תרגום/פרשת מטות
פרקים ל-לב
[עריכה](ב) ומליל משה עם רישי שבטיא לבני ישראל למימר דין פתגמא דפקיד ה'.
(ג) גבר ארי יידר נדר קודם ה' או יקיים קיים למיסר איסר על נפשיה לא יבטיל פתגמיה ככל דייפוק מפומיה יעביד.
(ד) ואיתתא ארי תידר נדר קודם ה' ותיסר איסר בבית אבוהא ברביותה.
(ה) וישמע אבוהא ית נדרה ואסרה דאסרת על נפשה וישתוק לה אבוהא ויקומון כל נדרהא וכל אסרי דאסרת על נפשה יקומון.
(ו) ואם אעדי אבוהא יתהון ביומא דשמע כל נדרהא ואסרהא דאסרת על נפשה לא יקומון ומן קודם ה' ישתביק לה ארי אעדי אבוהא יתהון.
(ז) ואם מהוה תהוי לגבר ונדרהא עלה או פירוש ספוותהא דאסרת על נפשה.
(ח) וישמע בעלה ביומא דשמע וישתוק לה ויקומון נדרהא ואסרהא דאסרת על נפשה יקומון.
(ט) ואם ביומא דשמע בעלה אעדי יתהון ובטיל ית נדרה דעלה וית פירוש ספוותהא דאסרת על נפשה ומן קודם ה' ישתביק לה.
(י) ונדר ארמלא ומתרכא כול דאסרת על נפשה קיים עלה.
(יא) ואם בית בעלה נדרת או אסרת איסר על נפשה בקיום.
(יב) וישמע בעלה וישתוק לה לא אעדי יתהון ויקומון כל נדרהא וכל אסרי דאסרת על נפשה יקומון.
(יג) ואם בטלא יבטיל יתהון בעלה ביומא דשמע כל אפקות ספוותהא לנדרהא ולאיסר נפשה לא יקומון בעלה בטילינון ומן קודם ה' ישתביק לה.
(יד) כל נדר וכל קיומת איסר לסגפא נפש בעלה יקיימינון ובעלה יבטילינון.
(טו) ואם משתק ישתוק לה בעלה מיום ליום ויקיים ית כל נדרהא או ית כל אסרהא דעלה קיים יתהון ארי שתיק לה ביומא דשמע.
(טז) ואם בטלא יבטיל יתהון בתר דשמע ויקביל ית חובה.
(יז) אילין קיימיא דפקיד ה' ית משה בין גוברא לאיתתיה בין אבא לברתיה ברביותה בית אבוהא.
(א) ומליל ה' עם משה למימר. (ב) אתפרע פרענות בני ישראל מן מדיינאי בתר כין תתכניש לעמך. (ג) ומליל משה עם עמא למימר זריזו מינכון גוברין לחילא ויהון על מדיין למיתן פרענות דין עמיה דה' במדיין. (ד) אלפא לשבטא אלפא לשבטא לכול שבטיא דישראל תשלחון לחילא. (ה) ואתבחרו מאלפיא דישראל אלפא לשבטא תרי עסר אלפין מזרזי חילא. (ו) ושלח יתהון משה אלפא לשבטא לחילא יתהון וית פינחס בר אלעזר כהנא לחילא ומני קודשא וחצוצרת יבבתא בידיה. (ז) ואתחיילו על מדיין כמא דפקיד ה' ית משה וקטלו כל דכורא. (ח) וית מלכי מדיין קטלו על קטיליהון ית אווי וית רקם וית צור וית חור וית רבע חמשא מלכי מדיין וית בלעם בר בעור קטלו בחרבא. (ט) ושבו בני ישראל ית נשי מדיין וית טפלהון וית כל בעירהון וית כל גיתיהון וית כל נכסיהון בזו. (י) וית כל קרוויהון במותבניהון וית כל בית סגדתהון אוקידו בנורא. (יא) ושבו ית כל עדאה וית כל דברתא באנשא ובבעירא. (יב) ואיתיאו לוות משה ולוות אלעזר כהנא ולוות כנשתא דבני ישראל ית שביא וית דברתא וית עדאה למשריתא למישריא דמואב דעל ירדנא דיריחו.
(יג) ונפקו משה ואלעזר כהנא וכל רברבי כנשתא לקדמותהון למברא למשריתא. (יד) ורגיז משה על דממונן על חילא רבני אלפי ורבני מאוותא דאתו מחיל קרבא. (טו) ואמר להון משה הקיימתון כל נוקבא. (טז) הא אינין הוואה לבני ישראל בעיצת בלעם לשקרא שקר קודם ה' על עיסק פעור והות מחתא בכנשתא דה'. (יז) וכען קטולו כל דכורא בטפלא וכל איתתא דידעת גבר למשכבי דכורא קטולו. (יח) וכול טפלא בנשיא דלא ידעא משכבי דכורא קיימו לכון. (יט) ואתון שרו מברא למשריתא שבעא יומין כול דקטל נפשא וכול דקרב בקטילא תדון עלוהי ביומא תליתאה וביומא שביעאה אתון ושביכון. (כ) וכל לבוש וכל מן דמשך וכל עובד דמעזי וכל מן דאע תדון עלוהי.
