תשובות הרשב"א/חלק ה/כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


סימן כו[עריכה]

שאלת: הא דאמרינן בעירובין (דף ד:): חצר שאינה ניתרת בלחי וקורה וכו'. ק"ל: לימא לא תהא חצר ניתרת בלחי וקורה, ק"ו ממבוי. ומה מבוי שאינו ניתר בעומד מרובה על הפרוץ, דאכתי לא קיים, דעומד מרובה יותר במבוי?

תשובה: חצר שאינה ניתרת בלחי וקורה, לא בא בספק. ודבר ברור היה בידם, דצריכא פס ד', עד שאמרו (שם (עירובין ד') בע"א): א"ר יהודה אמר רב: מבוי שאורכו כרוחבו, אינו ניתר בלחי משהו. ואמר ר' חייא בר אשי: מבוי שאורכו כרוחבו אינו ניתר בקורה טפח. וא"ר זירא: מכוון שמעתתא דסבי. כיון דאורכו כרוחבו, ה"ל חצר. וחצר אינה ניתרת בלחי וקורה, אלא בפס. וא"ר זירא: אי קשיא, הא קשיא להו. הא לחי בפס משהו, ונישתרי. אישתמיטתיה הא דא"ר אסי א"ר יוחנן: פסי חצר צריכין להיות בהן ד'. אלמא: דבר ברור הוא אצלו, דחצר אינה ניתרת בלחי וקורה, אלא בפס ד', או בד' פסין.