תקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון רגיל)

תקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון רגיל) מתוך

תקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון רגיל), תשכ״ו–1965

תקנות בדבר אחזקת ילדים במעון רגיל

---

ק״ת תשכ״ו, 120; תשנ״ד, 78.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2(ב) ו־12 לחוק הפיקוח על מעונות, תשכ״ה–1965, אני מתקין תקנות אלה:

---

1.

הגדרות [תיקון: תשנ״ד]

בתקנות אלה –

”מעון“ – מעון רגיל כמשמעותו בתקנות הפיקוח על מעונות (בקשה לרשיון), תשכ״ה–1965, המיועד לילדים;

”מוסד רפואי מוכר“ – מוסד רפואי או רופא ששר הסעד בהתייעצות עם שר הבריאות, קבע אותו כמוסד רפואי מוכר לצורך תקנות אלה;

”הועדה“ – ועדה שליד המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבתחומה נמצא מקום מגוריו של אחראי על קטין, שמתפקידה להחליט על דרכי הטיפול בילד, ושבראשה מנהל המחלקה לשירותים חברתיים של הרשות המקומית או עובד סוציאלי שהוא מינה, וחבריה: העובד הסוציאלי המטפל במשפחה, ומדריך־ראש־צוות הממונה עליו, ובמידה שהילד נמצא בטיפולו של פקיד סעד – אותו פקיד סעד, ומומחה מקצועי אחר שקבע יושב ראש הועדה אם קבע, ובדיון בענינו של ילד שטרם מלאו לו 6 שנים – גם מפקח מטעם השירות למען הילד (אימוץ) במשרד העבודה והרווחה וכן מפקח מטעם השירות למען הילד והנוער במשרד העבודה והרווחה אם ראה צורך בהשתתפותו בדיון בילד פלוני;

”פקיד סעד“ – פקיד סעד שנתמנה לענין חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960 (להלן – חוק הנוער);

”אחראי על קטין“ – כהגדרתו בחוק הנוער.

2.

תנאים לרשיון

לא יינתן רשיון לניהול מעון לפי סעיף 2(א) לחוק אלא אם הוא ממלא אחר התנאים שבתקנות אלה.

3.

דאגה לילדים

(א)

במעון יספקו לילדים השוכנים בו –

(1)

כל צרכיהם הגופניים והנפשיים וידאגו להם במסירות ויקיימו תנאים שיבטיחו להם התפתחות תקינה ובריאה;

(2)

ארוחות בהתאם לצרכיהם ולא פחות מאשר ארבע ארוחות ליום, מהן לפחות אחת מבושלת; הרכב המזון וטיבו יהיו כפי ששר הסעד יודיע בחוזר שישלח למעונות.

(ב)

במעון ידאגו שהילדים השוכנים בו ילבשו לבוש מתאים, תקין ונקי בהתאם לצרכים בעונות השנה.

(ג)

במעון ידאגו לנקיון גופם ולבושם של הילדים השוכנים בו.

(ד)

במעון ידאגו לקיום קשרים בין הילדים השוכנים בו לבין בני משפחותיהם.

4.

סדר יום

(א)

במעון ייקבע סדר יום לימי חול, לימי המנוחה השבועיים ולחגים שיבטיח זמנים סבירים לשינה, לאוכל, ללימודים, להכנת שיעורים ולפעולות נופש ותרבות.

(ב)

במעון ייעשו סידורים מתאימים המאפשרים את הפעלתו בהתאם לסדר היום והוא יתנהל על פיו.

5.

חופשות

במעון תיקבע תכנית חופשה לילדים השוכנים בו.

6.

קבלת ילדים למעון [תיקון: תשנ״ד]

(א)

לא יתקבל ילד למעון אלא אם הוא מתאים לסוגי הילדים שבעבורם ניתן רשיון לניהולו.

(ב)

לא יתקבל ילד למעון אלא אם נשלח אליו על ידי הורו או אפוטרופסו או על ידי מי שמוסמך לכך על פי כל דין; אולם אם טרם מלאו לילד 12 שנים, לא יתקבל הילד למעון במטרה להחזיקו בו במשך תקופה העולה על חודשיים ולא יוחזק בו כאמור אלא על פי החלטת פקיד סעד, בית משפט או הועדה; בבואה להחליט בדבר הוצאת הילד מהבית והעברתו למעון, תשקול הועדה את השיקולים המפורטים בתוספת הראשונה.

(ג)

לא יתקבל ילד למעון אלא אם הומצאה למעון תעודה רפואית שניתנה על ידי מוסד רפואי מוכר המעידה כי אין הילד נגוע במחלה מידבקת.

