תמ"א 35

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
העריכה בעיצומה
העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

חוק התכנון והגבייה התשכ"ה - 1965

תכנית מתאר ארצית משולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור

תמ"א 35

דברי הסבר[עריכה]

במשך 50 שנות תכנון במדינת ישראל, ובמקביל להתפתחויות מרחיקות לכת בכלי התכנון המרחבי בעולם, השתכללה והלכה שפת התכנון וקובעו בתוכה מערכות ומונחים, באופן שבו כל תכנית רחבת היקף נוטלת מהעבר ומוסיפה נדבך ייחודי משלה. גם תמ"א 35 נוטלת מונחים, הגדרות והוראות נבחרות מתכניות מתאר ארציות ומחוזיות קיימות, משלבת אותם במערכת מונחים, הגדרות והוראות חדשה ועדכנית, ויוצרת שפת תכנון שתוכל להוות מסד למערך התכניות העתידי.

שפת התכנון של תמ"א 35 נועדה להוות כלי מרכזי למימוש מטרותיה של התכנית, לרבות שתי מטרות שביניהן קיים מתח מתמיד: מתן מענה לצורכי הפיתוח הצפויים בטווח התכנון מחד, ושמירה על שטחים פתוחים ועל ערכי טבע, חקלאות, נוף ומורשת מאידך. כמו כן, כיוון שהתכנית היא תכנית לטווח ארוך ברמה הארצית, על שפת תכנון לאפשר עריכת אבחנות מרחביות ברורות ומחייבות על פי חוק, ולגלות גמישות ופתיחות לקראת העתיד. שפת התכנון נועדה לבטא את תפיסת דמות הארץ הן בכלים סטטוטוריים של תכנית מתאר ארצית משולבת, והן על ידי מסמך עקרונות הסוקר אמצעי מדיניות ליישום התכנית. בנוסף לכל אלה, שפת התכנון נדרשת לבטא את התפיסה המרחבית הראשית של התכנית: פיזור מרוכז, הגדרה ברורה של מרחבים מטרופוליניים, איגוד שטחים פתוחים בעלי ערך בשדרה בעלת השתרעות כלל ארצית, שמירה על חיצים בין מטרופולינים ובין יישובים, ופיתוח מערך נגישות הנשען על שלד מסילות וכבישים.

תמ"א 35 היא תכנית מתאר ארצית, ועל פי הוראותיה תיבחן כל תכנית מתאר מחוזית, תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת. לכן קיימת בהוראות תמ"א 35 הבחנה ברורה בין ההוראות המתייחסות לסוגי התכניות השונים.

כך לדוגמא, בין ההוראות המתייחסות לתכניות מתאר מחוזיות חדשות, לרבות תכניות שינוי לתכניות מתאר מחוזיות, נמצא: איסור על תוספת שטח לפיתוח שלא בהמשך רצוף וצמוד דופן, שמירה, ככל האפשר, על רצף שטחים פתוחים, החובה לבחון ולמצות שטחים שכבר יועדו לפיתוח בתכניות מחוזיות וטרם אושרו בהם תכניות מקומיות וכד׳. בין ההוראות המתייחסות לתכניות מתאר מקומיות חדשות, לרבות תכניות שינוי לתכניות מתאר מקומיות, נכללות, בין השאר, הוראות לעניין: צפיפות נטו מינימלית למגורים, הגשת נספח נופי- סביבתי לתכניות בתחום מכלולים נופיים או בשטחים בעלי רגישות נופית סביבתית גבוהה, וכן הוראות לתכנית מתאר מקומית להרחבה ניכרת ובכללן: הכללת התשתיות הדרושות בתכנית או בתכניות אחרות שאושרו כדין, הבטחת ביצוע התכנית בד בבד עם ביצוע התשתיות לרבות תחבורה ציבורית ומוסדות ציבור, קיום פתרון זמין לטיפול בביוב שנוצר כתוצאה מאכלוס הבינוי המוצע בתחום התכנית ועוד.

שפת ההוראות הותאמה במיוחד להבחנה הנדרשת בין התערבות ברמת התכנית המחוזית להתערבות ברמת התכנית המקומית. שטח מיועד לפיתוח בהוראות תמ"א 35 הוא שטח שאינו מוגדר כשטח פתוח בתכנית מתאר מחוזית, ואילו שטח מיועד לבינוי הוא שטח שניתן להקים בו מבנים לפי תכנית מקומית תקפה.

כדי לאפשר הבחנה ברורה בתוך המרחב הארצי בין שטחים מאפשרי-פיתוח לבין שטחים מוטי-שימור, ובכדי לבטא את עקרונות התכנון, נדרשת תמ"א 35 לפתח מרכיב חדש בשפת התכנון הנקרא "מרקם" (Texture). המרקמים הם אזורי תכנון המתוחמים בתשריט המרקמים, ושונים זה מזה ביחסים הכמותיים והמרחביים בין ייעודי הקרקע לשימושיה, ברמות הפיתוח והשימור שבתוכם ובכללים המסדירים ומכוונים יחסים אלה בתוכם כלהלן:

  • מרקם עירוני - אליו יכוון עיקר הפיתוח של שימושי הקרקע, ומראש או במקביל יובטחו התשתיות הדרושות - במיוחד תחבורה ציבורית והסעת המונים. הפיתוח יהיה ברובו עירוני קומפקטי, מושתת על יתרונות לגודל תוך כדי הבטחת שטחים פתוחים עירוניים ובינעירוניים לצורכי ציבור, ושמירה על שטחים ומסדרונות המיועדים לתשתית לטווח הארוך.
  • מרקם כפרי - אליו יכוון פיתוח יישובים כפריים ופיתוחם של היישובים המיוחדים שבו, לרבות שטחי תעסוקה, שטחים חקלאיים ושטחים לתיירות, ובלבד שלא ייפגע אופיו הכפרי-חקלאי הכולל ויישמר, ככל האפשר, רצף שטחים פתוחים וחקלאיים.
  • מרקם שמור ארצי - מטרתו שימור מרחבים גדולים ורציפים של שטח פתוח וערכי טבע, חקלאות ונוף במגמה לעודד בעיקר פעילויות פנאי ונופש, תיירות וכן תעסוקה ופעילות של מערכת הביטחון הכרוכה במרחבים הגדולים בתנאי שהם משתלבים בנוף ותוך צמצום הפגיעה בסביבה, ולאפשר בו פיתוח חקלאות והרחבת יישובים.
  • מרקם שמור משולב - מטרתו לאחד ברצף ערכי טבע, חקלאות, נוף, התיישבות ומורשת תוך יצירת שדרה ירוקה מצפון לדרום וחיצים פתוחים לאורך ערוצי נחלים ראשיים במרכז. המרקם מיועד להשיג שילוב מרבי של הערכים המאפיינים עם פיתוח מוגבל במרכז הארץ ופיתוח זהיר באזורי הפריפריה.
  • מרקם חופי - מטרתו לשמר את החופים הפתוחים ואת העורף החופי-כפרי. מיועד להישאר פתוח ברובו באופן המבטיח את גישת הציבור אל החוף ומעבר לאורכו. תכנון ופיתוח במרקם ייעשה בזיקה נופית ותפקודית לים, לחוף ולשטח הפתוח העורפי, ויבטיח את שילובם המוגבל והזהיר בערכי המרקם.


כיוון שתמ"א 35 אינה קובעת את מיקומם של השטחים בתוך המרקמים, אלא מותירה את פריסתם לתכניות המחוזיות והמקומיות, אין בסיווגו של אזור תכנון לאחד מסוגי המרקמים, משום קביעה של ייעוד קרקע לשטח קרקע מוגדר כלשהו. עם זאת, יש בהגדרת סוג המרקם באזור תכנון מסוים משום קביעה של כללים מחייבים לתכנון ולפיתוח עתידי.

במרקמים מסוג עירוני וכפרי בולטות מגמות הפיתוח העירוני או הכפרי בהתאמה. במרקמים שמור ארצי, שמור משולב וחופי בולטות מגמות השימור והטיפוח.

גבולות המרקמים העירוניים המסומנים בתשריט מהווים "קווים אדומים", התוחמים את התפתחות הרצפים העירוניים הגדולים בישראל. הגבולות הותוו כך שהמרקמים העירוניים יכילו את מלוא הביקושים החזויים לקרקע בטווח התכנון ואף מעבר לכך, ואילו מרבית השטחים הפתוחים בעלי הערך יוותרו מחוצה להם. המרקמים העירוניים מהווים למעשה את אזורי החיפוש העיקריים לפיתוח עירוני, הן בתוך השטחים שכבר בנויים והן בהמשך רצוף אליהם.

מרקמים עירוניים "נדיבים" יחסית בהיצע הקרקעי מחזקים את סיכויי תמ"א 35 לעמוד ביעד המרכזי של יצירת מלאי תכנוני התואם את הביקושים החזויים בטווח התכנון. עמידה ביעד זה חיונית לחוסנה הכלכלי של המדינה ולרווחת תושביה. מרווחי החיפוש במרקמים העירוניים מאפשרים גמישות תכנונית מובנית אשר אינה פורצת את הוראות התכנית, ומסייעת על ידי כך לשמור על הרצפים החשובים של השטחים בעלי הרגישות הגבוהה המצויים ברובם במרקמים השמורים.

תחום כל אחד מהמרקמים הוא יחידת השטח הבסיסית שאליה מתייחסות הוראות תמ"א 35. עם זאת בהקשרים רבים נדרשות בהוראות הצגת נתונים או הכנת תכניות ברמה תת-מרקמית של אזורי תכנון. גבולות אזורי התכנון, שהם תת מחוזיים וכוללים על פי רוב יותר מרשות מקומית אחת, מסומנים בתשריט המרקמים ובתשריט החלוקה לאזורי תכנון. אזור תכנון אינו יכול להכיל שטחים משני סוגי מרקמים.

טיפוח ושימור השטח הבנוי באים לידי ביטוי בהגדרת מכלולים עירוניים וכפריים לשימור בתמ"א 35. המדובר בשטחים מבונים ברובם שהם בעלי ערכים חזותיים, ארכיטקטוניים או היסטוריים, ודורשים התייחסות וטיפול מיוחדים.

שימור אופיו של יישוב כפרי המצוי במרקם עירוני בא לידי ביטוי בהוראות "מכלול כפרי מוגן" המאפשרות הגדרת אופיו של היישוב הכפרי ושל החיץ שבינו לבין סביבתו.

כתכנית השמה את הדגש על טיפוח ומיסוד השטחים הפתוחים עושה התכנית שימוש במונחים החדשים: מכלול נופי, רצועת חוף, רצועת נחל ורצועת נוף.

  • מכלול נופי הוא שטח פתוח ברובו, בעל רגישות נופית גבוהה, שמקורה בשילוב של ערכי נוף וטבע עם מעשה ידי האדם: חקלאות, מורשת או דת. תמ"א 35 מגדירה כמכלולי נוף שטחים המהווים חלק נכבד מ "דמות הארץ", שטחים אשר לא קיבלו עד כה הגנה במסגרת תכניות המתאר הארציות. על תכניות בתחום רצועת החוף לשמור, ככל האפשר, על גישה סבירה לחופים פתוחים לציבור, ולהתייחס לזיקה בין הבינוי המוצע לבין החוף והים.
  • רצועות נחל כוללות את אפיקי הנחלים המסומנים בתשריט המרקמים, ותכנית בתחום רצועת נחל נדרשת להוראות בדבר שיקום הנחל ובתי הגידול שבו, ייצוב הגדות וכד׳.
  • רצועות נוף הן חיצים פתוחים המסומנים בתשריט המרקמים בתחומי המרקמים העירוניים.


שטחים בעלי ערך נופי-סביבתי גבוה הוגדרו בתמ"א 35 כשטחים ברגישות נופית סביבתית גבוהה, ומטרתם לשמור על משאבי הקרקע, המים והאוויר תוך פיתוח זהיר ומבוקר המשתלב בסביבתו.

כדי להבטיח שמירה מרבית על שטחים ברגישות גבוהה, מחייבות הוראות תמ"א 35 הגשת נספח נופי-סביבתי לתכניות בתחום מכלולי נוף ובתחום שטחים ברגישות נופית סביבתית גבוהה. נספח זה יכלול על פי קביעת מוסד התכנון ניתוח סביבתי-נופי של חלופות, תיאור ערכי סביבה, חקלאות, מורשת ונוף בתחום התכנית ובסביבתה, ניתוח השפעות מימוש התכנית על המערכת האקולוגית, הוראות מוצעות בדבר מזעור הפגיעה, עיצוב בינוי ושיקום.

ההגדרה של מרכז תחבורה בהוראות תמ"א 35 מלמדת על החשיבות שמייחסת התכנית לתחבורה ציבורית. עקרון זה בא לידי ביטוי בהוראות גם בהקפדה על צפיפות מינימלית לבנייה למגורים, בהכוונת אזורי תעסוקה חדשים למרכזי תחבורה, בקביעת תקני חניה בסמוך למרכזי תחבורה, במתן אפשרות לקביעת נתיבים בלעדיים לתחבורה ציבורית ובחובה לצרף לתכנית להרחבה ניכרת נספח תחבורה הכולל התייחסות לתחבורה ציבורית.

בנוסף לאמות מידה ברורות לאישור תכניות, כוללות הוראות תמ"א 35 גם הוראות בדבר ייזום תכניות ומסמכי מדיניות. המדובר בראש ובראשונה בתכניות ובמסמכי מדיניות לחידוש עירוני. על פי הוראות תמ"א 35 הוועדות המקומיות יכינו ויגישו לוועדות המחוזיות תכניות או מסמכי מדיניות לחידוש, שיפור ועיצוב החלקים הוותיקים של מרחב התכנון המקומי, ובכלל זה מרכזי היישובים. התכניות יגדירו את השטחים המתאימים לחידוש ויפרטו את האמצעים והשלבים שנועדו לקדם נושא זה. על פי הוראות תמ"א 35 מוסד תכנון הדן בתכנית לתוספת שטח לפיתוח יבחן את הצעדים שננקטו לקידום ולמימוש תכניות לחידוש השטח הבנוי.

עוד נקבע כי הוועדות המחוזיות ייזמו תכניות מתאר מחוזיות חלקיות לאזורי תכנון שלמים או למספר אזורי תכנון בשלמות. אלה הן "תכניות מרקמיות". תכניות אלה יכללו בין היתר הוראות ותשריטים בדבר: צפי אוכלוסייה ליישובים, כיווני התפתחות של היישובים, שטחים לתעסוקה, מיקום השטחים הפתוחים ותפקודם, שילוב תשתיות, מרכזי תחבורה, וכן רוחבן של רצועות נוף, רצועות חוף ורצועות נחל והוראות לתכנונן. בנוסף, יכללו התכניות במרקמים השמורים חלוקה של אזור התכנון לתת אזורים על פי קריטריונים סביבתיים, אקולוגיים ונופיים. התכניות המרקמיות נועדו להוות נדבך נוסף המעדכן ומפרט את נדבך התכנון של תכניות המתאר המחוזיות הכוללות.

מונחים חדשים אלה מהווים חלק מה"מילון" הישן-חדש של תמ"א 35 אשר נועד לענות על מטרות התכנית וליצור דמות ארץ רצויה.

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

תוכן התכנית[עריכה]

שם התכנית[עריכה]

1. תכנית זו תקרא: תכנית מתאר ארצית משולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור מס׳ 35 (להלן: "תמ'א 35", "התכנית" או "תכנית זו").

תחום התכנית[עריכה]

2. תכנית זו חלה בכל שטחי מדינת ישראל שבהם חל החוק הישראלי.

מטרות התכנית[עריכה]

3.

א. מתן מענה תכנוני לצורכי הבנייה והפיתוח של מדינת ישראל, תוך הכוונת עיקר הפיתוח למרקמים העירוניים וצמצום תופעת הפרבור.
ב. ארגון המרחב של ישראל תוך הבחנה בין חמישה סוגי מרקמים (אזורים מוטי פיתוח לעומת אזורים מוטי שימור), גיבוש השטחים המעויירים בארבעה מרחבים מטרופוליניים והדגשת עקרון הרצף של השטחים הפתוחים.
ג. מתן עדיפות לפיתוח ירושלים כבירת ישראל, הגליל והנגב - בדגש על מטרופולין באר שבע שיהווה מנוף לפיתוחו.
ד. עידוד פיתוח התחבורה הציבורית.
ה. מתן מגוון אפשרויות פיתוח בהתאם לאופי המרקם, על מנת לענות על הצרכים של מגזרי אוכלוסייה שונים, תוך כדי צמצום פערים בין מגזרים ובין אזורי הארץ השונים.
ו. שמירת עתודות קרקע לדורות הבאים תוך כדי שמירה על ערכי טבע, חקלאות, נוף ומורשת, שמירה על האופי הכפרי של ההתיישבות החקלאית ומתן מענה לצורכי מערכת הביטחון.
ז. שיפור המרחב העירוני תוך חידוש הדרגתי שלו, שימור מכלולים ערכיים, בנייה בצפיפויות גבוהות יחסית ופיתוח מערכות תשתית - ובייחוד תחבורה ציבורית המובילה את הפיתוח העירוני.
ח. צמצום נזקים סביבתיים והשפעות של מטרדים, על פי עקרונות של פיתוח בר-קיימא.
ט. עידוד שיתוף פעולה בין רשויות מקומיות בתכנון אזורי מתואם.
י. עידוד הכנתן של תכניות מתאר ומסמכי מדיניות וכן מעקב ובקרה על תהליכי הפיתוח והשימור.

