תמ"א 35
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים. |
חוק התכנון והגבייה התשכ"ה - 1965
תכנית מתאר ארצית משולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור
תמ"א 35
דברי הסבר
[עריכה]במשך 50 שנות תכנון במדינת ישראל, ובמקביל להתפתחויות מרחיקות לכת בכלי התכנון המרחבי בעולם, השתכללה והלכה שפת התכנון וקובעו בתוכה מערכות ומונחים, באופן שבו כל תכנית רחבת היקף נוטלת מהעבר ומוסיפה נדבך ייחודי משלה. גם תמ"א 35 נוטלת מונחים, הגדרות והוראות נבחרות מתכניות מתאר ארציות ומחוזיות קיימות, משלבת אותם במערכת מונחים, הגדרות והוראות חדשה ועדכנית, ויוצרת שפת תכנון שתוכל להוות מסד למערך התכניות העתידי.
שפת התכנון של תמ"א 35 נועדה להוות כלי מרכזי למימוש מטרותיה של התכנית, לרבות שתי מטרות שביניהן קיים מתח מתמיד: מתן מענה לצורכי הפיתוח הצפויים בטווח התכנון מחד, ושמירה על שטחים פתוחים ועל ערכי טבע, חקלאות, נוף ומורשת מאידך. כמו כן, כיוון שהתכנית היא תכנית לטווח ארוך ברמה הארצית, על שפת תכנון לאפשר עריכת אבחנות מרחביות ברורות ומחייבות על פי חוק, ולגלות גמישות ופתיחות לקראת העתיד. שפת התכנון נועדה לבטא את תפיסת דמות הארץ הן בכלים סטטוטוריים של תכנית מתאר ארצית משולבת, והן על ידי מסמך עקרונות הסוקר אמצעי מדיניות ליישום התכנית. בנוסף לכל אלה, שפת התכנון נדרשת לבטא את התפיסה המרחבית הראשית של התכנית: פיזור מרוכז, הגדרה ברורה של מרחבים מטרופוליניים, איגוד שטחים פתוחים בעלי ערך בשדרה בעלת השתרעות כלל ארצית, שמירה על חיצים בין מטרופולינים ובין יישובים, ופיתוח מערך נגישות הנשען על שלד מסילות וכבישים.
תמ"א 35 היא תכנית מתאר ארצית, ועל פי הוראותיה תיבחן כל תכנית מתאר מחוזית, תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת. לכן קיימת בהוראות תמ"א 35 הבחנה ברורה בין ההוראות המתייחסות לסוגי התכניות השונים.
כך לדוגמא, בין ההוראות המתייחסות לתכניות מתאר מחוזיות חדשות, לרבות תכניות שינוי לתכניות מתאר מחוזיות, נמצא: איסור על תוספת שטח לפיתוח שלא בהמשך רצוף וצמוד דופן, שמירה, ככל האפשר, על רצף שטחים פתוחים, החובה לבחון ולמצות שטחים שכבר יועדו לפיתוח בתכניות מחוזיות וטרם אושרו בהם תכניות מקומיות וכד׳. בין ההוראות המתייחסות לתכניות מתאר מקומיות חדשות, לרבות תכניות שינוי לתכניות מתאר מקומיות, נכללות, בין השאר, הוראות לעניין: צפיפות נטו מינימלית למגורים, הגשת נספח נופי- סביבתי לתכניות בתחום מכלולים נופיים או בשטחים בעלי רגישות נופית סביבתית גבוהה, וכן הוראות לתכנית מתאר מקומית להרחבה ניכרת ובכללן: הכללת התשתיות הדרושות בתכנית או בתכניות אחרות שאושרו כדין, הבטחת ביצוע התכנית בד בבד עם ביצוע התשתיות לרבות תחבורה ציבורית ומוסדות ציבור, קיום פתרון זמין לטיפול בביוב שנוצר כתוצאה מאכלוס הבינוי המוצע בתחום התכנית ועוד.
שפת ההוראות הותאמה במיוחד להבחנה הנדרשת בין התערבות ברמת התכנית המחוזית להתערבות ברמת התכנית המקומית. שטח מיועד לפיתוח בהוראות תמ"א 35 הוא שטח שאינו מוגדר כשטח פתוח בתכנית מתאר מחוזית, ואילו שטח מיועד לבינוי הוא שטח שניתן להקים בו מבנים לפי תכנית מקומית תקפה.
כדי לאפשר הבחנה ברורה בתוך המרחב הארצי בין שטחים מאפשרי-פיתוח לבין שטחים מוטי-שימור, ובכדי לבטא את עקרונות התכנון, נדרשת תמ"א 35 לפתח מרכיב חדש בשפת התכנון הנקרא "מרקם" (Texture). המרקמים הם אזורי תכנון המתוחמים בתשריט המרקמים, ושונים זה מזה ביחסים הכמותיים והמרחביים בין ייעודי הקרקע לשימושיה, ברמות הפיתוח והשימור שבתוכם ובכללים המסדירים ומכוונים יחסים אלה בתוכם כלהלן:
- מרקם עירוני - אליו יכוון עיקר הפיתוח של שימושי הקרקע, ומראש או במקביל יובטחו התשתיות הדרושות - במיוחד תחבורה ציבורית והסעת המונים. הפיתוח יהיה ברובו עירוני קומפקטי, מושתת על יתרונות לגודל תוך כדי הבטחת שטחים פתוחים עירוניים ובינעירוניים לצורכי ציבור, ושמירה על שטחים ומסדרונות המיועדים לתשתית לטווח הארוך.
- מרקם כפרי - אליו יכוון פיתוח יישובים כפריים ופיתוחם של היישובים המיוחדים שבו, לרבות שטחי תעסוקה, שטחים חקלאיים ושטחים לתיירות, ובלבד שלא ייפגע אופיו הכפרי-חקלאי הכולל ויישמר, ככל האפשר, רצף שטחים פתוחים וחקלאיים.
- מרקם שמור ארצי - מטרתו שימור מרחבים גדולים ורציפים של שטח פתוח וערכי טבע, חקלאות ונוף במגמה לעודד בעיקר פעילויות פנאי ונופש, תיירות וכן תעסוקה ופעילות של מערכת הביטחון הכרוכה במרחבים הגדולים בתנאי שהם משתלבים בנוף ותוך צמצום הפגיעה בסביבה, ולאפשר בו פיתוח חקלאות והרחבת יישובים.
- מרקם שמור משולב - מטרתו לאחד ברצף ערכי טבע, חקלאות, נוף, התיישבות ומורשת תוך יצירת שדרה ירוקה מצפון לדרום וחיצים פתוחים לאורך ערוצי נחלים ראשיים במרכז. המרקם מיועד להשיג שילוב מרבי של הערכים המאפיינים עם פיתוח מוגבל במרכז הארץ ופיתוח זהיר באזורי הפריפריה.
- מרקם חופי - מטרתו לשמר את החופים הפתוחים ואת העורף החופי-כפרי. מיועד להישאר פתוח ברובו באופן המבטיח את גישת הציבור אל החוף ומעבר לאורכו. תכנון ופיתוח במרקם ייעשה בזיקה נופית ותפקודית לים, לחוף ולשטח הפתוח העורפי, ויבטיח את שילובם המוגבל והזהיר בערכי המרקם.
כיוון שתמ"א 35 אינה קובעת את מיקומם של השטחים בתוך המרקמים, אלא מותירה את פריסתם לתכניות המחוזיות והמקומיות, אין בסיווגו של אזור תכנון לאחד מסוגי המרקמים, משום קביעה של ייעוד קרקע לשטח קרקע מוגדר כלשהו. עם זאת, יש בהגדרת סוג המרקם באזור תכנון מסוים משום קביעה של כללים מחייבים לתכנון ולפיתוח עתידי.
במרקמים מסוג עירוני וכפרי בולטות מגמות הפיתוח העירוני או הכפרי בהתאמה. במרקמים שמור ארצי, שמור משולב וחופי בולטות מגמות השימור והטיפוח.
גבולות המרקמים העירוניים המסומנים בתשריט מהווים "קווים אדומים", התוחמים את התפתחות הרצפים העירוניים הגדולים בישראל. הגבולות הותוו כך שהמרקמים העירוניים יכילו את מלוא הביקושים החזויים לקרקע בטווח התכנון ואף מעבר לכך, ואילו מרבית השטחים הפתוחים בעלי הערך יוותרו מחוצה להם. המרקמים העירוניים מהווים למעשה את אזורי החיפוש העיקריים לפיתוח עירוני, הן בתוך השטחים שכבר בנויים והן בהמשך רצוף אליהם.
מרקמים עירוניים "נדיבים" יחסית בהיצע הקרקעי מחזקים את סיכויי תמ"א 35 לעמוד ביעד המרכזי של יצירת מלאי תכנוני התואם את הביקושים החזויים בטווח התכנון. עמידה ביעד זה חיונית לחוסנה הכלכלי של המדינה ולרווחת תושביה. מרווחי החיפוש במרקמים העירוניים מאפשרים גמישות תכנונית מובנית אשר אינה פורצת את הוראות התכנית, ומסייעת על ידי כך לשמור על הרצפים החשובים של השטחים בעלי הרגישות הגבוהה המצויים ברובם במרקמים השמורים.
תחום כל אחד מהמרקמים הוא יחידת השטח הבסיסית שאליה מתייחסות הוראות תמ"א 35. עם זאת בהקשרים רבים נדרשות בהוראות הצגת נתונים או הכנת תכניות ברמה תת-מרקמית של אזורי תכנון. גבולות אזורי התכנון, שהם תת מחוזיים וכוללים על פי רוב יותר מרשות מקומית אחת, מסומנים בתשריט המרקמים ובתשריט החלוקה לאזורי תכנון. אזור תכנון אינו יכול להכיל שטחים משני סוגי מרקמים.
טיפוח ושימור השטח הבנוי באים לידי ביטוי בהגדרת מכלולים עירוניים וכפריים לשימור בתמ"א 35. המדובר בשטחים מבונים ברובם שהם בעלי ערכים חזותיים, ארכיטקטוניים או היסטוריים, ודורשים התייחסות וטיפול מיוחדים.
שימור אופיו של יישוב כפרי המצוי במרקם עירוני בא לידי ביטוי בהוראות "מכלול כפרי מוגן" המאפשרות הגדרת אופיו של היישוב הכפרי ושל החיץ שבינו לבין סביבתו.
כתכנית השמה את הדגש על טיפוח ומיסוד השטחים הפתוחים עושה התכנית שימוש במונחים החדשים: מכלול נופי, רצועת חוף, רצועת נחל ורצועת נוף.
- מכלול נופי הוא שטח פתוח ברובו, בעל רגישות נופית גבוהה, שמקורה בשילוב של ערכי נוף וטבע עם מעשה ידי האדם: חקלאות, מורשת או דת. תמ"א 35 מגדירה כמכלולי נוף שטחים המהווים חלק נכבד מ "דמות הארץ", שטחים אשר לא קיבלו עד כה הגנה במסגרת תכניות המתאר הארציות. על תכניות בתחום רצועת החוף לשמור, ככל האפשר, על גישה סבירה לחופים פתוחים לציבור, ולהתייחס לזיקה בין הבינוי המוצע לבין החוף והים.
- רצועות נחל כוללות את אפיקי הנחלים המסומנים בתשריט המרקמים, ותכנית בתחום רצועת נחל נדרשת להוראות בדבר שיקום הנחל ובתי הגידול שבו, ייצוב הגדות וכד׳.
- רצועות נוף הן חיצים פתוחים המסומנים בתשריט המרקמים בתחומי המרקמים העירוניים.
שטחים בעלי ערך נופי-סביבתי גבוה הוגדרו בתמ"א 35 כשטחים ברגישות נופית סביבתית גבוהה, ומטרתם לשמור על משאבי הקרקע, המים והאוויר תוך פיתוח זהיר ומבוקר המשתלב בסביבתו.
כדי להבטיח שמירה מרבית על שטחים ברגישות גבוהה, מחייבות הוראות תמ"א 35 הגשת נספח נופי-סביבתי לתכניות בתחום מכלולי נוף ובתחום שטחים ברגישות נופית סביבתית גבוהה. נספח זה יכלול על פי קביעת מוסד התכנון ניתוח סביבתי-נופי של חלופות, תיאור ערכי סביבה, חקלאות, מורשת ונוף בתחום התכנית ובסביבתה, ניתוח השפעות מימוש התכנית על המערכת האקולוגית, הוראות מוצעות בדבר מזעור הפגיעה, עיצוב בינוי ושיקום.
ההגדרה של מרכז תחבורה בהוראות תמ"א 35 מלמדת על החשיבות שמייחסת התכנית לתחבורה ציבורית. עקרון זה בא לידי ביטוי בהוראות גם בהקפדה על צפיפות מינימלית לבנייה למגורים, בהכוונת אזורי תעסוקה חדשים למרכזי תחבורה, בקביעת תקני חניה בסמוך למרכזי תחבורה, במתן אפשרות לקביעת נתיבים בלעדיים לתחבורה ציבורית ובחובה לצרף לתכנית להרחבה ניכרת נספח תחבורה הכולל התייחסות לתחבורה ציבורית.
בנוסף לאמות מידה ברורות לאישור תכניות, כוללות הוראות תמ"א 35 גם הוראות בדבר ייזום תכניות ומסמכי מדיניות. המדובר בראש ובראשונה בתכניות ובמסמכי מדיניות לחידוש עירוני. על פי הוראות תמ"א 35 הוועדות המקומיות יכינו ויגישו לוועדות המחוזיות תכניות או מסמכי מדיניות לחידוש, שיפור ועיצוב החלקים הוותיקים של מרחב התכנון המקומי, ובכלל זה מרכזי היישובים. התכניות יגדירו את השטחים המתאימים לחידוש ויפרטו את האמצעים והשלבים שנועדו לקדם נושא זה. על פי הוראות תמ"א 35 מוסד תכנון הדן בתכנית לתוספת שטח לפיתוח יבחן את הצעדים שננקטו לקידום ולמימוש תכניות לחידוש השטח הבנוי.
עוד נקבע כי הוועדות המחוזיות ייזמו תכניות מתאר מחוזיות חלקיות לאזורי תכנון שלמים או למספר אזורי תכנון בשלמות. אלה הן "תכניות מרקמיות". תכניות אלה יכללו בין היתר הוראות ותשריטים בדבר: צפי אוכלוסייה ליישובים, כיווני התפתחות של היישובים, שטחים לתעסוקה, מיקום השטחים הפתוחים ותפקודם, שילוב תשתיות, מרכזי תחבורה, וכן רוחבן של רצועות נוף, רצועות חוף ורצועות נחל והוראות לתכנונן. בנוסף, יכללו התכניות במרקמים השמורים חלוקה של אזור התכנון לתת אזורים על פי קריטריונים סביבתיים, אקולוגיים ונופיים. התכניות המרקמיות נועדו להוות נדבך נוסף המעדכן ומפרט את נדבך התכנון של תכניות המתאר המחוזיות הכוללות.
מונחים חדשים אלה מהווים חלק מה"מילון" הישן-חדש של תמ"א 35 אשר נועד לענות על מטרות התכנית וליצור דמות ארץ רצויה.
