תפארת ישראל (מהר"ל)/פרק ס
בזה הפרק נבאר לך גם כן כי דעת חכמים הוא הפך אשר אמרו כי בתורה נכתב השכר הגופני ולא השכר הרוחני, ודעת חכמים שאין בתורה שום שכר גופני. בפרק קמא דקידושין (ל"ט ע"ב) אמר שם דאליבא דרבי יעקב שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, והטעם הוא כמו שפירשנו כי אין המצות דברים טבעיים כאשר העולם הזה עולם הטבע רק המצות הם אלקיים ולכך שכר המצות בהאי עלמא ליכא. ואף על גב דכתיב (ויקרא כ"ו) אם בחקותי תלכו וגו' פירושו שאם יעשו רצון השם יתברך שברא העולם בטבע גם כן יתן להם הטוב אבל אין זה שכר מצות כלל, אם כן מוכח מזה שהדבר הוא הפך ממה שחשבו דאין שכר מצות בהאי עלמא כלל. ובמדרש (ב"ר פ' מ"ד) אל תירא אברם אנכי מגן לך לפי שהיה אבינו אברהם מתפחד ירדתי לכבשן האש ונצלתי ירדתי למלחמת המלכים ונצלתי תאמר שקבלתי שכרי בעולם הזה ואין לי כלום בעולם הבא אמר לו הקדוש ברוך הוא אל תירא אברם אנכי מגן לך כל מה שעשיתי בעולם עשיתי עמך חנם אבל שכרך מתוקן לעולם הבא ע"כ. ביארו כי הטוב שנתן השם יתברך לצדיקים אינו נקרא מתן שכרן כלל רק הוא במדת החסד והחנינה ולא תשלום שכר נקרא, כי זה ענין השכר מה שמחוייב לעשות לו בשביל המצוה ודבר זה אינו בעולם הזה רק בעולם הבא ואז תשלום שכר המצות אבל מה שנותן לצדיקים בעולם הזה הכל בחסד. וטעם כל זה מה שהשכר של מצות אינו בעולם הזה כי כבר פירשנו שאין המצות טבעיות להיות תשלום שלהם בעולם הזה, ועוד כי ראוי שיהיה התשלומין לאדם כפי אשר הוא צדיק או רשע וזה שייך בעוה"ב אשר הוא עולם האמתי לא בעוה"ז, שמצד עוה"ז שהוא עולם גשמי אין העולם הזה עולם האמת לשלם אל האדם בו כפי מה שהוא צדיק או רשע באמת בלא תוספות וגרעון, לכך אשר הוא רוב זכיות תשלום שכרו הוא העולם הבא וכן בהפך כאשר רובו חייב והוא רשע תשלומין שלו בעולם הבא אשר שם נוהג הכל כפי מה שהוא באמת, אבל צדיק גמור שיש בו מיעוט עבירות שכיון שהוא בעל מיעוט עבירות אינו רשע לפי האמת שהרי הוא צדיק בעצמו שרובו זכיות ומה שיש לו מיעוט עבירות אין זה עצמו ולכך משלם לו חטא שלו בעולם הזה כי אחר שאינו רשע באמתתו ראוי שיהיה תשלום שלו בעולם שאינו אמת, וכן ההפך כאשר יש לו מיעוט זכיות משלם לו בעולם הזה זכיותיו כי דבר זה ראוי למיעוט זכיות במה שאין זה עצמו של אדם ואמתתו, שהרי אין עצמותו ואמתתו שהוא צדיק רק עצמותו ואמתתו שהוא רשע רק שיש לו מיעוט זכיות והמיעוט אין זה עצמותו ואמתתו, ולפיכך ראוי שיהיה תשלום שלו בעולם שאינו עולם האמתי והוא עולם הזה שמצד שהוא עולם גשמי אינו עולם האמתי. גם העולם הזה הוא עולם שיש בו חלוק ויש לשלם הצדיק על מקצת שלו שהוא חוטא במקצת ואת הרשע על מקצת שלו שהוא צדיק במקצת, וזה אין שייך בעולם הבא שהוא עולם שאין בו מקצת ומשלם לצדיק ולרשע כפי מה שהוא צדיק או רשע ולא על מקצת שלו, והדברים האלו מבוארים מאד למי שיש בו דעת וחכמה. ועוד כי הכל הוא באמת כי עצם השכר הוא מיוחד דוקא בעולם הבא שהוא עולם המיוחד לשכר, וזה שאמר ריש לקיש (ע"ז דף ג' ע"א) היום לעשותם וכו', וביאור זה כי העולם הזה הוא עולם ההויה ומפני שהעולם הזה הוא עולם ההויה ראוי שיהיה עשיות המצות והוא קנין שלמות ויציאתו אל הפעל בעולם הזה, ודבר זה ראוי שיהיה בעולם הזה שהוא עולם הויה גם כן, אבל בעולם הבא אין שם הויה ויציאה אל הפעל, שכל ענין זה שייך אל העולם הגשמי אבל בעולם הנבדל הוא בפעל, ולפיכך אין שם קנין שלמות ויציאה אל הפעל שדבר זה הוא הויה. וכן למחר לקבל שכרם, ור"ל כי שכר המצות בעולם הזה אינו ואפילו למי שאמר שיש שכר מצות בעולם הזה ח"ו לומר שיהיה משלם שכר המצוה לגמרי אבל סבר כי הפירות אוכל בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא כמו שמוכיח בפרק קמא דקידושין (ל"ט ע"ב):