(ד)

היה מנהל המעון בדעה כי יש צורך בקבלת הילד באופן דחוף מותר לקבלו אף אם לא הומצאה תעודה רפואית כאמור בתקנת משנה (ג); תעודה כאמור תומצא תוך שבוע מיום קבלת הילד למעון.

(ה)

לא יתקבל ילד למעון שבו ניתן חינוך דתי אלא אם הוא בן אותה דת.

(ו)

על אף האמור בתקנת משנה (ה) אם היו הורי הילד או אפוטרופסו או פקיד סעד לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש״ך–1960, או מנהל המעון שבו ניתן חינוך דתי ושאליו עומד ילד בן דת אחרת להתקבל, סבורים כי טובת הילד דורשת כי יתקבל למעון האמור, יפנו בכתב למפקח בבקשה להרשות את קבלת הילד; היה המפקח סבור כי טובת הילד מחייבת את קבלתו למעון שאליו הוגשה בקשה להתקבל, רשאי הוא לאשר את קבלתו.

7.

אמצעי משמעת

(א)

מנהל מעון ינקוט באמצעים מתאימים כדי להבטיח כי ילד היוצא את תחומי המעון, על דעת המנהל, יגיע למחוז חפצו בשלום.

(ב)

על עריכת טיולים, קייטנות ורחיצה בים או בבריכה של ילדי המעון, יחולו הוראות המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות כפי שהן מתפרסמות בחוזרים המתפרסמים על ידיו מפעם בפעם.

(ג)

אמצעי המשמעת במעון יהיו אמצעי משמעת חינוכיים בלבד; לא תונהג במעון שיטה של עונשים גופניים, שלילת מזון או כליאה כאמצעי משמעת ולא יוענש ילד עונש אחר כל שהוא העלול לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי.

8.

סביבה

מעון יימצא באזור מגורים או באזור חקלאי המתאימים לייעודו.

9.

מבנה

(א)

המעון ייבנה מחמרים יציבים ובלתי חדירים לרטיבות; הוא יהיה אטום בפני חדירת חרקים ומכרסמים; הקירות החיצוניים והגג יהיו אטומים במידה מספקת בפני חום וקור.

(ב)

מבני המעון יוחזקו במצב נקי.

(ג)

רצפות המבנה יהיו עשויות מחומר קשה וחלק הניתן לשטיפה.

(ד)

הפתחים החיצוניים יהיו ניתנים לסגירה.

(ה)

שטח החלונות בכל חדר מגורים, חדר אוכל ומטבח לא יפחת משמינית שטח הרצפה ולא יפחת ממטר מרובע.

(ו)

החלונות בחדרי המגורים ובחדרי האוכל ובמטבח יפנו החוצה.

10.

חדרי שינה ומגורים

(א)

גובה חדרי המגורים לא יפחת מ־2.5 מטר.

(ב)

(1)

בחדרי שינה המיועדים למספר ילדים יוקצה שטח של לא פחות מ־4 מטרים מרובעים לכל ילד; בחישוב השטח לא יובאו בחשבון ארונות קיר.

(2)

שטחו של חדר שינה ליחיד לא יפחת משמונה מטרים מרובעים.

(ג)

לא ישוכנו בחדר שינה אחד יותר מ־6 ילדים.

(ד)

המרחק בין המיטות לא יפחת מ־90 ס״מ.

(ה)

חדרי השינה יהיו מעל לפני הקרקע.

(ו)

ילדים וילדות מגיל 6 ומעלה יהיו בחדרי שינה נפרדים.

(ז)

לכל ילד תהיה מיטה נפרדת וכלי מיטה שיכללו: מזרון, סדין, ציפוי לשמיכה, כיסוי למיטה ושמיכות צמר לפי הצורך.

(ח)

בכל חדר שינה יימצא מיתקן המיועד להחסנת חפציו האישיים של כל ילד וכן כסאות או שרפרפים ושולחן המיועד לשימושם של שוכני החדר.

11.

חדר אוכל

(א)

בכל מעון יוקצה חדר, שאינו משמש לשינה, כחדר אוכל.

(ב)

בחדר האוכל יוקצה שטח של מטר מרובע אחד לפחות לכל סועד.

(ג)

השולחנות בחדר האוכל יהיו מצופים חומר הניתן לשטיפה.

(ד)

שולחן בחדר האוכל יהיה מיועד ל־10 ילדים לכל היותר, ולכל ילד יהיה מקום ישיבה נפרד.

12.

כיור לרחיצת ידיים

ליד חדר האוכל יימצאו, במרחק סביר ממנו, כיורים לרחיצת הידיים, וחדרי נוחיות.

