לדלג לתוכן

תשובות הרשב"א/חלק ה/לא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


סימן לא

[עריכה]

(עיין תשובה הקודמת/ כתבת: והרב הנז' )הראב"ד/ כתב כרבה, דהכא דעבד כערסלא, ולא אמרינן פי תקרה יורד וסותם, ואפי' לרב. וזה תימה לי מאד. דלריהטא דשמעתא, דהל' כר' זירא, וסבר לה כרב לריהטא. אבל רבה, דחיק תלמודא לאוקמי כוותיה, ושינויא היא, ואשינויא לא סמכינן. ועוד, מהדר תלמו' למילתיה דר"ז, וקאמר מודינא לך, ושקלו וטרו אביי ורב יוסף עלה. משמע דהלכה כמותו. ועוד, דהלכה כדברי המיקל בעירובין. ואחר שהוקשה לי זה בדקתי בספרי הרמב"ם ז"ל, ומצאתי שפסק כן ע"כ.

תשובה: מסתברא ודאי כרבה, דעביד כערסלא. ומן הטעם שכתב הוא ז"ל (הראב"ד), דקי"ל דאין קורה ד' מתרת באורכה, אלא במים בלבד. ועוד, דסתמא דמילתא דרבנן דר"י, ס"ל בבונה ע"ג ב' בתים. [כן], ואף על גב דקי"ל כר"י בעירובין, הא אמרי' בפ' חלון (דף פא ע"ב), ובפ' כל גגות (דף צה ע"א): בעירוב אמרתי לך ולא במחיצות. ואני תמה: למה לא הביא הרב ראיה, מדאביי ורבא, בפ"ק דסוכה (דף יח ע"א), דאמרינן בהדיא: דבמפולש לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם. וגם הרי"ף ז"ל, כתב כן בפ' כל גגות, וז"ל שכתב שם. איתמר: אכסדרה בבקעה, רב אמר: מותר לטלטל בכולה; ואף על גב דליכא אלא ג' מחיצות, אמרינן פי תקרה יורד וסותם, וקי"ל כוותיה, ע"כ. אלמא: דוקא בג' מחיצות אמרי': פי תקרה יורד וסותם. הא בפחות, לא. ומיהו, לאו דוקא בג', (או) [אלא אפי'] שתים. דלא עריבן, ובג' איכא גיפופי (הא). [או] בעריבן אפי' בשתים. מדאקשי' להדיא, בפרק כל גגות, משתי רוחות נמי, לימא פי תקרה יורד וסותם ומים כשתים דעירבן, א"נ בדלא עריבן, והוא דאיכא גיפופי. ומאי דכת' מר: דהל' כר' זירא, מדשקלו וטרו אביי ורב יוסף במאי דקאמר ר"ז מודינא. אגב חורפיה דמר, לא עיין בה. חדא, דבמאי דמודה ליה לרבה, אמאי לא לישקלו וליטרו ביה. ועוד, דהא אביי גופיה הוא דאמר בפ"ק דסוכה (שם (י"ח)): בההיא מודינא דכמבוי המפולש הוא. דאלמא: מודה אביי בדעביד כערסלא. כלומר, שעמד באמצע השדה, והוא מפולש מכאן ומכאן, דלא אמרי' פי תקרה יורד וסותם. והרמז"ל (והרמב"ם ז"ל) כתב: שקירויו מתירו, מפני שפי תקרה כו'; לא בדעביד כערסלא נקטה, אלא כפלוגתא דרב ושמואל באכסדרה בבקעה נקטה. ותדע, שגם בפי"ז (הל' ל"ה) כתב: אכסדרה בבקעה מותר לטלטל בתוכה, ואף על פי שהוא ג' מחיצות ותקרה, שאנו רואין כאלו פי תקרה יורד וסותם רוח ד', ע"כ. גם מ"ש כאן. וכאן דברים המתמיהין הם, בהם ע"ד הסוגיות שבגמ' במקצת דבריו. ומ"מ אינו רואה לך סיוע מדבריו. אדרבה, הם מסכימין לדברי הראב"ד ז"ל.