מסמכי התכנית[עריכה]

4.

כל מסמכי התכנית מהווים חלק בלתי נפרד מהתכנית בשלמותה. במקרה של סתירה בין מסמכי התכנית לבין עצמם -- יגברו הוראות התכנית על התשריטים.

התכנית כוללת את המסמכים הבאים:

4.1 הוראות התכנית ב-22 עמודים.
4.2 תשריט המרקמים ב-5 גיליונות בקנ"מ 1:100,000
4.3 תשריט הנחיות סביבתיות ומרכיבי תשתית ב-5 גיליונות בקנ"מ 1:100,000
4.4 נספחים:
לוח מס׳ 1- צפיפות נטו ממוצעת למגורים.
לוח מס׳ 2 - מספר מרבי של יח"ד ביישובים כפריים
לוח מס׳ 3 -יישובים מיוחדים
רשימה מס׳ 1- רשימת אזורי תכנון ותרשים חלוקה לאזורי תכנון בקנ"מ 1:500,000.
רשימה מס׳ 2 - רשימת מכלולים עירוניים לשימור, מכלולים כפריים לשימור ומכלולי נוף


הגדרות[עריכה]

5.

  • אזור תכנון - שטח המהווה יחידת תכנון על פי תכנית זו, ומכיל סוג אחד של מרקם (כמפורט ברשימה מס׳ 1).
  • אזור תעסוקה - שטח המיועד לאחת או יותר מהתכליות הבאות: תעשייה, מלאכה, אחסנה, משרדים, שירותים לוגיסטיים, לרבות המסחר והשירותים הנלווים אליהם.
  • אכסון מלונאי - שטח המיועד לבית מלון, לכפר נופש או ללינה תיירותית אחרת.
  • אתר ביקור - אתר או מקבץ של אתרים בעלי עניין תיירותי מיוחד המהווים מקור משיכה לתיירים או נופשים. אתר ביקור יכול להיות טבעי, תרבותי או אתר פעילות.
  • הוראת גמישות - הוראה בתכנית מתאר מחוזית המתירה אישור תכנית מקומית לתוספת שטח לבינוי המרחיב את השטח המיועד לפיתוח בתכנית המתאר המחוזית. לעניין זה, הוראה בתכנית מתאר מחוזית המתירה שימוש הכולל בינוי שאינו צמוד דופן בשטח פתוח, לא תחשב כהוראת גמישות.
  • החוק - חוק התכנון והבנייה התשכ"ה - 1965.
  • חומרים מסוכנים - חומרים מסוכנים - כהגדרתם ב"חוק החומרים המסוכנים התשנ"ג - 1993" בכפוף ל"תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור), התשנ"ו- 1996".
  • יישוב חדש - שטח המיועד למגורים ולתכליות נלוות, אשר איננו, ולא מיועד להיות, חלק מיישוב קיים.
  • יישוב כפרי - יישוב אשר מנה בשנת 1995 פחות מ- 2000 תושבים לפי נתוני למ"ס לאותה שנה, או יישוב כפרי הכלול בלוח מספר 2, או יישוב קיים שאינו במרקם עירוני ושאינו יישוב מיוחד הכלול בלוח 3.
  • יישוב קיים - עירייה, מועצה מקומית או ועד מקומי וכן אזור בתחום מועצה אזורית או בתחום גלילי המיועד, ביום אישורה של תכנית זו, על פי תכנית תקפה, למגורים בהיקף של 50 יח"ד לפחות ולתכליות נלוות ואינו חלק מיישוב אחר.
  • מוסד ציבורי - שטח המיועד לתכליות הבאות או לחלקן: מבנים לצורכי חינוך, דת ותרבות, רווחה, מוסדות קהילתיים, בתי חולים, מרפאות ותכליות דומות לצורכי ציבור.
  • מוסד תכנון - מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית.
  • מועצה ארצית - המועצה הארצית לתכנון ובנייה או ועדה שמונתה על ידה.
  • מכלול כפרי מוגן - השטח המיועד לבינוי ביישוב כפרי או מוסד חקלאי המצויים במרקם עירוני, וכן חיץ של מרחב פתוח בינם לבין סביבתם.
  • מרכז תחבורה - שטח המיועד בתכנית למתקני תחבורה ציבורית ולשירותים נלווים להם, המיועד לשרת מדי יום 10,000 נוסעים לפחות, ופועלים בו במתוזמן אמצעי תחבורה ציבוריים שונים, וכן שטח שנקבע על ידי מוסד תכנון כמרכז תחבורה אף אם הוא מיועד לשרת פחות נוסעים, בהתחשב בתנאים מקומיים.
  • מערכות תשתית - מתקני מים וביוב׳ אתרי סילוק וטיפול בפסולת, שדות תעופה, תחנות כוח ומתקני חשמל, תחנות מיתוג, תחנות משנה, מתקני אנרגיה, דרכים ומסילות, נמלים, מתקני שידור ותקשורת, ומתקני תשתית אחרים כפי שתקבע המועצה הארצית מעת לעת.
  • פארק מטרופוליני - שטח פתוח במרקם עירוני שיועד בתכנית מתאר מחוזית לאזור נופש מטרופוליני או לפארק מטרופוליני/ אזורי.
  • צמוד דופן - בהמשך ישיר לשטח המיועד לפיתוח או לבינוי, לפי העניין, למעט צמוד דופן למבנה בודד או למקבץ מבנים בודדים שאינם מצויים בהמשך רציף לשטח המיועד לפיתוח או לבינוי.
  • צפיפות נטו - ערך המתקבל מחילוק מספריחידות הדיורהמותרבתכנית בשטח המיועד למגורים באותה תכנית.
  • רצועת נחל - רצועת הקרקע הכוללת את אפיק הנחל, גדות הנחל ותחום של 100 מ׳ מכל גדה, או תחום אחר כפי שיקבע מוסד תכנון ובלבד שיכלול את אפיק הנחל וגדותיו.
  • רשות מקומית - עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית.
  • שטח מיועד לבינוי - שטח שניתן להקים בו, לפי תכנית מקומית, מבנים וכן שטח המיועד על פי תכנית כאמור לשצ"פ, שפ"פ, שטחי נופש ופנאי, המהווים חלק מיישוב, ולמעט שטח המיועד לאחת מהתכליות המפורטות בהגדרת שטח פתוח, אף אם ניתן להקים בו מבנים.
  • שטח מיועד לפיתוח - שטח שאינו שטח פתוח בתכנית מתאר מחוזית.
  • שטח פתוח - שטח המיועד בתכנית מתאר מחוזית לתכליות הבאות: שמורת טבע, שמורת נוף, גן לאומי, יער, שטח נוף כפרי פתוח, שטח חקלאי, נחל וסביבותיו, חוף רחצה, נופש מטרופוליני, מאגר, פארק מטרופוליני/אזורי או תכלית דומה אחרת וכן דרכים, מסילות, קווי תשתית, כרייה וחציבה.
  • שירותי תיירות - שירותים הנדרשים לפעילות תיירותית, לרבות: שירותי הסעה, שירותי הסעדה, מידע, הדרכה, מסחר תיירותי הנלווה לשימושים המוצעים באתר, למעט אכסון מלונאי.
  • תזכיר מיצוי עתודות קרקע - תזכיר המתייחס ליישוב אותו מבקשים להרחיב והמפרט את כמות יח"ד הקיימות והמאושרות, את היקף השטחים המיועדים לפיתוח בתכנית מתאר מחוזית שאינם שטחים המיועדים לבינוי על פי תכנית מקומית ואת צפי האוכלוסייה לשנת היעד שתיקבע על ידי מוסד התכנון.
  • תכנית - תכנית מתאר מחוזית או תכנית מקומית.
  • תכנית להרחבה ניכרת - תכנית מקומית המאפשרת תוספת שטח המיועד לבינוי, בהיקף של 50,000 מ"ר או יותר למטרות עיקריות, או תוספת של 100 יח"ד או יותר, או תכנית המאפשרת בנייה בהיקף קטן יותר, שלנוכח גודלו של היישוב, אופיו או סביבתו סבור מוסד תכנון שהיא תכנית להרחבה ניכרת.
  • תכנית לתוספת שטח לפיתוח - תכנית מתאר מחוזית המשנה את ייעודו של שטח פתוח לשטח המיועד לפיתוח.
  • תכנית לתוספת שטח לבינוי - תכנית מקומית המשנה את ייעודו של שטח שאינו מיועד לבינוי לשטח המיועד לבינוי.
  • תכנית מקומית - תכנית מתאר מקומית וכן תכנית מפורטת.
  • תכנית מתאר מחוזית כוללת - תכנית מתאר מחוזית החלה על כשלושה רבעים של שטח המחוז או יותר.

כל מונח שלא הוגדר במפורש בתכנית זו תהא נודעת לו המשמעות הקבועה בחוק אלא אם יש כוונה אחרת משתמעת.

הוראות תכנון כלליות[עריכה]

6. ההוראות המפורטות בסע׳ 6.1 - 6.5 יחולו על כל תחום התכנית, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

6.1 פיתוח צמוד דופן
6.1.1 תכנית מתאר מחוזית לתוספת שטח לפיתוח תופקד רק אם תוספת השטח לפיתוח היא צמודת דופן לשטח בתחום אותו מרקם המיועד לפיתוח בתכנית מתאר מחוזית תקפה או בתכנית מתאר מחוזית כוללת מופקדת.
6.1.2 על אף האמור בסעיף 6.1.1 רשאי מוסד תכנון להפקיד תכנית מתאר מחוזית לתוספת שטח לפיתוח שאינה צמודת דופן אם התקיים אחד מהתנאים הבאים:
1. תוספת השטח לפיתוח צמודת דופן למוסד ציבורי ומיועדת להרחבתו.
2. תוספת השטח לפיתוח מיועדת למערכות תשתית.
3. במקרים חריגים, תוספת השטח לפיתוח מיועדת לשירותי תיירות המשרתים אתר ביקור סמוך.
6.1.3 על אף האמור בסעיפים 7.4.2 ו- 7.5.2, במקרים חריגים רשאי מוסד

תכנון להפקיד תכנית מקומית הכוללת תוספת שטח לבינוי אף אם אינה צמודת דופן לשטח המיועד לבינוי באותו מרקם אם התקיימו התנאים הבאים:

1. המטרות והשימושים של תוספת השטח לבינוי מחייבים את מיקומה בשטח הפתוח.
2. התכנית תואמת לקבוע בתכנית מתאר מחוזית.
3. מוסד התכנון שוכנע שהבינוי המוצע ובכלל זה שטחו, גובהו, ועיצובו משתלבים באופי הסביבה ואינם פוגעים בערכי טבע, חקלאות, נוף ומורשת וברציפות השטחים הפתוחים.
4. הובטח קיומה של התשתית ההנדסית הנדרשת לצורך התכנית, לרבות נגישות.
5. קבע מוסד תכנון בהוראות התכנית כי שימוש אחר במבנה, שלא למטרה ולייעוד שנקבעו, יהווה סטייה ניכרת.
6. נימק מוסד תכנון את החלטתו.
7. התקבל אישור המועצה הארצית.
6.2 שמירה על רצף שטחים פתוחים ועל שטחים פעלי רגישות נופית - סביבתית
6.2.1 תכנית מתאר מחוזית לתוספת שטח לפיתוח תופקד רק אם התקיימו התנאים הבאים:
1. נשמר ככל האפשר רצף השטחים הפתוחים בתוך אזור התכנון בו מצויה התכנית ובאזורי תכנון גובלים.
2. התוספת ממוקמת, ככל האפשר, בשטחים שאינם בעלי רגישות נופית סביבתית גבוהה ואשר ערכם החקלאי שולי.
6.2.2 הוראות סעיף 6.2.1 יחולו בשינויים המחויבים גם על תכנית מקומית שניתן לאשרה על פי הוראות הגמישות שנקבעו בתכנית המתאר המחוזית.
6.3 צפיפות ממוצעת נטו מינימלית למגורים
6.3.1 תכנית מקומית תופקד רק אם הצפיפות הממוצעת נטו למגורים בה תתאם להוראות סעיף 12.2.
6.3.2 על תכנית מתאר מחוזית הכוללת הוראות לעניין צפיפות מגורים יחולו הוראות סעיף 12.2 בשינויים המחויבים אלא אם נאמר במפורש אחרת.
6.4 מערכות משמ<מ ותחבורה ציבורית
תכנית מתאר מחוזית לתוספת שטח לפיתוח תכלול הוראות המבטיחות את ביצוע מערכות התשתית הדרושות, כולל תח"צ, בד בבד עם הפיתוח, או הוראות המחייבות הכללת תנאים כאמור בתכנית מקומית.
6.5 חידוש עירוני
מוסד תכנון הדן בתכנית לתוספת שטח לפיתוח או לבינוי יחליט על הפקדתה רק לאחר שבדק את הצורך בחידוש עירוני ובהרווית הבינוי הקיים ואת האפשרות לבצעם, כתנאי לתוספת שטח לפיתוח או לבינוי.

הוראות ביחס למרקמים השונים[עריכה]

7. הוראה בסעיף זה שעניינה ייעוד שטח תחול על ייעוד שטח במרקם נשוא התכנית, אלא אם נאמר אחרת.

7.1 מרקם עירוני;
7.1.1 תופפת שטח לפיתוח

תכנית מתאר מחוזית לתוספת שטח לפיתוח במרקם עירוני תופקד רק אם התקיימו התנאים הבאים:

1. התכנית תכלול שטח פתוח כמפורט בסעיף זה(להלן- "שטח פתוח מיוחד").
א. על שטח פתוח מיוחד יחולו ההוראות הבאות:
1. השטח יהיה, ככל האפשר, ברצף לשטחים פתוחים באותו מרקם ומחוצה לו.
2. השטח ייועד בעיקר לשימושי פנאי ונופש.
3. השטח לא יכלול שטח המשמש לכרייה ולחציבה אלא אם הסתיימו הכרייה והחציבה והוא מיועד לשיקום.
4. השטח יסומן בסימון מיוחד המבהיר כי יועד לשטח פתוח מיוחד על פי סעיף זה, וייקבעו הוראות המסדירות את שימושי הקרקע בו, שיבטיחו את תפקודו כשטח פתוח לאורך זמן.
ב. הקף שטח פתוח מיוחד לא יפחת מתוספת השטח לפיתוח באותה תכנית.
ג. תכנית המשנה את ייעודו של שטח פתוח מיוחד לשטח לפיתוח תכלול, בנוסף על הקבוע בס"ק ב׳, שטח פתוח מיוחד בהיקף השטח הפתוח המיוחד שייעודו שונה על ידה.
ד. תכנית המשנה את ייעודו של שטח פארק מטרופוליני לשטח לפיתוח תכלול, בנוסף על השטח הפתוח המיוחד על פי ס"ק ב׳, שטח פתוח בהיקף שלא יפחת מהיקף שטח הפארק המטרופוליני שייעודו שונה שיהיה, ככל האפשר, ביחידה מרחבית אחת. לעניין זה "שטח פארק מטרופוליני" - שטח הפארק המטרופוליני שייעודו שונה בניכוי השטח שניתן לייעד בתחומו לבינוי אינטנסיבי.
ה. על אף האמור בס"ק ב׳ ו-ג ׳, רשאית המועצה הארצית להפקיד תכנית מתאר מחוזית במחוזות צפון ותל אביב הכוללת שטח פתוח מיוחד בהיקף קטן יותר אם התקיימו התנאים הבאים:
1. ההפחתה דרושה כדי לאפשר פיתוח שיתאים להיקף האוכלוסיה הצפוי באותו מירקם.
2. המועצה שוכנעה כי קיים שטח פתוח הנותן מענה לפעילויות הפנאי והנופש הנדרשות לאוכלוסיית המרקם.
2. בתכנית שעיקרה תוספת שטח המיועד לתעסוקה:
א. השטח המיועד לתעסוקה יהיה נגיש למרכז תחבורה.
ב. שקל מוסד תכנון את השפעת התכנית על חידוש וחיזוק היישובים העירוניים הסמוכים וככל שראה בכך צורך וידא קיומו של הסדר לשיתוף, לרבות חלוקה בהכנסות, בין כמה רשויות מקומיות.
ג. במחוז מרכז- שקל מוסד תכנון את ההיצע והצרכים באזור התכנון (או באזור אחר על פי גבולות שיקבע) והשתכנע בצורך בתוספת שטח לתעסוקה באותו אזור.
3. הוראות סעיף 6.1 לא יחולו על תכנית מתאר מחוזית שאינה במחוז המרכז אם תוספת השטח לפיתוח נמצאת בהמשך רצוף לשטח המתאים לדעת מוסד התכנון להיות מיועד לפיתוח ונימק זאת בהחלטתו.