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
תוכן התכנית
[עריכה]שם התכנית
[עריכה]1. תכנית זו תקרא: תכנית מתאר ארצית משולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור מס׳ 35 (להלן: "תמ'א 35", "התכנית" או "תכנית זו").
תחום התכנית
[עריכה]2. תכנית זו חלה בכל שטחי מדינת ישראל שבהם חל החוק הישראלי.
מטרות התכנית
[עריכה]3.
- א. מתן מענה תכנוני לצורכי הבנייה והפיתוח של מדינת ישראל, תוך הכוונת עיקר הפיתוח למרקמים העירוניים וצמצום תופעת הפרבור.
- ב. ארגון המרחב של ישראל תוך הבחנה בין חמישה סוגי מרקמים (אזורים מוטי פיתוח לעומת אזורים מוטי שימור), גיבוש השטחים המעויירים בארבעה מרחבים מטרופוליניים והדגשת עקרון הרצף של השטחים הפתוחים.
- ג. מתן עדיפות לפיתוח ירושלים כבירת ישראל, הגליל והנגב - בדגש על מטרופולין באר שבע שיהווה מנוף לפיתוחו.
- ד. עידוד פיתוח התחבורה הציבורית.
- ה. מתן מגוון אפשרויות פיתוח בהתאם לאופי המרקם, על מנת לענות על הצרכים של מגזרי אוכלוסייה שונים, תוך כדי צמצום פערים בין מגזרים ובין אזורי הארץ השונים.
- ו. שמירת עתודות קרקע לדורות הבאים תוך כדי שמירה על ערכי טבע, חקלאות, נוף ומורשת, שמירה על האופי הכפרי של ההתיישבות החקלאית ומתן מענה לצורכי מערכת הביטחון.
- ז. שיפור המרחב העירוני תוך חידוש הדרגתי שלו, שימור מכלולים ערכיים, בנייה בצפיפויות גבוהות יחסית ופיתוח מערכות תשתית - ובייחוד תחבורה ציבורית המובילה את הפיתוח העירוני.
- ח. צמצום נזקים סביבתיים והשפעות של מטרדים, על פי עקרונות של פיתוח בר-קיימא.
- ט. עידוד שיתוף פעולה בין רשויות מקומיות בתכנון אזורי מתואם.
- י. עידוד הכנתן של תכניות מתאר ומסמכי מדיניות וכן מעקב ובקרה על תהליכי הפיתוח והשימור.
מסמכי התכנית
[עריכה]4.
- כל מסמכי התכנית מהווים חלק בלתי נפרד מהתכנית בשלמותה. במקרה של סתירה בין מסמכי התכנית לבין עצמם -- יגברו הוראות התכנית על התשריטים.
התכנית כוללת את המסמכים הבאים:
- 4.1 הוראות התכנית ב-22 עמודים.
- 4.2 תשריט המרקמים ב-5 גיליונות בקנ"מ 1:100,000
- 4.3 תשריט הנחיות סביבתיות ומרכיבי תשתית ב-5 גיליונות בקנ"מ 1:100,000
- 4.4 נספחים:
- לוח מס׳ 1- צפיפות נטו ממוצעת למגורים.
- לוח מס׳ 2 - מספר מרבי של יח"ד ביישובים כפריים
- לוח מס׳ 3 -יישובים מיוחדים
- רשימה מס׳ 1- רשימת אזורי תכנון ותרשים חלוקה לאזורי תכנון בקנ"מ 1:500,000.
- רשימה מס׳ 2 - רשימת מכלולים עירוניים לשימור, מכלולים כפריים לשימור ומכלולי נוף
הגדרות
[עריכה]5.
- אזור תכנון - שטח המהווה יחידת תכנון על פי תכנית זו, ומכיל סוג אחד של מרקם (כמפורט ברשימה מס׳ 1).
- אזור תעסוקה - שטח המיועד לאחת או יותר מהתכליות הבאות: תעשייה, מלאכה, אחסנה, משרדים, שירותים לוגיסטיים, לרבות המסחר והשירותים הנלווים אליהם.
- אכסון מלונאי - שטח המיועד לבית מלון, לכפר נופש או ללינה תיירותית אחרת.
- אתר ביקור - אתר או מקבץ של אתרים בעלי עניין תיירותי מיוחד המהווים מקור משיכה לתיירים או נופשים. אתר ביקור יכול להיות טבעי, תרבותי או אתר פעילות.
- הוראת גמישות - הוראה בתכנית מתאר מחוזית המתירה אישור תכנית מקומית לתוספת שטח לבינוי המרחיב את השטח המיועד לפיתוח בתכנית המתאר המחוזית. לעניין זה, הוראה בתכנית מתאר מחוזית המתירה שימוש הכולל בינוי שאינו צמוד דופן בשטח פתוח, לא תחשב כהוראת גמישות.
- החוק - חוק התכנון והבנייה התשכ"ה - 1965.
- חומרים מסוכנים - חומרים מסוכנים - כהגדרתם ב"חוק החומרים המסוכנים התשנ"ג - 1993" בכפוף ל"תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור), התשנ"ו- 1996".
- יישוב חדש - שטח המיועד למגורים ולתכליות נלוות, אשר איננו, ולא מיועד להיות, חלק מיישוב קיים.
- יישוב כפרי - יישוב אשר מנה בשנת 1995 פחות מ- 2000 תושבים לפי נתוני למ"ס לאותה שנה, או יישוב כפרי הכלול בלוח מספר 2, או יישוב קיים שאינו במרקם עירוני ושאינו יישוב מיוחד הכלול בלוח 3.
- יישוב קיים - עירייה, מועצה מקומית או ועד מקומי וכן אזור בתחום מועצה אזורית או בתחום גלילי המיועד, ביום אישורה של תכנית זו, על פי תכנית תקפה, למגורים בהיקף של 50 יח"ד לפחות ולתכליות נלוות ואינו חלק מיישוב אחר.
- מוסד ציבורי - שטח המיועד לתכליות הבאות או לחלקן: מבנים לצורכי חינוך, דת ותרבות, רווחה, מוסדות קהילתיים, בתי חולים, מרפאות ותכליות דומות לצורכי ציבור.
- מוסד תכנון - מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית.
- מועצה ארצית - המועצה הארצית לתכנון ובנייה או ועדה שמונתה על ידה.
- מכלול כפרי מוגן - השטח המיועד לבינוי ביישוב כפרי או מוסד חקלאי המצויים במרקם עירוני, וכן חיץ של מרחב פתוח בינם לבין סביבתם.
- מרכז תחבורה - שטח המיועד בתכנית למתקני תחבורה ציבורית ולשירותים נלווים להם, המיועד לשרת מדי יום 10,000 נוסעים לפחות, ופועלים בו במתוזמן אמצעי תחבורה ציבוריים שונים, וכן שטח שנקבע על ידי מוסד תכנון כמרכז תחבורה אף אם הוא מיועד לשרת פחות נוסעים, בהתחשב בתנאים מקומיים.
- מערכות תשתית - מתקני מים וביוב׳ אתרי סילוק וטיפול בפסולת, שדות תעופה, תחנות כוח ומתקני חשמל, תחנות מיתוג, תחנות משנה, מתקני אנרגיה, דרכים ומסילות, נמלים, מתקני שידור ותקשורת, ומתקני תשתית אחרים כפי שתקבע המועצה הארצית מעת לעת.
- פארק מטרופוליני - שטח פתוח במרקם עירוני שיועד בתכנית מתאר מחוזית לאזור נופש מטרופוליני או לפארק מטרופוליני/ אזורי.
- צמוד דופן - בהמשך ישיר לשטח המיועד לפיתוח או לבינוי, לפי העניין, למעט צמוד דופן למבנה בודד או למקבץ מבנים בודדים שאינם מצויים בהמשך רציף לשטח המיועד לפיתוח או לבינוי.
- צפיפות נטו - ערך המתקבל מחילוק מספריחידות הדיורהמותרבתכנית בשטח המיועד למגורים באותה תכנית.
- רצועת נחל - רצועת הקרקע הכוללת את אפיק הנחל, גדות הנחל ותחום של 100 מ׳ מכל גדה, או תחום אחר כפי שיקבע מוסד תכנון ובלבד שיכלול את אפיק הנחל וגדותיו.
- רשות מקומית - עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית.
- שטח מיועד לבינוי - שטח שניתן להקים בו, לפי תכנית מקומית, מבנים וכן שטח המיועד על פי תכנית כאמור לשצ"פ, שפ"פ, שטחי נופש ופנאי, המהווים חלק מיישוב, ולמעט שטח המיועד לאחת מהתכליות המפורטות בהגדרת שטח פתוח, אף אם ניתן להקים בו מבנים.
- שטח מיועד לפיתוח - שטח שאינו שטח פתוח בתכנית מתאר מחוזית.
- שטח פתוח - שטח המיועד בתכנית מתאר מחוזית לתכליות הבאות: שמורת טבע, שמורת נוף, גן לאומי, יער, שטח נוף כפרי פתוח, שטח חקלאי, נחל וסביבותיו, חוף רחצה, נופש מטרופוליני, מאגר, פארק מטרופוליני/אזורי או תכלית דומה אחרת וכן דרכים, מסילות, קווי תשתית, כרייה וחציבה.
- שירותי תיירות - שירותים הנדרשים לפעילות תיירותית, לרבות: שירותי הסעה, שירותי הסעדה, מידע, הדרכה, מסחר תיירותי הנלווה לשימושים המוצעים באתר, למעט אכסון מלונאי.
- תזכיר מיצוי עתודות קרקע - תזכיר המתייחס ליישוב אותו מבקשים להרחיב והמפרט את כמות יח"ד הקיימות והמאושרות, את היקף השטחים המיועדים לפיתוח בתכנית מתאר מחוזית שאינם שטחים המיועדים לבינוי על פי תכנית מקומית ואת צפי האוכלוסייה לשנת היעד שתיקבע על ידי מוסד התכנון.
- תכנית - תכנית מתאר מחוזית או תכנית מקומית.
- תכנית להרחבה ניכרת - תכנית מקומית המאפשרת תוספת שטח המיועד לבינוי, בהיקף של 50,000 מ"ר או יותר למטרות עיקריות, או תוספת של 100 יח"ד או יותר, או תכנית המאפשרת בנייה בהיקף קטן יותר, שלנוכח גודלו של היישוב, אופיו או סביבתו סבור מוסד תכנון שהיא תכנית להרחבה ניכרת.
- תכנית לתוספת שטח לפיתוח - תכנית מתאר מחוזית המשנה את ייעודו של שטח פתוח לשטח המיועד לפיתוח.
- תכנית לתוספת שטח לבינוי - תכנית מקומית המשנה את ייעודו של שטח שאינו מיועד לבינוי לשטח המיועד לבינוי.
- תכנית מקומית - תכנית מתאר מקומית וכן תכנית מפורטת.
- תכנית מתאר מחוזית כוללת - תכנית מתאר מחוזית החלה על כשלושה רבעים של שטח המחוז או יותר.
כל מונח שלא הוגדר במפורש בתכנית זו תהא נודעת לו המשמעות הקבועה בחוק אלא אם יש כוונה אחרת משתמעת.
הוראות תכנון כלליות
[עריכה]6. ההוראות המפורטות בסע׳ 6.1 - 6.5 יחולו על כל תחום התכנית, אלא אם נאמר במפורש אחרת.
- 6.1 פיתוח צמוד דופן
- 6.1.1 תכנית מתאר מחוזית לתוספת שטח לפיתוח תופקד רק אם תוספת השטח לפיתוח היא צמודת דופן לשטח בתחום אותו מרקם המיועד לפיתוח בתכנית מתאר מחוזית תקפה או בתכנית מתאר מחוזית כוללת מופקדת.
- 6.1.2 על אף האמור בסעיף 6.1.1 רשאי מוסד תכנון להפקיד תכנית מתאר מחוזית לתוספת שטח לפיתוח שאינה צמודת דופן אם התקיים אחד מהתנאים הבאים:
- 1. תוספת השטח לפיתוח צמודת דופן למוסד ציבורי ומיועדת להרחבתו.
- 2. תוספת השטח לפיתוח מיועדת למערכות תשתית.
- 3. במקרים חריגים, תוספת השטח לפיתוח מיועדת לשירותי תיירות המשרתים אתר ביקור סמוך.
- 6.1.3 על אף האמור בסעיפים 7.4.2 ו- 7.5.2, במקרים חריגים רשאי מוסד
תכנון להפקיד תכנית מקומית הכוללת תוספת שטח לבינוי אף אם אינה צמודת דופן לשטח המיועד לבינוי באותו מרקם אם התקיימו התנאים הבאים:
- 1. המטרות והשימושים של תוספת השטח לבינוי מחייבים את מיקומה בשטח הפתוח.
- 2. התכנית תואמת לקבוע בתכנית מתאר מחוזית.
- 3. מוסד התכנון שוכנע שהבינוי המוצע ובכלל זה שטחו, גובהו, ועיצובו משתלבים באופי הסביבה ואינם פוגעים בערכי טבע, חקלאות, נוף ומורשת וברציפות השטחים הפתוחים.
- 4. הובטח קיומה של התשתית ההנדסית הנדרשת לצורך התכנית, לרבות נגישות.
- 5. קבע מוסד תכנון בהוראות התכנית כי שימוש אחר במבנה, שלא למטרה ולייעוד שנקבעו, יהווה סטייה ניכרת.
- 6. נימק מוסד תכנון את החלטתו.
- 7. התקבל אישור המועצה הארצית.
- 6.2 שמירה על רצף שטחים פתוחים ועל שטחים פעלי רגישות נופית - סביבתית
- 6.2.1 תכנית מתאר מחוזית לתוספת שטח לפיתוח תופקד רק אם התקיימו התנאים הבאים:
- 1. נשמר ככל האפשר רצף השטחים הפתוחים בתוך אזור התכנון בו מצויה התכנית ובאזורי תכנון גובלים.
- 2. התוספת ממוקמת, ככל האפשר, בשטחים שאינם בעלי רגישות נופית סביבתית גבוהה ואשר ערכם החקלאי שולי.
- 6.2.2 הוראות סעיף 6.2.1 יחולו בשינויים המחויבים גם על תכנית מקומית שניתן לאשרה על פי הוראות הגמישות שנקבעו בתכנית המתאר המחוזית.
- 6.2.1 תכנית מתאר מחוזית לתוספת שטח לפיתוח תופקד רק אם התקיימו התנאים הבאים:
- 6.3 צפיפות ממוצעת נטו מינימלית למגורים
- 6.3.1 תכנית מקומית תופקד רק אם הצפיפות הממוצעת נטו למגורים בה תתאם להוראות סעיף 12.2.
- 6.3.2 על תכנית מתאר מחוזית הכוללת הוראות לעניין צפיפות מגורים יחולו הוראות סעיף 12.2 בשינויים המחויבים אלא אם נאמר במפורש אחרת.