ובמדרש (דברים רבה פ"ג) והיה עקב אמרו ישראל אימתי אתה נותן לנו שכר מצות אמר להם הקדוש ברוך הוא המצות שאתם עושים מפירותיהם וכו'. ורצו בזה כי השכר עצמו אין ראוי שיהיו אתם אוכלים אבל שכר הקרן בעקב אני נותן לכם בעולם הבא, כי העולם הזה הוא עולם הויה וכל הויה אינו בשלמות הגמור שהרי הוא יוצא אל הפעל והשכר הוא מצד השלמות כאשר הוא שלם ואז ראוי אל השכר. והדבר הזה רמזו חכמים במה שאמרו (ב"מ ס"ה ע"א) שכירות אינה משתלמת אלא בסוף, ורצו בזה כי השכירות אינו ראוי רק כאשר נגמר הדבר ונשלם לגמרי ומצד הזה בא השכירות, ומדבר זה שנקרא תשלומין תבין דבר זה כי התשלומין הם כאשר נשלם הדבר ונגמר, ומפני זה לצדיק תשלומין שלו אינו בעולם הזה שאין עצם השכר רק באחרונה ובתשלום. ולכך אמר היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם, כי ראוי שיהיה שכר שלהם כאשר ראוי אל השכר אבל על החטא משלם לצדיק בעולם הזה כי דבר זה כדי לעשות הצדיק נקי וטהור לעולם הבא, וכבר אמרנו כי העולם הזה הוא מיוחד להויה ודבר זה נקרא הויה גם כן מה שמכין עולם הזה את הצדיק שיהיה שכרו משלם בעולם הבא. וכן הרשעים נותן להם שכרם של מצות שלהם בעולם הזה כדי שיפרע להם מכל וכל בעולם הבא כי עיקר השכר ראוי שיהיה באחרונה לגמרי כמו שהתבאר, ולכך מי שהוא רשע גמור נותן לו שכר מצות בעולם הזה שיהיה לו פרעון שלו בעולם הבא לגמרי כי העולם הזה מכין לעולם הבא, וכן לצדיק גמור משלם לו חטאו בעולם הזה כדי שיהיה צדיק גמור ויקבל שכרו בעולם הבא לגמרי, כי העולם הזה הויה נקרא שמהוה הדבר ומכין אותו. והכי איתא בפרק קמא דקידושין (מ' ע"ב) אמר רבי אלעזר למה הצדיקים דומין בעולם הזה לאילן שעומד כולו במקום טהרה ונופו נוטה למקום טומאה נקצץ נופו עומד כולו במקום טהרה כך הקדוש ברוך הוא משלם לצדיקים חטאם בעולם הזה כדי לזכותם לעולם הבא ולמה הרשעים דומין לאילן שעומד כולו במקום טומאה ונופו נוטה למקום טהרה נקצץ נופו עומד כולו במקום טומאה כך הקדוש ברוך הוא משלם לרשע שכר מצות בעולם הזה כדי לטורדו מן עולם הבא, ובדבר זה בא לפרש מה שאמרנו כי עולם הזה שהוא עולם הויה מכין את הצדיק שיהיה שכרו משלם לעולם הבא ולא ימנע אותו החטא, וכן הרשע מכין אותו עולם ההויה שיהיה נפרע בעולם הבא כל חטאו:
ובמדרש עוד (ילקוט עקב סי' תתמ"ז) זה שאמר הכתוב יד ליד לא ינקה אמר הקדוש ברוך הוא לישראל לא תעשו את התורה על מנת לקבל פרס שכרה מיד שכל העושה כך נקרא רע ואינו מתנקה שלא הניח לבניו כלום שאילו בקש אברהם שכרן של מצות מיד איך היה אומר משה זכור לאברהם. וכן אליהו אמר ה' אלקי אברהם וגו' ואני נזכר להם אבל בעכו"ם אם עשו מצות מיד ליד אני נותן שכרן שנאמר ומשלם לשונאיו בעולם הזה ואין בידו בעולם הבא מהו לא יאחר אינו נותן לשונאיו ממה שלאחריו אלא ממה שלפניו. משל למה הדבר דומה לאדם שיש לו משא ה' ליטרין או של י' ליטרין לפניו פושט ידו ונוטל אבל אם היה משא של חמשים ליטרא טוענו על כתפיו לאחריו כך מתן