7.1.2 מכלול כפרי מוגן
1. בתחום מכלול כפרי מוגן יישמר האופי הכפרי מבחינת היקפי הבנייה, מספר יח"ד, צפיפות, חזות כפרית, פיתוח החקלאות ועוד, ולא יחולו הוראות סעיף 7.1.1.
2. על אף האמור בס"ק 1 ניתן בתכנית לשנות את אופיו של מכלול כפרי מוגן באופן שישתלב במרקם העירוני בתנאים הבאים:
א. ייקבע אופיו העתידי של היישוב וצפי האוכלוסייה בו לתקופה שלא תפחת מ- 20 שנה.
ב. על תכנית מתאר מחוזית יחולו הוראות סעיף 7.1.1.
ג. לא יחולו על היישוב הוראות סעיף 8.1.
7.1.3 תכנית מקומית לתוספת שטח לבינוי על פי הוראות הגמישות בתכנית המתאר המחוזית, שמטרתה הרחבת שטח המיועד לבינוי המצוי במרקם עירוני, תייעד לבינוי רק שטח המצוי בתחום אותו מרקם.
7.2 מרקם כפרי
7.2.1 תוספת שטח לפיתוח
תכנית מתאר מחוזית לתוספת שטח לפיתוח במרקם כפרי תופקד רק אם התקיימו התנאים הבאים:
1. הפיתוח משתלב באופי הכפרי והחקלאי של האזור.
2. שקל מוסד תכנון את ההיצע והצרכים באזור התכנון(או באזור אחר על פי גבולות שיקבע* והשתכנע בצורך בתוספת השטח לפיתוח.
3. הוראות סעיף 6.1 לא יחולו במחוזות צפון ודרום אם תוספת השטח לפיתוח נמצאת בהמשך רצוף לשטח המתאים לדעת מוסד התכנון להיות מיועד לפיתוח.
4. בתכנית שעיקרה תוספת שטח המיועד לתעסוקה, שקל מוסד תכנון את השפעת התכנית על חידוש וחיזוק היישובים העירוניים הסמוכים וככל שראה בכך צורך וידא קיומו של הסדר לשיתוף, לרבות חלוקה בהכנסות, בין כמה רשויות מקומיות.
7.2.2 חיחבח משותפת של מקבץ יישובים כפריים סמוכים
במרקם כפרי במחוז הצפון ובנפת באר שבע רשאי מוסד תכנון להפקיד תכנית להרחבה משותפת של מספר יישובים כפריים סמוכים אם התקיימו התנאים הבאים:
1. היקף יחידות הדיור לא יעלה על סכום יחידות הדיור המותרות להרחבת כל אחד מהיישובים.
2. הוצג פתרון מוניציפלי.
3. התקבל אישור המועצה הארצית.


7.3 מרקם שמור ארצי
7.3.1 תוספת שטח לפיתוח
תכנית מתאר מחוזית לתוספת שטח לפיתוח במרקם שמור ארצי תופקד רק אם התקיימו התנאים הבאים:
1. נשמרו, ככל האפשר, רציפות השטח הפתוח, ערכי הטבע, החקלאות והנוף, והפיתוח המוצע משתלב בסביבתו.
2. בתכנית שעיקרה תוספת שטח המיועד לתעסוקה:
א. שקל מוסד תכנון את ההיצע והצרכים באזור התכנון(או באזור אחר על פי גבולות שיקבע* והשתכנע בצורך בתוספת שטח לתעסוקה באזור.
שקל מוסד תכנון את השפעת התכנית על חידוש וחיזוק היישובים העירוניים הסמוכים וככל שראה בכך צורך וידא קיומו של הסדר לשיתוף, לרבות חלוקה בהכנסות, בין כמה רשויות מקומיות.
3. בתכנית שעיקרה תוספת שטח המיועד לאכסון מלונאי או לשירותי תיירות תחייב התכנית הכללת הוראות בתכנית מקומית אשר יבטיחו כי אופי הפיתוח והבינוי ישתלבו בסביבה מבחינת גודל, גובה, עיצוב, תכנון אקלימי, חומרי הגמר וכדומה.
4. הוראות סעיף 6.1 לא יחולו על הקבוע בס"ק 2 ו- 3 אם התקיימו התנאים הבאים:
א. המטרות והשימושים של תוספת השטח לפיתוח מחייבים את מיקומה בשטח הפתוח.
ב. הובטח קיומה של התשתית ההנדסית הנדרשת לצורך התכנית, לרבות נגישות.
7.4 מרקם שמור משולב
7.4.1 תוספת שטח לפיתוח
תכנית מתאר מחוזית לתוספת שטח לפיתוח במרקם שמור משולב תופקד רק אם התקיימו התנאים הבאים:
1. שקל מוסד תכנון את הפיתוח המוצע בהתחשב בצורך בשימור ערכי טבע, חקלאות, נוף, מורשת ורציפות השטחים הפתוחים, ובמגמה להבטיח פיתוח מוגבל במרכז הארץ ופיתוח נרחב יותר באזורי פריפריה.
2. אין בפיתוח שינוי מהותי של אופי האזור.
3. הוצגה בפני מוסד תכנון סקירה של שטחים הכלולים בתחום אזור התכנון(או באזור אחר על פי גבולות שיקבע) ומיועדים לפיתוח בתכנית תקפה ואינם מיועדים לבינוי בתכנית מקומית, והשתכנע מוסד תכנון על סמך סקירה זו כי יש הצדקה לתוספת שטח לפיתוח.
4. בתכנית שעיקרה תוספת שטח למגורים, השתכנע מוסד תכנון בצורך בהרחבה לאחר שהוצג בפניו תזכיר מיצוי עתודות קרקע.
5. בתכנית שעיקרה תוספת שטח המיועד לתעסוקה:
א. שקל מוסד תכנון את ההיצע והצרכים באזור התכנון(או באזור אחר על פי גבולות שיקבע) והשתכנע בצורך בתוספת שטח לתעסוקה באזור.
ב. שקל מוסד תכנון את השפעת התכנית על חידוש וחיזוק היישובים העירוניים הסמוכים וככל שראה בכך צורך וידא קיומו של הסדר לשיתוף, לרבות חלוקה בהכנסות, בין כמה רשויות מקומיות.
7.4.2 תוספת שטח לפינוי
תכנית מקומית במרקם שמור משולב המשנה את ייעודו של שטח שאינו מיועד לבינוי לשטח המיועד לבינוי, תופקד רק אם השטח ששונה ייעודו הנו צמוד דופן לשטח המיועד לבינוי בתכנית תקפה.


7.5 מרקם חופי
7.5.1 תוספת שטח לפיתוח
תכנית מתאר מחוזית לתוספת שטח לפיתוח במרקם חופי תופקד רק אם התקיימו התנאים הבאים:
1. שקל מוסד תכנון את הפיתוח המוצע בהתחשב בצורך בשמירת חלק ניכר משטח החופים כשטח פתוח, בנגישות הציבור לחוף ולים ובדרכים ליצירת זיקה נופית ותפקודית לחוף ולים.
2. השתכנע מוסד תכנון כי התכנית אינה פוגעת פגיעה של ממש בתהליכים האקולוגיים לאורך החוף והים, וכי אין בה שינוי מהותי של אופי האזור.
3. הוצגה בפני מוסד תכנון סקירה של שטחים הכלולים בתחום אזור התכנון (או באזור אחר על פי גבולות שיקבע* ומיועדים לפיתוח בתכנית תקפה ואינם מיועדים לבינוי בתכנית מקומית, והשתכנע על סמך סקירה זו כי יש הצדקה לתוספת שטח לפיתוח.
4. בתכנית שעיקרה תוספת שטח המיועד לתעסוקה:
א. אזור התעסוקה הנו צמוד דופן לשטח המיועד לתעסוקה בתכנית תקפה.
ב. שקל מוסד תכנון את ההיצע והצרכים באזור התכנון (או באזור אחר על פי גבולות שיקבע) והשתכנע בצורך בתוספת שטח לתעסוקה במקום ייעוד אפשרי אחר.
ג. שקל מוסד תכנון את השפעת התכנית על חידוש וחיזוק היישובים העירוניים הסמוכים וככל שראה בכך צורך וידא קיומו של הסדר לשיתוף, לרבות חלוקה בהכנסות, בין כמה רשויות מקומיות.
ד. הוגש למוסד תכנון תסקיר השפעה על הסביבה.
7.5.2 תוספת שטח לפינוי
תכנית מקומית במרקם חופי המשנה את ייעודו של שטח שאינו מיועד לבינוי לשטח המיועד לבינוי, תופקד רק אם השטח ששונה ייעודו הנו צמוד דופן לשטח המיועד לבינוי בתכנית תקפה.
7.5.3 גישמ הציפור אל החוף
תכנית במרקם חופי תאושר בתנאי שמימושה לא ימנע מהציבור גישה סבירה לחוף וככל הניתן מעבר לאורכו, ובתנאי שהיא משתלבת בסביבה החופית.

הרחבות יישובים כפריים ויישובים מיוחדים[עריכה]

8.

8.1 הרחבות יישובים כפריים

רשאי מוסד תכנון להפקיד תכנית הכוללת תוספת יח"ד ליישוב כפרי (להלן- הרחבה) אם התקיימו התנאים הבאים:

8.1.1 התכנית חלה לפחות על כל השטח המיועד לבינוי ביישוב.
8.1.2 ההרחבה תהייה בתוך השטח המיועד לבינוי ביישוב אלא אם התקיימו

התנאים הבאים:

1. מוסד תכנון שוכנע כי לא ניתן למקם את ההרחבה כולה או חלקה בתוך השטח המיועד לבינוי.
2. הרחבה שאינה בשטח המיועד לבינוי תהיה צמודת דופן לשטח המיועד לבינוי ותתבסס, אם ניתן ונכון תכנונית, על דרך קיימת.
3. אין בהרחבה שינוי מהותי של אופי היישוב ושל מאפייני המרקם בו הוא ממוקם.
4. החלטה כאמור תנומק על ידי מוסד התכנון.
8.1.3 יישוב כפרי הכלול בלוח 2
1. ביישוב כפרי הכלול בלוח 2, מספר יח"ד ביישוב לאחר ההרחבה לא יעלה על הקבוע בלוח.
2. על אף האמור בס"ק 1, בנפת באר שבע מספר יח"ד יהיה על פי הקבוע בלוח 2 אלא אם נקבע אחרת בתכנית מתאר מחוזית.
8.1.4 יישוב כפרי שאינו כלול בלוח 2
1. ביישוב כפרי שאינו כלול בלוח 2, גודל האוכלוסייה ביישוב לאחר ההרחבה לא יעלה על פי 2.2 ממספר התושבים ביישוב בשנת 1995 על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה(להלן:למ"ס) לשנה זו.
2. על אף האמור בס"ק 1, במחוז צפון ובנפת באר שבע מספר יח"ד יהיה על פי הקבוע בס"ק 1 אלא אם נקבע אחרת בתכנית מתאר מחוזית.
3. על אף האמור בס"ק 1, אם לא נקבעו ליישוב נתוני אוכלוסייה בלמ"ס לשנת 95 או שהיקף האוכלוסייה שנקבע נמוך משמעותית מאוכלוסיית היישוב ביום אישורה של תכנית זו, ניתן יהיה לאשר תכנית אף אם גודל האוכלוסייה חורג מהקבוע בס"ק 1, בתנאי שהיא מתאימה לעקרונות תכנית זו ובתנאי שהתקבל אישור המועצה הארצית.
8.1.5 מוסד תכנון הדן בתכנית להרחבה ייתן דעתו גם להוראות תכניות המתאר המחוזיות שעניינן שמירת השטחים הפתוחים.
8.2

הרחבות יישובים מיוחדים (מסומנים בתשריט המרקמים בריבוע קטן ובריבוע קטן מוקף ריבוע גדול).

8.2.1 תכנית מתאר מחוזית הכוללת תוספת יח"ד להרחבת יישוב אשר נקבע בלוח 3 כ"יישוב מיוחד" או "יישוב מיוחד גדול", תופקד רק אם כמות האוכלוסייה ביישוב לאחר תוספת יח"ד שבתכנית, אינה עולה על הקבוע בלוח.
8.2.2 תכנית מתאר מחוזית הכוללת תוספת יח"ד ליישוב המוגדר בלוח 3 כ"יישוב לפיתוח מיוחד", תופקד רק אם התקיימו התנאים הבאים:
1. קבע מוסד תכנון את צפי האוכלוסייה של היישוב לתקופה שלא תפחת מ- 20 שנה.
2. שוכנע מוסד התכנון כי התכנית תואמת עקרונות תכנית זו.
3. נימק מוסד תכנון את החלטתו.
8.2.3 תכנית מקומית בתחום השטח המיועד לפיתוח בתכנית מתאר מחוזית תופקד אף אם צפי האוכלוסייה ביישוב, לאחר תוספת יח"ד שבתכנית, עולה על הקבוע בלוח 3.
8.2.4 באין תכנית מתאר מחוזית תקפה יחול הקבוע בסעיפים 8.2.1 ו- 8.2.2 על התכנית המקומית.

הוראות לסימונים נוספים בתשריט המרקמים[עריכה]

9.

9.1 מכלול נופי (מסומן בתשריט בצהוב תחום בירוק זית)

תכנית החלה בשטח המסומן כ"מכלול נופי" תופקד רק אם התקיימו התנאים הבאים:

9.1.1 שקל מוסד תכנון את הפיתוח המוצע בהתחשב בצורך בפיתוח זהיר ומבוקר בשטחים הכלולים במכלול נופי, שטחים עתירי ערכים של טבע,

חקלאות, נוף ומורשת.

9.1.2 הוגש למוסד תכנון נספח נופי- סביבתי כמפורט בסעיף 11.
9.1.3 התכנית תאפשר רק את התכליות הבאות, כולן או חלקן:
1. שירותי תיירות המשרתים אתר ביקור סמוך.
2. קווי תשתית יותרו רק לאחר שבחן מוסד התכנון חלופות להעברת הקווים מחוץ לתחום המכלול הנופי, השתכנע בצורך להעבירם בתחומו, וקבע את הטיפול הנופי סביבתי הנדרש לפי העניין.
9.1.4 על אף האמור בסעיף 9.1.3, רשאי מוסד תכנון להפקיד תכנית המייעדת שטח להרחבת יישוב ובלבד ששוכנע כי לא ניתן להרחיבו לשטחים שאינם כלולים במכלול נופי.
9.1.5 תכנית מקומית המייעדת שטח לבינוי העולה על 500 מ"ר תופקד רק אם התקבל אישור המועצה הארצית.
9.2 רצועת נחל (מסומנת בתשריט בפס עבה כחול)
9.2.1 תכנית החלה כולה או חלקה באזור בו מסומנת "רצועת נחל" תופקד רק אם התקיימו התנאים הבאים:
1. התכנית חלה על רוב רצועת הנחל שבתחום אזור התכנון.
2. בין מטרותיה העיקריות של התכנית נקבע שיקום הנחל ושימורו, והיא כוללת, בין השאר, הוראות בדבר : שימור הנחל ובתי הגידול שבו, תפקוד הנחל כציר ניקוז, עיצוב גדותיו וייצובן ושמירה ככל האפשר, על זכות המעבר של הציבור לאורך ערוץ הנחל.
9.2.2 על אף האמור בסעיף 9.2.1 רשאי מוסד תכנון להפקיד תכנית אם התקיים אחד מהתנאים הבאים:
1. התכנית חלה על שטח בו עובר הנחל בתעלה בנויה או במובל סגור ובעקבות כך אבד ערכו הנופי והאקולוגי.
2. התכנית תואמת תכנית שאושרה על פי סעיף 9.2.1.
3. הוגשה למוסד תכנון התייחסות לרצועת הנחל כחלק ממסמכי התכנית, ושוכנע מוסד תכנון כי אין בתכנית כדי לפגוע בשיקום הנחל ובשימורו וביכולת הניקוז המתוכננת.
9.3 רצועת נוף (מסומנת בתשריט בפס ירוק מקוטע)
תכנית החלה, כולה או חלקה, באזור בו מסומנת "רצועת נוף" או בסמוך לה תופקד בתנאי שתבטיח את השטח הפתוח הדרוש להפרדה בין השטחים המיועדים לפיתוח או לבינוי לפי העניין, ואת רציפותה של רצועת הנוף.
9.4 רצועת חוף (מסומנת בפס תכלת רצוף בגבול בין מרקם עירוני לבין הים)
תכנית החלה כולה או חלקה באזור בו מסומנת "רצועת חוף" או בסמוך לה תופקד רק אם השתכנע מוסד התכנון כי מימושה אינו מונע מהציבור גישה סבירה לחוף פתוח לציבור וככל הניתן מעבר לאורכו, וכי היא מתחשבת בקרבתה לים.
9.5 מכלול עירוני לשימור ומכלול כפרי לשימור (מסומנים בתשריט בכוכב גדול וסטו בהתאמה)
9.5.1 באזור המסומן כ"מכלול עירוני לשימור" או "מכלול כפרי לשימור", תוכו תכנית מקומית לשימור.
9.5.2 בתכנית מקומית לשימור ייקבעו האתרים הראויים לשימור וגבולותיהם, הוראות בדבר אופיו של האתר, שיקומו ומניעת פגיעה בערכים אותם הוא מבטא, וכו הוראות בדבר פיתוח התיירות ושילובה בתהליכי השימור, ככל שנדרש.
9.5.3 בתחום שטח אתר לשימור, כאמור בסעיף 9.5.2, לא יחולו הוראות סעיף 6.3 לענייו צפיפות נטו למגורים.
9.5.4 איו בהוראות סעיף 9.5 כדי למנוע עריכת תכנית שימור לאזורים נוספים על אלו המסומנים בתשריט ומפורטים ברשימה 2.
9.6 יער (מסומן בתשריט בצבע ירוק בהיר תחום בשחור)
9.6.1 על השטח המסומן כיער יחולו הוראות תכנית המתאר הארצית ליער וייעור תמ"א 22.
9.6.2 איו בתכנית זו כדי לגרוע מהאמור בפקודת היערות.
9.7 שמודמ טגע, שמודמ גוף וגו לאימי (מסומן בתשריט בצבע ירוק כהה תחום בשחור)
9.7.1 על תכנית החלה בתחום המיועד בתכנית זו לשמורות טבע, לשמורות נוף או לגנים לאומיים(להלו- שמורות וגנים) יחולו ההוראות בדבר התכליות והשימושים המותרים בתכנית מתאר ארצית לשמורות טבע וגנים לאומיים, תמ"א 8, לאותו ייעוד קרקע.
9.7.2 לא יחליט מוסד תכנון על הפקדת תכנית בתחום המיועד בתכנית זו לשמורות וגנים, אלא לאחר שנתו הזדמנות לנציג רשות הטבע והגנים להשמיע את עמדתו.
9.7.3 לא ניתו להכריז על שמורות טבע וגנים לאומיים מכוחה של תכנית זו.
9.7.4 על אף האמור בסעיף 9.7.1 רשאי מוסד תכנון להחליט על שינוי ייעודו של שטח המסומן בתכנית זו כשמורות וגנים, ובלבד שהתקיימו התנאים הבאים:
1. השטח אינו מיועד לשמורות וגנים בתמ"א 8.
2. היקף השטח שייעודו שונה כאמור, אינו עולה על 1/3 מהיקף השטח באותו אזור תכנון שמיועד לשמורות וגנים ואינו כלול בתמ"א 8.
3. בתכנית מקומית - התקבל אישור המועצה הארצית.
9.8 סימונים של מתקנים ארציים, לרבות נמלים, שדות תעופה, דרכים, מחלפים, מסילות, תחנות רכבת ומעברי גבול