- 6.4 מערכות משמ<מ ותחבורה ציבורית
- תכנית מתאר מחוזית לתוספת שטח לפיתוח תכלול הוראות המבטיחות את ביצוע מערכות התשתית הדרושות, כולל תח"צ, בד בבד עם הפיתוח, או הוראות המחייבות הכללת תנאים כאמור בתכנית מקומית.
- 6.5 חידוש עירוני
- מוסד תכנון הדן בתכנית לתוספת שטח לפיתוח או לבינוי יחליט על הפקדתה רק לאחר שבדק את הצורך בחידוש עירוני ובהרווית הבינוי הקיים ואת האפשרות לבצעם, כתנאי לתוספת שטח לפיתוח או לבינוי.
הוראות ביחס למרקמים השונים
[עריכה]7. הוראה בסעיף זה שעניינה ייעוד שטח תחול על ייעוד שטח במרקם נשוא התכנית, אלא אם נאמר אחרת.
- 7.1 מרקם עירוני;
- 7.1.1 תופפת שטח לפיתוח
תכנית מתאר מחוזית לתוספת שטח לפיתוח במרקם עירוני תופקד רק אם התקיימו התנאים הבאים:
- 1. התכנית תכלול שטח פתוח כמפורט בסעיף זה(להלן- "שטח פתוח מיוחד").
- א. על שטח פתוח מיוחד יחולו ההוראות הבאות:
- 1. השטח יהיה, ככל האפשר, ברצף לשטחים פתוחים באותו מרקם ומחוצה לו.
- 2. השטח ייועד בעיקר לשימושי פנאי ונופש.
- 3. השטח לא יכלול שטח המשמש לכרייה ולחציבה אלא אם הסתיימו הכרייה והחציבה והוא מיועד לשיקום.
- 4. השטח יסומן בסימון מיוחד המבהיר כי יועד לשטח פתוח מיוחד על פי סעיף זה, וייקבעו הוראות המסדירות את שימושי הקרקע בו, שיבטיחו את תפקודו כשטח פתוח לאורך זמן.
- ב. הקף שטח פתוח מיוחד לא יפחת מתוספת השטח לפיתוח באותה תכנית.
- ג. תכנית המשנה את ייעודו של שטח פתוח מיוחד לשטח לפיתוח תכלול, בנוסף על הקבוע בס"ק ב׳, שטח פתוח מיוחד בהיקף השטח הפתוח המיוחד שייעודו שונה על ידה.
- ד. תכנית המשנה את ייעודו של שטח פארק מטרופוליני לשטח לפיתוח תכלול, בנוסף על השטח הפתוח המיוחד על פי ס"ק ב׳, שטח פתוח בהיקף שלא יפחת מהיקף שטח הפארק המטרופוליני שייעודו שונה שיהיה, ככל האפשר, ביחידה מרחבית אחת. לעניין זה "שטח פארק מטרופוליני" - שטח הפארק המטרופוליני שייעודו שונה בניכוי השטח שניתן לייעד בתחומו לבינוי אינטנסיבי.
- ה. על אף האמור בס"ק ב׳ ו-ג ׳, רשאית המועצה הארצית להפקיד תכנית מתאר מחוזית במחוזות צפון ותל אביב הכוללת שטח פתוח מיוחד בהיקף קטן יותר אם התקיימו התנאים הבאים:
- 1. ההפחתה דרושה כדי לאפשר פיתוח שיתאים להיקף האוכלוסיה הצפוי באותו מירקם.
- 2. המועצה שוכנעה כי קיים שטח פתוח הנותן מענה לפעילויות הפנאי והנופש הנדרשות לאוכלוסיית המרקם.
- א. על שטח פתוח מיוחד יחולו ההוראות הבאות:
- 2. בתכנית שעיקרה תוספת שטח המיועד לתעסוקה:
- א. השטח המיועד לתעסוקה יהיה נגיש למרכז תחבורה.
- ב. שקל מוסד תכנון את השפעת התכנית על חידוש וחיזוק היישובים העירוניים הסמוכים וככל שראה בכך צורך וידא קיומו של הסדר לשיתוף, לרבות חלוקה בהכנסות, בין כמה רשויות מקומיות.
- ג. במחוז מרכז- שקל מוסד תכנון את ההיצע והצרכים באזור התכנון (או באזור אחר על פי גבולות שיקבע) והשתכנע בצורך בתוספת שטח לתעסוקה באותו אזור.
- 3. הוראות סעיף 6.1 לא יחולו על תכנית מתאר מחוזית שאינה במחוז המרכז אם תוספת השטח לפיתוח נמצאת בהמשך רצוף לשטח המתאים לדעת מוסד התכנון להיות מיועד לפיתוח ונימק זאת בהחלטתו.
- 1. התכנית תכלול שטח פתוח כמפורט בסעיף זה(להלן- "שטח פתוח מיוחד").
- 7.1.2 מכלול כפרי מוגן
- 1. בתחום מכלול כפרי מוגן יישמר האופי הכפרי מבחינת היקפי הבנייה, מספר יח"ד, צפיפות, חזות כפרית, פיתוח החקלאות ועוד, ולא יחולו הוראות סעיף 7.1.1.
- 2. על אף האמור בס"ק 1 ניתן בתכנית לשנות את אופיו של מכלול כפרי מוגן באופן שישתלב במרקם העירוני בתנאים הבאים:
- א. ייקבע אופיו העתידי של היישוב וצפי האוכלוסייה בו לתקופה שלא תפחת מ- 20 שנה.
- ב. על תכנית מתאר מחוזית יחולו הוראות סעיף 7.1.1.
- ג. לא יחולו על היישוב הוראות סעיף 8.1.
- 7.1.3 תכנית מקומית לתוספת שטח לבינוי על פי הוראות הגמישות בתכנית המתאר המחוזית, שמטרתה הרחבת שטח המיועד לבינוי המצוי במרקם עירוני, תייעד לבינוי רק שטח המצוי בתחום אותו מרקם.
- 7.1.2 מכלול כפרי מוגן
- 7.2 מרקם כפרי
- 7.2.1 תוספת שטח לפיתוח
- תכנית מתאר מחוזית לתוספת שטח לפיתוח במרקם כפרי תופקד רק אם התקיימו התנאים הבאים:
- 1. הפיתוח משתלב באופי הכפרי והחקלאי של האזור.
- 2. שקל מוסד תכנון את ההיצע והצרכים באזור התכנון(או באזור אחר על פי גבולות שיקבע* והשתכנע בצורך בתוספת השטח לפיתוח.
- 3. הוראות סעיף 6.1 לא יחולו במחוזות צפון ודרום אם תוספת השטח לפיתוח נמצאת בהמשך רצוף לשטח המתאים לדעת מוסד התכנון להיות מיועד לפיתוח.
- 4. בתכנית שעיקרה תוספת שטח המיועד לתעסוקה, שקל מוסד תכנון את השפעת התכנית על חידוש וחיזוק היישובים העירוניים הסמוכים וככל שראה בכך צורך וידא קיומו של הסדר לשיתוף, לרבות חלוקה בהכנסות, בין כמה רשויות מקומיות.
- 7.2.2 חיחבח משותפת של מקבץ יישובים כפריים סמוכים
- במרקם כפרי במחוז הצפון ובנפת באר שבע רשאי מוסד תכנון להפקיד תכנית להרחבה משותפת של מספר יישובים כפריים סמוכים אם התקיימו התנאים הבאים:
- 1. היקף יחידות הדיור לא יעלה על סכום יחידות הדיור המותרות להרחבת כל אחד מהיישובים.
- 2. הוצג פתרון מוניציפלי.
- 3. התקבל אישור המועצה הארצית.
- 7.3 מרקם שמור ארצי
- 7.3.1 תוספת שטח לפיתוח
- תכנית מתאר מחוזית לתוספת שטח לפיתוח במרקם שמור ארצי תופקד רק אם התקיימו התנאים הבאים:
- 1. נשמרו, ככל האפשר, רציפות השטח הפתוח, ערכי הטבע, החקלאות והנוף, והפיתוח המוצע משתלב בסביבתו.
- 2. בתכנית שעיקרה תוספת שטח המיועד לתעסוקה:
- א. שקל מוסד תכנון את ההיצע והצרכים באזור התכנון(או באזור אחר על פי גבולות שיקבע* והשתכנע בצורך בתוספת שטח לתעסוקה באזור.
- שקל מוסד תכנון את השפעת התכנית על חידוש וחיזוק היישובים העירוניים הסמוכים וככל שראה בכך צורך וידא קיומו של הסדר לשיתוף, לרבות חלוקה בהכנסות, בין כמה רשויות מקומיות.
- 3. בתכנית שעיקרה תוספת שטח המיועד לאכסון מלונאי או לשירותי תיירות תחייב התכנית הכללת הוראות בתכנית מקומית אשר יבטיחו כי אופי הפיתוח והבינוי ישתלבו בסביבה מבחינת גודל, גובה, עיצוב, תכנון אקלימי, חומרי הגמר וכדומה.
- 4. הוראות סעיף 6.1 לא יחולו על הקבוע בס"ק 2 ו- 3 אם התקיימו התנאים הבאים:
- א. המטרות והשימושים של תוספת השטח לפיתוח מחייבים את מיקומה בשטח הפתוח.
- ב. הובטח קיומה של התשתית ההנדסית הנדרשת לצורך התכנית, לרבות נגישות.
- 7.4 מרקם שמור משולב
- 7.4.1 תוספת שטח לפיתוח
- תכנית מתאר מחוזית לתוספת שטח לפיתוח במרקם שמור משולב תופקד רק אם התקיימו התנאים הבאים:
- 1. שקל מוסד תכנון את הפיתוח המוצע בהתחשב בצורך בשימור ערכי טבע, חקלאות, נוף, מורשת ורציפות השטחים הפתוחים, ובמגמה להבטיח פיתוח מוגבל במרכז הארץ ופיתוח נרחב יותר באזורי פריפריה.
- 2. אין בפיתוח שינוי מהותי של אופי האזור.
- 3. הוצגה בפני מוסד תכנון סקירה של שטחים הכלולים בתחום אזור התכנון(או באזור אחר על פי גבולות שיקבע) ומיועדים לפיתוח בתכנית תקפה ואינם מיועדים לבינוי בתכנית מקומית, והשתכנע מוסד תכנון על סמך סקירה זו כי יש הצדקה לתוספת שטח לפיתוח.
- 4. בתכנית שעיקרה תוספת שטח למגורים, השתכנע מוסד תכנון בצורך בהרחבה לאחר שהוצג בפניו תזכיר מיצוי עתודות קרקע.
- 5. בתכנית שעיקרה תוספת שטח המיועד לתעסוקה:
- א. שקל מוסד תכנון את ההיצע והצרכים באזור התכנון(או באזור אחר על פי גבולות שיקבע) והשתכנע בצורך בתוספת שטח לתעסוקה באזור.
- ב. שקל מוסד תכנון את השפעת התכנית על חידוש וחיזוק היישובים העירוניים הסמוכים וככל שראה בכך צורך וידא קיומו של הסדר לשיתוף, לרבות חלוקה בהכנסות, בין כמה רשויות מקומיות.
- 7.4.2 תוספת שטח לפינוי
- תכנית מקומית במרקם שמור משולב המשנה את ייעודו של שטח שאינו מיועד לבינוי לשטח המיועד לבינוי, תופקד רק אם השטח ששונה ייעודו הנו צמוד דופן לשטח המיועד לבינוי בתכנית תקפה.
- 7.5 מרקם חופי
- 7.5.1 תוספת שטח לפיתוח
- תכנית מתאר מחוזית לתוספת שטח לפיתוח במרקם חופי תופקד רק אם התקיימו התנאים הבאים:
- 1. שקל מוסד תכנון את הפיתוח המוצע בהתחשב בצורך בשמירת חלק ניכר משטח החופים כשטח פתוח, בנגישות הציבור לחוף ולים ובדרכים ליצירת זיקה נופית ותפקודית לחוף ולים.
- 2. השתכנע מוסד תכנון כי התכנית אינה פוגעת פגיעה של ממש בתהליכים האקולוגיים לאורך החוף והים, וכי אין בה שינוי מהותי של אופי האזור.
- 3. הוצגה בפני מוסד תכנון סקירה של שטחים הכלולים בתחום אזור התכנון (או באזור אחר על פי גבולות שיקבע* ומיועדים לפיתוח בתכנית תקפה ואינם מיועדים לבינוי בתכנית מקומית, והשתכנע על סמך סקירה זו כי יש הצדקה לתוספת שטח לפיתוח.
- 4. בתכנית שעיקרה תוספת שטח המיועד לתעסוקה:
- א. אזור התעסוקה הנו צמוד דופן לשטח המיועד לתעסוקה בתכנית תקפה.
- ב. שקל מוסד תכנון את ההיצע והצרכים באזור התכנון (או באזור אחר על פי גבולות שיקבע) והשתכנע בצורך בתוספת שטח לתעסוקה במקום ייעוד אפשרי אחר.
- ג. שקל מוסד תכנון את השפעת התכנית על חידוש וחיזוק היישובים העירוניים הסמוכים וככל שראה בכך צורך וידא קיומו של הסדר לשיתוף, לרבות חלוקה בהכנסות, בין כמה רשויות מקומיות.
- ד. הוגש למוסד תכנון תסקיר השפעה על הסביבה.
- 7.5.2 תוספת שטח לפינוי
- תכנית מקומית במרקם חופי המשנה את ייעודו של שטח שאינו מיועד לבינוי לשטח המיועד לבינוי, תופקד רק אם השטח ששונה ייעודו הנו צמוד דופן לשטח המיועד לבינוי בתכנית תקפה.
- 7.5.3 גישמ הציפור אל החוף
- תכנית במרקם חופי תאושר בתנאי שמימושה לא ימנע מהציבור גישה סבירה לחוף וככל הניתן מעבר לאורכו, ובתנאי שהיא משתלבת בסביבה החופית.
הרחבות יישובים כפריים ויישובים מיוחדים
[עריכה]8.
- 8.1 הרחבות יישובים כפריים
רשאי מוסד תכנון להפקיד תכנית הכוללת תוספת יח"ד ליישוב כפרי (להלן- הרחבה) אם התקיימו התנאים הבאים:
- 8.1.1 התכנית חלה לפחות על כל השטח המיועד לבינוי ביישוב.
- 8.1.2 ההרחבה תהייה בתוך השטח המיועד לבינוי ביישוב אלא אם התקיימו
התנאים הבאים:
- 1. מוסד תכנון שוכנע כי לא ניתן למקם את ההרחבה כולה או חלקה בתוך השטח המיועד לבינוי.
- 2. הרחבה שאינה בשטח המיועד לבינוי תהיה צמודת דופן לשטח המיועד לבינוי ותתבסס, אם ניתן ונכון תכנונית, על דרך קיימת.
- 3. אין בהרחבה שינוי מהותי של אופי היישוב ושל מאפייני המרקם בו הוא ממוקם.
- 4. החלטה כאמור תנומק על ידי מוסד התכנון.
- 8.1.3 יישוב כפרי הכלול בלוח 2
- 1. ביישוב כפרי הכלול בלוח 2, מספר יח"ד ביישוב לאחר ההרחבה לא יעלה על הקבוע בלוח.
