תקנות לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) (קיצבה חודשית)
תקנות לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) (קיצבה חודשית) מתוך
תקנות לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) (קיצבה חודשית), התשנ״ג–1993
ק״ת תשנ״ג, 946; תשנ״ה, 675.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7 ו־10 לחוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ״ג–1992 (להלן – החוק), לאחר היוועצות בשר האוצר ובשר העבודה והרווחה ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות [תיקון: תשנ״ה]
בתקנות אלה –
”השכר הממוצע“ – השכר הממוצע כמשמעותו בסעיף 1א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968 (להלן – חוק הביטוח);
”ועדת מומחים“ – כמשמעותה בסעיף 3 לחוק;
”ילד“ ו”בן־זוג“ – כמשמעותם בהגדרת ”שאירים“ בחוק;
”קיצבה“ – תשלום חודשי בשיעור שנקבע בתקנות אלה.
שיעור הקיצבה לחולה [תיקון: תשנ״ה]
(א)
חולה זכאי לקיצבה חודשית בשיעור 50% מהשכר הממוצע.
(ב)
בנוסף לקיצבה האמורה בתקנת משנה (א) תשולם לחולה תוספת לקיצבה כמפורט להלן:
(1)
בעד בן זוג הגר עמו – 12.5% מהשכר הממוצע;
(2)
בעד כל ילד, ולא יותר מאשר בעד שלושה ילדים ראשונים בכל עת – 5% מהשכר הממוצע;
(3)
בעד הורה אחד שהכנסתו אינה עולה על השכר הממוצע ופרנסתו על החולה או בעד שני הורים שהכנסת כל אחד מהם אינה עולה על מחצית השכר הממוצע ופרנסתם על החולה – 12.5% מהשכר הממוצע.
שיעור הקיצבה לשאירים [תיקון: תשנ״ה]
נפטר חולה, תשולם לשאיריו קיצבה חודשית כדלהלן:
(1)
לבן זוגו – 35% מהשכר הממוצע; ואם יש עמו ילדים – תוספת לקיצבה בשיעור 5% מהשכר הממוצע בעד כל ילד, ולא יותר מאשר בעד שלושה ילדים ראשונים בכל עת;
(2)
לילדים, כשאין בן זוג המקבל קיצבה לפי פסקה (1) – 5% מהשכר הממוצע בעד כל ילד, ולילד יתום משני הוריו, שטרם מלאו לו 18 שנים – 40% מהשכר הממוצע;
(3)
לשני הוריו, בחלקים שווים, ואם יש הורה אחד בלבד, לאותו הורה – 12.5% מהשכר הממוצע.
תקופת התשלום [תיקון: תשנ״ה]
(א)
קיצבה לפי תקנות אלה תשולם בעד תקופה המתחילה באחד בחודש שבו קבעה ועדת המומחים את זכות התובע או החולה שמכוחו נתבעת הקיצבה לפיצוי חד פעמי.
(ב)
קיצבה לפי תקנה 3(1) תשולם לתקופה של 36 חודשים מהחודש שבו הוגשה התביעה ואם יש עם בן הזוג ילד – כל עוד הילד עמו אף אם תקופה זו עולה על 36 חודשים כאמור.
(ג)
קיצבה לפי תקנה 3(3) תשולם לתקופה של 24 חודשים מהחודש שבו הוגשה התביעה לקיצבה.
(ד)
זכאי לקיצבה לפי תקנה 3(1) שנישא, תפקע זכותו לקיצבה ב־1 בחודש שלאחר החודש שבו נישא.
(ה)
זכאי לקיצבה לפי תקנה 3, שיצא את ישראל לתקופה העולה על 6 חודשים רצופים, לא יהיה זכאי לקיצבה בעד התקופה ששהה מחוץ לישראל לאחר תום ששת החודשים האמורים.
מניעת כפל תשלומים [תיקון: תשנ״ה]
(א)
לא תשולם תוספת לקיצבה לפי תקנה 2 בעד מי –
(1)
שמקבל קיצבה לפי תקנות אלה;
(2)
שחולה אחר מקבל תוספת לקיצבה בעדו.
(ב)
(ג)
הזכאי לקיצבה לפי תקנה 3 מכוחם של שני חולים שנפטרו או יותר, תשולם לו קיצבה אחת בלבד לפי בחירתו.
[תיקון: תשנ״ה]
(סומנה מחדש כתקנה 3).
[תיקון: תשנ״ה]
(סומנה מחדש כתקנה 4).
[תיקון: תשנ״ה]
(סומנה מחדש כתקנה 5).
[תיקון: תשנ״ה]
(נמחקה).
ב׳ בתמוז התשנ״ג (21 ביוני 1993)
- חיים רמון
שר הבריאות
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.