין שיחרים. ואפילו אם החרים, וישנו ביד אחר, כשמצאו לא יחזירנו. ואף אם החזירו, אינו מוחזר, ושלא כדעת הרמב"ם ז"ל. ויש לנו בזה, ראיה מכרעת.