תנחומא על סדר ויצא יעקב
א. [ עריכה ]
ילמדנו רבינו ההורג את הנפש בשגגה להיכן היה גולה, כך שנו רבותינו ההורג נפש בשגגה גולה לערי מקלט לשלש הערים שבעבר הירדן ושלש שבארץ כנען, ויעקב אבינו גלה לחרן בורח בנפשו ונתיירא שלא יהרוג אותו הרשע עשו אחיו, מכיון שראהו הקב"ה בצרה גדולה נגלה עליו בחלום, א"ר אבהו בשם ר"ש בן לקיש כיון שראו האבנים שהיו תחת מראשותיו כבודו של הקדוש ברוך הוא נמחו כלם ונעשו אבן אחת, מנין שעד שלא ישן כתיב ויקח מאבני המקום אבנים הרבה כיון שננער כתיב ויקח את האבן אבן אחת:
ב. [ עריכה ]
ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו, א"ר שמואל בר נחמן אלו שרי אומות העכו"ם דא"ר שמואל בר נחמן מלמד שהראה לו הקב"ה לאבינו יעקב שרה של בבל עולה שבעין עוקים ויורד, ושל מדי חמשים ושנים, ושל יון מאה ויורד, ושל אדום עלה ולא ידע כמה, באותה שעה נתירא יעקב אבינו ואמר שמא לזה אין לו ירידה, א"ל הקדוש ברוך הוא (ירמיה, ל) ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כביכול אפילו אתה רואהו עולה אצלי משם אני מורידו שנאמר (עובדיה, א) אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם ה', א"ר ברכיה בשם רבי חלבו ור"ש בן יוסינה מלמד שהראהו הקב"ה ליעקב אבינו שרה של בבל עולה ויורד, ושל מדי עולה ויורד, ושל יון עולה ויורד, ושל אדום עולה ויורד, א"ל הקדוש ברוך הוא ליעקב יעקב למה אין אתה עולה, באותה שעה נתירא אבינו יעקב ואמר כשם שיש לאלו ירידה, כך אני יש לי ירידה, א"ל הקב"ה אם אתה עולה אין לך ירידה, ולא האמין ולא עלה, ר"ש בן יוסינה היה דורש (תהלים, עח) בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו, א"ל הקדוש ברוך הוא אלו עלית והאמנת לא היתה לך ירידה לעולם, אלא הואיל ולא האמנת הרי בניך משתעבדין בהללו ד' מלכיות בעה"ז במסים ובארנוניות ובגולגליות, א"ל יעקב יכול לעולם א"ל אל תירא עבדי יעקב אל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים מארץ מגליא מאספניה ומחברותיה ושב יעקב מבבל ושקט ממדי ושאנן מיון ואין מחריד מאדום כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הפיצותיך שם באומות העולם שהן מכלין את שדותיהן אבל ישראל שאין מכלין את שדותיהן ואותך לא אעשה כלה אלא מיסרך ביסורין בעולם הזה בשביל לנקותך מעונותיך לעתיד לבא, לכך נאמר ויחלום:
ג. [ עריכה ]
ויצא יעקב, זשה"כ (תהלים, צח) כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך, א"ר מאיר עשה אדם מצוה אחת מוסרין לו מלאך אחד, עשה שתי מצות מוסרין לו שני מלאכים, עשה מצות הרבה מוסרין לו מלאכים הרבה שנאמר כי מלאכיו יצוה לך לשמרך וגו', ולמה כדי לשומרו מן המזיקין שנאמר יפול מצדך אלף וגו', ומה הוא יפול משלימין לו כענין שנאמר (דברי הימים א, יב) וממנשה נפלו על דוד, ורבבה מימינך אמר רבי יצחק למה מן הימין רבבה ומן השמאל אלף לפי שהשמאל אינה צריכה מלאכים הרבה מפני ששמו של הקב"ה כתוב בתפילין ונתון בשמאל שנאמר (דברים, י) וקשרתם לאות על ידך, א"ר אבהו בר חנינא לא כתיב יהא מצדך אלא יפול, שמאל שאינה פשוטה במצות כמו הימין אינה מפלת אלא אלף מזיקין, אבל ימין שהיא פשוטה במצות מפלת רבוא מזיקין, לכך כתיב כי מלאכיו יצוה לך, וילך חרנה זו אחד מארבע קפיצות שקפצה הארץ, אחת בימי אברהם (בראשית, יד) ויחלק עליהם לילה, ואחת לאליעזר שנאמר (בראשית, כד) ואבא היום אל העין, ואחת בימי דוד שנאמר (תהלים, ס) בהצותו את ארם נהרים ואת ארם צובה וזאת ויצא יעקב מבאר שבע, וכן דוד אומר (תהלים, ס) הרעשת ארץ פצמתה רפה שבריה כי מטה, מלמד שהקפיץ הקדוש ברוך הוא את הארץ ליואב ולאבישי ולצבא המלחמה, וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים וגו', א"ר ברכיה בכל מה שתבע יעקב מן הקב"ה השיבו, אמר אם יהיה אלהים עמדי השיבו והנה אנכי עמך, אמר ושמרני השיבו ושמרתיך בכל אשר תלך, אמר ושבתי בשלום השיבו והשיבותיך, אמר ונתן לי לחם ולא השיבו על הפרנסה אמר הקדוש ברוך הוא אם אני מבטיחו על הלחם מהו מבקש ממני עוד, לפיכך לא הבטיחו על הלחם ורבנן אמרי אף על הפרנסה השיבו שנאמר כי לא אעזבך, ואין כי לא אעזבך אלא לחם, כמד"א (תהלים, לז) לא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם: