תרגום:קאטולוס/שיר 110

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אופילנה, תמיד שובח בידי מאהבות טובות:

הן מקבלות גמול, טרם עשו מעשיהן

את, הינך עוינת, מפני שאת הבטחתך לי ושקרת בנוגע לכך

מפני שאת לא נותנת לעיתים קרובות, ולוקחת - את עושה פשע

בין אם עשית באצילות ובין אם לא הבטחת הית (צריכה לבצע) בצניעות והגינות

אפולינה אבל לחטוף את שנתן

באמצעות רמאות ע"י חובה, תאווה (את)

יותר מאשר זונה אשר מוכרת עצמה בכל גופה.