תשובות הרשב"א/חלק ד/קנא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


סימן קנא[עריכה]

פירפיניאן.

שאלתם: שומרת יבם שמתה, והיא יבמת כהן, מהו שיטמא לה, כיון שהוא קובר? דטפי עדיפא מארוסה, דהא ירית לה. או דילמא: ארוסה עדיפה, דהוא מפר לה בשותפות, מה שאין היבם עושה כן. אלא קרוביה היורשים נ"מ (נכסי מלוג) קוברים אותה, והוא פורע ההוצאה.

תשובה: תחילת כל דבר, אנו צריכין לדעת: כאן שמטמא לבתו, אם עיקר הדבר תלוי בירושה: שהיורש מטמא, שאינו יורש אינו מטמא? ובאמת אין הדבר תלוי בירוש'. שהרי אינו מטמא לאחותו אנוסה ומפותה ומוכת עץ וארוס' שנאלמנה, ואף על פי שהוא יורש, ולא שרי ליטמא לה. וכן אשתו פסולה, דמטמא הוא לאשתו כשרה ואינו מטמא לאשתו הפסולה. ומה שאמרו בפרק האשה רבה (פ"ט ע"ב), גבי: אשתו קטנה: דתניא: יורש ומטמא לה. והא הכא דמדאורייתא אביה מטמא לה, ומדרבנן מטמא לה בעלה. ופרקי': משו' דהויא לה כמת מצוה. כיון דאב לא ירית לא2 קרי ולא ענו ליה דאלמא: כל שהיורש (אולי צ"ל שיורש) הוא, מטמא לה, משום מת מצוה מיהו דאי לא, קרי ולא ענו ליה. דאמרי': איהו ירית ואנן קברינן? לא היא. שאני אומר: דלא אמרו שם (יבמות פ"ט:) אלא במי שעשאוהו מדבריהם כבעל. לפי שקרוביה אומרי': אם הוא בעל ויורש כבעל, אף הוא יקבור כבעל. שקובר אשתו כשרה. ואם אינו כבעל לקבור, אף הוא לא ירש. אבל שיעשו אותו כבעל לירושה ושלא כבעל לקבור, לא צויתי3 אבל מי שהוא בעל מדאוריי' או קרוב, אף על פי שהן יורשין, אין זה כמת מצוה. שכבר יודעין שהתורה אוסרתו. זהו שנראה לי בפי' אותה שמועה. וכיון שכן, מסתברא לי: שהיבם שאמרו: שהוא יורש כל כתובתה, ואפי' נכסים הנכנסין והיוצאין עמה, כל שנפלו לה בחיי הבעל. שלא אמרו: נכסים הנכנסי' והיוצאי' עמה בחזקת יורשי האב, אלא בשנפלו לה כשהיא שומרת יבם. אבל נפלו לה תחתיו דבעל, אף הם בחזקת יורשי הבעל. וא"כ, עשינו אותו לגמרי כבעל לירושתה, ואם עשינו אותו כבעל לירושתה, נעשה אותו כבעל לקבור. דבעל מיהא משום מת מצוה, דלא4 קרי ולא ענו ליה. ואפי' לאותן שאמרת שכותבין: אין מיתת בלא בני תיהדר כתובת' לבי נשא, מסתברא כן. דהא נכסי מלוג שנפלו לה תחתיו דבעל, הוא יורש. ועוד: דכיון דיבם דעלמא מטמא לה, אין הולכין אחר זה שכתב כן, אלא אחר היבמין דעלמא. דכל שהן רואין יבמין דעלמא עשאום יורשים כבעל, אף הם אומרים: כיון שאתה עושה יבם כבעל, אף הוא יהא כבעל לקבור. ותדע לך: נושא קטנה שאמרו: שהוא יורש ומטמא לה, מי מפלגינן בין בשהכניסה לו נדוניא ויש לה נכסים שיירשם הוא, ובין שכתב לה משלו ואינו יורש ממנה כלום? אלא בין כך ובין כך יטמא לה, הואיל ועשאוהו כבעל, לירש כל שיש לה נכסים.