- 2. על אף האמור בס"ק 1, בנפת באר שבע מספר יח"ד יהיה על פי הקבוע בלוח 2 אלא אם נקבע אחרת בתכנית מתאר מחוזית.
- 8.1.4 יישוב כפרי שאינו כלול בלוח 2
- 1. ביישוב כפרי שאינו כלול בלוח 2, גודל האוכלוסייה ביישוב לאחר ההרחבה לא יעלה על פי 2.2 ממספר התושבים ביישוב בשנת 1995 על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה(להלן:למ"ס) לשנה זו.
- 2. על אף האמור בס"ק 1, במחוז צפון ובנפת באר שבע מספר יח"ד יהיה על פי הקבוע בס"ק 1 אלא אם נקבע אחרת בתכנית מתאר מחוזית.
- 3. על אף האמור בס"ק 1, אם לא נקבעו ליישוב נתוני אוכלוסייה בלמ"ס לשנת 95 או שהיקף האוכלוסייה שנקבע נמוך משמעותית מאוכלוסיית היישוב ביום אישורה של תכנית זו, ניתן יהיה לאשר תכנית אף אם גודל האוכלוסייה חורג מהקבוע בס"ק 1, בתנאי שהיא מתאימה לעקרונות תכנית זו ובתנאי שהתקבל אישור המועצה הארצית.
- 8.1.5 מוסד תכנון הדן בתכנית להרחבה ייתן דעתו גם להוראות תכניות המתאר המחוזיות שעניינן שמירת השטחים הפתוחים.
- 8.1.3 יישוב כפרי הכלול בלוח 2
- 8.2
הרחבות יישובים מיוחדים (מסומנים בתשריט המרקמים בריבוע קטן ובריבוע קטן מוקף ריבוע גדול).
- 8.2.1 תכנית מתאר מחוזית הכוללת תוספת יח"ד להרחבת יישוב אשר נקבע בלוח 3 כ"יישוב מיוחד" או "יישוב מיוחד גדול", תופקד רק אם כמות האוכלוסייה ביישוב לאחר תוספת יח"ד שבתכנית, אינה עולה על הקבוע בלוח.
- 8.2.2 תכנית מתאר מחוזית הכוללת תוספת יח"ד ליישוב המוגדר בלוח 3 כ"יישוב לפיתוח מיוחד", תופקד רק אם התקיימו התנאים הבאים:
- 1. קבע מוסד תכנון את צפי האוכלוסייה של היישוב לתקופה שלא תפחת מ- 20 שנה.
- 2. שוכנע מוסד התכנון כי התכנית תואמת עקרונות תכנית זו.
- 3. נימק מוסד תכנון את החלטתו.
- 8.2.3 תכנית מקומית בתחום השטח המיועד לפיתוח בתכנית מתאר מחוזית תופקד אף אם צפי האוכלוסייה ביישוב, לאחר תוספת יח"ד שבתכנית, עולה על הקבוע בלוח 3.
- 8.2.4 באין תכנית מתאר מחוזית תקפה יחול הקבוע בסעיפים 8.2.1 ו- 8.2.2 על התכנית המקומית.
הוראות לסימונים נוספים בתשריט המרקמים
[עריכה]9.
- 9.1 מכלול נופי (מסומן בתשריט בצהוב תחום בירוק זית)
תכנית החלה בשטח המסומן כ"מכלול נופי" תופקד רק אם התקיימו התנאים הבאים:
- 9.1.1 שקל מוסד תכנון את הפיתוח המוצע בהתחשב בצורך בפיתוח זהיר ומבוקר בשטחים הכלולים במכלול נופי, שטחים עתירי ערכים של טבע,
חקלאות, נוף ומורשת.
- 9.1.2 הוגש למוסד תכנון נספח נופי- סביבתי כמפורט בסעיף 11.
- 9.1.3 התכנית תאפשר רק את התכליות הבאות, כולן או חלקן:
- 1. שירותי תיירות המשרתים אתר ביקור סמוך.
- 2. קווי תשתית יותרו רק לאחר שבחן מוסד התכנון חלופות להעברת הקווים מחוץ לתחום המכלול הנופי, השתכנע בצורך להעבירם בתחומו, וקבע את הטיפול הנופי סביבתי הנדרש לפי העניין.
- 9.1.4 על אף האמור בסעיף 9.1.3, רשאי מוסד תכנון להפקיד תכנית המייעדת שטח להרחבת יישוב ובלבד ששוכנע כי לא ניתן להרחיבו לשטחים שאינם כלולים במכלול נופי.
- 9.1.5 תכנית מקומית המייעדת שטח לבינוי העולה על 500 מ"ר תופקד רק אם התקבל אישור המועצה הארצית.
- 9.2 רצועת נחל (מסומנת בתשריט בפס עבה כחול)
- 9.2.1 תכנית החלה כולה או חלקה באזור בו מסומנת "רצועת נחל" תופקד רק אם התקיימו התנאים הבאים:
- 1. התכנית חלה על רוב רצועת הנחל שבתחום אזור התכנון.
- 2. בין מטרותיה העיקריות של התכנית נקבע שיקום הנחל ושימורו, והיא כוללת, בין השאר, הוראות בדבר : שימור הנחל ובתי הגידול שבו, תפקוד הנחל כציר ניקוז, עיצוב גדותיו וייצובן ושמירה ככל האפשר, על זכות המעבר של הציבור לאורך ערוץ הנחל.
- 9.2.2 על אף האמור בסעיף 9.2.1 רשאי מוסד תכנון להפקיד תכנית אם התקיים אחד מהתנאים הבאים:
- 1. התכנית חלה על שטח בו עובר הנחל בתעלה בנויה או במובל סגור ובעקבות כך אבד ערכו הנופי והאקולוגי.
- 2. התכנית תואמת תכנית שאושרה על פי סעיף 9.2.1.
- 3. הוגשה למוסד תכנון התייחסות לרצועת הנחל כחלק ממסמכי התכנית, ושוכנע מוסד תכנון כי אין בתכנית כדי לפגוע בשיקום הנחל ובשימורו וביכולת הניקוז המתוכננת.
- 9.2.1 תכנית החלה כולה או חלקה באזור בו מסומנת "רצועת נחל" תופקד רק אם התקיימו התנאים הבאים:
- 9.3 רצועת נוף (מסומנת בתשריט בפס ירוק מקוטע)
- תכנית החלה, כולה או חלקה, באזור בו מסומנת "רצועת נוף" או בסמוך לה תופקד בתנאי שתבטיח את השטח הפתוח הדרוש להפרדה בין השטחים המיועדים לפיתוח או לבינוי לפי העניין, ואת רציפותה של רצועת הנוף.
- 9.4 רצועת חוף (מסומנת בפס תכלת רצוף בגבול בין מרקם עירוני לבין הים)
- תכנית החלה כולה או חלקה באזור בו מסומנת "רצועת חוף" או בסמוך לה תופקד רק אם השתכנע מוסד התכנון כי מימושה אינו מונע מהציבור גישה סבירה לחוף פתוח לציבור וככל הניתן מעבר לאורכו, וכי היא מתחשבת בקרבתה לים.
- 9.5 מכלול עירוני לשימור ומכלול כפרי לשימור (מסומנים בתשריט בכוכב גדול וסטו בהתאמה)
- 9.5.1 באזור המסומן כ"מכלול עירוני לשימור" או "מכלול כפרי לשימור", תוכו תכנית מקומית לשימור.
- 9.5.2 בתכנית מקומית לשימור ייקבעו האתרים הראויים לשימור וגבולותיהם, הוראות בדבר אופיו של האתר, שיקומו ומניעת פגיעה בערכים אותם הוא מבטא, וכו הוראות בדבר פיתוח התיירות ושילובה בתהליכי השימור, ככל שנדרש.
- 9.5.3 בתחום שטח אתר לשימור, כאמור בסעיף 9.5.2, לא יחולו הוראות סעיף 6.3 לענייו צפיפות נטו למגורים.
- 9.5.4 איו בהוראות סעיף 9.5 כדי למנוע עריכת תכנית שימור לאזורים נוספים על אלו המסומנים בתשריט ומפורטים ברשימה 2.
- 9.6 יער (מסומן בתשריט בצבע ירוק בהיר תחום בשחור)
- 9.6.1 על השטח המסומן כיער יחולו הוראות תכנית המתאר הארצית ליער וייעור תמ"א 22.
- 9.6.2 איו בתכנית זו כדי לגרוע מהאמור בפקודת היערות.
- 9.7 שמודמ טגע, שמודמ גוף וגו לאימי (מסומן בתשריט בצבע ירוק כהה תחום בשחור)
- 9.7.1 על תכנית החלה בתחום המיועד בתכנית זו לשמורות טבע, לשמורות נוף או לגנים לאומיים(להלו- שמורות וגנים) יחולו ההוראות בדבר התכליות והשימושים המותרים בתכנית מתאר ארצית לשמורות טבע וגנים לאומיים, תמ"א 8, לאותו ייעוד קרקע.
- 9.7.2 לא יחליט מוסד תכנון על הפקדת תכנית בתחום המיועד בתכנית זו לשמורות וגנים, אלא לאחר שנתו הזדמנות לנציג רשות הטבע והגנים להשמיע את עמדתו.
- 9.7.3 לא ניתו להכריז על שמורות טבע וגנים לאומיים מכוחה של תכנית זו.
- 9.7.4 על אף האמור בסעיף 9.7.1 רשאי מוסד תכנון להחליט על שינוי ייעודו של שטח המסומן בתכנית זו כשמורות וגנים, ובלבד שהתקיימו התנאים הבאים:
- 9.8 סימונים של מתקנים ארציים, לרבות נמלים, שדות תעופה, דרכים, מחלפים, מסילות, תחנות רכבת ומעברי גבול
כל סימון בתשריט של מתקו ארצי נועד להתמצאות בלבד. מיקומו של התשתיות הארציות, המתקנים הנלווים להן וההוראות לגביהן ייקבעו בתכניות הנוגעות בדבר ועל פי כל דין.
הוראות לסימונים בתשריט הנחיות סביבתיות ומרכיבי תשתית
[עריכה]10.
- 10.1 רגישות נופית סביבתית גבוהה (מסומן בתשריט בירוק בהיר)
- 10.1.1 תכנית מתאר מחוזית המייעדת שטח לפיתוח בתחום המסומן בתשריט כבעל רגישות נופית-סביבתית גבוהה תופקד אם התקיימו התנאים הבאים:
- 1. הוגש למוסד התכנון נספח נופי-סביבתי, כמפורט בסעיף 11 להלן.
- 2. הנספח הועבר לקבלת חוות דעת בכתב מהמשרד לאיכות הסביבה, מרשות הטבע והגנים ובשטח חקלאי גם ממשרד החקלאות, תוך 21 יום או תוך פרק זמן ארוך יותר שיקבע מוסד התכנון.
- 3. בחן מוסד התכנון את התכנית על פי ממצאי הנספח וחוות הדעת, ככל שהיו, וקבע את ההוראות הנדרשות בתכנית.
- 10.1.2 על אף האמור בסעיף 10.1.1 רשאי מוסד תכנון לפטור מחובת הגשת נספח נופי-סביבתי במקרים הבאים:
- 1. הוגש תסקיר השפעה על הסביבה על פי הקבוע בתקנות או על פי החלטת מוסד תכנון.
- 2. קבע מוסד תכנון כי הנספח הנופי -סביבתי יצורף לתכנית המקומית שתערך על פיה.
- 3. שוכנע מוסד התכנון לאחר קבלת חוות דעת נציג השר לאיכות הסביבה, כי אין בתכנית כדי לפגוע בערכי הנוף, הטבע, החקלאות, הסביבה והמורשת, ונימק זאת בהחלטתו.
- 10.1.3 הוראות סעיף 10.1 יחולו בשינויים המחויבים גם על תכנית מקומית בשטח בעל רגישות נופית- סביבתית גבוהה, המייעדת שטח לבינוי על פי הוראות הגמישות בתכנית המתאר המחוזית.
- 10.1.4 מוסד תכנון הדן בתכנית מקומית החלה בשטח בעל רגישות נופית סביבתית גבוהה, יזמין את נציג רשות הטבע והגנים להביע את דעתו על התכנית.
- 10.1.1 תכנית מתאר מחוזית המייעדת שטח לפיתוח בתחום המסומן בתשריט כבעל רגישות נופית-סביבתית גבוהה תופקד אם התקיימו התנאים הבאים:
- 10.2 שימור משאבי מים (מסומן בתשריט בקווים כחולים אלכסונים מקוטעים)
- 10.2.1 מוסד תכנון הדן בתכנית בתחום שטח שימור משאבי מים ישקול את הצורך בקביעת הוראות בדבר חידור מי נגר עיליים.
- 10.2.2 תכנית מקומית בתחום שטח שימור משאבי מים, שלדעת מוסד תכנון עלולה לגרום לזיהום מי התהום, תלווה בחוות דעת הידרולוגית ובהוראות למניעת הפגיעה במי התהום.
- 10.3 אגן היקוות הכינרת (מסומן בתשריט בשורה של נקודות כחולות)
- תכנית בתחום אגן היקוות הכינרת, שלדעת מוסד תכנון יש בה כדי להשפיע על מי הכינרת, תועבר לקבלת חוות דעת בכתב ממנהלת הכינרת תוך 21 יום או תוך פרק זמן ארוך יותר שיקבע מוסד התכנון.
- 10.4 תחום רעש מטוסים (מסומן בתשריט בקו סג וראפור).
- 10.4.1 מוסד תכנון הדן בתכנית באזור הכלול בתחום רעש מטוסים יחליט על הפקדתה רק לאחר שבחן את השפעות הרעש האפשריות משדה התעופה הסמוך.
- 10.4.2 על אף הקבוע בסעיף 10.4.1 תחול על האזור הכלול בתחום תכנית המתאר הארצית לנתב"ג , תמ"א 4/2, ובתחומי תכניות מאושרות הקובעות תחומי רעש, הוראות אותה תכנית.
- 10.4.3 התכנית אינה מסמנת את כל האזורים החשופים לרעש מטוסים.
נספח נופי - סביבתי
[עריכה]11.
- 11.1 נספח נופי -סביבתי יכלול, בין השאר, ולפי הצורך, על פי קביעת מוסד התכנון את הנושאים הבאים:
- 11.1.1 תאור תכונות הנוף הטבעי, החקלאי והנוף האחר מעשה אדם, אתרי עתיקות,ערכי טבע ומורשת, ערכיות הקרקע החקלאית, תופעות טבע ייחודיות ומערכות אקולוגיות - בתחום התכנית ובסביבתה, והדרכים לשימורם ולטיפוחם.
- 11.1.2 סקירת אתרי ביקור ומסלולי טיול בתחום התכנית ובסביבתה, פירוט האמצעים לשימורם ולטיפוחם ומידת הנגישות אליהם.
- 11.1.3 ניתוח השפעת מימוש התכנית על שטח התכנית וסביבתה.
- 11.1.4 אופן השתלבות הבינוי והפיתוח המוצעים והפעילות שתיווצר כתוצאה מהם, לרבות צפייה ונצפות (ראות* מהתכנית לסביבתה ומאתרי ביקור בסביבה אליה.
