תקנות המלאכות והתעשיות (ייצור אבק שרפה שחור)
מראה
(הופנה מהדף תקנות המלאכות והתעשיות (יצור אבקת-שריפה שחורה))
תקנות המלאכות והתעשיות (ייצור אבק שרפה שחור) מתוך
תקנות המלאכות והתעשיות (ייצור אבק שרפה שחור), 1940
תקנות שהתקין הנציב העליון במועצה עפ״י סעיף 13.
ע״ר 1940, תוס׳ 2, 492; 1941, תוס׳ 2, 1512; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1.
בתוקף הסמכויות המסורות לו בסעיף 13 מפקודת המלאכות והתעשיות (הסדרתן), התקין הנציב העליון במועצה את התקנות דלקמן:–
מכוח האמור בסעיף 14 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה. סמכויות הנציב העליון הועברו לשר המסחר והתעשיה (ע״ר תש״ח, 22). מכוח האמור בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948 – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר ”מנהל מחלקת העבודות הצבוריות“ ייקרא מעתה ”מפקח העבודה הראשי“. לפי סעיף 15(ב) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, מעמדה של האנגלית כשפה רשמית בוטל.
השם
תקנות אלו תקראנה ”תקנות המלאכות והתעשיות (ייצור אבק שרפה שחור), 1940“.
פירוש [תיקון: 1941, תש״ח]
לצורך תקנות אלו:–
”מתקן או בית חרושת“ פירושו מקום שהוכשר במיוחד והמשמש אך ורק לייצורו או להחסנתו של אבק שרפה שחור;
”אבק שרפה שחור“ פירושו אבקת נפץ המכילה מלחמת צ׳ילי (חנקת הנתרן) או חנקת האשלג או גורם תחמוצת אחר המאושר ע״י מפקח העבודה הראשי [במקור: מנהל המחלקה לעבודות צבוריות] או בא־כוחו המורשה, ביחד עם גפרית ופחמי עץ;
”מחסן“ פירושו בנין המשמש להחסנתם של אבק שרפה שחור ושל חמרים המשמשים לתעשית אבק שרפה.
רשיונות [תיקון: תש״ח]
אסור לרשות למתן רשיונות ליתן כל רשיון להקמתם, לתקונם או להרחבתם של מתקן או בית חרושת בלא אשור בכתב מאת מפקח העבודה הראשי [במקור: מנהל המחלקה לעבודות צבוריות] או בא־כחו המורשה כהלכה.
תנאי הייצור [תיקון: תש״ח]
רשאי מפקח העבודה הראשי [במקור: מנהל מחלקת העבודות הצבוריות] או בא כחו המורשה, לקבוע אותם תנאים מיוחדים לייצור אבק שרפה שחור, כפי שימצא לרצוי.
בטול רשיונות [תיקון: תש״ח]
אם בכל עת שהיא נתברר לו למפקח העבודה הראשי [במקור: למנהל מחלקת העבודות הצבוריות] או לבא־כחו המורשה כי המקום שיש עליו רשיון נעשה בלתי מתאים לצורך שבשבילו ניתן הרשיון, או שמחמת כל סבה אחרת יש לבטל איזה רשיון לטובת בטחון הצבור, או כי אותו מקום שיש עליו רשיון אינו מתאים לצורך שבשבילו ניתן הרשיון, או כי אותו מקום שיש עליו רשיון צריך תקונים או שנויים, או אם אדם שלו ניתן הרשיון הפר כל סעיף או תנאי הכלולים ברשיון, רשאית הרשות למתן רשיונות לבטל את הרשיון בלא הודעה מוקדמת ובלי לשלם פיצויים, או רשאית לדרוש מאותו אדם לעשות אותם תקונים או שנויים במקום שיש עליו רשיון, כפי שיפורט בכתב במועד שייקבע ע״י מפקח העבודה הראשי [במקור: מנהל מחלקת העבודות הצבוריות] או בא־כחו, ואם לא עשה אותו אדם את התקונים או השנויים הנ״ל במשך הזמן שנקבע לכך, רשאית הרשות למתן הרשיונות לבטל את הרשיון מיד. לצורך תקנה זו רשאי מפקח העבודה הראשי [במקור: מנהל מחלקת העבודות הצבוריות] או בא כוחו המורשה להכנס בכל עת לצרכי בקורת למקום שיש עליו רשיון.
המקומות
אין לתת רשיון למתקן או לבית חרושת, אלא במקום שהוכרז ע״י הרשות למתן רשיונות כאזור מאושר לייצור אבק שרפה שחור.
גידור [תיקון: תש״ח]
יש להקיף כל מתקן או בית חרושת וכל מחסן בגדר או בקיר שאי אפשר לטפס עליהם, מאושרים ע״י מפקח העבודה הראשי [במקור: מנהל מחלקת העבודות הצבוריות] או ע״י בא־כחו.
פיקוח
כל הפעולות במתקן או בבית חרושת תתנהלנה בהתאם לתנאים שייקבעו עפ״י תקנה 4, בפיקוחו של סוכן אחראי של בעלי הרשיון של הבנינים.
מגרשים
יש להחזיק את המגרשים של המתקן או בית החרושת שבתוך תחומי הגדר או הקיר שאי אפשר לטפס עליהם, פנויים מכל סחורה העלולה להתלקח, מפסולת של צמחים ומאשפה.
תנאי החסנה [תיקון: תש״ח]
החסנת אבק שרפה שחור תהא רק לפי תנאים שנתאשרו ע״י מפקח העבודה הראשי [במקור: מנהל מחלקת העבודות הצבוריות] או בא־כחו.
אמצעי זהירות נגד אש [תיקון: תש״ח]
אין להרשות בתוך תחומי הגדר או הקיר, שאי אפשר לטפס עליהם, של מתקן או בית חרושת או של מחסן שום עישון, העלאת אש, או אורות בלתי מכוסים, ואין להרשות לשום אדם שיש ברשותו גפרורים או כל חומר מתלקח, להכנס לשטח המוקף ע״י הגדר או הקיר שאי אפשר לטפס עליהם. יש להציג במקומות הנראים לעין מודעות על כך ב[במקור: שלוש ה]לשונות הרשמיות.
מכשירים לכיבוי שרפה [תיקון: 1941, תש״ח]
יש לצייד כל מתקן או בית חרושת וכל מחסן במכשירים לכבוי שרפה, להנחת דעתו של מפקח העבודה הראשי [במקור: מנהל מחלקת העבודות הצבוריות] או בא־כחו.
3 באפריל, 1940
- ד. מ. מקגיליבריי
סופר לועד הפועל הממשלתי.
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.