(כא) ואמר אלעזר כהנא לגוברי חילא דאתו לקרבא דא גזירת אורייתא דפקיד ה' ית משה. (כב) ברם ית דהבא וית כספא ית נחשא ית ברזלא ית עבצא וית אברא. (כג) כל מידעם דמיתעל בנורא תעברוניה בנורא וידכי ברם במי אדיותא ייתדי וכול דלא מיתעל בנורא תעברוניה במיא. (כד) ותחוורון לבושיכון ביומא שביעאה ותדכון ובתר כין תיעלון למשריתא.
(כה) ואמר ה' למשה למימר.
(כו) קביל ית חושבן דברת שביא באנשא ובבעירא את ואלעזר כהנא ורישי אבהת כנשתא.
(כז) ותפליג ית דברתא בין גוברי מגיחי קרבא דנפקו לחילא ובין כל כנשתא.
(כח) ותפריש נסיבא קודם ה' מן גוברי מגיחי קרבא דנפקו לחילא חדא נפשא מחמיש מאה מן אנשא ומן תורי ומן חמרי ומן ענא.
(כט) מפלגותהון תיסבון ותיתין לאלעזר כהנא אפרשותא קודם ה'.
(ל) ומפלגות בני ישראל תיסב חד דאיתחד מן חמשין מן אנשא מן תורי מן חמרי ומן ענא מכל בעירא ותיתין יתהון לליוואי נטרי מטרת משכנא דה'.
(לא) ועבד משה ואלעזר כהנא כמא דפקיד ה' ית משה.
(לב) והות דברתא שאר ביזא דבזו עמא דנפקו לחילא ענא שית מאה ושבעין וחמשא אלפין.
(לג) ותורי שבעין ותרין אלפין.
(לד) וחמרי שיתין וחד אלפין.
(לה) ונפשא דאנשא מן נשיא דלא ידעא משכבי דכורא כל נפשתא תלתין ותרין אלפין.
(לו) והות פלגותא חולק גובריא דנפקו לחילא מניין ענא תלת מאה ותלתין ושבעא אלפין וחמיש מאה.
(לז) והוה נסיבא קודם ה' מן ענא שית מאה ושבעין וחמיש.
(לח) ותורי תלתין ושיתא אלפין ונסיבהון קודם ה' שבעין ותרין.
(לט) וחמרי תלתין אלפין וחמיש מאה ונסיבהון קודם ה' שיתין וחד.
(מ) ונפשא דאנשא שיתת עסר אלפין ונסיבהון קודם ה' תלתין ותרין נפשן.
(מא) ויהב משה ית נסיב אפרשותא קודם ה' לאלעזר כהנא כמא דפקיד ה' ית משה.
(מב) ומפלגות בני ישראל דפלג משה מן גובריא דנפקו לחילא.
(מג) והות פלגות כנשתא מן ענא תלת מאה ותלתין ושבעא אלפין וחמיש מאה.
(מד) ותורי תלתין ושיתא אלפין.
(מה) וחמרי תלתין אלפין וחמיש מאה.
(מו) ונפשא דאנשא שיתת עסר אלפין.
(מז) ונסיב משה מפלגות בני ישראל ית דאיתחד חד מן חמשין מן אנשא ומן בעירא ויהב יתהון לליוואי נטרי מטרת משכנא דה' כמא דפקיד ה' ית משה.
(מח) וקריבו לוות משה דממונן על אלפי חילא רבני אלפי ורבני מאוותא.
(מט) ואמרו למשה עבדך קבילו ית חושבן גוברי מגיחי קרבא דעימנא ולא שגא מיננא אנש.
(נ) וקריבנא ית קורבנא דה' גבר דאשכח מן דדהב שירין ושבין עזקן קדשין ומחוך לכפרא על נפשתנא קודם ה'.
(נא) ונסיב משה ואלעזר כהנא ית דהבא מינהון כל מן דעובדא.
(נב) והוה כל דהב אפרשותא דאפרישו קודם ה' שיתת עסר אלפין שבע מאה וחמשין סלעין מן רבני אלפי ומן רבני מאוותא.
(נג) גוברין דחילא בזו גבר לנפשיה.
(נד) ונסיב משה ואלעזר כהנא ית דהבא מן רבני אלפי ומאוותא ואיתיאו יתיה למשכן זמנא דוכרנא לבני ישראל קודם ה'.
(א) ובעיר סגי הוה לבני ראובן ולבני גד תקיף לחדא וחזו ית ארע יעזר וית ארע גלעד והא אתרא אתר כשר לבית בעיר.
(ב) ואתו בני גד ובני ראובן ואמרו למשה ולאלעזר כהנא ולרברבי כנשתא למימר.
(ג) עטרות ודיבון ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובעון.
(ד) ארעא דמחא ה' ית יתבהא קודם כנשתא דישראל ארע כשרא לבית בעיר היא ולעבדך אית בעיר.
