תשובות הרשב"א/חלק ד/רצט
סימן רצט
[עריכה]שאלת: הא דאמרינן בפרק ארבעה אחין (דף ל): אבל היכא דלא אידחייא מהא ביתא לגמרי כו'. משמע דאי לאו דר"י אמר רב, ס"ד דמיבמה. והנה זה פלא. דהא במתני' לא אידחא לה מהאי ביתא לגמרי, ותני עלה: זו היא שאמרו. ואכתי הוה מצי פריך: מאי קמ"ל? חנינא: ה"ז אסורה עליו עולמית, ע"כ.
תשובה: האי קושיא לא ידענא לה, ואיני יודע מאי זו קא פריך מר? דמהא דרב יהודה, שמעינן יבמה שעמדה עליו שעה אחת באיסור, אף על פי שלבסוף נראית, אסורה עליו עולמית ואף על גב דלא אידחי' מהא בית' לגמרי. ובכולה מתניתין ליכא כי האי. דהא בבא קמא, לא איחזייא ליה לבעל אחות, לבסוף ובבבא בתרא, אף על גב דאיחזיא ליה לבסוף, מ"מ דינא דאידחיא מהא ביתא לגמרי, דליכא אלא חד יבם. והיינו שמעון, שהיה בעל אחות רחל. והלכך, אסורה לשמעון זה, משום דליכא הואיל, דנימא הואיל וחזייא לאחריני, חזייא נמי לשמעון זה. הלכך ליכא בכולה מתניתין, דנשמע מינה בדינא1 דרב יהודה.