תשובות הרשב"א/חלק ה/קנא
סימן קנא[עריכה]
ולענין מה שאמרתם, שאיישב לכם מ"ש הרמב"ם (בפי"ב מהל' מו"ל ה"ה): במנה זה ושדה זה, נותנין, ואין צריך להעמיד אפוטרופוס. ובנמצא שדה שאינה שלו, כתב: נזקקין להם ומעמידין להם אפוטרופוס, לטעון ולדון.
מה אשיב על דברי הרב ז"ל, וגם בעיני דבריו תמוהין במקום, זה שהרי בהדיא. אמרי' בערכין, בפ' שום היתומים (דף כ"ב ע"ב), והיא אותה שהביא הרי"ף ז"ל, בפ' אלמנה ניזונת. אמר רבא: הלכתא: אין נזקקין לנכסי יתומים. כלומר: משום חשש שובר. ואי אמר: תנו; נזקקין. שדה זה ומנה זו, נזקקין, ואין מעמידין אפוטרופוס. שדה סתם ומנה סתם, נזקקין ומעמידין אפוטרופוס. אמרי נהרדעי בכולהו נזקקי', ומעמידין אפוטרופוס, לבד מנמצאת שדה שאינה שלו, דאחזוקי סהדי בשקרא לא מחזקינן. פי': כולהו; ואפי' במלוה. דנהרדעא, היינו דרב נחמן דאמר התם: מריש, לא הוה מזדקיקנא לנכסי דיתמי. כיון דשמעית להא דאמר רב הונא חברין, משמיה דרב יתמי דאכלי דלאו דידהו, ליזלו בתר שבקייהו; מכאן ואילך מזדקקנא, לבד מנמצאת שדה שאינה שלו, דנזקקין ואין מעמידין אפוטרופוס. אמר ר' אשי: הלכת': אזדקוקי' לא מזדקקינן, דהא אמר רבא: אין נזקקין. ואי מזדקקין, מוקמי' אפוטרופוס, דהא אמרי נהרדעי. פי' רב אשי פסק להחמיר, כדברי רבא. ונהרדעי כרבא דאמר: אין נזקקין למלוה, לבד מתנו מנה ושדה, בין: זו; בין סתם. ודלא כנהרדעי, דמקילי ואמרי' דנזקקין בכולהו, ובמנה זו ושדה זו, מחמיר כנהרדעי דאמרי: לכולהו מעמידין אפוטרופוס, לבד מנמצאת שדה שאינה שלהם, דאחזוקי סהדי בשקרא לא מחזקינן, בין לרבא בין לנהרדעי. נמצאת אומר: דלרב אשי, דהוא בתרא, אפי' מנה זו ושדה זו מעמידין אפוטרופוס. ובנמצאת שדה שאינה שלו, אין צריך להעמיד אפוטרופוס.