תקנות לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תקנות לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו, תשל״ט–1979


ק״ת תשל״ט, 577, 708; תש״ם, 1615; תשמ״א, 1565; תשמ״ג, 226; תשמ״ח, 675; תשמ״ט, 1244; תשנ״ב, 1122; תשע״ח, 247.

עדכון סכומים: י״פ תש״ם, 1756; תשמ״א, 1285; ק״ת תשמ״ב, 221, 1097; תשמ״ג, 177, 1106; תשמ״ד, 144, 1096, 2654; תשמ״ה, 680, 1188, 1748; תשמ״ו, 68, 1520; תשמ״ז, 272, 700, 1132; תשמ״ח, 451, 1044; תשמ״ט, 403, 866; תש״ן, 307, 514; תשנ״א, 37, 420, 942; תשנ״ב, 297, 1387; תשנ״ג, 747; תשנ״ד, 334, 1118; תשנ״ה, 475; תשנ״ו, 288, 1389; תשנ״ז, 606, 1227; תשנ״ט, 389; תשס״ב, 1011; תשס״ג, 6; תשס״ח, 645; תשס״ט, 1120, 1212, 1226; תש״ע, 1577; תשע״א, 1259; תשע״ג, 1585; תשע״ט, 1458; תש״ף, 2018; תשפ״א, 3332; תשפ״ג, 1788; תשפ״ד, 1862.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 6 לחוק לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו, תשי״ד–1954, אני מתקין תקנות אלה:


