תשובות הרמב"ם (פאר הדור)/ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תשובות הרמב"ם (פאר הדור)

סימן ט.

[מתלמידי רבנו אפרים]

שאלה – יורנו מורנו בספר תורה שאינו עשוי כהלכה או ספרים של קלף שהם ודאי פסולים אם מותר לברך.

תשובה – מותר לברך עליהם ואין הברכה על הקריאה בספר כמו הברכה על נטילת לולב או ישיבת סוכה, שאם היתה פסולה או לולב פסול הברכה לבטלה שהמצוה היא נטילת הלולב או ישיבת הסוכה שעליה מברך, ואם היו פסולין לא עשה שום מצוה, אבל בקריאת התורה המצוה היא הקריאה בין שקרא בספר כשר ובין שקרא בספר פסול ואפילו קרא על פה עצמה של קריאה היא המצוה שעליה אנו מברכין. הלא תראה שאם קרא בשחר קודם שיתפלל משנה או תלמוד או מדרש מברך ואח"כ קורא או דורש, הא למדת שההגייה בתורה היא המצוה שעליה מברכין, וזהו ההפרש שלא הרגישו בו רוב חכמי מזרח ודמו שהמברך והקורא בספר פסול שהוא ברכה לבטלה, ודוקא לדבר זה הא דאמרינן אין קורין בחומשין משום כבוד הציבור וכי יש בעולם פסלנות כמו פסלנות חומש, אפילו היה ספר תורה חסר אות אחת פסול וכ"ש חומש ולמה נתנו הטעם משום כבוד הציבור, והיה להם ליתן הטעם מפני שהוא פסול שנמצאת הברכה לבטלה. ואם תאמר שקריאה זו בלא ברכה למה נאסרה וכי יש בעולם מי שיעלה על דעתו לאסור קריאה בלא ברכה אפילו על פה, אלא ודאי שלא אמרו בציבור אלא על קריאה שחייבין לקרותה בציבור שהן שבעה או שלשה וכיוצא בהן הוא שאין קורין בחומשין משום כבוד הציבור לא מפני הברכה לבטלה, ועל זה סמכו כל אנשי המערב והיו קורין בספרי קלף בלא עבוד כלל ומברכין לפניה ולאחריה לעני גאוני עולם. וכתב משה.