- 11.1.5 התייחסות לחלופות תכנוניות, ככל הניתן גם בשטחים שאינם ברגישות נופית סביבתית.
- 11.1.6 הוראות מוצעות לתכנית או לתכנית מקומית שתיערך על פיה, שמטרתן מזעור הפגיעה באיכויות הנופיות - סביבתיות.
הוראות נוספות בנוגע לתכניות מקומיות
[עריכה]12.
- 12.1 תכנית מקומית להרחבה ניכרת
- תכנית מקומית להרחבה ניכרת תופקד רק אם התקיימו התנאים הבאים:
- 12.1.1 מוסד התכנון שקל את הצורך באחד או יותר מהנספחים הבאים, ולפי הצורך חייב את צירופם לאחר שקבע את הנדרש בהם:
- 1. נספח תחבורה הכולל, בין השאר, התייחסות לתחבורה ציבורית.
- 2. נספח תשתיות המתייחס למערכות התשתית הנדרשות, ובין השאר: ניקוז, ביוב, תחבורה, חשמל, מים ופסולת.
- 3. נספח פרוגרמתי המתייחס, בין השאר, למבנה הדמוגרפי חברתי ולשירותי הציבור הנדרשים.
- 12.1.2 התכנית תכלול, או תבטיח כי תכנית שתערך על פיה תכלול, הוראות המתייחסות לנספחים כאמור, ומבטיחות את קיומן המלא של הדרישות הנובעות מהן, ובכל מקרה ייכללו:
- 1. הוראות המבטיחות את ביצוע התכנית בד בבד עם ביצוע מערכות התשתית הנדרשות לצורך ההרחבה המוצעת, לרבות מוסדות הציבור והשטחים הציבוריים הפתוחים הנדרשים לפי העניין.
- 2. התניית מתן היתרי הבנייה בקיומם של תכנית ביוב מאושרת כדין ותכניות מפורטות לפתרון ביוב שאושרו על ידי משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה, וכן קביעת שלבי ביצוע שיבטיחו את השלמת פתרון הביוב עד לגמר הבנייה.
- 12.1.3 מוסד תכנון בחן את הצורך ב"דיור בהישג יד" וקבע, במידת הצורך, את כמות יח"ד הנדרשות לכך ואת תמהיל גודלי יח"ד המוצעות בהרחבה.
- 12.1.4 התכנית תכלול, במידת הצורך, הוראות לעניין גדר ביטחון ודרך היקפית.
- 12.1.1 מוסד התכנון שקל את הצורך באחד או יותר מהנספחים הבאים, ולפי הצורך חייב את צירופם לאחר שקבע את הנדרש בהם:
- 12.2 צפיפות נטו ממוצעת למגורים
- 12.2.1 תכנית מקומית לתוספת שטח לבינוי המייעדת שטח למגורים תופקד רק אם הצפיפות הממוצעת למגורים (נטו* באותו שטח לא תפחת מהקבוע בלוח מס׳ 1, ולא תעלה על כפל הצפיפות הקבועה בלוח מס׳ 1 (להלן: הצפיפות המותרת).
- 12.2.2 על אף האמור בסעיף 12.2.1 רשאי מוסד תכנון להפקיד תכנית החורגת מהצפיפות המותרת אם התקיים אחד מהתנאים הבאים:
- 1. הצפיפות הממוצעת ביישוב(קיימת ומאושרת) נמצאת בטווח הצפיפות המותרת, והצפיפות המוצעת בתכנית אינה משנה זאת.
- 2. החליט מוסד תכנון לחרוג מצפיפות המינימום מאחד מהנימוקים הבאים:
- א. הדירוג הסוציו- אקונומי של היישוב או השכונה שלגביהם מוגשת התכנית נמוך מהחציון.
- ב. גודל משק בית של האוכלוסייה הצפויה להתגורר בשטח התכנית גבוה משמעותית מהממוצע הארצי, לאורך זמן.
- ג. קיימת מגבלת גובה בגין מערכת הביטחון או התעופה האזרחית המונעת את מימוש יעדי הצפיפות בבנייה לגובה.
- ד. בתכנית הנמצאת במחוז צפון או בנפת באר שבע - על פי הקבוע בתכנית מתאר מחוזית.
- 3. החליט מוסד תכנון לחרוג מכפל הצפיפות מאחד מהנימוקים הבאים:
- א. התכנית נמצאת בסמיכות למרכז תחבורה.
- ב. התכנית מצויה במתחם שנקבע על ידי מוסד התכנון כמתחם לחידוש עירוני.
- ג. מוסד תכנון השתכנע מנימוקים שנרשמו, כי האוכלוסייה הצפויה להתגורר בשטח התכנית משתייכת לדרוג הסוציו- אקונומי הגבוה, וכי קיימים אמצעים מתאימים להבטחת ניהול ואחזקת המגורים לאורך זמן.
- 12.3 תחבורה
- 12.3.1 תקני חניה
- מוסד תכנון הדן בתכנית מקומית הסמוכה למרכז תחבורה או לתחנה ראשית של תחבורה ציבורית, יקבע תקני חניה לשימושים המוצעים בתכנית, בהתחשב בין השאר, בצורך להביא להגברת השימוש בתחבורה הציבורית.
- 12.3.2 נתיבי תחבורה ציבורית
- תכנית מקומית הכוללת הוראות בדבר התוויתן של דרכים ארציות או דרכים עירוניות ראשיות, תקבע במידת הצורך, נתיבים בלעדיים לתחבורה ציבורית.
- 12.4 שילוב תשתיות
- 12.4.1 בתכנית מקומית ניתן לייעד שטח המיועד בתכנית ארצית או מחוזית למערכות תשתית גם לקווי תשתית נוספים, ובלבד שאין מניעה בשילובם, גם אם נאמר אחרת בתכנית מתאר ארצית או מחוזית.
- 12.4.2 תכנית מקומית, כאמור, הסותרת תכנית מתאר ארצית או תכנית מתאר מחוזית טעונה אישור המועצה הארצית.
- 12.5 חומרים מסוכנים
- מוסד תכנון הדן בתכנית מקומית המייעדת שטח לשימוש הכולל חומרים מסוכנים יחליט על הפקדתה רק אם התקיימו התנאים הבאים:
- 12.5.1 התכנית תועבר לקבלת חוות דעת המשרד לאיכות הסביבה תוך 21 יום או פרק זמן ארוך יותר שיקבע מוסד התכנון.
- 12.5.2 קבע מוסד תכנון את הצורך בעריכת סקר סיכונים, יגיש המשרד לאיכות הסביבה לאישורו של מוסד תכנון הצעה להנחיות שיתייחסו, בין השאר, לסיכונים העלולים לנבוע כתוצאה מפגיעת אסון טבע לרבות רעש אדמה.
סקר הסיכונים יועבר לבדיקת המשרד לאיכות הסביבה שיעביר את חוות דעתו למוסד התכנון.
- 12.5.3 התכנית תכלול, בין השאר וככל שהדבר נדרש, הוראות בדבר מרחקי בטיחות המתחייבים מהשימושים המוצעים.
- 12.6 זיהום קרקע
- מוסד תכנון הדן בתכנית מקומית החלה באזור בו קיים חשש שהקרקע מזוהמת,
יחליט על הפקדתה רק לאחר שהוכנה והוגשה בדיקת המזהמים הקיימים בקרקע ונקבעו, במידת הצורך, ההוראות המתנות מתן היתרי בנייה בטיפול בזיהום הקרקע.
- 12.7 רעידות אדמה
מוסד תכנון הדן בתכנית מקומית החלה באזור רגישות סיסמית יחליט על הפקדתה לאחר ששקל את רמת הרגישות ואת סמיכותה של התכנית לשבר (העתק* פעיל, ונקט ככל שנדרש, באמצעים להפחתת הסיכון.
יישוב חדש
[עריכה]13.
- 13.1 תכנית מתאר מחוזית שמטרתה הקמת יישוב חדש תופקד רק אם התקיימו
התנאים הבאים:
- 13.1.1. מוסד תכנון שוכנע בהצדקה להקמתו של היישוב החדש.
- 13.1.2. התכנית אינה במרקם חופי, תואמת את אופי המרקם, ומיקומה, ככל האפשר, יהיה על פי סדר העדיפויות הבא: מרקם עירוני, כפרי, שמור ארצי, שמור משולב.
- 13.1.3. התכנית תלווה בתזכיר להקמת יישוב חדש המפרט, בין היתר, את הנימוקים להקמתו ואת כל החלופות שנבחנו.
- 13.1.4. היישוב החדש ממוקם, ככל האפשר, מחוץ לשטחים בעלי רגישות נופית סביבתית גבוהה.
- 13.1.5. נקבע בתכנית צפי האוכלוסייה של היישוב לתקופה שלא תפחת מ- 20 שנה.
- 13.1.6. הוראות סעיף 12.1 (תכנית מקומית להרחבה ניכרת) יחולו על התכנית בשינויים המחויבים.
- 13.1.7. התקבלה חוות דעת של ועדת המשנה של המועצה הארצית.
- 13.1.8. הוראות סעיף 6.1 לא יחולו על התכנית.
- 13.2 הוראות סעיף 13.1 יחולו גם על תכנית מקומית להקמת יישוב חדש המתאפשר עלפי תכנית מתאר מחוזית מבלי שנקבעו בה שטחו ומיקומו המדויק.
ייזום תכניות ומסמכי מדיניות
[עריכה]14.
- 14.1 מסמכי מדיניות לתכנון משותף
- 14.1.1 המועצה הארצית תיזום הכנתם של מסמכי מדיניות לתכנון משותף עם המדינות השכנות ו/או עם הרשות הפלסטינית ו / או עם רשויות התכנון ביו"ש ועזה לאזורים הבאים: סובב ירושלים, סובב מודיעין, סובב מערב שומרון, סובב עזה, סובב אילת, סובב ים המלח ולאזורים אחרים שתמצא לנכון.
- 14.1.2 מסמכי המדיניות כאמור, יתייחסו בין היתר לנושאים הבאים: איכות הסביבה, תחבורה, תיירות, אנרגיה, חשמל, מים ונושאים נוספים בעלי השלכות הדדיות.
- 14.2 תכניות מתאר מחוזיות לאזורי תכנון
- 14.2.1 הוועדות המחוזיות יכינו ויגישו למועצה הארצית, בהתאם לצורך, תכניות מתאר מחוזיות שיתייחסו, ככל האפשר, לאזור תכנון שלם או למספר אזורי תכנון בשלמות.
- 14.2.2 תכניות כאמור יכללו, בין היתר, הוראות ותשריטים בדבר:
- 1. צפי אוכלוסייה ליישובים, כיווני התפתחות ופיתוח, מיקום השטחים הפתוחים, תפקודם, אופי הפעלתם ואחזקתם, רוחבן של רצועות נוף, רצועות חוף ורצועות נחל והוראות לתכנונן, שילוב תשתיות, מרכזי תחבורה ומערכות תחבורה רבות קיבולת.
- 2. בנוסף לאמור בס"ק 1, במרקמים שמור ארצי, שמור משולב וחופי, יכול שיכללו התכניות חלוקה של אזור התכנון לתת-אזורים על פי קריטריונים סביבתיים, אקולוגיים ונופיים. לכל תת-אזור ייקבעו הוראות שונות בנוגע לאופי השימור והפיתוח בתחומו.
- 14.3 תכניות מתאר מקומיות ליישובים מדגם 1-5
- 14.3.1 הוועדות המקומיות אשר תכניות המתאר ליישובים מדגם 1-5 שבתחומן אינן עדכניות, יכינו ויגישו לוועדות המחוזיות, בהתאם לצורך, תכניות מתאר מקומיות שיפרטו ויישמו את תשריטי תכנית זו והוראותיה ואת תכניות המתאר המחוזיות.
- 14.4 תכניות ומסמכי מדיניות לחידוש ושימור עירוני
- 14.4.1 הוועדות המקומיות ו/או הרשויות המקומיות יכינו ויגישו לוועדות המחוזיות, בהתאם לצורך, תכניות או מסמכי מדיניות לחידוש, שיפור ועיצוב החלקים הוותיקים של מרחב התכנון המקומי, ובכלל זה מרכזי היישובים.
- 14.4.2 תכנית או מסמך מדיניות כאמור יגדירו את השטחים המתאימים לחידוש ושימור עירוני, יקבעו תוספת יח"ד בסוגים ובגדלים מגוונים, יקבעו היקף מתאים של "דיור בהישג יד" לאוכלוסיות חלשות לרבות שיקום חברתי ויסדירו את פיתוח התעסוקה ושירותי המסחר תוך שימת דגש על עירוב שימושים. תכנית או מסמך מדיניות כאמור יפרטו את האמצעים והשלבים אשר יש בהם כדי לקדם נושא זה ובין השאר: הרחבת יח"ד, שיפוץ חזיתות, שיפור השירותים הציבוריים, עיצוב וטיפוח המרחב הציבורי לרבות השטחים הפתוחים, פיתוח תחבורה ציבורית ומערכות הסעה רבות קיבולת(בערים ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע ייכללו הוראות מפורטות בכל הקשור ליצירת זכויות דרך למערכות תחבורה ציבורית רבת קיבולת), שימוש בתת הקרקע, טיפול במבנים מסוכנים וחיזוק מבנים שאינם עומדים בתקנים לרעידות אדמה וכדומה.
שטח ביטחוני (מסומן בתשריט הנחיות סביבתיות ומרכיבי תשתית בצהוב)
[עריכה]15.
- 15.1 בתכנית זו: "שטחים ביטחוניים" - מתקנים ביטחוניים, כהגדרתם בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק"), שטחים הסגורים בצו סגירה מכוח תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, שטחים שלגביהם הוטלו מגבלות על פי החלטה של ועדה למתקנים ביטחוניים או של ועדת הערר למתקנים ביטחוניים, לפי פרק ו׳ לחוק.
- 15.2 אין התכנית ותשריטיה מסמנים את כל השטחים הביטחוניים או את גבולותיהם המדויקים. הוראות סעיף 15 יחולו על כל השטחים הביטחוניים כפי שיהיו מעת לעת, ואולם הן לא יחולו על שטח סגור בצו סגירה מכוח תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 שנסגר לאחר כניסתה לתוקף של תכנית זו, אלא אם כן ניתנה הודעה על כך בצירוף הצו והמפה הנלווית אליו למועצה הארצית ולוועדה המחוזית ולוועדה המקומית הנוגעות בדבר, או אם קבע הרמטכ"ל שטעמי בטחון מחייבים שלא לתת למועצה הארצית ולוועדה המחוזית ולוועדה המקומית הרלוונטיות הודעה כאמור.
- בכל מקרה של סתירה בין הוראות סעיף 15 לבין הוראות אחרות בתכנית זו,
יגברו הוראות סעיף 15.
- 15.3 בנוסף לאמור בכל הוראה בתכנית זו, יחולו על שטחים ביטחוניים הוראות אלה:
- א. בשטחים הביטחוניים מותרים, ללא היתר או אישור לפי תכנית זו, כל שימוש או פעולה מטעם מערכת הביטחון או שלוחותיה או באישורן ולצורכיהן, ובלבד שהאישור משרת את האינטרסים הביטחוניים לאומיים של מערכת הביטחון או של שלוחותיה, וזאת גם אם הם בניגוד למרקמים שסומנו בתשריטים של תכנית זו לגבי שטחים אלה, והכל בכפוף להוראות כל דין.
- ב. לא תופקד כל תכנית לפי תכנית זו, החלה על שטחים ביטחוניים, אלא לאחר התייעצות עם נציג שר הביטחון בוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה (להלן: "נציג שר הביטחון").
- ג. על אף האמור בס"ק ב׳, לא תופקד כל תכנית לפי תכנית זו, החלה על שטחים ביטחוניים המסומנים בתשריט המרקמים בסימון של "מתקן בטחוני", אלא לאחר אישור בכתב של נציג שר הביטחון, ובכפוף לתנאים ולמגבלות שנקבעו על ידו; המועצה הארצית לתכנון ובנייה רשאית להוסיף שטחים ביטחוניים על אלה המסומנים בתשריט המרקמים לרבות בעקבות פניית נציג שר הביטחון, ודינם של שטחים שהוספו, כאמור, כדין השטחים שנכללו מלכתחילה.
- ד. בכפוף לאמור בסעיף 15.3 א׳ לא יינתן היתר ולא יבוצעו עבודה או שימוש בשטח ביטחוני, על פי כל תכנית שתוכן על פי תכנית זו, אלא על פי אישור בכתב של נציג שר הביטחון, ובכפוף לתנאים ולמגבלות שייקבעו על ידו.
- ה. על החלטת נציג שר הביטחון לפי סעיף קטן ד׳ לעיל ניתן יהיה לערור בפני הוועדה למתקנים ביטחוניים באותו מחוז. הייתה הוועדה למתקנים ביטחוניים הגוף המוסמך לתת את ההיתר המבוקש - יידון הערר בפני ועדת הערר למתקנים ביטחוניים.
- ו. לא הודיע נציג שר הביטחון בוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה על עמדתו או על החלטתו, כאמור לעיל בסעיפים קטנים 15.3 ב׳, ג ׳ ו-ד׳ לפי העניין, בתוך 60 יום מהמועדים הבאים:
- 1. לענין ס"ק ב׳ - מהמועד בו התבקשה התייחסותו, או לגבי תכנית בסמכות הוועדה המחוזית מהמועד בו נשלח לו פרוטוקול דיון שהתקיים במליאת הוועדה המחוזית על התכנית, לפי המוקדם מביניהם;
- 2. לענין ס"ק ג ׳ - המועד בו התבקש אישורו של נציג שר הביטחון;
- 3. לענין ס"ק ד׳ - המועד בו התבקש אישורו של נציג שר הביטחון;
- רשאי מוסד התכנון הנוגע בדבר להפקיד את התכנית, ורשאית הרשות המוסמכת למתן היתר הבנייה להחליט על מתן ההיתר, לפי העניין.
- ז. הופקדה תכנית מבלי שקוימה התייעצות כנדרש לפי ס"ק ב׳, אין בכך כדי לפגוע בתוקף החלטת ההפקדה. על אף האמור, אם לא קוימה התייעצות כאמור בס"ק ב׳ ודרש זאת נציג שר הביטחון בתוך תקופת ההפקדה - יקיים מוסד התכנון שהחליט על ההפקדה דיון בעמדת נציג שר הביטחון בתוך 10 ימים מיום קבלת עמדת נציג שר הביטחון. מצא מוסד התכנון שיש מקום לתקן את התכנית יורה על תיקונה בהתאם. לא קיבל מוסד התכנון את עמדת נציג שר הביטחון - יקבע לו תקופה נוספת להג שת התנגדות לתכנית.
- ח. כל תכנית שתופקד לפי המפורט בסעיף 15.3 תכלול את ההוראה שבסעיף קטן ד'.
- ט. אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מכל רשות הנתונה בחוק התכנון והבנייה להתנגד לתכנית שהופקדה.
- 15.4 אין בהוראות תכנית זו ובתשריטיה כדי לבטל או לשנות שטחים ביטחוניים או תחומיהם ואת ההוראות החלות בהם, ואין בהם כדי לבטל או לשנות הוראות, ובכלל זה הוראות שינוי ומגבלות שימוש שהוטלו על פי פרק ו׳ לחוק בכל שטח שעליו חלה התכנית, וכן אין בהם כדי לגרוע מההוראות החלות על מתקן בטחוני כמשמעותו בפרק ו׳ לחוק.
- 15.5 אין בתכנית זו כדי למנוע מתן אכרזה, קביעה ו/או אישור לגבי יצירת שטחים ביטחוניים חדשים על ידי הגופים המוסמכים לעשות כן, ובהתאם להוראות כל דין.
- 15.6 אין בהוראות התכנית כדי לשנות הסכמים בנוגע לשטחים ביטחוניים אשר ניתן היתר לשימוש בהם מאת מערכת הביטחון, ותנאי ההיתר וההסכמים יעמדו בתוקפם כל עוד לא חדל השטח כולו מלהיות שטח ביטחוני.
הוראות כלליות
[עריכה]16.
- 16.1 רמת דיוק וסטיות מותרות
סטיות הנובעות מקנה המידה של התשריט (1:100,000) שאינו מאפשר דיוק מבחינת האיתור, גודל השטח או מחמת תנאים טופוגרפיים של השטח, הן מותרות ואינן מהוות חריגה מתכנית זו.
- 16.2 סימולים
סימולים בתשריט אינם מהווים איתור מדויק של האתר או של גבולותיו, ואינם מצביעים על גודלו המדויק.
- 16.3 אישור תכנון על פי חוק
אין בתכנית זו כשלעצמה משום מתן אישור לתכנון הכלול בתשריטים, כל עוד לא אושר התכנון בתכנית אחרת לפי החוק, ועל מנת לתת תוקף לתכנון זה יהיה צורך לנקוט, לגבי כל תכנית, בהליכים הנדרשים על פי כל דין.
- 16.4 אישור הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים
תכנית הנגזרת מתכנית זו וחלה על קרקע חקלאית מוכרזת כמשמעותה בתוספת הראשונה לחוק, תועבר לאישור הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים.
- 16.5 תכנית בגבול תכנית זו
מוסד תכנון הדן בתכנית הגובלת בקו הכחול של תכנית זו ישקול ככל הניתן את ההשפעות ההדדיות בין התכנית לבין תכניות באזורים גובלים, וככל שניתן תתקבל ותיבחן התייחסות מוסדות התכנון באזורים הגובלים.
- 16.6 קבלת חוות דעת
מקום בו התבקשה חוות דעת, ידון מוסד תכנון גם ללא קבלתה לאחר שעבר פרק הזמן שנקבע להגשתה.
יחס לתכניות אחרות
[עריכה]17.
- 17.1 תמ"א 31
תכנית זו מבטלת את תמ"א 31.
- 17.2 תכניות תקפות
- 17.2.1 תכנית מתאר ארצית, תכנית מתאר מחוזית או תכנית מקומית שאושרה טרם תחילתה של תכנית זו, וכן תכנית שאושרה על פי הקבוע בסעיף 17.3, תעמוד בתוקפה על אף האמור בתכנית זו.
במקרה של סתירה בין תכנית זו לבין התכנית האחרת, כאמור לעיל, יגבר הקבוע בתכנית האחרת, למעט הקבוע בסעיף 12.4.
- 17.2.2 על אף האמור בסעיף 17.2.1, הוראות תכנית זו המתייחסות לתכנית מקומית יחולו גם אם יש בהן סתירה לתכנית המתאר המחוזית, אלא אם נאמר במפורש אחרת.
- 17.3 תכניות מופקדות ותכניות שהוחלט על הפקדתו
תכנית שהופקדה וכן תכנית שהוחלט על הפקדתה לפני תחילתה של תכנית זו, רשאי מוסד תכנון לאשרה או להפקידה, לפי העניין, אף אם אינה תואמת הוראות תכנית זו ובלבד שקיים בה דיון נוסף ונימק את החלטתו.
מעקב ועדכון
[עריכה]18.
- 18.1 דיווח תקופתי על מימוש מטרות התכנית ועל יישום התכנית והוראותיה ייערך ויוגש למועצה הארצית במועדים שתקבע.
- 18.2 הדיווח התקופתי יתייחס, בין השאר, לקצב מיצוי עתודות הקרקע למגורים ולתעסוקה, לביצוע תשתיות, לחידוש עירוני, להיקף השטחים הפתוחים באזורי התכנון, לנתונים דמוגרפים וליעדי אוכלוסייה, ויכלול המלצות לעדכון התכנית, לפי העניין.
- 18.3 אחת ל- 4 שנים תבחן המועצה הארצית את הצורך בשינויה של התכנית לצורך עדכונה. מצאה המועצה הארצית שיש צורך בשינוי התכנית, תורה על הכנתו כאמור בסעיף 50 לחוק התכנון והבנייה.
- 18.4 המועצה הארצית רשאית להחליט על תיקון נספחי התכנית אם התקיימו התנאים הבאים:
- 18.4.1 שוכנעה המועצה הארצית כי אין בכך כדי לפגוע במטרות התכנית.
- 18.4.2 חלפו 4 שנים מיום אישור התכנית או מעת החלטה אחרונה על תיקון, לפי העניין.
- 18.4.3 אפשרה המועצה הארצית לוועדות המחוזיות הנוגעות בדבר להעיר הערותיהן טרם קבלת ההחלטה.
- 18.4.4 החלטה כאמור תתקבל מתוך ראייה כוללת ובהתבסס על הדיווח
התקופתי, כמפורט בסעיף 18.2.
נספחים
[עריכה]לוח 1 - צפיפות נטו ממוצעת למגורים
[עריכה]צפיפות נטו ממוצעת למגורים
דגם ישוב - מספר בין 6-1 המבטא השתייכותו של יישוב לקבוצת יישובים להם צפי אוכלוסיה בטווח נתון.
- דגם 1- ישובי גלעין מטרופוליני כלהלן: ירושלים , ת"א-יפו , חיפה, באר שבע , ראשון לציון , רמת גן , בני ברק , גבעתיים , בת ים , חולון, פתח תקוה, קריית ים , קריית אתא , קריית ביאליק , קריית מוצקין , נשר , טירת הכרמל.
- דגם 2 - ישובים שצפי אוכלוסייתם מעל ל- 50,000 נפש , למעט ישובי דגם1.
- דגם 3 - ישובים שצפי אוכלוסייתם 20,001-50,000 נפש.
- דגם 4 - ישובים שצפי אוכלוסייתם 001-20,000, 5 נפש.
- דגם 5 - ישובים שצפי אוכלוסייתם 000, 001-5, 2 נפש.
- דגם 6 - ישובים שצפי אוכלוסייתם הוא עד 000, 2 נפש.
דגם היישוב יקבע לאחר חישוב צפי האוכלוסיה
צפי אוכלוסיה תחזית האוכלוסיה שתתגורר בפועל בישוב בשנת יעד נתונה המתקבלת מצרוף האוכלוסיה בפועל(עפ"י נתוני למ"ס) , האוכלוסייה הצפויה להתגורר בפועל על פי תכניות מאושרות , והאוכלוסיה הצפויה על פי התכנית המוגשת למוסד התכנון לאחר אישורה של תכנית זו.
ישוב המשתרע על יותר משתי נפות:: השתרע שטחו של ישוב על יותר מנפה אחת יקבע מוסד התכנון איזה מבין שתי הצפיפויות יחולו על הישוב בשלמותו.
צפיפות בנייה מינימלית ביח"ד לדונם נטו לפי דגמי ישוב מדקם נפה מחוז דגם ישוב דגם ישוב דגם ישוב דגם ישוב דגם ישוב דגם ישוב 6 5 4 3 2 1 2,000־0 5,000־2,000 20,000־000 ,5 50,000־20,000 + 50, 000 2.5 3.5 6.0 7.0 10.0 12.0 עירוני ירושלים ירושלים 2.5 4.0 5.0 6.0 8.0 — שמור משולב 2.0 3.0 4.0 4.0 כפרי גולן צפון 1.5 2.0 4.0 4.0 — — שמור משולב 1.5 2.5 4.0 4.0 — — שמור ארצי 2.5 — — — — — חופי עירוני צפת 2.5 3.0 4.0 4.0 5.0 — שמור משולב 2.5 3.0 4.0 — — — שמור ארצי 2.5 2.5 4.0 4.0 5.0 עירוני כינרת 2.0 3.0 4.0 4.0 כפרי 2.5 2.5 4.0 4.0 — — שמור משולב 2.5 2.5 — — — — חופי 2.5 3.0 5.0 5.0 6.0 עירוני עכו 2.5 3.0 — — — — כפרי 2.5 3.0 5.0 5.0 — — שמור משולב 2.5 3.0 4.0 — — — חופי 2.5 3.0 4.0 5.0 6.0 עירוני יזרעאל 2.5 3.0 4.0 5.0 — — כפרי 2.5 3.5 4.0 5.0 6.0 — שמור משולב 3.0 4.0 5.0 7.0 10.0 עירוני השרון מרכז 3.0 4.0 5.0 7.0 — — שמור משולב 3.0 — — — — — חופי 3.0 4.0 6.0 7.0 10.0 11.0 עירוני פתח־תקוה 3.0 4.0 6.0 7.0 — — שמור משולב 2.5 3.5 5.0 6.0 7.0 עירוני רמלה 2.5 4.0 5.0 6.0 — — שמור משולב 3.0 4.0 5.0 6.0 9.0 11.0 עירוני רחובות 2.5 4.0 5.0 6.0 — — כפרי 2.5 4.0 5.0 6.0 — — שמור משולב 2.5 — — — — — חופי 2.5 3.0 5.0 6.0 7.0 — עירוני אשקלון דרום 2.5 3.0 4.0 5.0 6.0 — כפרי 2.5 3.0 — — — — שמור משולב 2.5 — — — — — חופי 24 צפיפות בנייה מינימלית ביח"ד לדונם נטו לפי דגמי ישוב מדקם נפה מחוז דגם ישוב דגם ישוב דגם ישוב דגם ישוב דגם ישוב דגם ישוב 6 5 4 3 2 1 2,000־0 5,000־2,000 20,000־000 ,5 50,000־20,000 + 50, 000 1.5 2.0 3.0 3.0 5.0 8.0 עירוני באר שבע 1.5 2.0 3.0 3.0 4.0 — כפרי 1.5 2.0 3.0 3.0 — — שמור משולב 1.5 2.0 3.0 3.0 — — שמור ארצי 3.0 3.5 5.0 7.0 8.0 עירוני חדרה חיפה 2.5 3.0 4.0 — — — שמור משולב 2.5 3.0 4.0 — — — חופי 3.0 4.0 5.0 7.0 10.0 11.0 עירוני חיפה 2.5 3.5 4.5 5.0 — — שמור משולב 3.0 4.0 5.0 7.0 10.0 12.0 עירוני תל־אביב תל אביב 2.5 — — — — — שמור משולב 25
לוח 2 - מספר מרבי של יח"ד בישובים כפריים
[עריכה]מספר מרבי של יח"ד בישובים כפריים[1]
(הישובים מופיעים ע"פ סדר הא-ב -(ק) - קיבוץ -(מ) - מושג).