הגדרות [תיקון: תשמ״ט, תשע״ח]
בתקנות אלה –
”יצואן“ – מי שעוסק בייצוא תוצרת;
”תוצרת“ – פירות טריים, ירקות טריים, שרשים, גבעולים, פקעות פרחים, פרחים וענפי נוי מיובשים המיועדים לייצוא, למעט פרי הדר ואתרוגים;
”אחראי“ – המחזיק או מפעיל תחנת אריזה, תחנת מעבר, בית קירור או מחסן;
”חומר אריזה“ – חומר המשמש לעטיפה, לריפוד או לבידוד התוצרת, שאישר אותו המנהל;
”מכל“ – אריזה המשמשת לייצוא תוצרת;
”תחנת אריזה“ – מקום נקי, מאוורר ומוגן בפני שמש וגשם, המשמש למיון בירור ואריזה של תוצרת ואשר אישר אותו המנהל כתחנת אריזה;
”תחנת מעבר“ – מקום שאישר המנהל לשם ביקורת על תוצרת ארוזה;
”בית קירור“ – מקום שבו מחזיקים בקירור תוצרת המיועדת ליצוא;
”המנהל“ – כהגדרתו בחוק או מי שהוא הסמיכו לעניין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
”מחסן“ – מקום בנמל המיועד להחסנת תוצרת ושאישר המנהל למטרה זו;
”נמל“ – כמשמעותו בפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971, ונמל התעופה לוד.
איסור יצוא תוצרת משטח פגוע
לא ייצא אדם תוצרת משטח חקלאי שעיבודו הוזנח או שנפגע ממחלות או במזיקים, או כתוצאה מקור, כפור, שטפון, ברד, שרב או פגעי טבע אחרים ושנפסל בידי מבקר.
מקום החסנה
לא יחזיק יצואן תוצרת אלא באחד ממקומות אלה: תחנת אריזה, תחנת מעבר, בית קירור ומחסן (להלן – מקום החסנה).
תנאים סניטריים במקום החסנה [תיקון: תשע״ח]
האחראי למקום החסנה יחזיקו נקי משיירי תוצרת ופסולתה, ישמידם, יטמנם באדמה או ינקוט באמצעים אחרים לפי הוראות המבקר, והוא יחטא את מקום ההחסנה אם יורה המבקר על כך.
תנאים סניטריים להובלת תוצרת
לא יוביל יצואן בעצמו או על ידי אחרים תוצרת אלא בתנאים אלה:
(1)
כלי ההובלה המשמשים להובלתה מוחזקים במצב נקי בהתאם להוראות המבקר;
(2)
כלי ההובלה הוא בהתאם להוראת המבקר;
(3)
הוטענה ופורקה כשהיא מוגנת בפני אבק, מים ושמש.
סירוב לבדוק תוצרת
לא מילא אדם אחרי הוראות תקנות 4 ו־5, רשאי מבקר לסרב לבדוק את התוצרת.
חמרי אריזה
כל חומר דפוס, דיו, או דבר שהשתמשו בו לציון על נייר או חומר אחר המשמשים לעטיפת תוצרת, או על תווית הנדבקת על תוצרת חייב להיות בלתי רעיל. חומר הדפוס או הדיו לא יבואו במגע ישיר עם התוצרת, למעט בעטיפת פקעות, פרחים ופרחים מיובשים.
אריזה של תוצרת
לא ייצא אדם תוצרת אלא כשהיא –
(1)
ארוזה במכל חדש, שלם, נקי וחזק ולאחר שהמנהל אישר כי המכל מתאים לאריזת תוצרת;
(2)
ארוזה בחמרי אריזה חדשים, נקיים, וחזקים, ומתקיימים לגביהם הוראות תקנה 7, והמנהל אישר כי חומר האריזה מתאים לאריזה;
(3)
יותר משלוח פרחים באריזה חוזרת אם יאשר זאת המנהל.
תכולת המכל [תיקון: תשע״ח]
(א)
הזן וגודל התוצרת שבמכל יהיו אחידים.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי המנהל להתיר אריזת תוצרת ממויינת לגדלים מעורבים (mixed), אם הוכח להנחת דעתו כי הרשות בארץ מסויימת או הקונים דורשים מיון כאמור;
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי המנהל להתיר אריזת תערובת זני פרחים שונים.
סימון מכל [תיקון: תשמ״ט, תשע״ח]
(א)
מכל יסומן לפי הוראות תקנות אלה, אלא אם נקבע אחרת בדין לגבי תוצרת מסויימת.
(ב)
על דופן חיצוני של המכל יצויינו בלועזית בצורה ברורה ובלתי ניתנת למחיקה הפרטים הבאים:
(1)
שם היצרן או מספרו או שם תחנת האריזה או קוד מוכר;
(1א)
שם היצואן ומען או קוד מוכר;
(2)
שם התוצרת;
(3)
המילים: Produce of Israel;
(4)
סוג התוצרת;
(5)
מיון;
(6)
משקל נטו או מספר יחידות;
(7)
פרטים נוספים, שאישר המנהל, בהתאם לדרישות מדינת היעד.
(ג)
אין חובה לציין את הפרטים לפי תקנת משנה (ב)(6) לגבי פרחים וצמחי נוי.
(ד)
מותר לציין על גבי המכל תאריך אריזתה של התוצרת.
בדיקת תוצרת [תיקון: תשע״ח]
(א)