(ה) ואמרו אם אשכחנא רחמין בעינך תתייהיב ארעא הדא לעבדך לאחסנא לא תעבריננא ית ירדנא.
(ו) ואמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכון ייתון לאגחא קרבא ואתון תיתבון הכא.
(ז) ולמא תונון ית ליבא דבני ישראל מלמעבר לארעא דיהב להון ה'.
(ח) כדין עבדו אבהתכון כד שלחית יתהון מרקם גיאה למחזי ית ארעא.
(ט) וסליקו עד נחלא דאתכלא וחזו ית ארעא ואוניאו ית ליבא דבני ישראל בדיל דלא למיעל לארעא דיהב להון ה'.
(י) ותקיף רוגזא דה' ביומא ההוא וקיים למימר.
(יא) אם יחזון גובריא דסליקו ממצריים מבר עסרין שנין ולעילא ית ארעא דקיימית לאברהם ליצחק וליעקוב ארי לא אשלימו בתר דחלתי.
(יב) אלהין כלב בר יפונה קניזאה ויהושוע בר נון ארי אשלימו בתר דחלתא דה'.
(יג) ותקיף רוגזא דה' בישראל ואוחרינון במדברא ארבעין שנין עד דסף כל דרא דעבד דביש קודם ה'.
(יד) והא קמתון בתר אבהתכון תלמידי גובריא חייביא לאוספא עוד על תקוף רוגזא דה' על ישראל.
(טו) ארי תתובון מבתר דחלתיה ויוסיף עוד לאוחרותהון במדברא ותחבלון לכל עמא הדין.
(טז) וקריבו לוותיה ואמרו חטרין דען נבני לבעירנא הכא וקרווין לטפלנא.
(יז) ואנחנא נזדרז מבעין קודם בני ישראל עד דנעילינון לאתרהון וייתיב טפלנא בקרווין כריכן מן קודם יתבי ארעא.
(יח) לא נתוב לבתנא עד דיחסנון בני ישראל גבר אחסנתיה.
(יט) ארי לא נחסין עימהון מעברא לירדנא ולהלאה ארי קבילנא אחסנתנא לנא מעברא לירדנא מדנחא.
(כ) ואמר להון משה אם תעבדון ית פתגמא הדין אם תזדרזון קודם עמא דה' לקרבא. (כא) ויעבר לכון כל דמזרז ית ירדנא קודם עמא דה' עד דיתריך ית בעלי דבבוהי מן קודמוהי. (כב) ותתכביש ארעא קודם עמא דה' ובתר כין תתובון ותהון זכאין קודם ה' ומישראל ותהי ארעא הדא לכון לאחסנא קודם ה'. (כג) ואם לא תעבדון כין הא חבתון קודם ה' ודעו חובתכון דתשכח יתכון. (כד) בנו לכון קרווין לטפלכון וחטרין לענכון ודייפוק מפומכון תעבדון. (כה) ואמר בני גד ובני ראובן למשה למימר עבדך יעבדון כמא דריבוני מפקיד. (כו) טפלנא נשנא גיתנא וכל בעירנא יהון תמן בקרווי גלעד. (כז) ועבדך יעברון כל מזרז חילא קודם עמא דה' לקרבא כמא דריבוני ממליל. (כח) ופקיד להון משה ית אלעזר כהנא וית יהושוע בר נון וית רישי אבהת שבטיא לבני ישראל. (כט) ואמר משה להון אם יעברון בני גד ובני ראובן עימכון ית ירדנא כל דמזרז לקרבא קודם עמא דה' ותתכביש ארעא קודמיכון ותיתנון להון ית ארע גלעד לאחסנא. (ל) ואם לא יעברון מזרזין עימכון ויחסנון ביניכון בארעא דכנען. (לא) ואתיבו בני גד ובני ראובן למימר ית דמליל ה' לעבדך כין נעביד. (לב) נחנא נעבר מזרזין קודם עמא דה' לארעא דכנען ועימנא אחודת אחסנתנא מעברא לירדנא. (לג) ויהב להון משה לבני גד ולבני ראובן ולפלגות שבטא דמנשה בר יוסף ית מלכותיה דסיחון מלכא אמוראה וית מלכותיה דעוג מלכא דמתנן ארעא לקרווהא בתחומין קרווי ארעא סחור סחור. (לד) ובנו בני גד ית דיבון וית עטרות וית ערוער. (לה) וית עטרות שופן וית יעזר ורמתא. (לו) וית בית נמרה וית בית הרן קרווין כריכן וחטרין דען. (לז) ובני ראובן בנו ית חשבון וית אלעלא וית קריתיים. (לח) וית נבו וית בעל מעון מקפן שמהן וית שבמה וקרו בשמהן ית שמהת קרוויא דבנו. (לט) ואזלו בני מכיר בר מנשה לגלעד וכבשוהא ותריך ית אמוראה דבה. (מ) ויהב משה ית גלעד למכיר בר מנשה ויתיב בה. (מא) ויאיר בר מנשה אזל וכבש ית כפרניהון וקרא יתהון כפרני יאיר. (מב) ונובח אזל וכבש ית קנת וית כפרנהא וקרא לה נובח בשמיה.