כל סימון בתשריט של מתקו ארצי נועד להתמצאות בלבד. מיקומו של התשתיות הארציות, המתקנים הנלווים להן וההוראות לגביהן ייקבעו בתכניות הנוגעות בדבר ועל פי כל דין.


הוראות לסימונים בתשריט הנחיות סביבתיות ומרכיבי תשתית[עריכה]

10.

10.1 רגישות נופית סביבתית גבוהה (מסומן בתשריט בירוק בהיר)
10.1.1 תכנית מתאר מחוזית המייעדת שטח לפיתוח בתחום המסומן בתשריט כבעל רגישות נופית-סביבתית גבוהה תופקד אם התקיימו התנאים הבאים:
1. הוגש למוסד התכנון נספח נופי-סביבתי, כמפורט בסעיף 11 להלן.
2. הנספח הועבר לקבלת חוות דעת בכתב מהמשרד לאיכות הסביבה, מרשות הטבע והגנים ובשטח חקלאי גם ממשרד החקלאות, תוך 21 יום או תוך פרק זמן ארוך יותר שיקבע מוסד התכנון.
3. בחן מוסד התכנון את התכנית על פי ממצאי הנספח וחוות הדעת, ככל שהיו, וקבע את ההוראות הנדרשות בתכנית.
10.1.2 על אף האמור בסעיף 10.1.1 רשאי מוסד תכנון לפטור מחובת הגשת נספח נופי-סביבתי במקרים הבאים:
1. הוגש תסקיר השפעה על הסביבה על פי הקבוע בתקנות או על פי החלטת מוסד תכנון.
2. קבע מוסד תכנון כי הנספח הנופי -סביבתי יצורף לתכנית המקומית שתערך על פיה.
3. שוכנע מוסד התכנון לאחר קבלת חוות דעת נציג השר לאיכות הסביבה, כי אין בתכנית כדי לפגוע בערכי הנוף, הטבע, החקלאות, הסביבה והמורשת, ונימק זאת בהחלטתו.
10.1.3 הוראות סעיף 10.1 יחולו בשינויים המחויבים גם על תכנית מקומית בשטח בעל רגישות נופית- סביבתית גבוהה, המייעדת שטח לבינוי על פי הוראות הגמישות בתכנית המתאר המחוזית.
10.1.4 מוסד תכנון הדן בתכנית מקומית החלה בשטח בעל רגישות נופית סביבתית גבוהה, יזמין את נציג רשות הטבע והגנים להביע את דעתו על התכנית.
10.2 שימור משאבי מים (מסומן בתשריט בקווים כחולים אלכסונים מקוטעים)
10.2.1 מוסד תכנון הדן בתכנית בתחום שטח שימור משאבי מים ישקול את הצורך בקביעת הוראות בדבר חידור מי נגר עיליים.
10.2.2 תכנית מקומית בתחום שטח שימור משאבי מים, שלדעת מוסד תכנון עלולה לגרום לזיהום מי התהום, תלווה בחוות דעת הידרולוגית ובהוראות למניעת הפגיעה במי התהום.
10.3 אגן היקוות הכינרת (מסומן בתשריט בשורה של נקודות כחולות)
תכנית בתחום אגן היקוות הכינרת, שלדעת מוסד תכנון יש בה כדי להשפיע על מי הכינרת, תועבר לקבלת חוות דעת בכתב ממנהלת הכינרת תוך 21 יום או תוך פרק זמן ארוך יותר שיקבע מוסד התכנון.
10.4 תחום רעש מטוסים (מסומן בתשריט בקו סג וראפור).
10.4.1 מוסד תכנון הדן בתכנית באזור הכלול בתחום רעש מטוסים יחליט על הפקדתה רק לאחר שבחן את השפעות הרעש האפשריות משדה התעופה הסמוך.
10.4.2 על אף הקבוע בסעיף 10.4.1 תחול על האזור הכלול בתחום תכנית המתאר הארצית לנתב"ג , תמ"א 4/2, ובתחומי תכניות מאושרות הקובעות תחומי רעש, הוראות אותה תכנית.
10.4.3 התכנית אינה מסמנת את כל האזורים החשופים לרעש מטוסים.

נספח נופי - סביבתי[עריכה]

11.

11.1 נספח נופי -סביבתי יכלול, בין השאר, ולפי הצורך, על פי קביעת מוסד התכנון את הנושאים הבאים:
11.1.1 תאור תכונות הנוף הטבעי, החקלאי והנוף האחר מעשה אדם, אתרי עתיקות,ערכי טבע ומורשת, ערכיות הקרקע החקלאית, תופעות טבע ייחודיות ומערכות אקולוגיות - בתחום התכנית ובסביבתה, והדרכים לשימורם ולטיפוחם.
11.1.2 סקירת אתרי ביקור ומסלולי טיול בתחום התכנית ובסביבתה, פירוט האמצעים לשימורם ולטיפוחם ומידת הנגישות אליהם.
11.1.3 ניתוח השפעת מימוש התכנית על שטח התכנית וסביבתה.
11.1.4 אופן השתלבות הבינוי והפיתוח המוצעים והפעילות שתיווצר כתוצאה מהם, לרבות צפייה ונצפות (ראות* מהתכנית לסביבתה ומאתרי ביקור בסביבה אליה.
11.1.5 התייחסות לחלופות תכנוניות, ככל הניתן גם בשטחים שאינם ברגישות נופית סביבתית.
11.1.6 הוראות מוצעות לתכנית או לתכנית מקומית שתיערך על פיה, שמטרתן מזעור הפגיעה באיכויות הנופיות - סביבתיות.

הוראות נוספות בנוגע לתכניות מקומיות[עריכה]

12.

12.1 תכנית מקומית להרחבה ניכרת
תכנית מקומית להרחבה ניכרת תופקד רק אם התקיימו התנאים הבאים:
12.1.1 מוסד התכנון שקל את הצורך באחד או יותר מהנספחים הבאים, ולפי הצורך חייב את צירופם לאחר שקבע את הנדרש בהם:
1. נספח תחבורה הכולל, בין השאר, התייחסות לתחבורה ציבורית.
2. נספח תשתיות המתייחס למערכות התשתית הנדרשות, ובין השאר: ניקוז, ביוב, תחבורה, חשמל, מים ופסולת.
3. נספח פרוגרמתי המתייחס, בין השאר, למבנה הדמוגרפי חברתי ולשירותי הציבור הנדרשים.
12.1.2 התכנית תכלול, או תבטיח כי תכנית שתערך על פיה תכלול, הוראות המתייחסות לנספחים כאמור, ומבטיחות את קיומן המלא של הדרישות הנובעות מהן, ובכל מקרה ייכללו:
1. הוראות המבטיחות את ביצוע התכנית בד בבד עם ביצוע מערכות התשתית הנדרשות לצורך ההרחבה המוצעת, לרבות מוסדות הציבור והשטחים הציבוריים הפתוחים הנדרשים לפי העניין.
2. התניית מתן היתרי הבנייה בקיומם של תכנית ביוב מאושרת כדין ותכניות מפורטות לפתרון ביוב שאושרו על ידי משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה, וכן קביעת שלבי ביצוע שיבטיחו את השלמת פתרון הביוב עד לגמר הבנייה.
12.1.3 מוסד תכנון בחן את הצורך ב"דיור בהישג יד" וקבע, במידת הצורך, את כמות יח"ד הנדרשות לכך ואת תמהיל גודלי יח"ד המוצעות בהרחבה.
12.1.4 התכנית תכלול, במידת הצורך, הוראות לעניין גדר ביטחון ודרך היקפית.
12.2 צפיפות נטו ממוצעת למגורים
12.2.1 תכנית מקומית לתוספת שטח לבינוי המייעדת שטח למגורים תופקד רק אם הצפיפות הממוצעת למגורים (נטו* באותו שטח לא תפחת מהקבוע בלוח מס׳ 1, ולא תעלה על כפל הצפיפות הקבועה בלוח מס׳ 1 (להלן: הצפיפות המותרת).
12.2.2 על אף האמור בסעיף 12.2.1 רשאי מוסד תכנון להפקיד תכנית החורגת מהצפיפות המותרת אם התקיים אחד מהתנאים הבאים:
1. הצפיפות הממוצעת ביישוב(קיימת ומאושרת) נמצאת בטווח הצפיפות המותרת, והצפיפות המוצעת בתכנית אינה משנה זאת.
2. החליט מוסד תכנון לחרוג מצפיפות המינימום מאחד מהנימוקים הבאים:
א. הדירוג הסוציו- אקונומי של היישוב או השכונה שלגביהם מוגשת התכנית נמוך מהחציון.
ב. גודל משק בית של האוכלוסייה הצפויה להתגורר בשטח התכנית גבוה משמעותית מהממוצע הארצי, לאורך זמן.
ג. קיימת מגבלת גובה בגין מערכת הביטחון או התעופה האזרחית המונעת את מימוש יעדי הצפיפות בבנייה לגובה.
ד. בתכנית הנמצאת במחוז צפון או בנפת באר שבע - על פי הקבוע בתכנית מתאר מחוזית.
3. החליט מוסד תכנון לחרוג מכפל הצפיפות מאחד מהנימוקים הבאים:
א. התכנית נמצאת בסמיכות למרכז תחבורה.
ב. התכנית מצויה במתחם שנקבע על ידי מוסד התכנון כמתחם לחידוש עירוני.
ג. מוסד תכנון השתכנע מנימוקים שנרשמו, כי האוכלוסייה הצפויה להתגורר בשטח התכנית משתייכת לדרוג הסוציו- אקונומי הגבוה, וכי קיימים אמצעים מתאימים להבטחת ניהול ואחזקת המגורים לאורך זמן.
12.3 תחבורה
12.3.1 תקני חניה
מוסד תכנון הדן בתכנית מקומית הסמוכה למרכז תחבורה או לתחנה ראשית של תחבורה ציבורית, יקבע תקני חניה לשימושים המוצעים בתכנית, בהתחשב בין השאר, בצורך להביא להגברת השימוש בתחבורה הציבורית.
12.3.2 נתיבי תחבורה ציבורית
תכנית מקומית הכוללת הוראות בדבר התוויתן של דרכים ארציות או דרכים עירוניות ראשיות, תקבע במידת הצורך, נתיבים בלעדיים לתחבורה ציבורית.
12.4 שילוב תשתיות
12.4.1 בתכנית מקומית ניתן לייעד שטח המיועד בתכנית ארצית או מחוזית למערכות תשתית גם לקווי תשתית נוספים, ובלבד שאין מניעה בשילובם, גם אם נאמר אחרת בתכנית מתאר ארצית או מחוזית.
12.4.2 תכנית מקומית, כאמור, הסותרת תכנית מתאר ארצית או תכנית מתאר מחוזית טעונה אישור המועצה הארצית.
12.5 חומרים מסוכנים
מוסד תכנון הדן בתכנית מקומית המייעדת שטח לשימוש הכולל חומרים מסוכנים יחליט על הפקדתה רק אם התקיימו התנאים הבאים:
12.5.1 התכנית תועבר לקבלת חוות דעת המשרד לאיכות הסביבה תוך 21 יום או פרק זמן ארוך יותר שיקבע מוסד התכנון.
12.5.2 קבע מוסד תכנון את הצורך בעריכת סקר סיכונים, יגיש המשרד לאיכות הסביבה לאישורו של מוסד תכנון הצעה להנחיות שיתייחסו, בין השאר, לסיכונים העלולים לנבוע כתוצאה מפגיעת אסון טבע לרבות רעש אדמה.

סקר הסיכונים יועבר לבדיקת המשרד לאיכות הסביבה שיעביר את חוות דעתו למוסד התכנון.

12.5.3 התכנית תכלול, בין השאר וככל שהדבר נדרש, הוראות בדבר מרחקי בטיחות המתחייבים מהשימושים המוצעים.
12.6 זיהום קרקע
מוסד תכנון הדן בתכנית מקומית החלה באזור בו קיים חשש שהקרקע מזוהמת,

יחליט על הפקדתה רק לאחר שהוכנה והוגשה בדיקת המזהמים הקיימים בקרקע ונקבעו, במידת הצורך, ההוראות המתנות מתן היתרי בנייה בטיפול בזיהום הקרקע.

12.7 רעידות אדמה

מוסד תכנון הדן בתכנית מקומית החלה באזור רגישות סיסמית יחליט על הפקדתה לאחר ששקל את רמת הרגישות ואת סמיכותה של התכנית לשבר (העתק* פעיל, ונקט ככל שנדרש, באמצעים להפחתת הסיכון.

יישוב חדש[עריכה]

13.

13.1 תכנית מתאר מחוזית שמטרתה הקמת יישוב חדש תופקד רק אם התקיימו

התנאים הבאים:

13.1.1. מוסד תכנון שוכנע בהצדקה להקמתו של היישוב החדש.
13.1.2. התכנית אינה במרקם חופי, תואמת את אופי המרקם, ומיקומה, ככל האפשר, יהיה על פי סדר העדיפויות הבא: מרקם עירוני, כפרי, שמור ארצי, שמור משולב.
13.1.3. התכנית תלווה בתזכיר להקמת יישוב חדש המפרט, בין היתר, את הנימוקים להקמתו ואת כל החלופות שנבחנו.
13.1.4. היישוב החדש ממוקם, ככל האפשר, מחוץ לשטחים בעלי רגישות נופית סביבתית גבוהה.
13.1.5. נקבע בתכנית צפי האוכלוסייה של היישוב לתקופה שלא תפחת מ- 20 שנה.
13.1.6. הוראות סעיף 12.1 (תכנית מקומית להרחבה ניכרת) יחולו על התכנית בשינויים המחויבים.
13.1.7. התקבלה חוות דעת של ועדת המשנה של המועצה הארצית.
13.1.8. הוראות סעיף 6.1 לא יחולו על התכנית.
13.2 הוראות סעיף 13.1 יחולו גם על תכנית מקומית להקמת יישוב חדש המתאפשר עלפי תכנית מתאר מחוזית מבלי שנקבעו בה שטחו ומיקומו המדויק.


ייזום תכניות ומסמכי מדיניות[עריכה]

14.