13.

מטבח

(א)

בכל מעון יהיה מטבח ששטחו כמפורט להלן:

במעון המאכסן ילדים שמספרם	שטח המטבח במ״ר
13–25	14
26–50	20
51–75	26
76–100	32
101–200	52

מעל 200 – 52 בתוספת 0.15 מ״ר מעל למאתיים הראשונים.

(ב)

גובה המטבח לא יפחת מ־2.5 מטרים.

(ג)

קירות המטבח יהיו מצופים עד לגובה 1.5 מטר בחומר המאפשר שטיפתם.

14.

ציוד מטבח

(א)

כלי האוכל יהיו עשויים בהתאם לתקן הישראלי שנקבע להם על ידי מכון התקנים הישראלי.

(ב)

במטבח או סמוך לו יוקצה מקום מיוחד לשטיפת כלים.

(ג)

במעון תימצא יחידת קירור בגודל מתאים ליכולת תפוסתו של המעון, לשם החסנת המזון.

(ד)

יוקצה סמוך למטבח מקום מיוחד, סגור ומאוורר, להחסנת מצרכי מזון על הרצפה.

15.

חדרי שירותים [תיקון: תשנ״ד]

(א)

מספר כלי התברואה במבני המגורים שבמעון יהיה לפי מספר הילדים השוכנים בו כמפורט בתוספת השניה.

(ב)

חדרי הנוחיות יימצאו במרחק סביר מחדרי המגורים.

(ג)

במעון שבו שוכנים ילדים משני המינים יהיו כלי התברואה נפרדים ככל האפשר לפי היחס המספרי בין שני המינים.

16.

מרפאה

(א)

במעון שבו שוכנים עד 60 ילדים ייקבע מקום שישמש מרפאה ושבו יימצא הציוד הבא:

(1)

ארון נעול לתרופות ולמכשירים;

(2)

ארון קיר לציוד עזרה ראשונה;

(3)

כרטסת בריאות;

(4)

כיור וברז מים;

(5)

מיתקן לחימום.

(ב)

במעון שבו שוכנים ילדים במספר העולה על 60 ייקבע חדר מיוחד, ששטחו 10 מטרים מרובעים לפחות, למרפאה.

(ג)

במרפאה כאמור בתקנת משנה (ב) יימצא הציוד האמור בתקנת משנה (א) ובנוסף לו גם הציוד הבא:

(1)

ספת בדיקה;

(2)

פרגוד;

(3)

מדרגות;

(4)

מאזניים לשקילת בני אדם;

(5)

שולחן כתיבה;

(6)

כסאות במספר מספיק;

(7)

שטיח או מחצלת לרצפה.

17.

חדרי חולים

(א)

במעון שמספר הילדים השוכנים בו אינו עולה על 50 ייקבעו חדרים מיוחדים שישמשו בעת הצורך כחדרי בידוד או חדרי חולים.

(ב)

במעון שמספר הילדים ששוכנים בו עולה על 50 ייקבעו שני חדרים מיוחדים שישמשו כחדרי בידוד וחדר חולים.

(ג)

במעון שבו שוכנים ילדים וילדות ייקבעו חדרי חולים וחדרי בידוד נפרדים לילדים ולילדות.

(ד)

לחדרי חולים או לחדרי בידוד יהיו צמודים כיורי רחצה, בית שימוש ומקלחות שישמשו את המאושפזים בהם בלבד.

18.

החסנת בגדים

(א)

במעון שתפוסתו עד 25 ילדים יוקצה מקום מיוחד שישמש כמחסן להחסנת בגדים וכבסים.

(ב)

במעון שתפוסתו יותר מ־25 ילדים יוקצה חדר מיוחד שישמש כמחסן להחסנת בגדים וכבסים.

(ג)

ייעשו סידורים במעון להחסנת הכבסים המלוכלכים בנפרד.

(ד)

במעון ייקבע מקום מיוחד להחסנת נעלים.

19.

תאורה

במעון תהיה תאורה חשמלית מספקת.

20.

מים חמים

במעון יהיה מיתקן לאספקת מים חמים לרחיצת הילדים.

21.

טיפול רפואי

(א)

במעון יספקו לילדים השוכנים בו את השירותים הרפואיים הבאים:

(1)

בדיקה רפואית שיגרתית אחת לשנה;

(2)

טיפול רפואי שוטף;

(3)

טיפול שיגרתי בשיניים;

(4)

מעקב אחרי ילדים חולים ואישפוזם;

(5)

מתן עזרה ראשונה;

(6)

פיקוח רפואי כללי;

(7)

ביצוע חיסונים;

(8)

אחזקת המרפאה ודאגה לסדרים בה ולחמרי הרפואה שבה;

(9)

בדיקות רפואיות לפני טיולים;

(10)

קשר עם חולים הנמצאים מחוץ למעון;

(11)

ניהול כרטסת בריאות.

