תשובות הרשב"א/חלק ד/רו
סימן רו[עריכה]
שאלת: מאימתי מברכין ברכת אירוסין? קודם קידושין, כמ"ש (פסחים דף ז:): כל המצות כולן מברכין עליהם עובר לעשייתן, א"ד לאחר הקידושין? דאי קודם קידושין, דילמא הדרי בהו, ונמצאת ברכה לבטלה. ואמרת: שדעתך נוטה שלאחר קידושין, מידי דהוה אברכת: להכניסו; שאינו מברך עד לאחר המילה, כל שאין האב מל את הבן.
תשובה: מסתברא כמו שאמרת, ומן הטעם שאמרת: שאין מברכי' עד שמקדשין, דדילמא הדרי בהו. שהרי אפי' לאחר אירוסין, חששו לברכת שהשמחה במעונו; עד דרמו שערי באסיתא. וכדגרסינן בפ"ק דכתובות (דף ח): רבינא איעסק ליה לבריה, בי רב חביבא. בריך משעת אירוסין. אמר: קים לי בגוייהו, דלא הדרינהו; ולא איסתייעא מילתא, והדרי ביה. וכ"ש קודם קידושין, דאיכא למיחש דדילמא הדרי בהו, א"נ אתי אחרינא ומקדש1 ליה. כעובדא דאתמר ביבמות (דף קי), בההוא דאותבוה אבי כורסייא, ואתא חבריה ויטפה מיניה. אבל הראיה שהבאת מברכת מילה, אינה דברי הכל. שרש"י2 ז"ל כתב: מל אבי הבן, מברך תחילה, דכל המצות כולן מברכין עליהן עובר לעשייתן. אלא שר"ת ז"ל אחיו, חולק עליו, מפני שהברייתא סדרה: ברכת המל, וברכת האב, וברכת העומדין שם. דאלמא, לעולם סדרן של ברכות כך הוא, ואפי' מל אבי הבן. וטעמא דמילתא, לפי שברכת האב אינה אלא כברכת השבח, על שזכה להכניסו בברית, כמו: אשר קדש ידיד מבטן. ומשמו של הרי"ף ז"ל אמרו, דכתב בתשו': דבין במילה, בין באיסורין, מברכין עובר לעשייתן. ומיהו י"מ, כמו שאמרת, ומעמידין סידור הברכות מהברייתא, כשלא מל אבי הבן, שכן דרך רוב הנמולין להיות נמולין ע"י אחרים. נ וכשהאב מל, מברך להכניסו קודם המילה. וכ"כ הרב בעל העיטור, והגאון רב שלום ז"ל וכן עושים מעשה אצלנו, בברכת אירוסין עושים מעשה בכל המקומות ששמענו, כמו שאמרת.