תפילת השל"ה/קידוש ה'

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אמנם כגון דא צריך אני לאודעי ולפרסם סדר התפלות שמצאתים בקונטרסי של אחד מהמדקדקים הדבקים בה', וסידר סדר ותפלה לעצמו לכל ענין המצטרך לו, והכל יפה בעתו, ובזה מראה כי משליך על ה' יהבו בכל ענייניו. וזה לשונו:
כתוב בזוהר, המוסר את עצמו למיתה בעבור קדושת השם, ועושה במחשבתו הסכמה חזקה בעת קבלת עול מלכות שמים ואהבת וגו' בכל נפשך אפילו נוטל נפשך, נחשב כאילו היה הדבר בפועל ונחשב כעקידת יצחק, ובתנאי זה כשיהיה צדיק בכל דרכיו, כי בקרבן מום בו לא ירצה. וראוי לאדם לבקש רחמים ולהתחנן לפני הקדוש ברוך הוא שיהיה עמו ויעזרהו לקדש שמו ברבים בעת אשר יבא וילך בדרכי עשרה הרוגי מלכות הקדושים ויתר קדושים מישראל לאלפים ולרבבות, ובפרט בתענית צדיקים יתפלל. וזה נוסחו לאחר ברוך אתה ה' מקדש את שמך ברבים. (של"ה מסכת תמיד פרק נר מצוה ענייני תפילה)

אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ וּקְדוֹשִׁים מִקְּדוֹשֵׁי יִשְׂרָאֵל הִקְדִּישׂוּ וְקִדְּשׁוּ וְיַקְדִּישׁוּ שְׁמֶךָ. לִסְבֹּל סְקִילָה שְׂרֵפָה הֶרֶג וְחֶנֶק וְכָל עִנּוּיִים קָשִׁים וּמָרִים בַּעֲבוּר קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ וּבַעֲבוּרוֹ הִצַּלְתָּ אֻמָּה יִשְׂרָאֵל. אָנָּא הָאֵל הַקָּדוֹשׁ, בְּאִם יִהְיֶה רְצוֹנְךָ לְהָבִיא אֵלַי נִסָּיוֹן, קַדְּשֵׁנִי וְטַהֲרֵנִי וְתֵן בְּמַחְשַׁבְתִּי וּבְפִי לְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּרַבִּים. כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ הַקְּדוֹשִׁים עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת וַאֲלָפִים וּרְבָבוֹת מִקְּדוֹשֵׁי יִשְׂרָאֵל. כִּי אַתָּה ה' אֱלֹהֵי, אַתָּה יָדַעְתָּ מַצְפּוּן לִבִּי, כִּי הִנְּנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לִמְסֹר אֶת עַצְמִי וּבְשָׂרִי וְגִידֵי וְדָמִי וְחֶלְבִּי לְאַרְבַּע מִיתוֹת וּלְכָל הָעִנּוּיִים הַקָּשִׁים וְהַמָּרִים שֶׁבָּעוֹלָם בַּעֲבוּר יִחוּדְךָ, כִּי אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד ,אֶחָד הָאֲמִתִּי, וּבַעֲבוּר תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תּוֹרַת אֱמֶת שֶׁהִיא אַחֲרִית וְנִצְחִיִּית, וּבַעֲבוּר עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ גּוֹי קָדוֹשׁ וְטָהוֹר, עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי וְיִתְגַּלְגֵּל קְדֻשָּׁה עַל יָדִי, דַּיַּן אֱמֶת וְשׁוֹפֵט צֶדֶק, לִמְדוּנִי חֲזַ"ל הַמּוֹסֵר אֶת עַצְמוֹ בְּלֶב שָׁלֵם לִקְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ אָז אֵין מַרְגִּישׁ הַצַּעַר הַגָּדוֹל ,אָמְנָם אִי אֶפְשָׁר בְּתַקָּנַת חֲכָמִים הַנַּ"ל, יִהְיֶה מַה שֶׁיִּהְיֶה רַק הָיֹה תִהְיֶה עִמָּדִי שֶׁלֹּא יְעַכְּבוּנִי הַצַּעַר מִלִּהְיוֹת מַחְשַׁבְתִּי דְּבוּקָה בְּךָ, וְאֶהְיֶה שָׂמֵחַ בְּלִבִּי בְּעֵת הַיִּסּוּרִין, וְתוֹסֶף בְּפִי כֹּחַ הַדִּבּוּר לְדַבֵּר וּלְקַדֵּשׁ בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת בָּרַבִּים גָּלוּי וּמְפֻרְסָם לַכֹּל. וְנַקֵּנִי מֵחֲטָאָי וַעֲוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי, וְתֵן חֶלְקִי עִם הַקְּדוֹשִׁים הַדְּבוּקִים בִּקְדֻשָּׁתֶךָ, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי.