תרגום (דוד פרישמן)/משירי א. פּושקין/נגינות
נְגִינוֹת
אַלֶכְּסַנְדְר סֶרְגֵיֶבִיץ' פּוּשְׁקִין
כִּי-אֵצֵא בִרְחוֹבוֹת הוֹמִיּוֹת לָשׂוּחַ,
כִּי-אָבֹא בְהֵיכַל רָב-אָדָם לָשָׁבֶת,
כִּי-אֵשְׂטְ אֶל-בַּחוּרִים מְרַדְּפֵי כָל-רוּחַ –
אָז לִבִּי בִי חוֹקֵר וְנַפְשִׁי חוֹשָׁבֶת.
אָז אֹמַר אֶל-לִבִּי: הַיָּמִים יָעוּפוּ,
וְכֻלָּם פֹּה סָבִיב, זְקֵנֵינוּ, נְעָרֵינוּ,
הֵן כֻּלָּם יִגְוָעוּ, הֵן כֻּלָּם יָסוּפוּ –
וּמָחָר מִי יֵדַע, מִי מֵת מִקִּרְבֵּנוּ.
כִּי-אַבִּיט אֶל-אֵלָה גַלְמוּדָה, נִשְׁכָּחָה,
אָז אֶחְשׁוֹב: זֹה זְקֵנָה שֶׁשְּׁחוֹק לָהּ כָּל-קָרֶץ,
הִיא אַחֲרֵי אֲבוֹתַי הֵן יָמִים הֶאֱרִיכָה,
הִיא תַאֲרִיךְ גַּם-אַחֲרַי עוֹד יָמִים בָּאָרֶץ.
כִּי בְיֶלֶד-שַׁעֲשׁוּעִים אֶשְׁתַּעֲשַׁע, אָשִׂיחָה,
אָז אֶקְרָא לוֹ: שָׁלוֹם, הַבֵּן אַמִּיץ-כֹּחַ!
פֹּה תַחְתַּי לְךָ אֶת-הַמָּקוֹם אַנִּיחָה –
לִי בָאָה עֵת לִבְלוֹת, וּלְךָ עֵת לִפְרוֹחַ!
עַל-כָּל-יוֹם וָיוֹם וְעַל-כָּל-רֶגַע וָרֶגַע
מַחֲשָׁבוֹת מַה-מָּרוֹת בִּי נַפְשִׁי חוֹשָׁבֶת:
הוֹי אִמְרוּ, מִי יָבִיא מִכֶּם לִי הַפֶּגַע,
מִי יִהְיֶה מִכֶּם לִי יוֹם אַחֲרוֹן, יוֹם-מָוֶת?
אֵי מוֹתִי לִי יָבֹא, אֵי אֵיפֹה יִרְטֵנִי?
בַּדֶּרֶךְ? בַּקְּרָב? אוֹ בַמַּיִם מִתָּחַת?
אוֹ בִקְעָה הַקְּרוֹבָה הַהִיא תַאַסְפֵנִי
וְהָיְתָה לַעֲפָרִי הַקַּר לְבוֹר-שָׁחַת?
הֵן אָמְנָם הַפֶּגֶר אֵין מְאוּמָה יוֹדֵעַ,
אַף-אַחַת לוֹ אַיֵּה בוֹ רָקָב שָׁלוּחַ:
וּבְכָל-זֶה בִּגְבוּלִי בִּמְקוֹם תִּשְׂתָּרֵעַ
נַחֲלָתִי, שָׁם חָפֹץ חָפַצְתִּי לָנוּחַ.
שָׁם חַיִּים חֲדָשִׁים עַל-פֶּתַח הַקֶּבֶר
מִי-יִתֵּן וּבְהוֹדָם הֶחָדָשׁ יִפְרָחוּ,
וּבְשֶׁקֶט וָדֳמִי עַל-כָּל-פֵּאָה וָעֵבֶר
הַיְקוּם עִם-כָּל-הוֹדוֹ וַהֲדָרוֹ יִזְרָחוּ.
טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.