לא ייצא אדם תוצרת אלא לאחר שהגיש אותה לבדיקה על ידי המבקר בתחום נמל, במקום החסנה, או בכל מקום אחר שאישר המנהל למטרה זו.
(ב)
(בוטלה).
קיום הוראות [תיקון: תשמ״ט, תשע״ח]
לא תאושר תוצרת אלא אם כן נתקיימו בה ההוראות המפורטות בתקנות אלה ובתוספת.
סמכות המבקר
לאחר בדיקת התוצרת, יעשה המבקר אחד מאלה:
(1)
יאשר את התוצרת ויתן תעודת יצוא שבה צויין סוג התוצרת;
(2)
יסרב לאשר התוצרת או חלק ממנה ליצוא ואם עשה כן, יתן תעודה המפרטת את נימוקי הסירוב;
(3)
יסרב לאשר את התוצרת, או חלק ממנה, ליצוא, אולם ירשה לארזה מחדש בתנאים שיפרטם בתעודה שיתן.
ניתוח סיכונים [תיקון: תשע״ח]
המנהל רשאי לבצע ניתוח של הסיכונים הקיימים בתחום ייצוא התוצרת לבריאות הצומח במדינות היעד ולעמידה בהתחייבויות בין־לאומיות, לשם תכנון פעולות הפיקוח על קיום הוראות תקנות אלה.
אריזה מחדש
(א)
יצואן שתוצרתו נפסלה לפי תקנה 12(3), יארזה מחדש על חשבונו לפי סוגים, תוך זמן שהורה המבקר ובפיקוחו.
(ב)
המבקר רשאי להתיר אריזה מחדש של תוצרת שלא בפיקוחו.
(ג)
תוצרת שנארזה מחדש שלא בפיקוח המבקר, יגישה היצואן מחדש לבדיקה.
(ד)
לא ארז היצואן את התוצרת מחדש לפי הוראות המבקר, רואים אותה כאילו השתמש המבקר לגביה בסמכותו לפי תקנה 12(2).
תעודת יצוא ותעודת משלוח
(א)
כל תוצרת המיועדת למקום החסנה או לנמל, תהיה מלווה בתעודת יצוא של שירות הביקורת, המאשרת כי התוצרת נבדקה ואושרה ליצוא.
(ב)
לא נבדקה התוצרת במקום הכנתה בידי שירות הביקורת, יצרף היצואן לתוצרת תעודת משלוח אשר תכיל פרטים אלה:
(1)
שם היצואן;
(2)
מספר היחידות, שם התוצרת, מקורה, הסוג, הגודל ותאריך.
בדיקה מחדש
המנהל רשאי, אם ראה צורך בכך, להורות למבקר, גם לאחר ביצוע בדיקה, לבדוק שוב תוצרת, והוראות תקנות 12, 13 ו־14 יחולו.
שינויים לאחר בדיקה
לא יפתח, לא יתקן ולא ישנה אדם מכל, או תכולתו, או הסימון שעליו, לאחר שנבדק בידי המבקר.
משלוח נסיוני
הוראות תקנות אלה לא יחולו על משלוח תוצרת שהמנהל אישר בכתב כמשלוח נסיוני.
אגרות [תיקון: תשל״ט, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ח, [הודעות]]
בעד בדיקת תוצרת ישלם היצואן אגרה כדלקמן:
פרחים, צמחי נוי וצמחי בר – 0.0048 שקלים חדשים (מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2023, 0.02 ש״ח) לכל 10 פרחים או חלק מהם.
אגוזי אדמה – 1.20 שקלים חדשים (מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2023, 6.60 ש״ח) לטונה.
פירות וירקות – 2.95 שקלים חדשים (מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2023, 17.00 ש״ח) לטונה.
תות שדה – 0.036 שקלים חדשים (מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2023, 0.25 ש״ח) למכל.
שמירת דינים
תקנות אלה באות להוסיף על הוראות כל חיקוק אחר ולא לגרוע מהן.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה שלושים יום מיום פרסומן.
ביטול
תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו, תשל״ה–1975 – בטלות.
[תיקון: תשמ״ט, תשע״ח]

תוספת

בתוספת זו, ”תוצרת“ – תוצרת המסופקת בצורה טריה לצרכן, למעט תוצרת לתעשיה.
דרישות איכות יסודיות [תיקון: תשע״ח]
על התוצרת להיות:
שלמה, בריאה, חופשית מפגיעות מזיקים ומחלות האסורות במדינת היעד, נקיה, חופשית מסימנים נראים של חומר זר, חופשית מטעם וריח זרים, מפותחת ובמצב הבשלה שיאפשר לה לעמוד בטיפול ובמשלוח ויבטיח הגעה ליעד במצב משביע רצון.
[תיקון: תשע״ח]
תקני איכות נוספים ככל שהם נדרשים במדינת היעד.
[תיקון: תשע״ח]
(נמחק).
[תיקון: תשע״ח]
(נמחק).
[תיקון: תשמ״ט, תשע״ח]

תוספת שנייה (בוטלה)


י״ט בתשרי תשל״ט (19 באוקטובר 1979)
  • אריאל שרון
    שר החקלאות
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.