(ב)

מנהל מעון ימציא למפקח אישור ממוסד רפואי מוכר על סיפוק השירותים המנויים בתקנת משנה (א).

22.

תנאים רפואיים להעסקת עובדים

(א)

לא יתקבל עובד לעבודה במעון אלא לאחר שנבדק על ידי מוסד רפואי מוכר והציג אישור שאינו חולה לא בשחפת פעילה ולא במחלה מידבקת אחרת ושאין הוא נושא טפילים של מחלה מידבקת כלשהי.

(ב)

חובת הבדיקה והמצאת האישור כאמור בתקנת משנה (א) יחולו גם על בני משפחת העובד המתגוררים אתו בין כתלי המעון.

(ג)

לא יועסק במעון עובד החולה במחלת נפש או החולה באחת המחלות הנזכרות בתקנת משנה (א).

(ד)

עובד במעון שחלה יפסיק את עבודתו עד שימציא אישור רפואי המוכיח כי הוא אינו מסכן את בריאות שוכני המעון.

(ה)

כל עובד חייב להמציא אחת לשנה אישור מאת מוסד רפואי מוכר שאינו חולה לא בשחפת פעילה ולא במחלת עור מידבקת.

(ו)

לא יתגורר במעון בן משפחה של עובד אם הוא לוקה במחלת נפש או במחלה מידבקת העלולה לסכן את בריאות שוכני המעון.

(ז)

נוסף על הבדיקות האחרות, ייבדק כל עובד מטבח אחת לשנה בדיקות תרבית וצואה.

(ח)

לא יועסק במטבח של מעון עובד אשר נקיון גופו ולבושו אינם מניחים את הדעת, ולא יועסק שם עובד שעל גופו נמצאים חטטים או פצעים פתוחים או מוגלתיים אלא אם הם מכוסים בתחבושת בלתי חדירה.

23.

פטור

שר הסעד רשאי לפטור לתקופה שהוא יורה מעון שהיה קיים ערב פרסומן של תקנות אלה ברשומות ממילוי אחר הוראות תקנות אלה, כולן או מקצתן, אם לדעתו מתנהל המעון בצורה שאינה פוגעת בשלומם הגופני והנפשי של הילדים השוכנים בו.

24.

השם

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון רגיל), תשכ״ו–1965“.

[תיקון: תשנ״ד]

תוספת ראשונה

(תקנה 6(ב))

שיקולי הועדה בהוצאת הילד מהבית והעברתו למעון יהיו כמפורט להלן:

(1)

המשפחה אינה מסוגלת למלא את תפקידה כלפי הילד מחמת אחת מאלה:

(א)

הילד יתום ללא משפחה או שמשפחתו הרוסה;

(ב)

אין לילד אם ואין לה מחליף מבני משפחה אחרים או באמצעות שירותי הקהילה;

(ג)

חוסר יכולת של ההורים לטפל בילד עקב מחלה או שיש בהתנהגות ההורים משום פגיעה בילד;

(ד)

ההורים חיים בנפרד והילד נמצא אצל הורה שאינו יכול לטפל בו עקב מחלה או התנהגות שיש בה משום פגיעה בילד ואין אפשרות להעבירו להורה השני;

(2)

הילד אינו מסוגל להתפתח במשפחתו מחמת בריאות לקויה גופנית, נפשית או שכלית, ואין אפשרות לתת לו טיפול המתאים למצבו הבריאותי במשפחה, או בקהילה.

[תיקון: תשנ״ד]

תוספת שניה

(תקנה 15)

1.

	מספר האסלות	מספר הכיורים	מספר המקלחות
במעון שמספר הילדים בו עד 13	2	2	2
לכל 10 נוספים עד 50, תוספת של	1	1	1
לכל 15 נוספים מעל ל־50, תוספת של	1	1	1

2.

	מספר המשתנות
במעון שמספר הילדים בו עד 50	3
לכל 30 נוספים מעל 50, תוספת של	1

	מספר האמבטיות
לכל 50 ילדים במעון שמחציתם לפחות הם למטה מגיל 6	2
לכל 50 נוספים, תוספת של	1
לכל 50 מעל לגיל 6	1

---

ט׳ בתשרי תשכ״ו (5 באוקטובר 1965)

• יוסף בורג
  שר הסעד

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.