תשובות הרשב"א/חלק ד/קעד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


סימן קעד[עריכה]

ומה ששאלתם: קטנה שנשבע אביה להזמינה לזמן פ' לראובן, לקידושין ולנישואין, ולהזקיקה להנשא לו וכשהגיע הזמן, לא רצתה היא להתקדש, ועדיין היא קטנה או נערה. מי אמרינן, כיון דברשותו היא בעודה נערה לקבל קידושיה, מי חייב דהא בידו לקיים שבועתו ע"י עצמו. או אינו מחויב, מפני שלא נשבע שיקבל קדושיה לזמן, אלא שיזמיננה ויזקיקנה להנשא לו? וכיון שהוא מזמין ומצוה לה שתתקדש לו, אלא שהיא אינה רוצה בו, מה יש לו עוד לעשות, הרי קיים מה שנשבע.

תשובה: רואה אני את האב מחויב לקבל קידושיה ולמוסרה לחופה, שהרי עיקר השבועה על כך היה. שאילו קבלה היא קידושין בעודה קטנה או נערה, שלא מדעת האב, אינה מקודשת. וכשאומר לה האב: צאי וקבלי קדושיך; מצד שליחות האב היא, והרי הוא כאילו קבלם הוא והילכך, כל שנשבע שיזקיקנה הוא לקידושין, היינו שקבל1 הוא הקידושין, או שיזמיננה ויזקיקנה אפי' על כרחה, ולקבל הקידושין מחמתו ולהנשא. שהרי האב מוסרה לחופה, ואפי' בע"כ.