תניא מנוקד/חלק ב/פרק יב
פֶּרֶק יב[עריכה]
רַק שֶׁהַבְּרוּאִים מִתְחַלְּקִים לְמִינֵיהֶם בִּכְלָלוּת וּבִפְרָטוּת עַל יְדֵי שִׁנּוּיֵי הַצֵרוּפִים וְחִלּוּפִים וּתְמוּרוֹת, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. כִּי כָּל אוֹת הִיא הַמְשָׁכַת חַיּוּת וְכֹחַ מְיֻחָד פְּרָטִי, וּכְשֶׁנִּצְטָרְפו אוֹתִיּוֹת הַרְבֵּה לִהְיוֹת תֵּבָה, אֲזַי מִלְּבַד רִבּוּי מִינֵי כֹּחוֹת וְחַיּוּת הַנִּמְשָׁכִים כְּפִי מִסְפַּר הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבַּתֵּבָה, עוֹד זֹאת הָעוֹלָה עַל כֻּלָּנָה – הַמְשָׁכַת כֹּחַ עֶלְיוֹן וְחַיּוּת כְּלָלִית הַכּוֹלֶלֶת וּשְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל מִינֵי הַכֹּחוֹת וְהַחַיּוּת פְּרָטִיּוֹת שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת וְעוֹלָה עַל גַּבֵּיהֶן, וְהִיא מְחַבַּרְתָּן וּמְצָרַפְתָּן יַחַד לְהַשְׁפִּיעַ כֹּחַ וְחַיּוּת לָעוֹלָם הַנִּבְרָא בְּתֵבָה זוֹ לִכְלָלוֹ וְלִפְרָטָיו:*
- הַגָּהָ"ה
- (וּלְפִי שֶׁכָּל אוֹת וְאוֹת מִכ"ב אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הִיא הַמְשָׁכַת חַיּוּת וְכֹחַ מְיֻחָד פְּרָטִי שֶׁאֵינוֹ נִמְשָׁךְ בְּאוֹת אַחֶרֶת, לְכָךְ גַּם תְּמוּנָתָן בִּכְתָב, כָּל אוֹת הִיא בִּתְמוּנָה מְיֻחֶדֶת פְּרָטִית הַמּוֹרָה עַל צִיּוּר הַהַמְשָׁכָה וְהִתְגַּלּוּת הָאוֹר וְהַחַיּוּת וְהַכֹּחַ הַנִּגְלֶה וְנִמְשָׁךְ בְּאוֹת זוֹ, אֵיךְ הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה מִמִּדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּרְצוֹנוֹ וְחָכְמָתוֹ וְכוּ'):
כְּגוֹן דֶּרֶךְ מָשָׁל בַּתֵּבוֹת שֶׁבְּמַאֲמַר "יְהִי רָקִיעַ" וְגו'1 שֶׁנִּבְרְאוּ בָּהֶן ז' רְקִיעִים וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר בָּהֶם, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה2: "שְׁחָקִים" שֶׁבּוֹ רֵחַיִם עוֹמְדוֹת וְטוֹחֲנוֹת מָן לַצַּדִּיקִים וְכוּ', "זְבוּל" שֶׁבּוֹ יְרוּשָׁלַיִם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּמִזְבֵּחַ וְכוּ', "מָכוֹן" שֶׁבּוֹ אוֹצְרוֹת שֶׁלֶג וְאוֹצְרוֹת בָּרָד וְכוּ'. שֶׁכְּלָלוּת הָרְקִיעִים נִבְרְאוּ וְחַיִּים וְקַיָּמִים בִּכְלָלוּת תֵּבוֹת אֵלּוּ שֶׁבְּמַאֲמַר "יְהִי רָקִיעַ" וְכוּ', וּפְרָטֵי הַבְּרוּאִים שֶׁבְּז' רְקִיעִים – נִבְרָא כָּל פְּרָט מֵהֶם וְחַי וְקַיָּם מֵאֵיזֶה צֵרוּף אוֹתִיּוֹת מִתֵּבוֹת אֵלּוּ אוֹ חִילּופֵיהֶן וּתְמוּרוֹתֵיהֶן שֶׁהֵן כְּפִי בְּחִינַת חַיּוּת הַנִּבְרָא הַפְּרָטִי הַהוּא. כִּי כָּל שִׁנּוּי צֵרוּף הוּא הַרְכָּבַת וַאֲרִיגַת הַכֹּחוֹת וְהַחַיּוּת בַּשִּׁנּוּי, שֶׁכָּל אוֹת הַקּוֹדֶמֶת בַּצֵּרוּף הִיא הַגּוֹבֶרֶת וְהִיא הָעִקָּר בִּבְרִיאָה זוֹ, וְהַשְּׁאָר טְפֵלוֹת אֵלֶיהָ וְנִכְלָלוֹת בְּאוֹרָהּ, וְעַל יְדֵי זֶה נִבְרֵאת בְּרִיָּה חֲדָשָׁה. וְכֵן בְּחִלּוּפֵי אוֹתִיּוֹת אוֹ תְּמוּרוֹתֵיהֶן נִבְרָאוֹת בְּרִיאוֹת חֲדָשׁוֹת פְּחוּתֵי הַמַּעֲלָה בְּעֵרֶךְ הַנִּבְרָאִים מֵהָאוֹתִיּוֹת עַצְמָן. כִּי הֵן דֶּרֶךְ מָשָׁל דֻּגְמַת אוֹר הַמֵּאִיר בַּלַּיְלָה בָּאָרֶץ מִן הַיָּרֵחַ, וְאוֹר הַיָּרֵחַ הוּא מֵהַשֶּׁמֶשׁ, וְנִמְצָא אוֹר שֶׁעַל הָאָרֶץ הוּא אוֹר הָאוֹר שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ.
וְכָכָה מַמָּשׁ דֶּרֶךְ מָשָׁל הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבַּמַּאֲמָרוֹת הֵן כְּלָלוּת הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת וְהָאוֹר וְהַכֹּחַ מִמִּדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹא הָעוֹלָמוֹת מֵאַיִן לְיֵשׁ וּלְהַחֲיוֹתָן וּלְקַיְּמָן כָּל זְמַן מֶשֶׁךְ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִכְּלָלוּת הַמְשָׁכָה וְהֶאָרָה גְּדוֹלָה הַזּוֹ – הֵאִיר ה' וְהִמְשִׁיךְ מִמֶּנָּה תּוֹלְדוֹתֶיהָ כַּיּוֹצֵא בָּהּ וַעֲנָפֶיהָ, שֶׁהֵן תּוֹלְדוֹת וְהַמְשָׁכַת הָאוֹר מֵהָאוֹתִיּוֹת, וְהֵן הֵן חִלּוּפֵי אוֹתִיּוֹת ותְמוּרוֹתֵיהֶן, וּבָרָא בָּהֶן בְּרוּאִים פְּרָטִים שֶׁבְּכָל עוֹלָם. וְכֵן הֵאִיר ה' עוֹד וְהִמְשִׁיךְ וְהוֹרִיד הֶאָרָה דְּהֶאָרָה דְּהֶאָרָה מֵהֶאָרוֹת הָאוֹתִיּוֹת, וְכֵן הִמְשִׁיךְ עוֹד וְהוֹרִיד עַד לְמַטָּה מַטָּה בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, עַד שֶׁנִּבְרָא הַדּוֹמֵם מַמָּשׁ כָּאֲבָנִים וְעָפָר, וּשְׁמוֹתֵיהֶן – "אֶבֶן" וְ"עָפָר" – הֵם חִלּוּפִים דְּחִלּוּפִים כוּ' וּתְמוּרוֹת דִּתְמוּרוֹת כוּ', כַּנִּזְכַּר לְעֵיל:
נִשְׁלַם חֵלֶק שֵׁנִי בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה.