תשובות הרשב"א/חלק ד/קטז
סימן קטז[עריכה]
שאלת והארכת במה שכתב הרמב"ם בפ"ד מה' טוען ונטען, במי שאומר לחבירו: מנה לי בידך, והלה אומר: חמישים ודאי יש לך, והחמשים איני יודע. והשבת: שהרב ז"ל סבור לומר שישבע המלוה. לא כן דעת הרב ז"ל, ולא כן כתב. ואדרבא: כתב בפי': שמשלם המנה בלא שבועה. וכן מוכיח גם בגמ' בפ' שבועות העדות (ל"ב ע"ב) גבי: הכל מודים בעד דר' אבא. גם כל מה שכתבת ושאלת בעד אחד מעידו, והוא אומר: כן הוא, אלא פרעתיך, לא השגחת כלל בכל מה שכתבתי לשם. וגם מה שכתב הרב ז"ל שם, לא נתחוורו דבריו בעיני. ויש לי ע"ד (על דבריו) כמה מן הקושיות. ואם תחפשו בתשו*בות ושאלות שלי שישנם שם בעירכם לשם, תמצאו את הכל, מבואר ביאור יפה. ולענין הדין, דרך כלל דע: שכל מי שטוען את חבירו: מנה הלויתיך, ועד אחד מעידו: שהלוהו, והלה אומר: אין לויתי, ופרעתי, ה"ז (הרי זה) נשבע שבוע' היסת ונפטר. שאין כאן שבועת עד אחד של תורה, דמלוה לפריעה עומדת. ואפי' שנים מעידים אותו שהלוהו, וזה אומר: אין לויתי, ופרעתי, ה"ז נשבע שבועת היסת ונפטר. וכדקי"ל המלוה את חבירו בעדים, א"צ לפורעו בעדים. וזה דבר ברור ופשוט, ואיני צריך להאריך. שבאותם תשובות שלי, תמצאו הכל מבואר. ושם גליתי דעת הרב ז"ל, ועל מה נסמך, ומה שיש עליו מן התשובות.