14.1 מסמכי מדיניות לתכנון משותף
14.1.1 המועצה הארצית תיזום הכנתם של מסמכי מדיניות לתכנון משותף עם המדינות השכנות ו/או עם הרשות הפלסטינית ו / או עם רשויות התכנון ביו"ש ועזה לאזורים הבאים: סובב ירושלים, סובב מודיעין, סובב מערב שומרון, סובב עזה, סובב אילת, סובב ים המלח ולאזורים אחרים שתמצא לנכון.
14.1.2 מסמכי המדיניות כאמור, יתייחסו בין היתר לנושאים הבאים: איכות הסביבה, תחבורה, תיירות, אנרגיה, חשמל, מים ונושאים נוספים בעלי השלכות הדדיות.
14.2 תכניות מתאר מחוזיות לאזורי תכנון
14.2.1 הוועדות המחוזיות יכינו ויגישו למועצה הארצית, בהתאם לצורך, תכניות מתאר מחוזיות שיתייחסו, ככל האפשר, לאזור תכנון שלם או למספר אזורי תכנון בשלמות.
14.2.2 תכניות כאמור יכללו, בין היתר, הוראות ותשריטים בדבר:
1. צפי אוכלוסייה ליישובים, כיווני התפתחות ופיתוח, מיקום השטחים הפתוחים, תפקודם, אופי הפעלתם ואחזקתם, רוחבן של רצועות נוף, רצועות חוף ורצועות נחל והוראות לתכנונן, שילוב תשתיות, מרכזי תחבורה ומערכות תחבורה רבות קיבולת.
2. בנוסף לאמור בס"ק 1, במרקמים שמור ארצי, שמור משולב וחופי, יכול שיכללו התכניות חלוקה של אזור התכנון לתת-אזורים על פי קריטריונים סביבתיים, אקולוגיים ונופיים. לכל תת-אזור ייקבעו הוראות שונות בנוגע לאופי השימור והפיתוח בתחומו.
14.3 תכניות מתאר מקומיות ליישובים מדגם 1-5
14.3.1 הוועדות המקומיות אשר תכניות המתאר ליישובים מדגם 1-5 שבתחומן אינן עדכניות, יכינו ויגישו לוועדות המחוזיות, בהתאם לצורך, תכניות מתאר מקומיות שיפרטו ויישמו את תשריטי תכנית זו והוראותיה ואת תכניות המתאר המחוזיות.
14.4 תכניות ומסמכי מדיניות לחידוש ושימור עירוני
14.4.1 הוועדות המקומיות ו/או הרשויות המקומיות יכינו ויגישו לוועדות המחוזיות, בהתאם לצורך, תכניות או מסמכי מדיניות לחידוש, שיפור ועיצוב החלקים הוותיקים של מרחב התכנון המקומי, ובכלל זה מרכזי היישובים.
14.4.2 תכנית או מסמך מדיניות כאמור יגדירו את השטחים המתאימים לחידוש ושימור עירוני, יקבעו תוספת יח"ד בסוגים ובגדלים מגוונים, יקבעו היקף מתאים של "דיור בהישג יד" לאוכלוסיות חלשות לרבות שיקום חברתי ויסדירו את פיתוח התעסוקה ושירותי המסחר תוך שימת דגש על עירוב שימושים. תכנית או מסמך מדיניות כאמור יפרטו את האמצעים והשלבים אשר יש בהם כדי לקדם נושא זה ובין השאר: הרחבת יח"ד, שיפוץ חזיתות, שיפור השירותים הציבוריים, עיצוב וטיפוח המרחב הציבורי לרבות השטחים הפתוחים, פיתוח תחבורה ציבורית ומערכות הסעה רבות קיבולת(בערים ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע ייכללו הוראות מפורטות בכל הקשור ליצירת זכויות דרך למערכות תחבורה ציבורית רבת קיבולת), שימוש בתת הקרקע, טיפול במבנים מסוכנים וחיזוק מבנים שאינם עומדים בתקנים לרעידות אדמה וכדומה.

שטח ביטחוני (מסומן בתשריט הנחיות סביבתיות ומרכיבי תשתית בצהוב)[עריכה]

15.

15.1 בתכנית זו: "שטחים ביטחוניים" - מתקנים ביטחוניים, כהגדרתם בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק"), שטחים הסגורים בצו סגירה מכוח תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, שטחים שלגביהם הוטלו מגבלות על פי החלטה של ועדה למתקנים ביטחוניים או של ועדת הערר למתקנים ביטחוניים, לפי פרק ו׳ לחוק.
15.2 אין התכנית ותשריטיה מסמנים את כל השטחים הביטחוניים או את גבולותיהם המדויקים. הוראות סעיף 15 יחולו על כל השטחים הביטחוניים כפי שיהיו מעת לעת, ואולם הן לא יחולו על שטח סגור בצו סגירה מכוח תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 שנסגר לאחר כניסתה לתוקף של תכנית זו, אלא אם כן ניתנה הודעה על כך בצירוף הצו והמפה הנלווית אליו למועצה הארצית ולוועדה המחוזית ולוועדה המקומית הנוגעות בדבר, או אם קבע הרמטכ"ל שטעמי בטחון מחייבים שלא לתת למועצה הארצית ולוועדה המחוזית ולוועדה המקומית הרלוונטיות הודעה כאמור.
בכל מקרה של סתירה בין הוראות סעיף 15 לבין הוראות אחרות בתכנית זו,

יגברו הוראות סעיף 15.

15.3 בנוסף לאמור בכל הוראה בתכנית זו, יחולו על שטחים ביטחוניים הוראות אלה:
א. בשטחים הביטחוניים מותרים, ללא היתר או אישור לפי תכנית זו, כל שימוש או פעולה מטעם מערכת הביטחון או שלוחותיה או באישורן ולצורכיהן, ובלבד שהאישור משרת את האינטרסים הביטחוניים לאומיים של מערכת הביטחון או של שלוחותיה, וזאת גם אם הם בניגוד למרקמים שסומנו בתשריטים של תכנית זו לגבי שטחים אלה, והכל בכפוף להוראות כל דין.
ב. לא תופקד כל תכנית לפי תכנית זו, החלה על שטחים ביטחוניים, אלא לאחר התייעצות עם נציג שר הביטחון בוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה (להלן: "נציג שר הביטחון").
ג. על אף האמור בס"ק ב׳, לא תופקד כל תכנית לפי תכנית זו, החלה על שטחים ביטחוניים המסומנים בתשריט המרקמים בסימון של "מתקן בטחוני", אלא לאחר אישור בכתב של נציג שר הביטחון, ובכפוף לתנאים ולמגבלות שנקבעו על ידו; המועצה הארצית לתכנון ובנייה רשאית להוסיף שטחים ביטחוניים על אלה המסומנים בתשריט המרקמים לרבות בעקבות פניית נציג שר הביטחון, ודינם של שטחים שהוספו, כאמור, כדין השטחים שנכללו מלכתחילה.
ד. בכפוף לאמור בסעיף 15.3 א׳ לא יינתן היתר ולא יבוצעו עבודה או שימוש בשטח ביטחוני, על פי כל תכנית שתוכן על פי תכנית זו, אלא על פי אישור בכתב של נציג שר הביטחון, ובכפוף לתנאים ולמגבלות שייקבעו על ידו.
ה. על החלטת נציג שר הביטחון לפי סעיף קטן ד׳ לעיל ניתן יהיה לערור בפני הוועדה למתקנים ביטחוניים באותו מחוז. הייתה הוועדה למתקנים ביטחוניים הגוף המוסמך לתת את ההיתר המבוקש - יידון הערר בפני ועדת הערר למתקנים ביטחוניים.
ו. לא הודיע נציג שר הביטחון בוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה על עמדתו או על החלטתו, כאמור לעיל בסעיפים קטנים 15.3 ב׳, ג ׳ ו-ד׳ לפי העניין, בתוך 60 יום מהמועדים הבאים:
1. לענין ס"ק ב׳ - מהמועד בו התבקשה התייחסותו, או לגבי תכנית בסמכות הוועדה המחוזית מהמועד בו נשלח לו פרוטוקול דיון שהתקיים במליאת הוועדה המחוזית על התכנית, לפי המוקדם מביניהם;
2. לענין ס"ק ג ׳ - המועד בו התבקש אישורו של נציג שר הביטחון;
3. לענין ס"ק ד׳ - המועד בו התבקש אישורו של נציג שר הביטחון;
רשאי מוסד התכנון הנוגע בדבר להפקיד את התכנית, ורשאית הרשות המוסמכת למתן היתר הבנייה להחליט על מתן ההיתר, לפי העניין.
ז. הופקדה תכנית מבלי שקוימה התייעצות כנדרש לפי ס"ק ב׳, אין בכך כדי לפגוע בתוקף החלטת ההפקדה. על אף האמור, אם לא קוימה התייעצות כאמור בס"ק ב׳ ודרש זאת נציג שר הביטחון בתוך תקופת ההפקדה - יקיים מוסד התכנון שהחליט על ההפקדה דיון בעמדת נציג שר הביטחון בתוך 10 ימים מיום קבלת עמדת נציג שר הביטחון. מצא מוסד התכנון שיש מקום לתקן את התכנית יורה על תיקונה בהתאם. לא קיבל מוסד התכנון את עמדת נציג שר הביטחון - יקבע לו תקופה נוספת להג שת התנגדות לתכנית.
ח. כל תכנית שתופקד לפי המפורט בסעיף 15.3 תכלול את ההוראה שבסעיף קטן ד'.
ט. אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מכל רשות הנתונה בחוק התכנון והבנייה להתנגד לתכנית שהופקדה.
15.4 אין בהוראות תכנית זו ובתשריטיה כדי לבטל או לשנות שטחים ביטחוניים או תחומיהם ואת ההוראות החלות בהם, ואין בהם כדי לבטל או לשנות הוראות, ובכלל זה הוראות שינוי ומגבלות שימוש שהוטלו על פי פרק ו׳ לחוק בכל שטח שעליו חלה התכנית, וכן אין בהם כדי לגרוע מההוראות החלות על מתקן בטחוני כמשמעותו בפרק ו׳ לחוק.
15.5 אין בתכנית זו כדי למנוע מתן אכרזה, קביעה ו/או אישור לגבי יצירת שטחים ביטחוניים חדשים על ידי הגופים המוסמכים לעשות כן, ובהתאם להוראות כל דין.
15.6 אין בהוראות התכנית כדי לשנות הסכמים בנוגע לשטחים ביטחוניים אשר ניתן היתר לשימוש בהם מאת מערכת הביטחון, ותנאי ההיתר וההסכמים יעמדו בתוקפם כל עוד לא חדל השטח כולו מלהיות שטח ביטחוני.

הוראות כלליות[עריכה]

16.

16.1 רמת דיוק וסטיות מותרות

סטיות הנובעות מקנה המידה של התשריט (1:100,000) שאינו מאפשר דיוק מבחינת האיתור, גודל השטח או מחמת תנאים טופוגרפיים של השטח, הן מותרות ואינן מהוות חריגה מתכנית זו.

16.2 סימולים

סימולים בתשריט אינם מהווים איתור מדויק של האתר או של גבולותיו, ואינם מצביעים על גודלו המדויק.

16.3 אישור תכנון על פי חוק

אין בתכנית זו כשלעצמה משום מתן אישור לתכנון הכלול בתשריטים, כל עוד לא אושר התכנון בתכנית אחרת לפי החוק, ועל מנת לתת תוקף לתכנון זה יהיה צורך לנקוט, לגבי כל תכנית, בהליכים הנדרשים על פי כל דין.

16.4 אישור הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים

תכנית הנגזרת מתכנית זו וחלה על קרקע חקלאית מוכרזת כמשמעותה בתוספת הראשונה לחוק, תועבר לאישור הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים.

16.5 תכנית בגבול תכנית זו

מוסד תכנון הדן בתכנית הגובלת בקו הכחול של תכנית זו ישקול ככל הניתן את ההשפעות ההדדיות בין התכנית לבין תכניות באזורים גובלים, וככל שניתן תתקבל ותיבחן התייחסות מוסדות התכנון באזורים הגובלים.

16.6 קבלת חוות דעת

מקום בו התבקשה חוות דעת, ידון מוסד תכנון גם ללא קבלתה לאחר שעבר פרק הזמן שנקבע להגשתה.


יחס לתכניות אחרות[עריכה]

17.

17.1 תמ"א 31

תכנית זו מבטלת את תמ"א 31.

17.2 תכניות תקפות
17.2.1 תכנית מתאר ארצית, תכנית מתאר מחוזית או תכנית מקומית שאושרה טרם תחילתה של תכנית זו, וכן תכנית שאושרה על פי הקבוע בסעיף 17.3, תעמוד בתוקפה על אף האמור בתכנית זו.

במקרה של סתירה בין תכנית זו לבין התכנית האחרת, כאמור לעיל, יגבר הקבוע בתכנית האחרת, למעט הקבוע בסעיף 12.4.

17.2.2 על אף האמור בסעיף 17.2.1, הוראות תכנית זו המתייחסות לתכנית מקומית יחולו גם אם יש בהן סתירה לתכנית המתאר המחוזית, אלא אם נאמר במפורש אחרת.
17.3 תכניות מופקדות ותכניות שהוחלט על הפקדתו

תכנית שהופקדה וכן תכנית שהוחלט על הפקדתה לפני תחילתה של תכנית זו, רשאי מוסד תכנון לאשרה או להפקידה, לפי העניין, אף אם אינה תואמת הוראות תכנית זו ובלבד שקיים בה דיון נוסף ונימק את החלטתו.

מעקב ועדכון[עריכה]

18.

18.1 דיווח תקופתי על מימוש מטרות התכנית ועל יישום התכנית והוראותיה ייערך ויוגש למועצה הארצית במועדים שתקבע.
18.2 הדיווח התקופתי יתייחס, בין השאר, לקצב מיצוי עתודות הקרקע למגורים ולתעסוקה, לביצוע תשתיות, לחידוש עירוני, להיקף השטחים הפתוחים באזורי התכנון, לנתונים דמוגרפים וליעדי אוכלוסייה, ויכלול המלצות לעדכון התכנית, לפי העניין.
18.3 אחת ל- 4 שנים תבחן המועצה הארצית את הצורך בשינויה של התכנית לצורך עדכונה. מצאה המועצה הארצית שיש צורך בשינוי התכנית, תורה על הכנתו כאמור בסעיף 50 לחוק התכנון והבנייה.
18.4 המועצה הארצית רשאית להחליט על תיקון נספחי התכנית אם התקיימו התנאים הבאים:
18.4.1 שוכנעה המועצה הארצית כי אין בכך כדי לפגוע במטרות התכנית.
18.4.2 חלפו 4 שנים מיום אישור התכנית או מעת החלטה אחרונה על תיקון, לפי העניין.
18.4.3 אפשרה המועצה הארצית לוועדות המחוזיות הנוגעות בדבר להעיר הערותיהן טרם קבלת ההחלטה.
18.4.4 החלטה כאמור תתקבל מתוך ראייה כוללת ובהתבסס על הדיווח

התקופתי, כמפורט בסעיף 18.2.

נספחים[עריכה]

לוח 1 - צפיפות נטו ממוצעת למגורים[עריכה]

צפיפות נטו ממוצעת למגורים
דגם ישוב - מספר בין 6-1 המבטא השתייכותו של יישוב לקבוצת יישובים להם צפי אוכלוסיה בטווח נתון.

  • דגם 1- ישובי גלעין מטרופוליני כלהלן: ירושלים , ת"א-יפו , חיפה, באר שבע , ראשון לציון , רמת גן , בני ברק , גבעתיים , בת ים , חולון, פתח תקוה, קריית ים , קריית אתא , קריית ביאליק , קריית מוצקין , נשר , טירת הכרמל.
  • דגם 2 - ישובים שצפי אוכלוסייתם מעל ל- 50,000 נפש , למעט ישובי דגם1.
  • דגם 3 - ישובים שצפי אוכלוסייתם 20,001-50,000 נפש.
  • דגם 4 - ישובים שצפי אוכלוסייתם 001-20,000, 5 נפש.
  • דגם 5 - ישובים שצפי אוכלוסייתם 000, 001-5, 2 נפש.
  • דגם 6 - ישובים שצפי אוכלוסייתם הוא עד 000, 2 נפש.

דגם היישוב יקבע לאחר חישוב צפי האוכלוסיה

צפי אוכלוסיה תחזית האוכלוסיה שתתגורר בפועל בישוב בשנת יעד נתונה המתקבלת מצרוף האוכלוסיה בפועל(עפ"י נתוני למ"ס) , האוכלוסייה הצפויה להתגורר בפועל על פי תכניות מאושרות , והאוכלוסיה הצפויה על פי התכנית המוגשת למוסד התכנון לאחר אישורה של תכנית זו.

ישוב המשתרע על יותר משתי נפות::    השתרע שטחו של ישוב על יותר מנפה אחת יקבע מוסד התכנון איזה מבין שתי הצפיפויות יחולו על הישוב בשלמותו.

