תניא מנוקד/חלק א/פרק לד
פרק לד[עריכה]
וְהִנֵּה מוּדַעַת זֹאת שֶׁהָאָבוֹת הֵן הֵן הַמֶּרְכָּבָה, שֶׁכָּל יְמֵיהֶם לְעוֹלָם לֹא הִפְסִיקוּ אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת מִלְּקַשֵּׁר דַּעְתָּם וְנִשְׁמָתָם לְרִבּוֹן הָעוֹלָמִים בַּבִּטּוּל הַנִּזְכָּר לְעֵיל לְיִחוּדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאַחֲרֵיהֶם כָּל הַנְּבִיאִים, כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגַת נִשְׁמָתוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ. וּמַדְרֵגַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הִיא הָעוֹלָה עַל כֻּלָּנָה, שֶׁאָמְרוּ עָלָיו1: שְׁכִינָה מְדַבֶּרֶת מִתּוֹךְ גְּרוֹנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. וּמֵעֵין זֶה זָכוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמַד הַר סִינַי, רַק שֶׁלֹּא יָכְלוּ לִסְבֹּל, כְּמַאֲמַר רַזַ"ל2 שֶׁעַל כָּל דִּבּוּר פָּרְחָה נִשְׁמָתָן כו', שֶׁהוּא עִנְיַן בִּטּוּל בִּמְצִיאוּת הַנִּזְכָּר לְעֵיל. לָכֵן מִיָּד אָמַר לָהֶם לַעֲשֹוֹת לוֹ מִשְׁכָּן וּבוֹ קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, לְהַשְׁרָאַת שְׁכִינָתוֹ, שֶׁהוּא גִּלּוּי יִחוּדוֹ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן.
וּמִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אֵין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ מִשְׁכָּן וּמָכוֹן לְשִׁבְתּוֹ, הוּא יִחוּדוֹ יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה3, שֶׁהוּא רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְחָכְמָתוֹ הַמְּלֻבָּשִׁים בַּהֲלָכוֹת הָעֲרוּכוֹת לְפָנֵינוּ. וְלָכֵן, אַחַר שֶׁיַּעֲמִיק הָאָדָם מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּעִנְיַן בִּטּוּל הַנִּזְכָּר לְעֵיל כְּפִי יְכָלְתּוֹ, זֹאת יָשִׁיב אֶל לִבּוֹ: כִּי מִהְיוֹת קָטָן שִׂכְלִי וְשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתִי מֵהָכִיל, לִהְיוֹת מֶרְכָּבָה וּמִשְׁכָּן לְיִחוּדוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, מֵאַחַר דְּלֵית מַחֲשָׁבָה דִּילִי תְּפִיסָא וּמַשֶּׂגֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ כְּלָל וּכְלָל שׁוּם הַשָּׂגָה בָּעוֹלָם, וְלֹא שֶׁמֶץ מֶנְהוּ מֵהַשָּׂגַת הָאָבוֹת וְהַנְּבִיאִים – אִי לָזֹאת אֶעֱשֶׂה לוֹ מִשְׁכָּן וּמָכוֹן לְשִׁבְתּוֹ, הוּא הָעֵסֶק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה כְּפִי הַפְּנַאי שֶׁלִּי, בִּקְבִיעוּת עִתִּים בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, כַּדָּת הַנִּתָּנָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּהִלְכוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָה, וּכְמַאֲמַר רַזַ"ל4: אֲפִלּוּ פרק אֶחָד שַׁחֲרִית כו'. וּבָזֶה יִשְׂמַח לִבּוֹ וְיָגִיל, וְיִתֵּן הוֹדָאָה עַל חֶלְקוֹ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב עַל שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת אוּשְׁפְּזִיכָן לַגְּבוּרָה פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם, כְּפִי הָעֵת וְהַפְּנַאי שֶׁלּוֹ, כְּמִסַּת יָדוֹ אֲשֶׁר הִרְחִיב ה' לוֹ.
וְאִם יַרְחִיב ה' לוֹ עוֹד, אֲזַי טְהוֹר יָדַיִם יוֹסִיף אֹמֶץ, וּמַחֲשָׁבָה טוֹבָה כו'5. וְגַם שְׁאָר הַיּוֹם כֻּלּוֹ, שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, יִהְיֶה מָכוֹן לְשִׁבְתּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּנְתִינַת הַצְּדָקָה, שֶׁיִּתֵּן מִיְּגִיעוֹ, שֶׁהִיא מִמִּדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מָה הוּא רַחוּם וכו'6, וּכְמוֹ שֶׁכָּתְבוּ בַּתִּקּוּנִים7: חֶסֶד דְּרוֹעָא יְמִינָא. וְאַף שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן אֶלָּא חֹמֶשׁ, הֲרֵי הַחֹמֶשׁ מַעֲלֶה עִמּוֹ כָּל הָאַרְבַּע יָדוֹת לַה' לִהְיוֹת מָכוֹן לְשִׁבְתּוֹ יִתְבָּרַךְ. כַּנּוֹדָע מַאֲמַר רַזַ"ל8 שֶׁמִּצְוַת צְדָקָה שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַקָּרְבָּנוֹת, וּבַקָּרְבָּנוֹת הָיָה כָּל הָחַי עוֹלֶה לַה' עַל יְדֵי בְּהֵמָה אַחַת, וְכָל הַצּוֹמֵחַ – עַל יְדֵי עִשָּׂרוֹן סֹלֶת אֶחָד בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן כו'. וּמִלְּבַד זֶה, הֲרֵי בִּשְׁעַת הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה עוֹלֶה לַה' כָּל מַה שֶׁאָכַל וְשָׁתָה וְנֶהֱנָה מֵאַרְבַּע הַיָּדוֹת לִבְרִיאוּת גּוּפוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן.
וְהִנֵּה בְּכָל פְּרָטֵי מִינֵי שִׂמְחוֹת הַנֶּפֶשׁ הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, אֵין מֵהֶן מְנִיעָה לִהְיוֹת נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וְלֵב נִשְׁבָּר וְרוּחַ נְמוּכָה בִּשְׁעַת הַשִּׂמְחָה מַמָּשׁ, מֵאַחַר כִּי הֱיוֹתוֹ נִבְזֶה בְּעֵינָיו וכו' הוּא מִצַּד הַגּוּף וָנֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית, וֶהֱיוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה הוּא מִצַּד נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית וְנִצּוֹץ אֱלֹהוּת הַמְּלֻבָּשׁ בָּהּ לְהַחֲיוֹתָהּ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל (בְּפֶרֶק ל"א). וּכְהַאי גַּוְנָא אִיתָא בַּזֹּהַר9: בְּכִיָּה תְּקִיעָא בְּלִבָּאִי מִסִּטְרָא דָּא, וְחֶדְוָה תְּקִיעָא בְּלִבָּאִי מִסִּטְרָא דָּא.
מראי מקומות[עריכה]
2 שמות רבה כט ד; שיר השירים רבה ו ג
5 הקב"ה מצרפה למעשה, קידושין מ א
6 אף אתה היה רחום, ירושלמי פאה א א
7 פתיחת אליהו, תיקוני זהר דף יז עמ' א
8 בבא בתרא ט א, כנגד כל הקרבנות