תשובות הרשב"א/חלק ד/קמו
סימן קמו
[עריכה]טרכונה.
ראובן שמת במונטבלאנק, ומנה על נכסי עזבונו אפוטרו*פוס את שמעון הדר בטרכונה. ומפני שאין שמעון יכול להשתדל בנכסי' שהם במונטבלאנק, רוצה לתת הנכסי' ביד לוי, קרוב לשכר ורחוק להפסד. הודיעני: אם יכול למנות אפוטרו*פוס אחר שהחזק (שמא צ"ל: שהחזיק) בנכסי יתומים. דקודם שהחזיק, פשיטא דיכול, וכדתניא בתוספ*תא (ב"ב פ"ח (הלכה ג')): אפוטרו*פין קודם שהחזיקו בנכסי היתומים, יכולים לחזור בהם. משהחזיקו, אין יכולין לחזור בהם.
תשובה: קודם שהחזיק בנכסים, אינו יכול למנות אחר תחתיו, ולא ליתן אותם למתעסק. דקודם שהחזיק, אין לו שום שייכות בנכסים, וכאיניש אחרינא דעלמא הוא. ולא אמרו בתוספתא (בבא בתרא פרק ח' הלכה ג') אלא שיכול לחזור בו קודם שיחזוק (צ"ל: שיחזיק) בהם, ואינו חייב בשמירתן. אבל לאחר שהחזיק בהם, נעשה שומר עליהם, וחייב בשמירתן ובפשיעתן. אבל לעיקר הדין ששאלת, אם יכול למוסרן ליד מתעסק, קרוב לשכר ורחוק להפסד? דע: משפטא של שמועה שבפ' איזהו נשך (ע' ע"א) [משמע]: שאינו יכול. דגרסי' התם: (בבא מציעא ע') א"ל רבה לרב יוסף: זוזי דיתמי היכי עבידנא להו? א"ל: מותיבנא להו כו'. א"ל: ומר היכי עביד? בעינא איניש דשפי נכסי מעלי, ויהבינא ליה קרוב לשכר ורחוק להפסד. ושקלינן מיניה דהבא פריכא במשכנתא כו'. אלמא: קרוב לשכר ורחוק להפסד לא יהבינא ליה אלא בכה"ג. אבל מדברי הראב"ד ז"ל נראה: שיכול האפטרו*פוס למסור הנכסים למתעסק. ושיטול המתעסק מן הנכסי' חלק מן הריוח. כדין האמור במתעסק: פלגא באגר ותרי תלתי בהפסד1 או פלגא באגר ותילתא בהפסד. שכן כתב (הראב"ד) בפ' מי שמת (ב"ב קמ"ד) בעובדא דרב ספרא, ז"ל (זה לשונו) נ"ל: (רב פפא דאחו)2 הוה, שמינהו אביו. והיה יכול ליתן המעות ליד נאמן, לשם עסק. וחשב בעצמו: מה שיקנה3 אחר אהני אני, ואתעסק בהם. וכשגדלו אחיו, היו תובעין אותו לומר: אפטרופא אתה, ואין דין אפוטרו' שיטול כלום בשבת נכסי היתומים, אפי' השביחו משלו, כי אם הוצאתו בלבד. אלא א"כ נטל רשות מן האב כו' כמ"ש הרב ז"ל (הראב"ד/. ואפשר שהרב ז"ל /הראב"ד) שכתב: שיכול ליתן ליד נאמן לשם עסק, לנאמן כיוצא אותו שאמרו בפרק איזהו נשך (ע') שכתבנו. ומ"מ, עכשיו שנתן, לאפוט*רופוס רשות להלוות לכל מי שיראה בעיניו לשכר. ותראה שכן נהגו. ולפי*כך יכול ליתן המעות למתעסק נאמן קרוב לשכר ורחוק להפסד. אי נמי: בכל ענין שאין בו אלא אבק רבית, אפי' לישראל.