צפיפות בנייה מינימלית ביח"ד לדונם נטו לפי דגמי ישוב	מדקם	נפה	מחוז
דגם ישוב	דגם ישוב	דגם ישוב	דגם ישוב	דגם ישוב	דגם ישוב			
6	5	4	3	2	1			
2,000־0	5,000־2,000	20,000־000 ,5	50,000־20,000	+ 50, 000				
2.5	3.5	6.0	7.0	10.0	12.0	עירוני	ירושלים	ירושלים
2.5	4.0	5.0	6.0	8.0	—	שמור משולב		
2.0	3.0	4.0	4.0			כפרי	גולן	צפון
1.5	2.0	4.0	4.0	—	—	שמור משולב		
1.5	2.5	4.0	4.0	—	—	שמור ארצי		
2.5	—	—	—	—	—	חופי		
						עירוני	צפת	
2.5	3.0	4.0	4.0	5.0	—	שמור משולב		
2.5	3.0	4.0	—	—	—	שמור ארצי		
2.5	2.5	4.0	4.0	5.0		עירוני	כינרת	
2.0	3.0	4.0	4.0			כפרי		
2.5	2.5	4.0	4.0	—	—	שמור משולב		
2.5	2.5	—	—	—	—	חופי		
2.5	3.0	5.0	5.0	6.0		עירוני	עכו	
2.5	3.0	—	—	—	—	כפרי		
2.5	3.0	5.0	5.0	—	—	שמור משולב		
2.5	3.0	4.0	—	—	—	חופי		
2.5	3.0	4.0	5.0	6.0		עירוני	יזרעאל	
2.5	3.0	4.0	5.0	—	—	כפרי		
2.5	3.5	4.0	5.0	6.0	—	שמור משולב		
3.0	4.0	5.0	7.0	10.0		עירוני	השרון	מרכז
3.0	4.0	5.0	7.0	—	—	שמור משולב		
3.0	—	—	—	—	—	חופי		
3.0	4.0	6.0	7.0	10.0	11.0	עירוני	פתח־תקוה	
3.0	4.0	6.0	7.0	—	—	שמור משולב		
2.5	3.5	5.0	6.0	7.0		עירוני	רמלה	
2.5	4.0	5.0	6.0	—	—	שמור משולב		
3.0	4.0	5.0	6.0	9.0	11.0	עירוני	רחובות	
2.5	4.0	5.0	6.0	—	—	כפרי		
2.5	4.0	5.0	6.0	—	—	שמור משולב		
2.5	—	—	—	—	—	חופי		
2.5	3.0	5.0	6.0	7.0	—	עירוני	אשקלון	דרום
2.5	3.0	4.0	5.0	6.0	—	כפרי		
2.5	3.0	—	—	—	—	שמור משולב		
2.5	—	—	—	—	—	חופי		
24
 

צפיפות בנייה מינימלית ביח"ד לדונם נטו לפי דגמי ישוב	מדקם	נפה	מחוז
דגם ישוב	דגם ישוב	דגם ישוב	דגם ישוב	דגם ישוב	דגם ישוב			
6	5	4	3	2	1			
2,000־0	5,000־2,000	20,000־000 ,5	50,000־20,000	+ 50, 000				
1.5	2.0	3.0	3.0	5.0	8.0	עירוני	באר שבע	
1.5	2.0	3.0	3.0	4.0	—	כפרי		
1.5	2.0	3.0	3.0	—	—	שמור משולב		
1.5	2.0	3.0	3.0	—	—	שמור ארצי		
3.0	3.5	5.0	7.0	8.0		עירוני	חדרה	חיפה
2.5	3.0	4.0	—	—	—	שמור משולב		
2.5	3.0	4.0	—	—	—	חופי		
3.0	4.0	5.0	7.0	10.0	11.0	עירוני	חיפה	
2.5	3.5	4.5	5.0	—	—	שמור משולב		
3.0	4.0	5.0	7.0	10.0	12.0	עירוני	תל־אביב	תל אביב
2.5	—	—	—	—	—	שמור משולב		
25

לוח 2 - מספר מרבי של יח"ד בישובים כפריים[עריכה]

מספר מרבי של יח"ד בישובים כפריים[1]

(הישובים מופיעים ע"פ סדר הא-ב -(ק) - קיבוץ -(מ) - מושג).

כמות  יח"ד שם נפה	שם היישוב
300	חדרה	אביאל(מ)
450	צפת	אביבים(מ)
350	אשקלון	אביגדור(מ)
400	השרון	אביחיל(מ)
450	יזרעאל	אביטל(מ)
350	ירושלים	אביעזר(מ)
400	יזרעאל	אבן יצחק-גלעד(ק)
450	עכו	אבן מנחם(מ)
300	ירושלים	אבן ספיר(מ)
450	גולן	אבני איתן(מ)
450	יזרעאל	אדירים(מ)
450	עכו	אדמית(ק)
350	ירושלים	אדרת(מ)
350	השרון	אודים(מ)
500	גולן	אודם(מ)
500	באר-שבע	אוהד(מ)
350	השרון	אומץ(מ)
400	אשקלון	אור הנר(ק)
300	ירושלים	אורה(מ)
300	אשקלון	אורות(מ)
500	גולן	אורטל(ק)
500	באר-שבע	אורים(ק)
350	חיפה	אושה(ק)
350	אשקלון	אחוזם(מ)
450	עכו	אחיהוד(מ)
350	השרון	אחיטוב(מ)
300	רמלה	אחיסמך(מ)
350	רמלה	אחיעזר(מ)
400	פתח-תקוה	אייל(ק)
450	צפת	איילת השחר(ק)
450	עכו	אילון(ק)
500	באר-שבע	אילות(ק)
300	כנרת	אילניה(מ)
300	אשקלון	איתן(מ)
500	גולן	אל רום(ק)
350	כנרת	אלומות(ק)
כמות
יח"ד	שם נפה	שם היישוב
300	יזרעאל	אלוני אבא(מ)
500	גולן	אלוני הבשן(מ)
400	יזרעאל	אלונים(ק)
450	גולן	אלי על(מ)
500	באר- שבע	אליפז(ק)
350	צפת	אליפלט(מ)
300	השרון	אלישיב(מ)
300	פתח-תקוה	אלישמע(מ)
350	כנרת	אלמגור(מ)
450	עכו	אלקוש(מ)
350	אשקלון	אמונים(מ)
300	צפת	אמירים(מ)
300	כנרת	אמנון(מ)
350	אשקלון	אמציה(מ)
450	גולן	אניעם(מ)
450	גולן	אפיק(ק)
650	כנרת	אפיקים(ק)
450	עכו	אפק(ק)
300	כנרת	ארבל(מ)
400	אשקלון	ארז(ק)
500	באר-שבע	אשבול(מ)
450	כנרת	אשדות יעקב - אחוד(ק)
450	כנרת	אשדות יעקב - מאוחד(ק)
300	ירושלים	אשתאול(מ)
450	אשקלון	באר טוביה(מ)
350	פתח-תקוה	בארות יצחק(ק)
400	השרון	בארותיים(מ)
500	באר-שבע	בארי(ק)
300	עכו	בוסתן הגליל(מ)
350	השרון	בורגתה(מ)
400	השרון	בחן(ק)
500	באר-שבע	בטחה(מ)
450	אשקלון	ביצרון(מ)
400	חדרה	בית אורן(ק)
400	רחובות	בית אלעזרי(מ)
450	יזרעאל	בית אלפא(ק)


כמות
יח"ד	שם נפה	שם היישוב
300	פתח-תקוה	בני עטרות(מ)
350	השרון	בני ציון(מ)
350	רחובות	בני ראם(מ)
300	רחובות	בניה(מ)
300	השרון	בצרה(מ)
450	עכו	בצת(מ)
300	ירושלים	בקוע(מ)
300	ירושלים	בר גיורא (מ)
400	אשקלון	ברור חיל(ק)
500	באר-שבע	ברוש(מ)
350	אשקלון	ברכיה(מ)
450	צפת	ברעם(ק)
450	יזרעאל	ברק(מ)
350	חדרה	ברקאי(ק)
300	פתח-תקוה	ברקת(מ)
300	חדרה	בת שלמה(מ)
300	השרון	גאולי תימן(מ)
300	השרון	גאולים(מ)
350	רחובות	גאליה(מ)
500	באר-שבע	גבולות(ק)
400	אשקלון	גבים(ק)
450	יזרעאל	גבע(ק)
300	חדרה	גבע כרמל(מ)
500	באר-שבע	גבעולים(מ)
400	רחובות	גבעת ברנר(ק)
400	פתח-תקוה	גבעת השלושה(ק)
300	פתח-תקוה	גבעת ח"ן(מ)
400	השרון	גבעת חיים - איחוד(ק)
400	השרון	גבעת חיים - מאוחד(ק)
450	גולן	גבעת יואב(מ)
300	ירושלים	גבעת יערים(מ)
350	ירושלים	גבעת ישעיהו(מ)
300	פתח-תקוה	גבעת כ"ח(מ)
300	חדרה	גבעת ניל"י(מ)
450	יזרעאל	גבעת עוז(ק)
300	השרון	גבעת שפירא (מ)
350	אשקלון	גבעתי(מ)
450	אשקלון	גברעם(ק)
כמות
יח"ד	שם נפה	שם היישוב
400	אשקלון	בית גוברין(ק)
350	רחובות	בית גמליאל(מ)
500	באר-שבע	בית הגדי(מ)
350	השרון	בית הלוי(מ)
450	צפת	בית הלל(מ)
450	עכו	בית העמק(ק)
450	יזרעאל	בית השיטה(ק)
350	ירושלים	בית זית(מ)
450	כנרת	בית זרע(ק)
300	רחובות	בית חלקיה(מ)
350	רחובות	בית חנן(מ)
300	חדרה	בית חנניה(מ)
300	השרון	בית חרות(מ)
300	השרון	בית יהושע(מ)
400	יזרעאל	בית יוסף(מ)
300	השרון	בית ינאי(מ)
400	השרון	בית יצחק-שער חפר(מ)
300	יזרעאל	בית לחם הגלילית(מ)
300	ירושלים	בית מאיר(מ)
300	רמלה	בית נחמיה(מ)
400	אשקלון	בית ניר(ק)
300	ירושלים	בית נקופה(מ)
300	רחובות	בית עובד(מ)
350	רמלה	בית עוזיאל(מ)
350	אשקלון	בית עזרא (מ)
350	רמלה	בית עריף(מ)
500	באר-שבע	בית קמה(ק)
350	כנרת	בית קשת(ק)
350	יזרעאל	בית רימון(ק)
350	יזרעאל	בית שערים(מ)
350	אשקלון	בית שקמה(מ)
300	השרון	ביתן אהרן(מ)
350	יזרעאל	בלפוריה(מ)
350	רחובות	בן זכאי(מ)
450	עכו	בן עמי(מ)
300	רמלה	בן שמן -מושב(מ)
350	רחובות	בני דרום(מ)
350	השרון	בני דרור(מ)

 
כמות יה"ד	שם נפה	שם היישוב
400	כנרת	דגניה א׳(ק)
400	כנרת	דגניה ב׳(ק)
450	צפת	דוב" ב(מ)
300	חדרה	דור(מ)
400	אשקלון	דורות(ק)
450	צפת	דישון(מ)
400	יזרעאל	דליה(ק)
450	צפת	דלתון(מ)
450	צפת	דן(ק)
450	צפת	דפנה(ק)
500	באר-שבע	דקל(מ)
350	כנרת	האון(ק)
350	חדרה	הבונים(מ)
450	צפת	הגושרים(ק)
300	השרון	הדר עם(מ)
350	אשקלון	הודיה(מ)
450	יזרעאל	הזורע(ק)
350	כנרת	הזורעים(מ)
400	חדרה	החותרים(ק)
400	יזרעאל	היוגב(מ)
400	השרון	המעפיל(ק)
350	יזרעאל	הסוללים(ק)
350	השרון	העוגן(ק)
350	ירושלים	הראל(ק)
300	יזרעאל	הרדוף(ק)
350	אשקלון	זבדיאל(מ)
300	אשקלון	זוהר(מ)
400	אשקלון	זיקים(ק)
300	רמלה	זיתן(מ)
350	ירושלים	זכריה(מ)
500	באר-שבע	זמרת(מ)
350	ירושלים	זנוח(מ)
500	באר-שבע	זרועה(מ)
300	אשקלון	זרחיה(מ)
300	השרון	חבצלת השרון(מ)
300	פתח-תקוה	חגור(מ)
300	השרון	חגלה(מ)
300	רמלה	חדיד(מ)
כמות יח"ד	שם נפה	שם היישוב
450	יזרעאל	גבת(ק)
400	צפת	גדות(ק)
450	יזרעאל	גדיש(מ)
450	צפת	גונן(ק)
450	עכו	גורן(מ)
350	יזרעאל	גזית(ק)
350	רמלה	גזר(ק)
350	אשקלון	גיאה(מ)
300	רחובות	גיבתון(מ)
500	באר-שבע	גילת(מ)
400	כנרת	גינוסר(ק)
400	יזרעאל	גיניגר(ק)
300	רמלה	גינתון(מ)
400	אשקלון	גלאון(ק)
350	תל-אביב	גליל ים(ק)
300	רמלה	גמזו(מ)
300	רחובות	גן הדרום(מ)
400	חדרה	גן השומרון(מ)
300	פתח-תקוה	גן חיים(מ)
350	השרון	גן יאשיה(מ)
300	רחובות	גן שורק(מ)
400	רחובות	גן שלמה - קבוצת שילר(ק)
450	חדרה	גן שמואל(ק)
300	רמלה	גנות(מ)
300	פתח-תקוה	גני יהודה(מ)
300	רחובות	גני יוחנן(מ)
300	פתח-תקוה	גני עם(מ)
400	השרון	געש(ק)
450	עכו	געתון(ק)
350	ירושלים	גפן(מ)
500	באר-שבע	גרופית(ק)
450	גולן	גשור(ק)
450	כנרת	גשר(ק)
450	עכו	גשר הזיו(ק)
400	אשקלון	גת - קיבוץ(ק)
450	יזרעאל	דבורה(מ)
500	באר-שבע	דבירה(ק)
350	יזרעאל	דברת(ק)


כמות יח"ד	שם נפה	שם היישוב
300	עכו	יודפת(מ)
450	גולן	יונתן(מ)
500	באר-שבע	יושיביה(מ)
450	יזרעאל	יזרעאל(ק)
450	עכו	יחיעם(ק)
500	באר-שבע	יטבתה(ק)
300	אשקלון	יכיני(מ)
300	השרון	ינוב(מ)
350	אשקלון	ינון(מ)
350	רחובות	יסודות(מ)
450	עכו	יסעור(ק)
300	עכו	יעד(מ)
450	עכו	יערה(מ)
450	יזרעאל	יפעת(ק)
450	צפת	יפתח(ק)
300	רמלה	יציץ(מ)
350	השרון	יקום(ק)
300	יזרעאל	יקנעם - מושבה(מ)
450	צפת	יראון(ק)
450	יזרעאל	ירדנה(מ)
300	פתח-תקוה	ירחיב(מ)
300	פתח-תקוה	ירקונה(מ)
500	באר-שבע	ישע(מ)
350	ירושלים	ישעי(מ)
300	רמלה	ישרש(מ)
500	באר-שבע	יתד(מ)
450	עכו	כברי(ק)
400	אשקלון	כוכב מיכאל(מ)
300	צפת	כורזים(מ)
300	צפת	כחל(מ)
500	באר-שבע	כיסופים(ק)
300	כנרת	כלנית(מ)
500	באר-שבע	כמהין(מ)
450	גולן	כנף(מ)
450	כנרת	כנרת - קבוצה(ק)
300	ירושלים	כסלון(מ)
300	רחובות	כפר אביב(מ)
300	ירושלים	כפר אוריה(מ)
כמות יח"ד	שם נפה	שם היישוב
400	רמלה	חולדה(ק)
500	באר-שבע	חולית(ק)
450	צפת	חולתה(ק)
450	עכו	חוסן(מ)
350	כנרת	חוקוק(ק)
350	פתח-תקוה	חורשים(ק)
300	כנרת	חזון(מ)
300	השרון	חיבת ציון(מ)
350	אשקלון	חלץ(מ)
350	רמלה	חמד(מ)
450	יזרעאל	חמדיה(ק)
300	השרון	חניאל(מ)
450	עכו	חניתה(ק)
350	יזרעאל	חנתון(ק)
400	רחובות	חפץ חיים(ק)
450	יזרעאל	חפציבה( ק)
400	אשקלון	חצב(מ)
500	באר-שבע	חצבה(מ)
400	אשקלון	חצור-אשדוד(ק)
500	באר-שבע	חצרים(ק)
300	השרון	חרב לאת(מ)
400	השרון	חרות(מ)
350	פתח-תקוה	טירת יהודה(מ)
450	יזרעאל	טירת צבי(ק)
300	ירושלים	טל שחר(מ)
500	באר-שבע	טללים(ק)
300	כנרת	טפחות(מ)
500	באר-שבע	יבול(מ)
400	חיפה	יגור(ק)
300	רמלה	יגל(מ)
300	ירושלים	יד השמונה(מ)
300	השרון	יד חנה(ק)
450	אשקלון	יד מרדכי(ק)
300	אשקלון	יד נתן(מ)
300	רמלה	יד רמב"ם(מ)
300	השרון	ידידיה(מ)
500	באר-שבע	יהל(ק)
450	צפת	יובל(מ)

