תשובות הרשב"א/חלק ד/רטז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


סימן רטז[עריכה]

למונטוסון.

אמרת שמצאת בס' המצות לרב ר' משה מקוצי ז"ל, שאין הנדוי חל על הקרובים, וקיום שטרות בקרובים כשר. ושאלת: מנין לו?

תשובה: אנו בדקנו בס' המצות להרב ז"ל, ולא מצאנו לו כן, ואלי אחרים כתבו כן בספרו. ומ"מ אני אומר: שאפשר כי מי שכתב כן, למדה ממה ששאלו בפ' אלו מגלחין (ט"ו ע"ב): [מנודה] מהו בתשמיש המטה? ואם איתא שאפי' אשתו נוהגת לו נדוי, ואסירא לשכב בתוך ד"א, תשמיש המטה מבעי! ומכאן למדה, גם הרב רבי אברהם ב"ר דוד ז"ל, שאין אשתו נוהגת לו נדוי בעצמו. ולשאר קרובים, משמע שהוא אסור. מדגרסינן ברפ"ק דנדרים (ז ע"ב): מר זוטרא חסידא, כי מחייב בר בי רב שמתא, משמת נפשיה, והדר משמת בר בי רב. וכי עייל [לביתי'], שרי לנפשיה. דאלמא: משמע לכאורה דאי לא אקדים ושרי לנפשי', בני ביתי' אסורין לו. ולענין קיום שטרות, בירושלמי אסרו. אבל אני דעתי נוטה להלכה אבל לא למעשה, דעדי קיום קרובים למלוה וללוה, כשרים. מדאמרינן: אין העדים חותמין על השטר, אם לא קראוהו. אבל הדיינים חותמין על השטר, אף על פי שלא קראוהו, ואם איתא, ליחוש שמא עדי הקיום קרובים למלוה או ללוה. והדברים עתיקים, ואין זה מקום אריכות.