תמיד עכשווי - מקאמות מקראיות/המילניום אינו מדבר אלי

מאת: ד"ר שלמה בכר

שנת אלפיים למול עינינו נפקחת// בציפיה של "לקראת" עצבינו מותחת.// ואסטרולוגים, אמגושים, כאחוזי תזזית// מתחזים לחוזים, מפריחים תחזית. //ופסיכוזה שלא ניתנה לכיבוש// גורמת אובדן עשתונות עד טשטוש //. ואיתם יוצאת מגדרה כל המֶדיה // להעביר גם אלינו את הטרגי-קומדיה:// מיסחור ערכים, ניצול הרגע מכאן // ומכאן - תקווה משיחית עד אובדן.// ובפרוס האלף, בציפייה הכל נדרכים// לעליה במתח הגאולה ובנתח הרווחים.//

אך ראוי לעצור לרגע את הדהירה// להיזכר :מהו קו ההתחלה לספירה?// אלפיים שנה, בעצם, לְמה?// ובכן, למי ששכח, או באמת לא הרגיש:// ראשיתה בלידה של "אותו האיש" // (לאלה שלא מתמצאים במקורות// זה כינוי של ישו מדורי דורות). // מן הכפר הגלילי העתיק, הלוקאלי// הוא יצא לעצב את הכפר הגלובלי // ובכל מקום שדרך, אולי שלא בטובתו// נזרעו הרס ומוות על כל סביבתו// ובמשך כל התקופה, מאה אחר מאה// הננו בעיני חסידיו אומה עיוורת, תועה.//

ובכן, איזו סיבה יש לנו לחגוג את היום הזה? // מדוע עלינו לִטול חלק פעיל במחזה?// ועוד :מה לחברה חילונית, נאורת פנים// ולנומרולוגיה של עובדי אלילים?// מדוע לְצַפּות?// לפחוד? לקנא?// לראות בתאריך הזה נקודת מפנה?// לשם מה ההתרגשות של יהודים ו"ילידים"// וכל מי שסבלו מדת הסליחה והרחמים?//

יש טוענים, שזו דרך העולם// ולמה לא להשתתף, להיות כמו כולם// ומדוע להרגיש כ"אבל בין חתנים"// ואם הגלובוס חוגג, למה להסתיר פנים?//

ובכן, האם בשם הצופן של "הכפר הגלובאלי"// יש למחוק כל תרבות, כל ייחוד לוקאלי?// כי מהי מסגרת התרבות הגלובלית?// המתיימרת להיות הגיונית, רציונאלית?// היא שלטון תרבות אחת, כביכול "נבחרת"// על כל תרבות מקומית, אחרת.//

גם אחר שהפסדנו בתחרות על מניין השנים// עדיין אין חובה לחגוג את ספירת הנוצרים.//

נ. ב. הנה, כבר אלפיים שנות,// מכינות את עצמן כיתות משונות// לשובו של ישוע אלי אדמות// קבוצות סוטות, מוסתות, עלומות// מגיחות פתאום ממחילות ומחתרת,// ומחילות על תבל תקוותן הניסתרת// (ואכן, התופעה גם אצלנו קיימת)// לגזור דין, או לתת מחילה וסליחה// לאומות, שאינן רואות "נכוחה",// וכמו שידור החוזר על עצמו כל מאה// מתיימרות להביא לעולם ישועה// אך דוחפות אותו לפתחה של שואה.//

בואו נתבונן בצורה מפוכחת// בשנה אשר לעינינו נפתחת:// המילניום הוא סתם, לכל היותר קו.// הוא רק רישום גרפי, רק סימון תו// לציון תאריך בעיתון או מכתב.// הוא שינוי הקידומת, הסגנון הריטורי// אך לא השינוי המיוחל, ההיסטורי.//