כמות יח"ד	שם נפה	שם היישוב
400	אשקלון	כפר עזה(ק)
300	חדרה	כפר פינס(מ)
300	כנרת	כפר קיש(מ)
450	עכו	כפר ראש הנקרה(ק)
450	עכו	כפר רוזנוולד-זרעית(מ)
450	יזרעאל	כפר רופין(ק)
300	רמלה	כפר רות(מ)
300	צפת	כפר שמאי(מ)
300	רמלה	כפר שמואל(מ)
450	צפת	כרם בן זמרה(מ)
350	חדרה	כרם מהר"ל(מ)
500	באר-שבע	כרם שלום(ק)
400	אשקלון	כרמיה(ק)
500	באר-שבע	כרמים(ק)
350	כנרת	לביא(ק)
300	כנרת	לבנים(מ)
500	באר-שבע	להב(ק)
450	צפת	להבות הבשן(ק)
400	חדרה	להבות חביבה(ק)
350	ירושלים	לוזית(מ)
400	עכו	לוחמי הגיטאות(ק)
350	עכו	לוטם(ק)
500	באר-שבע	לוטן(ק)
450	עכו	לימן(מ)
300	אשקלון	לכיש(מ)
300	עכו	לפידות(מ)
300	חדרה	מאור(מ)
300	ירושלים	מבוא ביתר(מ)
350	גולן	מבוא חמה(ק)
500	באר-שבע	מבטחים(מ)
350	אשקלון	מבקיעים(מ)
350	חדרה	מגדים(מ)
450	יזרעאל	מגידו(ק)
500	חדרה	מגל(ק)
500	באר-שבע	מגן(ק)
450	יזרעאל	מגן שאול(מ)
350	פתח-תקוה	מגשימים(מ)
350	יזרעאל	מדרך עוז(מ)
450	יזרעאל	מולדת(מ)
כמות יח"ד	שם נפה	שם היישוב
300	תל-אביב	כפר אז"ר(מ)
300	אשקלון	כפר אחים(מ)
300	חיפה	כפר ביאליק(מ)
400	רחובות	כפר ביל" ו(מ)
450	צפת	כפר בלום(ק)
300	רמלה	כפר בן נון(מ)
350	יזרעאל	כפר ברוך(מ)
300	יזרעאל	כפר גדעון(מ)
350	חדרה	כפר גליקסון(ק)
450	צפת	כפר גלעדי(ק)
300	רמלה	כפר דניאל(מ)
350	יזרעאל	כפר החורש(ק)
350	חיפה	כפר המכבי(ק)
350	רחובות	כפר הנגיד(מ)
400	צפת	כפר הנשיא (ק)
400	השרון	כפר הס(מ)
300	השרון	כפר הרא"ה(מ)
300	אשקלון	כפר הרי"ף(מ)
400	השרון	כפר ויתקין(מ)
450	אשקלון	כפר ורבורג(מ)
350	כנרת	כפר זיתים(מ)
300	כנרת	כפר חיטים(מ)
300	השרון	כפר חיים(מ)
400	חיפה	כפר חסידים א׳(מ)
350	גולן	כפר חרוב(ק)
300	רמלה	כפר טרומן(מ)
450	יזרעאל	כפר יהושע(מ)
450	צפת	כפר יובל(מ)
450	יזרעאל	כפר יחזקאל(מ)
300	השרון	כפר יעבץ(מ)
350	השרון	כפר מונש(מ)
500	באר-שבע	כפר מימון(מ)
300	פתח-תקוה	כפר מל"ל(מ)
400	אשקלון	כפר מנחם(ק)
400	עכו	כפר מסריק(ק)
300	רחובות	כפר מרדכי(מ)
300	השרון	כפר נטר(מ)
450	צפת	כפר סאלד(ק)
300	פתח תקוה	כפר סירקין(מ)

כמות יח"ד	שם נפה	שם היישוב
500	חדרה	מצר(ק)
450	צפת	מרגליות(מ)
500	גולן	מרום גולן(ק)
350	יזרעאל	מרחביה -מושב(מ)
400	יזרעאל	מרחביה - קיבוץ(ק)
500	באר-שבע	משאבי שדה(ק)
300	רחובות	משגב דב(מ)
450	צפת	משגב עם(ק)
400	אשקלון	משואות יצחק(מ)
300	רמלה	משמר איילון(מ)
350	רמלה	משמר דוד(ק)
300	צפת	משמר הירדן(מ)
500	באר-שבע	משמר הנגב(ק)
450	יזרעאל	משמר העמק(ק)
350	רמלה	משמר השבעה(מ)
400	השרון	משמר השרון(ק)
350	חדרה	משמרות(ק)
350	השרון	משמרת(מ)
350	אשקלון	משען(מ)
450	גולן	נאות גולן(מ)
500	באר-שבע	נאות הכיכר(מ)
450	צפת	נאות מרדכי(ק)
500	באר-שבע	נבטים(מ)
400	אשקלון	נגבה(ק)
450	יזרעאל	נהלל(מ)
450	גולן	נוב(מ)
350	אשקלון	נוגה(מ)
450	יזרעאל	נווה אור(ק)
300	גולן	נווה אטי"ב(מ)
400	ירושלים	נווה אילן(מ)
450	יזרעאל	נווה איתן(ק)
500	באר-שבע	נווה חריף(ק)
350	חדרה	נווה ים(ק)
350	פתח-תקוה	נווה ימין(מ)
400	פתח-תקוה	נווה ירק(מ)
300	אשקלון	נווה מבטח(מ)
350	ירושלים	נווה מיכאל(מ)
350	אשקלון	נועם(מ)
כמות יח"ד	שם נפה	שם היישוב
350	עכו	מורן(ק)
350	פתח-תקוה	מזור(מ)
400	יזרעאל	מזרע(ק)
400	צפת	מחניים(ק)
350	ירושלים	מחסיה(מ)
300	ירושלים	מטע(מ)
500	חדרה	מי עמי(מ)
450	יזרעאל	מיטב(מ)
450	גולן	מיצר(ק)
450	יזרעאל	מירב(ק)
450	צפת	מירון(מ)
300	רחובות	מישר(מ)
300	השרון	מכמורת(מ)
450	יזרעאל	מלאה(מ)
500	באר-שבע	מלילות(מ)
450	צפת	מלכיה(ק)
300	אשקלון	מנוחה(מ)
450	עכו	מנות(מ)
450	צפת	מנרה(ק)
450	כנרת	מסדה(ק)
450	יזרעאל	מסילות(ק)
300	ירושלים	מסילת ציון(מ)
500	באר-שבע	מסלול(מ)
400	השרון	מעברות(ק)
350	כנרת	מעגן(ק)
600	חדרה	מעגן מיכאל(ק)
450	יזרעאל	מעוז חיים(ק)
450	עכו	מעונה(מ)
450	צפת	מעין ברוך(ק)
400	חדרה	מעין צבי(ק)
450	יזרעאל	מעלה גלבוע(ק)
450	גולן	מעלה גמלא(מ)
400	ירושלים	מעלה החמישה(ק)
350	חדרה	מענית(ק)
400	פתח-תקוה	מעש(מ)
400	אשקלון	מפלסים(ק)
450	עכו	מצובה(ק)
400	רמלה	מצליח(מ)


כמות יח"ד	שם נפה	שם היישוב
500	באר-שבע	סופה(ק)
500	באר-שבע	סמר(ק)
500	באר-שבע	סעד(ק)
450	עכו	סער(ק)
450	צפת	ספסופה(מ)
400	רמלה	סתריה(מ)
450	עכו	עבדון(מ)
400	עכו	עברון(ק)
350	ירושלים	עגור(מ)
300	פתח-תקוה	עדנים(מ)
350	אשקלון	עוזה(מ)
400	השרון	עולש(מ)
300	חדרה	עופר(מ)
350	אשקלון	עוצם(מ)
300	השרון	עזריאל(מ)
300	רמלה	עזריה(מ)
400	אשקלון	עז ריקם(מ)
500	באר-שבע	עידן(מ)
350	חדרה	עין איילה(מ)
400	כנרת	עין גב(ק)
500	באר-שבע	עין גדי(ק)
350	יזרעאל	עין דור(ק)
500	באר-שבע	עין הבשור(מ)
400	השרון	עין החורש(ק)
400	עכו	עין המפרץ(ק)
450	יזרעאל	עין הנצי"ב(ק)
400	יזרעאל	עין השופט(ק)
500	באר-שבע	עין השלושה(ק)
400	השרון	עין ורד(מ)
500	גולן	עין זיוון(ק)
450	יזרעאל	עין חרוד -מאוחד(ק)
450	יזרעאל	עין חרוד-איחוד(ק)
500	באר-שבע	עין חצבה(מ)
500	באר-שבע	עין יהב(מ)
450	עכו	עין יעקב(מ)
400	חדרה	עין כרמל(ק)
300	חדרה	עין עירון(מ)
350	אשקלון	עין צורים(ק)
כמות יח"ד	שם נפה	שם היישוב
450	השרון	נורדיה(מ)
350	ירושלים	נחושה(מ)
400	אשקלון	נחל עוז(ק)
300	אשקלון	נחלה(מ)
350	פתח-תקוה	נחלים(מ)
300	ירושלים	נחם(מ)
400	חדרה	נחשולים(ק)
350	ירושלים	נחשון(ק)
400	פתח-תקוה	נחשונים(ק)
450	עכו	נטועה(מ)
450	גולן	נטור(ק)
300	רחובות	נטעים(מ)
500	באר-שבע	ניצני סיני(מ)
350	השרון	ניצני עוז(מ)
400	אשקלון	ניצנים(ק)
400	פתח-תקוה	ניר אליהו(ק)
300	אשקלון	ניר בנים(מ)
400	רחובות	ניר גלים(מ)
400	יזרעאל	ניר דוד - תל עמל(ק)
350	אשקלון	ניר ח"ן(מ)
450	יזרעאל	ניר יפה(מ)
500	באר-שבע	ניר יצחק(ק)
350	אשקלון	ניר ישראל(מ)
500	באר-שבע	ניר משה(מ)
500	באר-שבע	ניר עוז(ק)
400	אשקלון	ניר עם(ק)
350	חדרה	ניר עציון(מ)
500	באר-שבע	ניר עקיבא (מ)
350	רמלה	ניר צבי(מ)
500	באר-שבע	נירים(ק)
350	ירושלים	נס הרים(מ)
600	רמלה	נען(ק)
400	רמלה	נצר סרני(ק)
350	ירושלים	נתיב הל"ה(ק)
300	אשקלון	נתיב העשרה(מ)
450	עכו	נתיב השיירה(מ)
450	צפת	סאסא (ק)
300	אשקלון	סגולה(מ)

 כמות יח"ד	שם נפה	שם היישוב
400	ירושלים	צרעה(ק)
400	רחובות	קבוצת יבנה(ק)
450	גולן	קדמת צבי(מ)
400	רחובות	קדרון(מ)
350	כנרת	קדרים(ק)
350	אשקלון	קוממיות(מ)
500	באר-שבע	קטורה(ק)
500	באר-שבע	קלחים(מ)
400	ירושלים	קרית ענבים(ק)
450	גולן	קשת(מ)
400	אשקלון	רבדים(ק)
500	באר-שבע	רביבים(ק)
350	כנרת	רביד(ק)
300	עכו	רגבה(מ)
400	חדרה	רגבים(ק)
300	אשקלון	רווחה(מ)
450	יזרעאל	רוויה(מ)
400	אשקלון	רוחמה(ק)
450	יזרעאל	רחוב(מ)
300	פתח-תקוה	רינתיה(מ)
450	יזרעאל	רם-און(מ)
350	גולן	רמות(מ)
300	רמלה	רמות מאיר(מ)
400	יזרעאל	רמות מנשה(ק)
450	צפת	רמות נפתלי(מ)
350	יזרעאל	רמת דוד(ק)
400	פתח-תקוה	רמת הכובש(ק)
400	יזרעאל	רמת השופט(ק)
400	חיפה	רמת יוחנן(ק)
450	גולן	רמת מגשימים(מ)
450	יזרעאל	רמת צבי(מ)
300	ירושלים	רמת רזיאל(מ)
350	ירושלים	רמת רחל(ק)
500	באר-שבע	רנן(מ)
500	באר-שבע	רעים(ק)
350	השרון	רשפון(מ)
450	יזרעאל	רשפים(ק)
500	באר-שבע	רתמים(ק)
כמות יח"ד	שם נפה	שם היישוב
400	חדרה	עין שמר(ק)
500	באר-שבע	עין תמר(מ)
400	פתח-תקוה	עינת(ק)
500	באר-שבע	עלומים(ק)
450	צפת	עלמה(מ)
300	ירושלים	עמינדב(מ)
400	צפת	עמיעד(ק)
500	באר-שבע	עמיעוז(מ)
300	חדרה	עמיקם(מ)
450	צפת	עמיר(ק)
300	עכו	עמקה(מ)
350	אשקלון	ערוגות(מ)
500	באר-שבע	פארן(מ)
500	באר-שבע	פדויים(מ)
300	רמלה	פדיה(מ)
350	השרון	פורת(מ)
500	באר-שבע	פטיש(מ)
300	עכו	פלד(ק)
350	רחובות	פלמחים(ק)
500	באר-שבע	פעמי תש"ז(מ)
450	עכו	פקיעין חדשה(מ)
400	צפת	פרוד(ק)
450	יזרעאל	פרזון(מ)
500	באר-שבע	פריגן(מ)
300	רמלה	פתחיה(מ)
500	באר-שבע	צאלים(ק)
450	צפת	צבעון(ק)
350	ירושלים	צובה(ק)
350	פתח-תקוה	צופית(מ)
500	באר-שבע	צופר(מ)
350	השרון	צור משה(מ)
300	פתח-תקוה	צור נתן(מ)
450	עכו	צוריאל(מ)
350	יזרעאל	ציפורי(מ)
300	ירושלים	צלפון(מ)
350	רמלה	צפריה(מ)
350	ירושלים	צפרירים(מ)
300	חדרה	צרופה(מ)

כמות יח"ד	שם נפה	שם היישוב
450	צפת	שמיר(ק)
350	עכו	שמרת(ק)
450	צפת	שניר(ק)
450	גולן	שעל(מ)
350	רמלה	שעלבים(ק)
300	השרון	שער אפרים(מ)
450	כנרת	שער הגולן(ק)
400	חיפה	שער העמקים(ק)
400	השרון	שפיים(ק)
350	אשקלון	שפיר(מ)
300	צפת	שפר(מ)
300	אשקלון	שקף(מ)
300	כנרת	שרונה(מ)
400	יזרעאל	שריד(ק)
500	באר-שבע	שרשרת(מ)
450	עכו	שתולה(מ)
350	אשקלון	שתולים(מ)
500	באר-שבע	תאשור(מ)
500	באר-שבע	תדהר(מ)
300	עכו	תובל(ק)
350	אשקלון	תימורים(מ)
350	ירושלים	תירוש(מ)
450	יזרעאל	תליוסף(ק)
350	השרון	תל יצחק(ק)
400	יזרעאל	תל עדשים(מ)
350	כנרת	תל קציר(ק)
450	יזרעאל	תל תאומים(מ)
500	באר-שבע	תלמי אליהו(מ)
300	חדרה	תלמי אלעזר(מ)
500	באר-שבע	תלמי ביל"ו(מ)
500	באר-שבע	תלמי יוסף(מ)
350	אשקלון	תלמי יחיאל(מ)
350	אשקלון	תלמי יפה(מ)
350	אשקלון	תלמים(מ)
300	השרון	תנובות(מ)
300	ירושלים	תעוז(מ)
500	באר-שבע	תפרח(מ)
500	באר-שבע	תקומה(מ)
300	ירושלים	תרום(מ)
כמות יח"ד	שם נפה	שם היישוב
450	צפת	שאר ישוב(מ)
300	עכו	שבי ציון(מ)
300	כנרת	שדה אילן(מ)
450	יזרעאל	שדה אליהו(ק)
450	צפת	שדה אליעזר(מ)
500	באר-שבע	שדה בוקר(ק)
350	אשקלון	שדה דוד(מ)
350	פתח-תקוה	שדה ורבורג(מ)
350	אשקלון	שדה יואב(ק)
350	יזרעאל	שדה יעקב(מ)
300	חדרה	שדה יצחק(מ)
350	אשקלון	שדה משה(מ)
450	יזרעאל	שדה נחום(ק)
450	צפת	שדה נחמיה(ק)
500	באר-שבע	שדה ניצן(מ)
350	אשקלון	שדה עוזיהו(מ)
500	באר-שבע	שדה צבי(מ)
400	חדרה	שדות ים(ק)
350	ירושלים	שדות מיכה(מ)
500	באר-שבע	שדי אברהם(מ)
300	פתח-תקוה	שדי חמד(מ)
450	יזרעאל	שדי תרומות(מ)
300	רחובות	שדמה(מ)
300	כנרת	שדמות דבורה(מ)
300	ירושלים	שואבה(מ)
500	באר-שבע	שובה(מ)
500	באר-שבע	שובל(ק)
400	עכו	שומרה(מ)
350	אשקלון	שומריה(ק)
500	באר-שבע	שוקדה(מ)
300	ירושלים	שורש(מ)
300	עכו	שורשים(מ)
300	עכו	שזור(מ)
300	אשקלון	שחר(מ)
500	באר-שבע	שיבולים(מ)
500	באר-שבע	שיזפון(ק)
300	רמלה	שילת(מ)
350	אשקלון	שלווה(מ)
450	יזרעאל	שלוחות(ק)


לוח 3 - ישובים מיוחדים[עריכה]

ישובים מיוחדים

(הישובים מופיעים ע"פ סדר הא-ב)

צפי אוכלוסייה	איפיון ישוב	נפה	מרקם	יישוב
10,000	מיוחד	ירושלים	שמור משולב	אבו גוש
20,000	מיוחד גדול	באר שבע	כפרי	אבו קרינאת
20,000	מיוחד גדול	יזרעאל	שמור משולב	אכסאל
	ישוב לפיתוח מיוחד	פתח תקווה	שמור משולב	אלעד
20,000	מיוחד גדול	יזרעאל	שמור משולב	בועיינה-נוג׳ידאת
20,000	מיוחד גדול	עכו	שמור משולב	ביר אל-מכסור
10,000	מיוחד	באר שבע	כפרי	ביר הדאג׳
20,000	מיוחד גדול	עכו	שמור משולב	בית ג׳ן
10,000	מיוחד	אשקלון	כפרי	בני - עי!ש
	ישוב לפיתוח מיוחד	יזרעאל	כפרי	בית שאן
20,000	מיוחד גדול	חדרה	שמור משולב	בנימינה - גבעת עדה
10,000	מיוחד	יזרעאל	שמור משולב	בסמת טבעון
10,000	מיוחד	גולן	שמור ארצי	בקעתה
10,000	מיוחד	השרון	שמור משולב	בת חפר
20,000	מיוחד גדול	רחובות	שמור משולב	גדרה
20,000	מיוחד גדול	פתח תקווה	שמור משולב	ג׳לג׳וליה
20,000	מיוחד גדול	רחובות	כפרי	גן יבנה
20,000	מיוחד גדול	חדרה	חופי	ג׳סר א-זרקא
	ישוב לפיתוח מיוחד	חיפה	שמור משולב	דאלית אל-כרמל - עוספייה
20,000	מיוחד גדול	יזרעאל	שמור משולב	דבוריה
	ישוב לפיתוח מיוחד	באר שבע	כפרי	דימונה
10,000	מיוחד	השרון	שמור משולב	זמר
20,000	מיוחד גדול	יזרעאל	שמור משולב	זרזיר
10,000	מיוחד	עכו	שמור משולב	חורפיש
10,000	מיוחד	באר שבע	שמור משולב	חירן
20,000	מיוחד גדול	צפת	שמור משולב	חצור הגלילית
10,000	מיוחד	צפת	שמור משולב	טובא- זנגריה
20,000	מיוחד גדול	יזרעאל	שמור משולב	טורען

 

לוח3- המשך
צפי אוכלוסייה	איפיון ישוכ	נפה	מרקם	יישוב
	ישוב לפיתוח מיוחד	רחובות	שמור משולב	יבנה
10,000	מיוחד	צפת	שמור משולב	יסוד המעלה
	ישוב לפיתוח מיוחד	יזרעאל	שמור משולב	יקנעם עילית
20,000	מיוחד גדול	באר שבע	כפרי	ירוחם
	ישוב לפיתוח מיוחד	באר שבע	כפרי	כסיפה
20,000	מיוחד גדול	עכו	שמור משולב	כסרא-סמיע
10,000	מיוחד	יזרעאל	שמור משולב	כעביה- טבאש- חג׳ג׳רה
10,000	מיוחד	רמלה	שמור משולב	כפר חב"ד
	ישוב לפיתוח מיוחד	עכו	שמור משולב	כפר מנדא
20,000	מיוחד גדול	גולן	שמור ארצי	מג׳דל שמס
	ישוב לפיתוח מיוחד	כנרת	שמור משולב	מגאר
10,000	מיוחד	באר שבע	כפרי	מולדה
10,000	מיוחד	עכו	חופי	מזרעה
10,000	מיוחד	באר שבע	כפרי	מכחול
10,000	מיוחד	גולן	שמור ארצי	מסעדה
20,000	מיוחד גדול	באר שבע	שמור ארצי	מצפה רמון
10,000	מיוחד	באר שבע	כפרי	ניצנה
	ישוב לפיתוח מיוחד	באר שבע	כפרי	נתיבות
10,000	מיוחד	כנרת	שמור משולב	עילבון
	ישוב לפיתוח מיוחד	באר שבע	כפרי	ערד
	ישוב לפיתוח מיוחד	באר שבע	כפרי	ערערה בנגב
10,000	מיוחד	חדרה	חופי	עתלית
10,000	מיוחד	עכו	שמור משולב	פסוטה
10,000	מיוחד	עכו	שמור משולב	פקיעין(בוקייעה)
20,000	מיוחד גדול	ירושלים	שמור משולב	צור הדסה
	ישוב לפיתוח מיוחד	צפת	שמור משולב	צפת
20,000	מיוחד גדול	השרון	שמור משולב	קדימה - צורן

 

לוח 3־ המשך
צפי אוכלוסייה	איפיון ישוכ	נפה	מרקם	יישוב
10,000	מיוחד	באר שבע	כפרי	קסר א־סר
20,000	מיוחד גדול	גולן	כפרי	קצרין
20,000	מיוחד גדול	חיפה	שמור משולב	קריית טבעון
10,000	מיוחד	ירושלים	שמור משולב	קריית יערים
	ישוב לפיתוח מיוחד	אשקלון	כפרי	קריית מלאכי
	ישוב לפיתוח מיוחד	צפת	שמור משולב	קרית שמונה
10,000	מיוחד	צפת	שמור משולב	ראש פינה
10,000	מיוחד	חיפה	שמור משולב	רכסים
10,000	מיוחד	יזרעאל	שמור משולב	רמת ישי
	ישוב לפיתוח מיוחד	אשקלון	כפרי	שדרות
	ישוב לפיתוח מיוחד	רמלה	שמור משולב	שהם
10,000	מיוחד	יזרעאל	שמור משולב	שיבלי
20,000	מיוחד גדול	עכו	שמור משולב	שלומי
10,000	מיוחד	עכו	שמור משולב	שעב
10,000	מיוחד	השרון	שמור משולב	תל מונד


רשימה 1 - רשימת אזורי תכנון ותרשים חלוקה לאזורי תכנון[עריכה]

רשימת אזורי תכנון ותרשים חלוקה לאזורי תכנון

מקרא:
ספרה ראשונה מסמנת את המחוז(זהה למספרי התמ"מ).
ספרה שניה מסמנת את הנפה.
ספרה שלישית מסמנת את סוג המרקם , לפי הפירוט הבא: מרקם עירוני ־ 1 , מרקם כפרי - 2, מרקם שמור ארצי - 3, מרקם שמור משולב - 4, מרקם חופי - 5.
ספרה רביעית מסמנת סדר שוטף של אזורי התכנון לכל מרקם באותה נפה.

סוג מרקם	אזור תכנון	נפה		מחוז	
עירוני	1111	ירושלים	11	ירושלים	1
עירוני	1112				
שמור משולב	1141				
שמור משולב	1142				
כפרי	2121	גולן	21	צפון	2
שמור ארצי	2131				
שמור משולב	2141				
שמור משולב	2142				
חופי	2151				
שמור משולב	2241	צפת	22		
שמור משולב	2242				
שמור משולב	2243				
שמור משולב	2244				
שמור משולב	2245				
עירוני	2311	כנרת	23		
כפרי	2321				
שמור משולב	2341				
שמור משולב	2342				
שמור משולב	2343				
שמור משולב	2344				
חופי	2351				
חופי	2352				
עירוני	2411	עכו	24		
עירוני	2412				
עירוני	2413				
עירוני	2414				
עירוני	2415				
עירוני	2416				
עירוני	2417				
עירוני	2418				
כפרי	2421				
שמור משולב	2441				
שמור משולב	2442				

 
סוג מרקם	אזוד תכנון	נפה		מחוז	
שמור משולב	2443				
שמור משולב	2444				
שמור משולב	2445				
שמור משולב	2446				
חופי	2451				
חופי	2452				
עירוני	2511	יזרעאל	25		
עירוני	2512				
כפרי	2521				
כפרי	2522				
שמור משולב	2541				
שמור משולב	2542				
שמור משולב	2543				
שמור משולב	2544				
שמור משולב	2545				
שמור משולב	2546				
עירוני	3111	השרון	31	מרכז	3
עירוני	3112				
עירוני	3113				
שמור משולב	3141				
שמור משולב	3142				
שמור משולב	3143				
חופי	3151				
חופי	3152				
עירוני	3211	פתח
תקווה	32		
עירוני	3212				
עירוני	3213				
עירוני	3214				
שמור משולב	3241				
שמור משולב	3242				
שמור משולב	3243				
עירוני	3311	רמלה	33		
עירוני	3312				
עירוני	3313				
שמור משולב	3341				
שמור משולב	3342				
שמור משולב	3343				
עירוני	3411	רחובות	34		
כפרי	3421				
שמור משולב	3451				
חופי	3451				
עירוני	4111	אשקלון	41	ררום	4
עירוני	4112				
עירוני	4113				
כפרי	4121				

 

סוג מרקם	אזוד תפנון	נפה		מחוז	
כפרי	4122				
שמור משולב	4141				
שמור משולב	4142				
שמור משולב	4143				
חופי	4151				
חופי	4152				
חופי	4153				
עירוני	4211	באר שבע	42		
עירוני	4212				
עירוני	4213				
עירוני	4214				
כפרי	4221				
כפרי	4222				
כפרי	4223				
כפרי	4224				
כפרי	4225				
כפרי	4226				
כפרי	4227				
כפרי	4228				
כפרי	4229				
כפרי	42210				
כפרי	42211				
שמור ארצי	4231				
שמור ארצי	4232				
שמור ארצי	4233				
שמור ארצי	4234				
שמור ארצי	4235				
שמור ארצי	4236				
שמור ארצי	4237				
שמור משולב	4241				
שמור משולב	4242				
שמור משולב	4243				
שמור משולב	4244				
חופי	4251				
חופי	4252				
עירוני	5111	הל־אביב	51	הל־אביב	5
עירוני	5112				
עירוני	5113				
עירוני	5114				
שמור משולב	5141				
שמור משולב	5142				
עירוני	6111	חיפה	61	חיפה	6
עירוני	6112				
שמור משולב	6141				
שמור משולב	6142				
חופי	6151				

 

סוג מרקם	אזוד תפנון	נפה		מחוז	
עירוני	6211	חדרה	62		
עירוני	6212				
עירוני	6213				
עירוני	6214				
עירוני	6215				
עירוני	6216				
שמור משולב	6241				
שמור משולב	6242				
שמור משולב	6243				
שמור משולב	6244				
חופי	6251				
[ כאן מוצג תמונה של 3 מפות ]


רשימה 2 - מכלולים עירוניים לשימור, מכלולים כפריים לשימור ומכלולי נוף[עריכה]

מכלולים עירוניים לשימור, מכלולים כפריים לשימור ומכלולי נוף

(הקבוע בסוגריים מהווה דוגמא ופירוט חלקי של אתרים לשימור)

מכלולים עירוניים לשימור

  • מחוז ירושלים:    ירושלים (אגן העיר עתיקה - משכנות שאננים - ימין משה , רחביה - טלביה , בקעה - המושבה הגרמנית - המושבה היוונית , נחלת שבעה , עין כרם , יד ושם , הר הרצל).
  • מחוז הצפון:    דייר אל אסד (גרעין העיר) , דיר חנא (גרעין העיר) , טבריה (מרכז וצפון העיר) , כאבול (גרעין העיר) , כפר יאסיף (גרעין העיר) , כפר כנא (גרעין העיר) , נהריה (גני ג׳וניין - אתר בהאי) , נצרת (גרעין העיר הערבית) , סח׳נין (גרעין העיר) , עכו (עיר עתיקה ,

גני בהג׳י - אתר בהאי , גני רידואן - אתר בהאי) , צפת (העיר העתיקה) , פקיעין (גרעין העיר) , שפרעם (גרעין העיר).

  • מחוז המרכז:    גדרה (לב המושבה ההיסטורית ומבנים ברחובות הסמוכים) , לוד (גרעין העיר) , מזכרת בתיה (המושבה ההיסטורית) , נס ציונה (דרום מערב נס ציונה והגרעין ההיסטורי של העיר) , פתח תקוה (המושבה ההיסטורית) , ראשון לציון (המושבה ההיסטורית והרחובות הסמוכים) , רחובות (המושבה ההיסטורית , שכונת שערים , שכונת מרמורק) , רמלה (גרעין העיר).
  • מחוז הדרום:    באר שבע (עיר עתיקה).
  • מחוז תל אביב:    תל אביב-יפו (העיר הלבנה , יפו העתיקה-נמל יפו , עג׳מי-גבעת העלייה ,

נווה צדק - המושבה האמריקאית - גרמנית).

  • מחוז חיפה:    בנימינה (המושבה ההיסטורית) , זכרון יעקב (המושבה ההיסטורית ומבנים ברחובות הסמוכים) , חדרה (מרכז המושבה ההיסטורית) , חיפה (המושבה הגרמנית - מתחם בהאי , אדמות המקדש הבהאי).


מכלולים כפריים לשימור

  • מחוז ירושלים:    בית ג׳ימל, מוצא (המושבה ההיסטורית) , נחם/הר טוב (שרידי המושבה הר טוב).
  • מחוז הצפון:    אילניה (המושבה ההיסטורית , חוות השומר , מבנים היסטוריים סמוכים) , אלוני אבא (היישוב ההיסטורי) , בית לחם הגלילית (היישוב ההיסטורי) , גשר (חצר גשר הישנה) , דגניה (חצר דגניה) , יבניאל (המושבה ההיסטורית) , יסוד המעלה (רחוב הראשונים , אחוזת דוברובין) , כדורי (בית ספר חקלאי) , כנרת (המושבה ההיסטורית , חצר כנרת , בית הקברות) , כפר גלעדי (בית השומר והסליקים) , כפר יחזקאל (מבנים ראשונים) , כפר תבור (המושבה ההיסטורית , חצרות האיכרים) , מגדל (המושבה ההיסטורית) , אחוזת מזרעה (מתחם בהאי) , מטולה (המושבה ההיסטורית) , מנחמיה (המושבה ההיסטורית) , מרחביה (חצר הקאופרציה) , נהלל ("העיגול") , עין חרוד (היישוב ההיסטורי) , ראש פינה (המושבה ההיסטורית) , שבי ציון (מתחם).
  • מחוז המרכז:    בני עטרות (היישוב ההיסטורי) , בן שמן (חצר כפר הנוער, בן שמן בין החומות) , נצר טירני (שנלר) , עיינות (בית ספר).
  • מחוז תל אביב:    כפר אז"ר (היישוב ההיסטורי) , מקווה ישראל (בית ספר).
  • מחוז חיפה:    בת שלמה (הרחוב ההיסטורי) , גבעת עדה (גרעין המושבה ההיסטורית) , מאיר שפיה (המושבה ההיסטורית) , עין הוד (היישוב ההיסטורי), עתלית, עין שמר.
  • מחוז דרום:    נגבה (מרכז המשק).


מכלולי נוף

  • מחוז צפון:    ארץ פלגי המים , עמק החולה , בקעת קדש , זיתים (מג׳אר, רמה) , צליינות כינרת , ארבל - חיטין , בקעת יבניאל, ירדן - ירמוך , עמק בית נטופה , גוש אלונים , יזרעאל התיישבות , בקעת כסלות , יששכר - חרוד , רמת השופט , דרך הבשורה.
  • מחוז חיפה:    בקעת הנדיב.
  • מחוז המרכז:    צפון השרון , תל מונד - געש , בית עובד (עיינות , גאליה) , הירקון.
  • מחוז ירושלים:    הדרך לירושלים (בן שמן - שער הגיא , נווה אילן - עין חמד , בית נקופה) , הכניסה לירושלים , עמק האלה , עמק הארזים.
  • מחוז דרום:    עבדת , תמנע, המכתש הגדול , מכתש רמון , חקלאות לכיש , מאחז - קמה.
  • מחוז ת"א:    הירקון.
  1. ^ מספר יח"ד מרבי בישוב יהיה כקבוע בלוח או בתכנית שאושרה טרם אישור תכנית זו – הגבוה מביניהם.