תמיד עכשווי - מקאמות מקראיות/ספר שמואל - תקציר

מאת: ד"ר שלמה בכר

אז מה היה לנו שם בספר שמואל,// המשחזר את ראשית מלכות ישראל?//

עלילות [על] המלך, שהעם לו ייחל// שלא מילֵא ציפיות האומה והאל.// כי קשתה כשאוֹל קנאת שאוּל המודח// ועזה עד מות אהבת בנו המסובך,// אך קנאת שמואל הייתה קשה אף יותר// עד שגם ברדתו לשאוֹל לא ויתר// ועלה מתחתיות לוודא הריגה// אף שידע, כי איתו כל העם ייפָגע.//

גם היום, הממסד הדתי כמוהו,// מוביל את העם, בשם האל, אלי תוהו.// וכל משוגע, המתחזה לנביא// את דבר אלוהים מתיימר להביא.// על מקור הסמכות המאבק מתחולל:// היהיה איש נבחר, שזכה במנדט// או, "דוברו של 'השם'", המייצג את הדת?//

אך מחליפו של שאול, המנצח דוד,// שבסופו של יום, כמעט נותר בלי ידיד// את הקורא המפוכח מאכזב לא פחות.// הלא זהוּ דוד שובה הלבבות,// שמבנות ישראל קיבל רבבות.// ופָרט אותן לפרוטות עלובות.// מקורביו בשוליים, שעברו למרכז// זכו במשרות יקרות מפז.// ומי שהבטיח ביטחון ושלום// לא ממש הצליח להגשים החלום.//

מבני משפחתו, כבסרטי שודדים// עד ה- happy end לא רבו השורדים.// גם בסרט הזה, רווי המתחים// מָלאה העלילה מריבות ותככים// כי כל גיבורינו הן היו גם אחים.// ובניסיון לשרוד בעולם האָלים// נפלו איש ביד אחיו חללים.// ובחותרם לצמרת, לאמיר העליון// דורסים כמו במאפיה, בעולם התחתון:// בשוחד, זיוף ושיבוש הליכים// מנסים להשיג הם כבוד מלכים.//

גם עמשא ויואב, אבנר ואישבעל// לא ויתרו זה לזה, כי דגלו ב "אף שעל".// ואמנון, בן ממשיך וגם בן-בלייעל,// מאביו קלט הוא קוד מוסרי:// לא עוצרים באדום בכל רמזור אפשרי.//

דוד ניצל את זכות השתיקה// כי עליו נאמר: (שמואל ב ח טו): "עושה משפט וצדקה"...// אך בפעם הזאת שידרה שתיקתו// הודאת נאשם, שהוּכחה אשמתו.// ואצלנו, אין מי שיעֵז לומר: "די"!// לחסידים השוטים הקוראים: "הוא זכאי"!//

ובכל זאת, היה זה מסע חוויה// כמו סיור אנתרופולוגי בארץ חבויה// זה היה כאילו נחשפנו ממש// לשורשי תרבותנו שנתגלו מחדש// וקלטנו בתוך ובתום המפגש// את נועזות החידוש ועוצמת המהפך// שחולל בעולם העתיק התנ"ך// והוא כמו פרפר הנחלץ מן הפקעת// גם שייך גם פורץ מסגרות לדעת.// הוא בָּשָר מבשרו של עולם קדמון// שבא להשמיע, כמו פעמון,// זעקת מחאה מול שרירות הרשות// הדורסת זכויות של איש רש ופשוט.// והכול, כמובן, ברשות וסמכות// וכדברי חז"ל: בשם ומלכות.//