תניא מנוקד/חלק ג/י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · תניא מנוקד · חלק ג · י · >>


פרק י[עריכה]

וְהִנֵּה תְּשׁוּבָה עִילָּאָה זוֹ דְּאִתְדַּבְּקוּתָא דְּרוּחָא בְּרוּחָא עַל יְדֵי תּוֹרָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים הִיא בִּבְחִינַת הַמְשָׁכָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, לִהְיוֹת דְּבַר ה' מַמָּשׁ בְּפִיו, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ", וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי בִּגְמִילוּת חֲסָדִים, דְּחֶסֶד דְּרוֹעָא יְמִינָא וְכו'. אֲבָל אָדָם הַתַּחְתּוֹן צָרִיךְ לֵילֵךְ מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה מִמַּטָּה לְמַעְלָה, הִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה עִילָּאָה וְאִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא בְּכַוָּנַת הַלֵּב בִּתְפִלָּה, וּבִפְרָט בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ, כְּדֵי לוֹמַר "וְאָהַבְתָּ" וגו' "בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ" וְגו' בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְכֵן "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" וְגו' "וְדִבַּרְתָּ בָּם" וְגו', לִהְיוֹת דְּבַר ה' בְּפִיו בֶּאֱמֶת, וְאֵין אֱמֶת וְכו'. וְכֵן לְקַיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו", כְּמוֹ "הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי", הִיא בְּחִינַת קֹדֶשׁ הָעֶלְיוֹן, לְשׁוֹן פְּרִישׁוּת וְהַבְדָּלָה, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְלַבֵּשׁ תּוֹךְ עָלְמִין מִשּׁוּם דְּכֹלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא חָשֵׁיב, אֶלָּא בִּבְחִינַת סוֹבֵב כָּל עָלְמִין, הוּא רָצוֹן הָעֶלְיוֹן בָּרוּךְ הוּא וְכו' כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּלִקּוּטֵי אֲמָרִים פֶּרֶק מ"ו. וְגַם אַחַר הַתְּפִלָּה אוֹמְרִים "אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא", דְּהַיְינוּ לְאִתְדַּבְּקָא רוּחָא בְּרוּחָא כָּל הַיּוֹם וְכו'. וְכָל זֶה עַל יְדֵי הַהִתְבּוֹנְנוּת בִּגְדֻלַּת אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא בְּהַעֲמָקַת הַדַּעַת בִּשְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּבִפְסוּקֵי דְּזִמְרָה, כַּנּוֹדָע.

וּמֵאַחַר שֶׁהַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה עִילָּאָה, צָרִיךְ לְהַקְדִּים לְפָנֶיהָ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה תַּתָּאָה. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל בַּמִּשְׁנָה: "אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: הַכְנָעָה. וְהִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה תַּתָּאָה לְעוֹרֵר רַחֲמִים כַּנַּ"ל, וְכִדְיָלֵיף הָתָם בִּגְמָרָא מִקְּרָא דִּכְתִיב "וְהִיא מָרַּת נָפֶשׁ".

אָכֵן בַּבָּרַיְיתָּא שָׁם תָּנוּ רַבָּנָן, אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה. וְעַכְשָׁו בְּדוֹר יָתוֹם הַזֶּה, שֶׁאֵין הַכֹּל יְכוֹלִין לַהֲפֹךְ לִבָּם כְּרֶגַע מִן הַקָּצֶה, אֲזַי עֵצָה הַיְּעוּצָה לְהַקְדִּים בְּחִינַת תְּשׁוּבָה תַּתָּאָה בְּתִקּוּן חֲצוֹת כַּנַּ"ל. וּמִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּכָל לַיְלָה, עַל כָּל פָּנִים לֹא יִפְחֹת מִפַּעַם אַחַת בַּשָּׁבוּעַ לִפְנֵי יוֹם הַשַּׁבָּת, כַּנּוֹדָע לַיּוֹדְעִים שֶׁהַשַּׁבָּת הִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה עִילָּאָה, וְשַׁבָּ"ת אוֹתִיּוֹת "תָּשֵׁ"ב אֱנוֹשׁ", כִּי בַּשַּׁבָּת הִיא עֲלִיּוֹת הָעוֹלָמוֹת לִמְקוֹרָם כו', וּבִפְרָט תְּפִלּוֹת הַשַּׁבָּת וְדַי לַמֵּבִין.

(וּבָזֶה יוּבַן מַה שֶּׁכָּתוּב: "שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ". פֵּרוּשׁ, כִּי מֵאַחַר שֶׁ"מָּחִיתִי כָעָב פְשָׁעֶיךָ", הִיא הַעֲבָרַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וּ"גְאַלְתִּיךָ" מִן הַחִיצוֹנִים בְּהִתְעוֹרְרוּת רַחֲמִים עֶלְיוֹנִים בְּאִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא בִּתְשׁוּבָה תַּתָּאָה כַּנַּ"ל, אֲזַי "שׁוּבָה אֵלַי" בִּתְשׁוּבָה עִילָּאָה).