שכרן של רשעים כאדם שנושא משא קל לפניו אבל מתן שכרן של צדיקים משא גדול שעל הכתף אמר דוד ברוך ה' יום יום יעמס לנו הצדיקים מתן שכרן לאחריו שנאמר ואחריו כל ישרי לב, אמר משה לישראל תהיו יודעים שהמצות שאתם עושים שמורות לכם לעתיד שנאמר ושמר ה' אלקיך לך את הברית והחסד ולעולם הבא הקדוש ברוך הוא נותן שכרן שנאמר הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו והן רואין ומתמיהין ואומרים כל הטוב הזה היה מתוקן לנו שנאמר מה רב טובך אשר צפנת ליראיך ע"כ. ובמדרש הזה חכמה נפלאה שראוי שיהיה מתן שכרן של צדיקים דוקא בעולם הבא ולא מיד ומתן שכרן של אינם צדיקים בעולם הזה, וזה כי כל דבר שהוא במדרגה היותר עליונה אינו יוצא לפעל מיד והדבר שאינו כל כך במדרגה יוצא לפעל מיד, ודבר זה ביארנו אותו והארכנו בו בחבור נצח ישראל. והוא דבר מבואר וברור מאד, שכן נראה כי הנמצאים והנבראים אשר הם יותר שלמים ויותר במדרגה אינם ממהרים להיות נמצאים בפעל כמו אותם שהם אינם כל כך במדרגה ואין כאן מקום זה. וזה שאמר כי מתן שכרן של רשעים מפני שהוא קטן ופחות במדרגה הוא יותר קרוב לצאת לפעל, וזה שמדמה אותו אל מי שיש לו משא קטן שהוא נושא אותו לפניו והוא קרוב אל המקבל בשביל שהוא קטן וכך מתן שכרן של רשעים, ומי שאינו צדיק גמור מפני שאין שכרו דבר גדול לכך הוא יותר קרוב להיות נמצא למקבל. אבל מתן שכרן של צדיקים לפי גודל מדרגתו העליונה אינו ממהר להיות יוצא אל הפעל כמו שכל דבר שהוא במדרגה היותר עליונה אינו ממהר להיות נמצא בפעל, ולכך מדמה מתן שכרן של צדיקים למי שהוא נושא משא על כתפיו לאחריו של אדם ואינו ממהר להיות יוצא אל הפעל לתת למקבל. וכן בעונש הקדוש ברוך הוא משלם לצדיק את חטאיו בעולם הזה כאשר אין הצדיק ראוי לשכר שלו בעולם הזה ולכך נפרע על חטאיו בעולם הזה, וכן החטאים של הרשעים אינם בעולם הזה בשביל שהוא מיוחד לתשלום שכר מצות בעולם הזה מן הטעם אשר התבאר:
ובפרק עושין פסין (עירובין כ"ב ע"א) נתנו טעם על מה שלרשע משלם לו שכרו מיד. אמרו שם ומשלם לשונאיו אמר ר' יהושע בן לוי אלמלא מקרא כתוב א"א לומר כאדם שהוא נושא משוי על פניו ומבקש להשליכו. לא יאחר לשונאיו אמר רבי אילא לשונאיו הוא דלא יאחר אבל הוא מאחר לצדיקים והיינו דאמר רבי יהושע בן לוי היום לעשותם ולא למחר לעשותם היום לעשותם ולמחר ליטול שכרם. ביארו כי השכר לרשעים בלבד ראוי שיהיה משלם להם בעולם הזה כי השכר של רשעים הוא כמו שנושא משא על פניו שהמשא הזה הוא נגדו וחפץ להשליכו מאתו כאשר הרשעים ראויים שיהיו מסולקים מאתו, וכאשר הרשעים מסולקים מאתו אז אין עם השם יתברך דבר שהוא חוץ מן הסדר הראוי ולכך נקרא שכרן של רשעים שהוא משאוי שמונח על פניו שהיא נגדו יוצא מן הסדר ומבקש להשליכו, וכן שכרן של רשעים הוא גם כן חוץ מן הסדר שיהיה לרשע שכר טוב והוא יתברך חפץ לשלם שכרו בעולם הזה ובזה הם מסולקים מאתו ית' ולא יהיה עוד דבר שהוא שלא כסדר, כי מתן שכרן של רשעים הוא שלא כסדר הראוי, אבל מתן שכרן של צדיקים הכל כסדר הראוי ולפיכך שכרן של רשעים הוא יתברך אינו מאחר להם אבל משלם להם מיד כי שכרן הוא דבר יוצא מן הסדר המציאות שיהיה אל הרשע קירוב אל השם יתב' וראוי שיהיה מסולק דבר זה, והבן הדברים כי הם דברים ברורים ותדע כי הדבר הפך ממה שחשבו כי שכר המצות הוא השכר בעוה"ז, שאין הדבר הזה כך כלל רק כי שמור הוא ליום אחרון: