תניא מנוקד/חלק ב/פרק ט

פֶּרֶק ט

אֲבָל לְגַבֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – מַדְרֵגַת הַחָכְמָה, שֶׁהִיא תְּחִלַּת מַחֲשָׁבָה וְרֵאשִׁיתָהּ, הִיא סוֹף מַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ, דְּהַיְינוּ שֶׁנֶּחֱשֶׁבֶת כְּאִלּוּ הִיא בְּחִינַת וּמַדְרֵגַת עֲשִׂיָּיה לְגַבֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּדִכְתִיב: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ"¹. וְהַיְינוּ לוֹמַר, שֶׁכְּעֵרֶךְ הַחַיּוּת שֶׁבַּעֲשִׂיָּה גּוּפָנִית וְגַשְׁמִיִּית לְעֵרֶךְ חַיּוּת הַחָכְמָה, שֶׁהִיא רֵאשִׁית וּמְקוֹר הַחַיּוּת בָּאָדָם וְכָל הַבְּרוּאִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁהוּא כְּאַיִן לְגַבֵּי חַיּוּת שֶׁבְּאוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא כְּאַיִן לְגַבֵּי הַחַיּוּת שֶׁבְּאוֹתִיּוֹת הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁהוּא כְּאַיִן לְגַבֵּי חַיּוּת וּמַעֲלַת הַמִּדּוֹת שֶׁמֵּהֶן נִמְשְׁכָה מַחֲשָׁבָה זוֹ, שֶׁהוּא כְּאַיִן לְגַבֵּי חַיּוּת וּמַעֲלַת וּמַדְרֵגַת הַחָכְמָה בִּינָה וָדַעַת, מְקוֹר הַמִּדּוֹת – כֵּן מַמָּשׁ עֵרֶךְ מַדְרֵגַת וּמַעֲלַת הַחָכְמָה, שֶׁהִיא רֵאשִׁית וּמְקוֹר הַחַיּוּת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת, לְגַבֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, הַמְּרוֹמָם וְהַמִּתְנַשֵּׂא רִבּוֹא רִבְבוֹת מַדְרְגוֹת רוֹמְמוּת יוֹתֵר מֵרוֹמְמוּת מַדְרֵגַת הַחָכְמָה עַל בְּחִינַת חַיּוּת שֶׁבַּעֲשִׂיָּיה, שֶׁהִיא רוֹמְמוּת חָמֵשׁ מַדְרֵגוֹת לְבַד, שֶׁהֵן מַדְרְגוֹת בְּחִינַת עֲשִׂיָּיה וְדִבּוּר וּמַחֲשָׁבָה וּמִדּוֹת וְשֵׂכֶל.

אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָם וּמִתְנַשֵּׂא מִמַּדְרֵגַת הַחָכְמָה רִבְבוֹת מַדְרֵגוֹת כָּאֵלּוּ עַד אֵין קֵץ; רַק מִפְּנֵי שֶׁאֵין בַּנִּבְרָאִים כֹּחַ לְהַשִּׂיג, רַק הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִמַּדְרֵגַת חָכְמָה שֶׁהִיא רֵאשִׁיתָם לְמַדְרֵגַת עֲשִׂיָּה הַשְּׁפָלָה, לְכָךְ אָנוּ אוֹמְרִים שֶׁלְּגַבֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶחֱשֶׁבֶת מַדְרֵגַת הַחָכְמָה כְּמַדְרֵגַת עֲשִׂיָּה מַמָּשׁ. דְּהַיְינוּ לוֹמַר שֶׁהוּא רָם וְנִשָּׂא וְנַעֲלֶה עִלּוּי רַב מְאֹד מְאֹד מִמַּדְרֵגַת הַחָכְמָה, וְלֹא שַׁיָּיךְ כְּלָל לְיַיחֵס אֶצְלוֹ שׁוּם עִנְיָן הַמִּתְיַיחֵס לַחָכְמָה אֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ מַעֲלָה וְעִלּוּי רַב, כְּגוֹן לוֹמַר עָלָיו שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשׁוּם נִבְרָא עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים לְהַשִּׂיג חָכְמָתוֹ אוֹ מַהוּתוֹ. כִּי עִנְיַן הַהַשָּׂגָה מִתְיַיחֵס וְנוֹפֵל עַל דְּבַר חָכְמָה וְשֵׂכֶל, לוֹמַר שֶׁאֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ אוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ מִפְּנֵי עֹמֶק הַמֻּשָּׂג. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, לֹא שַׁיָּיךְ כְּלָל לוֹמַר בּוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ מִפְּנֵי עֹמֶק הַמֻּשָּׂג, כִּי אֵינוֹ בִּבְחִינַת הַשָּׂגָה כְּלָל. וְהָאוֹמֵר עָלָיו שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ, הוּא כְּאוֹמֵר עַל אֵיזוֹ חָכְמָה רָמָה וַעֲמֻקָּה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְמַשְּׁשָׁהּ בְּיָדַיִם מִפְּנֵי עֹמֶק הַמֻּשָּׂג, שֶׁכָּל הַשּׁוֹמֵעַ יִצְחַק לוֹ, לְפִי שֶׁחוּשׁ הַמִשּׁוּש אֵינוֹ מִתְיַיחֵס וְנוֹפֵל אֶלָּא עַל עֲשִׂיָּיה גַּשְׁמִית הַנִּתְפֶּסֶת בְּיָדַיִם.

וְכָכָה מַמָּשׁ נֶחֱשֶׁבֶת לְגַבֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַדְרֵגַת הַשֵּׂכֶל וְהַהַשָּׁגָה כַּעֲשִׂיָּיה גַּשְׁמִית מַמָּשׁ. וַאֲפִלּוּ הַשָּׂגַת שְׂכָלִים שֶׁבְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, וְאֲפִלּוּ מַדְרֵגַת חָכְמָה עִלָּאָה הַמְּחַיָּה אֶת כֻּלָּם כְּדִכְתִיב "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ"². וּמַה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא 'חָכָם' בַּכָּתוּב, וְגַם חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּנּוּ לוֹ מַדְרֵגַת וּמַעֲלַת הַחָכְמָה, הַיְינוּ מִשּׁוּם שֶׁהוּא מְקוֹר הַחָכְמָה, שֶׁמִּמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ נִמְשָׁךְ וְנֶאֱצָל מַהוּת מַדְרֵגַת חָכְמָה עִלָּאָה שֶׁבְּעוֹלַם הָאֲצִילוּת. וְכֵן 'רַחוּם' וְ'חָסִיד' עַל שֵׁם שֶׁהוּא מְקוֹר הָרַחֲמִים וְהַחֲסָדִים, וְכֵן שְׁאָר הַמִּדּוֹת, שֶׁכֻּלָּן נִמְשְׁכוּ וְנֶאֶצְלוּ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. וְדֶרֶךְ וְעִנְיַן הַהַמְשָׁכָה וְהָאֲצִילוּת אֵיךְ וּמָה, יָדוּעַ לַמַּשְכִּילִים:*

• [הַגָּהָ"ה:

סוֹד הַצִּמְצוּם בְּאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְצִמְצוּם אָדָם קַדְמוֹן, וְסוֹד הַדִּיקְנָא, שֶׁסּוֹד כָּל הַצִּמְצוּמִים לְצַמְצֵם הָאוֹר שֶׁיִּתְלַבֵּשׁ בִּבְחִינַת כֵּלִים דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת. וְהִנֵּה אַחַר שֶׁנִּתְלַבֵּשׁ אוֹר אֵין סוֹף בִּבְחִינַת כֵּלִים דְּחָכְמָה בִּינָה דַּעַת, אָז שַׁיָּיךְ לוֹמַר מַה שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם: "הוּא הַיּוֹדֵעַ וְהוּא הַמַּדָּע וְהוּא הַיָּדוּעַ וּבִידִיעַת עַצְמוֹ" וְכוּ', לְפִי שֶׁבְּחִינַת כֵּלִים דַּאֲצִילוּת נַעֲשִׂים נְשָׁמָה וְחַיּוּת לִבְרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּיה וּלְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם. אֲבָל בְּלִי צִמְצוּם וְהַלְבָּשָׁה הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל – לֹא שַׁיָּיךְ כְּלָל לוֹמַר "הוּא הַיּוֹדֵעַ וְהוּא הַמַּדָּע" וְכוּ', כִּי אֵינוֹ בִּבְחִינַת וְגֶדֶר דַּעַת וּמַדָּע כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא לְמַעְלָה מַעְלָה עִלּוּי רַב עַד אֵין קֵץ אֲפִלּוּ מִבְּחִינַת וְגֶדֶר חָכְמָה, עַד שֶׁבְּחִינַת חָכְמָה נֶחֱשֶׁבֶת אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְחִינַת עֲשִׂיָּה גַּשְׁמִית]:

וְהִנֵּה אֵין לָנוּ עֵסֶק בַּנִּסְתָּרוֹת, אַךְ הַנִּגְלוֹת לָנוּ לְהַאֲמִין אֱמוּנָה שְׁלֵמָה דְּאִיהוּ וְגַרְמוֹהִי חַד, דְּהַיְינוּ מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּרְצוֹנוֹ וְחָכְמָתוֹ וּבִינָתוֹ וְדַעְתּוֹ – עִם מַהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ הַמְּרוֹמָם לְבַדּוֹ רוֹמְמוּת אֵין קֵץ מִבְּחִינַת חָכְמָה וְשֵׂכֶל וְהַשָׂגָה. וְלָכֵן גַּם יִחוּדוֹ שֶׁמִּתְיַיחֵד עִם מִדּוֹתָיו שֶׁהֶאֱצִיל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ גַּם כֵּן אֵינוֹ בִּבְחִינַת הַשָּׂגָה לְהַשִּׂיג אֵיךְ מִתְיַיחֵד בָּהֶן. וְלָכֵן נִקְרְאוּ מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהֵן הַסְּפִירוֹת, בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ "רָזָא דִמְהֵימְנוּתָא", שֶׁהִיא הָאֱמוּנָה שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַשֵּׂכֶל:

מראי מקומות

¹ תהלים קד כד

² שם