כמות יח"ד שם נפה שם היישוב 300 חדרה אביאל(מ) 450 צפת אביבים(מ) 350 אשקלון אביגדור(מ) 400 השרון אביחיל(מ) 450 יזרעאל אביטל(מ) 350 ירושלים אביעזר(מ) 400 יזרעאל אבן יצחק-גלעד(ק) 450 עכו אבן מנחם(מ) 300 ירושלים אבן ספיר(מ) 450 גולן אבני איתן(מ) 450 יזרעאל אדירים(מ) 450 עכו אדמית(ק) 350 ירושלים אדרת(מ) 350 השרון אודים(מ) 500 גולן אודם(מ) 500 באר-שבע אוהד(מ) 350 השרון אומץ(מ) 400 אשקלון אור הנר(ק) 300 ירושלים אורה(מ) 300 אשקלון אורות(מ) 500 גולן אורטל(ק) 500 באר-שבע אורים(ק) 350 חיפה אושה(ק) 350 אשקלון אחוזם(מ) 450 עכו אחיהוד(מ) 350 השרון אחיטוב(מ) 300 רמלה אחיסמך(מ) 350 רמלה אחיעזר(מ) 400 פתח-תקוה אייל(ק) 450 צפת איילת השחר(ק) 450 עכו אילון(ק) 500 באר-שבע אילות(ק) 300 כנרת אילניה(מ) 300 אשקלון איתן(מ) 500 גולן אל רום(ק) 350 כנרת אלומות(ק) כמות יח"ד שם נפה שם היישוב 300 יזרעאל אלוני אבא(מ) 500 גולן אלוני הבשן(מ) 400 יזרעאל אלונים(ק) 450 גולן אלי על(מ) 500 באר- שבע אליפז(ק) 350 צפת אליפלט(מ) 300 השרון אלישיב(מ) 300 פתח-תקוה אלישמע(מ) 350 כנרת אלמגור(מ) 450 עכו אלקוש(מ) 350 אשקלון אמונים(מ) 300 צפת אמירים(מ) 300 כנרת אמנון(מ) 350 אשקלון אמציה(מ) 450 גולן אניעם(מ) 450 גולן אפיק(ק) 650 כנרת אפיקים(ק) 450 עכו אפק(ק) 300 כנרת ארבל(מ) 400 אשקלון ארז(ק) 500 באר-שבע אשבול(מ) 450 כנרת אשדות יעקב - אחוד(ק) 450 כנרת אשדות יעקב - מאוחד(ק) 300 ירושלים אשתאול(מ) 450 אשקלון באר טוביה(מ) 350 פתח-תקוה בארות יצחק(ק) 400 השרון בארותיים(מ) 500 באר-שבע בארי(ק) 300 עכו בוסתן הגליל(מ) 350 השרון בורגתה(מ) 400 השרון בחן(ק) 500 באר-שבע בטחה(מ) 450 אשקלון ביצרון(מ) 400 חדרה בית אורן(ק) 400 רחובות בית אלעזרי(מ) 450 יזרעאל בית אלפא(ק) כמות יח"ד שם נפה שם היישוב 300 פתח-תקוה בני עטרות(מ) 350 השרון בני ציון(מ) 350 רחובות בני ראם(מ) 300 רחובות בניה(מ) 300 השרון בצרה(מ) 450 עכו בצת(מ) 300 ירושלים בקוע(מ) 300 ירושלים בר גיורא (מ) 400 אשקלון ברור חיל(ק) 500 באר-שבע ברוש(מ) 350 אשקלון ברכיה(מ) 450 צפת ברעם(ק) 450 יזרעאל ברק(מ) 350 חדרה ברקאי(ק) 300 פתח-תקוה ברקת(מ) 300 חדרה בת שלמה(מ) 300 השרון גאולי תימן(מ) 300 השרון גאולים(מ) 350 רחובות גאליה(מ) 500 באר-שבע גבולות(ק) 400 אשקלון גבים(ק) 450 יזרעאל גבע(ק) 300 חדרה גבע כרמל(מ) 500 באר-שבע גבעולים(מ) 400 רחובות גבעת ברנר(ק) 400 פתח-תקוה גבעת השלושה(ק) 300 פתח-תקוה גבעת ח"ן(מ) 400 השרון גבעת חיים - איחוד(ק) 400 השרון גבעת חיים - מאוחד(ק) 450 גולן גבעת יואב(מ) 300 ירושלים גבעת יערים(מ) 350 ירושלים גבעת ישעיהו(מ) 300 פתח-תקוה גבעת כ"ח(מ) 300 חדרה גבעת ניל"י(מ) 450 יזרעאל גבעת עוז(ק) 300 השרון גבעת שפירא (מ) 350 אשקלון גבעתי(מ) 450 אשקלון גברעם(ק) כמות יח"ד שם נפה שם היישוב 400 אשקלון בית גוברין(ק) 350 רחובות בית גמליאל(מ) 500 באר-שבע בית הגדי(מ) 350 השרון בית הלוי(מ) 450 צפת בית הלל(מ) 450 עכו בית העמק(ק) 450 יזרעאל בית השיטה(ק) 350 ירושלים בית זית(מ) 450 כנרת בית זרע(ק) 300 רחובות בית חלקיה(מ) 350 רחובות בית חנן(מ) 300 חדרה בית חנניה(מ) 300 השרון בית חרות(מ) 300 השרון בית יהושע(מ) 400 יזרעאל בית יוסף(מ) 300 השרון בית ינאי(מ) 400 השרון בית יצחק-שער חפר(מ) 300 יזרעאל בית לחם הגלילית(מ) 300 ירושלים בית מאיר(מ) 300 רמלה בית נחמיה(מ) 400 אשקלון בית ניר(ק) 300 ירושלים בית נקופה(מ) 300 רחובות בית עובד(מ) 350 רמלה בית עוזיאל(מ) 350 אשקלון בית עזרא (מ) 350 רמלה בית עריף(מ) 500 באר-שבע בית קמה(ק) 350 כנרת בית קשת(ק) 350 יזרעאל בית רימון(ק) 350 יזרעאל בית שערים(מ) 350 אשקלון בית שקמה(מ) 300 השרון ביתן אהרן(מ) 350 יזרעאל בלפוריה(מ) 350 רחובות בן זכאי(מ) 450 עכו בן עמי(מ) 300 רמלה בן שמן -מושב(מ) 350 רחובות בני דרום(מ) 350 השרון בני דרור(מ) כמות יה"ד שם נפה שם היישוב 400 כנרת דגניה א׳(ק) 400 כנרת דגניה ב׳(ק) 450 צפת דוב" ב(מ) 300 חדרה דור(מ) 400 אשקלון דורות(ק) 450 צפת דישון(מ) 400 יזרעאל דליה(ק) 450 צפת דלתון(מ) 450 צפת דן(ק) 450 צפת דפנה(ק) 500 באר-שבע דקל(מ) 350 כנרת האון(ק) 350 חדרה הבונים(מ) 450 צפת הגושרים(ק) 300 השרון הדר עם(מ) 350 אשקלון הודיה(מ) 450 יזרעאל הזורע(ק) 350 כנרת הזורעים(מ) 400 חדרה החותרים(ק) 400 יזרעאל היוגב(מ) 400 השרון המעפיל(ק) 350 יזרעאל הסוללים(ק) 350 השרון העוגן(ק) 350 ירושלים הראל(ק) 300 יזרעאל הרדוף(ק) 350 אשקלון זבדיאל(מ) 300 אשקלון זוהר(מ) 400 אשקלון זיקים(ק) 300 רמלה זיתן(מ) 350 ירושלים זכריה(מ) 500 באר-שבע זמרת(מ) 350 ירושלים זנוח(מ) 500 באר-שבע זרועה(מ) 300 אשקלון זרחיה(מ) 300 השרון חבצלת השרון(מ) 300 פתח-תקוה חגור(מ) 300 השרון חגלה(מ) 300 רמלה חדיד(מ) כמות יח"ד שם נפה שם היישוב 450 יזרעאל גבת(ק) 400 צפת גדות(ק) 450 יזרעאל גדיש(מ) 450 צפת גונן(ק) 450 עכו גורן(מ) 350 יזרעאל גזית(ק) 350 רמלה גזר(ק) 350 אשקלון גיאה(מ) 300 רחובות גיבתון(מ) 500 באר-שבע גילת(מ) 400 כנרת גינוסר(ק) 400 יזרעאל גיניגר(ק) 300 רמלה גינתון(מ) 400 אשקלון גלאון(ק) 350 תל-אביב גליל ים(ק) 300 רמלה גמזו(מ) 300 רחובות גן הדרום(מ) 400 חדרה גן השומרון(מ) 300 פתח-תקוה גן חיים(מ) 350 השרון גן יאשיה(מ) 300 רחובות גן שורק(מ) 400 רחובות גן שלמה - קבוצת שילר(ק) 450 חדרה גן שמואל(ק) 300 רמלה גנות(מ) 300 פתח-תקוה גני יהודה(מ) 300 רחובות גני יוחנן(מ) 300 פתח-תקוה גני עם(מ) 400 השרון געש(ק) 450 עכו געתון(ק) 350 ירושלים גפן(מ) 500 באר-שבע גרופית(ק) 450 גולן גשור(ק) 450 כנרת גשר(ק) 450 עכו גשר הזיו(ק) 400 אשקלון גת - קיבוץ(ק) 450 יזרעאל דבורה(מ) 500 באר-שבע דבירה(ק) 350 יזרעאל דברת(ק) כמות יח"ד שם נפה שם היישוב 300 עכו יודפת(מ) 450 גולן יונתן(מ) 500 באר-שבע יושיביה(מ) 450 יזרעאל יזרעאל(ק) 450 עכו יחיעם(ק) 500 באר-שבע יטבתה(ק) 300 אשקלון יכיני(מ) 300 השרון ינוב(מ) 350 אשקלון ינון(מ) 350 רחובות יסודות(מ) 450 עכו יסעור(ק) 300 עכו יעד(מ) 450 עכו יערה(מ) 450 יזרעאל יפעת(ק) 450 צפת יפתח(ק) 300 רמלה יציץ(מ) 350 השרון יקום(ק) 300 יזרעאל יקנעם - מושבה(מ) 450 צפת יראון(ק) 450 יזרעאל ירדנה(מ) 300 פתח-תקוה ירחיב(מ) 300 פתח-תקוה ירקונה(מ) 500 באר-שבע ישע(מ) 350 ירושלים ישעי(מ) 300 רמלה ישרש(מ) 500 באר-שבע יתד(מ) 450 עכו כברי(ק) 400 אשקלון כוכב מיכאל(מ) 300 צפת כורזים(מ) 300 צפת כחל(מ) 500 באר-שבע כיסופים(ק) 300 כנרת כלנית(מ) 500 באר-שבע כמהין(מ) 450 גולן כנף(מ) 450 כנרת כנרת - קבוצה(ק) 300 ירושלים כסלון(מ) 300 רחובות כפר אביב(מ) 300 ירושלים כפר אוריה(מ) כמות יח"ד שם נפה שם היישוב 400 רמלה חולדה(ק) 500 באר-שבע חולית(ק) 450 צפת חולתה(ק) 450 עכו חוסן(מ) 350 כנרת חוקוק(ק) 350 פתח-תקוה חורשים(ק) 300 כנרת חזון(מ) 300 השרון חיבת ציון(מ) 350 אשקלון חלץ(מ) 350 רמלה חמד(מ) 450 יזרעאל חמדיה(ק) 300 השרון חניאל(מ) 450 עכו חניתה(ק) 350 יזרעאל חנתון(ק) 400 רחובות חפץ חיים(ק) 450 יזרעאל חפציבה( ק) 400 אשקלון חצב(מ) 500 באר-שבע חצבה(מ) 400 אשקלון חצור-אשדוד(ק) 500 באר-שבע חצרים(ק) 300 השרון חרב לאת(מ) 400 השרון חרות(מ) 350 פתח-תקוה טירת יהודה(מ) 450 יזרעאל טירת צבי(ק) 300 ירושלים טל שחר(מ) 500 באר-שבע טללים(ק) 300 כנרת טפחות(מ) 500 באר-שבע יבול(מ) 400 חיפה יגור(ק) 300 רמלה יגל(מ) 300 ירושלים יד השמונה(מ) 300 השרון יד חנה(ק) 450 אשקלון יד מרדכי(ק) 300 אשקלון יד נתן(מ) 300 רמלה יד רמב"ם(מ) 300 השרון ידידיה(מ) 500 באר-שבע יהל(ק) 450 צפת יובל(מ) כמות יח"ד שם נפה שם היישוב 400 אשקלון כפר עזה(ק) 300 חדרה כפר פינס(מ) 300 כנרת כפר קיש(מ) 450 עכו כפר ראש הנקרה(ק) 450 עכו כפר רוזנוולד-זרעית(מ) 450 יזרעאל כפר רופין(ק) 300 רמלה כפר רות(מ) 300 צפת כפר שמאי(מ) 300 רמלה כפר שמואל(מ) 450 צפת כרם בן זמרה(מ) 350 חדרה כרם מהר"ל(מ) 500 באר-שבע כרם שלום(ק) 400 אשקלון כרמיה(ק) 500 באר-שבע כרמים(ק) 350 כנרת לביא(ק) 300 כנרת לבנים(מ) 500 באר-שבע להב(ק) 450 צפת להבות הבשן(ק) 400 חדרה להבות חביבה(ק) 350 ירושלים לוזית(מ) 400 עכו לוחמי הגיטאות(ק) 350 עכו לוטם(ק) 500 באר-שבע לוטן(ק) 450 עכו לימן(מ) 300 אשקלון לכיש(מ) 300 עכו לפידות(מ) 300 חדרה מאור(מ) 300 ירושלים מבוא ביתר(מ) 350 גולן מבוא חמה(ק) 500 באר-שבע מבטחים(מ) 350 אשקלון מבקיעים(מ) 350 חדרה מגדים(מ) 450 יזרעאל מגידו(ק) 500 חדרה מגל(ק) 500 באר-שבע מגן(ק) 450 יזרעאל מגן שאול(מ) 350 פתח-תקוה מגשימים(מ) 350 יזרעאל מדרך עוז(מ) 450 יזרעאל מולדת(מ) כמות יח"ד שם נפה שם היישוב 300 תל-אביב כפר אז"ר(מ) 300 אשקלון כפר אחים(מ) 300 חיפה כפר ביאליק(מ) 400 רחובות כפר ביל" ו(מ) 450 צפת כפר בלום(ק) 300 רמלה כפר בן נון(מ) 350 יזרעאל כפר ברוך(מ) 300 יזרעאל כפר גדעון(מ) 350 חדרה כפר גליקסון(ק) 450 צפת כפר גלעדי(ק) 300 רמלה כפר דניאל(מ) 350 יזרעאל כפר החורש(ק) 350 חיפה כפר המכבי(ק) 350 רחובות כפר הנגיד(מ) 400 צפת כפר הנשיא (ק) 400 השרון כפר הס(מ) 300 השרון כפר הרא"ה(מ) 300 אשקלון כפר הרי"ף(מ) 400 השרון כפר ויתקין(מ) 450 אשקלון כפר ורבורג(מ) 350 כנרת כפר זיתים(מ) 300 כנרת כפר חיטים(מ) 300 השרון כפר חיים(מ) 400 חיפה כפר חסידים א׳(מ) 350 גולן כפר חרוב(ק) 300 רמלה כפר טרומן(מ) 450 יזרעאל כפר יהושע(מ) 450 צפת כפר יובל(מ) 450 יזרעאל כפר יחזקאל(מ) 300 השרון כפר יעבץ(מ) 350 השרון כפר מונש(מ) 500 באר-שבע כפר מימון(מ) 300 פתח-תקוה כפר מל"ל(מ) 400 אשקלון כפר מנחם(ק) 400 עכו כפר מסריק(ק) 300 רחובות כפר מרדכי(מ) 300 השרון כפר נטר(מ) 450 צפת כפר סאלד(ק) 300 פתח תקוה כפר סירקין(מ) כמות יח"ד שם נפה שם היישוב 500 חדרה מצר(ק) 450 צפת מרגליות(מ) 500 גולן מרום גולן(ק) 350 יזרעאל מרחביה -מושב(מ) 400 יזרעאל מרחביה - קיבוץ(ק) 500 באר-שבע משאבי שדה(ק) 300 רחובות משגב דב(מ) 450 צפת משגב עם(ק) 400 אשקלון משואות יצחק(מ) 300 רמלה משמר איילון(מ) 350 רמלה משמר דוד(ק) 300 צפת משמר הירדן(מ) 500 באר-שבע משמר הנגב(ק) 450 יזרעאל משמר העמק(ק) 350 רמלה משמר השבעה(מ) 400 השרון משמר השרון(ק) 350 חדרה משמרות(ק) 350 השרון משמרת(מ) 350 אשקלון משען(מ) 450 גולן נאות גולן(מ) 500 באר-שבע נאות הכיכר(מ) 450 צפת נאות מרדכי(ק) 500 באר-שבע נבטים(מ) 400 אשקלון נגבה(ק) 450 יזרעאל נהלל(מ) 450 גולן נוב(מ) 350 אשקלון נוגה(מ) 450 יזרעאל נווה אור(ק) 300 גולן נווה אטי"ב(מ) 400 ירושלים נווה אילן(מ) 450 יזרעאל נווה איתן(ק) 500 באר-שבע נווה חריף(ק) 350 חדרה נווה ים(ק) 350 פתח-תקוה נווה ימין(מ) 400 פתח-תקוה נווה ירק(מ) 300 אשקלון נווה מבטח(מ) 350 ירושלים נווה מיכאל(מ) 350 אשקלון נועם(מ) כמות יח"ד שם נפה שם היישוב 350 עכו מורן(ק) 350 פתח-תקוה מזור(מ) 400 יזרעאל מזרע(ק) 400 צפת מחניים(ק) 350 ירושלים מחסיה(מ) 300 ירושלים מטע(מ) 500 חדרה מי עמי(מ) 450 יזרעאל מיטב(מ) 450 גולן מיצר(ק) 450 יזרעאל מירב(ק) 450 צפת מירון(מ) 300 רחובות מישר(מ) 300 השרון מכמורת(מ) 450 יזרעאל מלאה(מ) 500 באר-שבע מלילות(מ) 450 צפת מלכיה(ק) 300 אשקלון מנוחה(מ) 450 עכו מנות(מ) 450 צפת מנרה(ק) 450 כנרת מסדה(ק) 450 יזרעאל מסילות(ק) 300 ירושלים מסילת ציון(מ) 500 באר-שבע מסלול(מ) 400 השרון מעברות(ק) 350 כנרת מעגן(ק) 600 חדרה מעגן מיכאל(ק) 450 יזרעאל מעוז חיים(ק) 450 עכו מעונה(מ) 450 צפת מעין ברוך(ק) 400 חדרה מעין צבי(ק) 450 יזרעאל מעלה גלבוע(ק) 450 גולן מעלה גמלא(מ) 400 ירושלים מעלה החמישה(ק) 350 חדרה מענית(ק) 400 פתח-תקוה מעש(מ) 400 אשקלון מפלסים(ק) 450 עכו מצובה(ק) 400 רמלה מצליח(מ) כמות יח"ד שם נפה שם היישוב 500 באר-שבע סופה(ק) 500 באר-שבע סמר(ק) 500 באר-שבע סעד(ק) 450 עכו סער(ק) 450 צפת ספסופה(מ) 400 רמלה סתריה(מ) 450 עכו עבדון(מ) 400 עכו עברון(ק) 350 ירושלים עגור(מ) 300 פתח-תקוה עדנים(מ) 350 אשקלון עוזה(מ) 400 השרון עולש(מ) 300 חדרה עופר(מ) 350 אשקלון עוצם(מ) 300 השרון עזריאל(מ) 300 רמלה עזריה(מ) 400 אשקלון עז ריקם(מ) 500 באר-שבע עידן(מ) 350 חדרה עין איילה(מ) 400 כנרת עין גב(ק) 500 באר-שבע עין גדי(ק) 350 יזרעאל עין דור(ק) 500 באר-שבע עין הבשור(מ) 400 השרון עין החורש(ק) 400 עכו עין המפרץ(ק) 450 יזרעאל עין הנצי"ב(ק) 400 יזרעאל עין השופט(ק) 500 באר-שבע עין השלושה(ק) 400 השרון עין ורד(מ) 500 גולן עין זיוון(ק) 450 יזרעאל עין חרוד -מאוחד(ק) 450 יזרעאל עין חרוד-איחוד(ק) 500 באר-שבע עין חצבה(מ) 500 באר-שבע עין יהב(מ) 450 עכו עין יעקב(מ) 400 חדרה עין כרמל(ק) 300 חדרה עין עירון(מ) 350 אשקלון עין צורים(ק) כמות יח"ד שם נפה שם היישוב 450 השרון נורדיה(מ) 350 ירושלים נחושה(מ) 400 אשקלון נחל עוז(ק) 300 אשקלון נחלה(מ) 350 פתח-תקוה נחלים(מ) 300 ירושלים נחם(מ) 400 חדרה נחשולים(ק) 350 ירושלים נחשון(ק) 400 פתח-תקוה נחשונים(ק) 450 עכו נטועה(מ) 450 גולן נטור(ק) 300 רחובות נטעים(מ) 500 באר-שבע ניצני סיני(מ) 350 השרון ניצני עוז(מ) 400 אשקלון ניצנים(ק) 400 פתח-תקוה ניר אליהו(ק) 300 אשקלון ניר בנים(מ) 400 רחובות ניר גלים(מ) 400 יזרעאל ניר דוד - תל עמל(ק) 350 אשקלון ניר ח"ן(מ) 450 יזרעאל ניר יפה(מ) 500 באר-שבע ניר יצחק(ק) 350 אשקלון ניר ישראל(מ) 500 באר-שבע ניר משה(מ) 500 באר-שבע ניר עוז(ק) 400 אשקלון ניר עם(ק) 350 חדרה ניר עציון(מ) 500 באר-שבע ניר עקיבא (מ) 350 רמלה ניר צבי(מ) 500 באר-שבע נירים(ק) 350 ירושלים נס הרים(מ) 600 רמלה נען(ק) 400 רמלה נצר סרני(ק) 350 ירושלים נתיב הל"ה(ק) 300 אשקלון נתיב העשרה(מ) 450 עכו נתיב השיירה(מ) 450 צפת סאסא (ק) 300 אשקלון סגולה(מ) כמות יח"ד שם נפה שם היישוב 400 ירושלים צרעה(ק) 400 רחובות קבוצת יבנה(ק) 450 גולן קדמת צבי(מ) 400 רחובות קדרון(מ) 350 כנרת קדרים(ק) 350 אשקלון קוממיות(מ) 500 באר-שבע קטורה(ק) 500 באר-שבע קלחים(מ) 400 ירושלים קרית ענבים(ק) 450 גולן קשת(מ) 400 אשקלון רבדים(ק) 500 באר-שבע רביבים(ק) 350 כנרת רביד(ק) 300 עכו רגבה(מ) 400 חדרה רגבים(ק) 300 אשקלון רווחה(מ) 450 יזרעאל רוויה(מ) 400 אשקלון רוחמה(ק) 450 יזרעאל רחוב(מ) 300 פתח-תקוה רינתיה(מ) 450 יזרעאל רם-און(מ) 350 גולן רמות(מ) 300 רמלה רמות מאיר(מ) 400 יזרעאל רמות מנשה(ק) 450 צפת רמות נפתלי(מ) 350 יזרעאל רמת דוד(ק) 400 פתח-תקוה רמת הכובש(ק) 400 יזרעאל רמת השופט(ק) 400 חיפה רמת יוחנן(ק) 450 גולן רמת מגשימים(מ) 450 יזרעאל רמת צבי(מ) 300 ירושלים רמת רזיאל(מ) 350 ירושלים רמת רחל(ק) 500 באר-שבע רנן(מ) 500 באר-שבע רעים(ק) 350 השרון רשפון(מ) 450 יזרעאל רשפים(ק) 500 באר-שבע רתמים(ק) כמות יח"ד שם נפה שם היישוב 400 חדרה עין שמר(ק) 500 באר-שבע עין תמר(מ) 400 פתח-תקוה עינת(ק) 500 באר-שבע עלומים(ק) 450 צפת עלמה(מ) 300 ירושלים עמינדב(מ) 400 צפת עמיעד(ק) 500 באר-שבע עמיעוז(מ) 300 חדרה עמיקם(מ) 450 צפת עמיר(ק) 300 עכו עמקה(מ) 350 אשקלון ערוגות(מ) 500 באר-שבע פארן(מ) 500 באר-שבע פדויים(מ) 300 רמלה פדיה(מ) 350 השרון פורת(מ) 500 באר-שבע פטיש(מ) 300 עכו פלד(ק) 350 רחובות פלמחים(ק) 500 באר-שבע פעמי תש"ז(מ) 450 עכו פקיעין חדשה(מ) 400 צפת פרוד(ק) 450 יזרעאל פרזון(מ) 500 באר-שבע פריגן(מ) 300 רמלה פתחיה(מ) 500 באר-שבע צאלים(ק) 450 צפת צבעון(ק) 350 ירושלים צובה(ק) 350 פתח-תקוה צופית(מ) 500 באר-שבע צופר(מ) 350 השרון צור משה(מ) 300 פתח-תקוה צור נתן(מ) 450 עכו צוריאל(מ) 350 יזרעאל ציפורי(מ) 300 ירושלים צלפון(מ) 350 רמלה צפריה(מ) 350 ירושלים צפרירים(מ) 300 חדרה צרופה(מ) כמות יח"ד שם נפה שם היישוב 450 צפת שמיר(ק) 350 עכו שמרת(ק) 450 צפת שניר(ק) 450 גולן שעל(מ) 350 רמלה שעלבים(ק) 300 השרון שער אפרים(מ) 450 כנרת שער הגולן(ק) 400 חיפה שער העמקים(ק) 400 השרון שפיים(ק) 350 אשקלון שפיר(מ) 300 צפת שפר(מ) 300 אשקלון שקף(מ) 300 כנרת שרונה(מ) 400 יזרעאל שריד(ק) 500 באר-שבע שרשרת(מ) 450 עכו שתולה(מ) 350 אשקלון שתולים(מ) 500 באר-שבע תאשור(מ) 500 באר-שבע תדהר(מ) 300 עכו תובל(ק) 350 אשקלון תימורים(מ) 350 ירושלים תירוש(מ) 450 יזרעאל תליוסף(ק) 350 השרון תל יצחק(ק) 400 יזרעאל תל עדשים(מ) 350 כנרת תל קציר(ק) 450 יזרעאל תל תאומים(מ) 500 באר-שבע תלמי אליהו(מ) 300 חדרה תלמי אלעזר(מ) 500 באר-שבע תלמי ביל"ו(מ) 500 באר-שבע תלמי יוסף(מ) 350 אשקלון תלמי יחיאל(מ) 350 אשקלון תלמי יפה(מ) 350 אשקלון תלמים(מ) 300 השרון תנובות(מ) 300 ירושלים תעוז(מ) 500 באר-שבע תפרח(מ) 500 באר-שבע תקומה(מ) 300 ירושלים תרום(מ) כמות יח"ד שם נפה שם היישוב 450 צפת שאר ישוב(מ) 300 עכו שבי ציון(מ) 300 כנרת שדה אילן(מ) 450 יזרעאל שדה אליהו(ק) 450 צפת שדה אליעזר(מ) 500 באר-שבע שדה בוקר(ק) 350 אשקלון שדה דוד(מ) 350 פתח-תקוה שדה ורבורג(מ) 350 אשקלון שדה יואב(ק) 350 יזרעאל שדה יעקב(מ) 300 חדרה שדה יצחק(מ) 350 אשקלון שדה משה(מ) 450 יזרעאל שדה נחום(ק) 450 צפת שדה נחמיה(ק) 500 באר-שבע שדה ניצן(מ) 350 אשקלון שדה עוזיהו(מ) 500 באר-שבע שדה צבי(מ) 400 חדרה שדות ים(ק) 350 ירושלים שדות מיכה(מ) 500 באר-שבע שדי אברהם(מ) 300 פתח-תקוה שדי חמד(מ) 450 יזרעאל שדי תרומות(מ) 300 רחובות שדמה(מ) 300 כנרת שדמות דבורה(מ) 300 ירושלים שואבה(מ) 500 באר-שבע שובה(מ) 500 באר-שבע שובל(ק) 400 עכו שומרה(מ) 350 אשקלון שומריה(ק) 500 באר-שבע שוקדה(מ) 300 ירושלים שורש(מ) 300 עכו שורשים(מ) 300 עכו שזור(מ) 300 אשקלון שחר(מ) 500 באר-שבע שיבולים(מ) 500 באר-שבע שיזפון(ק) 300 רמלה שילת(מ) 350 אשקלון שלווה(מ) 450 יזרעאל שלוחות(ק)
לוח 3 - ישובים מיוחדים
[עריכה]ישובים מיוחדים
(הישובים מופיעים ע"פ סדר הא-ב)
צפי אוכלוסייה איפיון ישוב נפה מרקם יישוב 10,000 מיוחד ירושלים שמור משולב אבו גוש 20,000 מיוחד גדול באר שבע כפרי אבו קרינאת 20,000 מיוחד גדול יזרעאל שמור משולב אכסאל ישוב לפיתוח מיוחד פתח תקווה שמור משולב אלעד 20,000 מיוחד גדול יזרעאל שמור משולב בועיינה-נוג׳ידאת 20,000 מיוחד גדול עכו שמור משולב ביר אל-מכסור 10,000 מיוחד באר שבע כפרי ביר הדאג׳ 20,000 מיוחד גדול עכו שמור משולב בית ג׳ן 10,000 מיוחד אשקלון כפרי בני - עי!ש ישוב לפיתוח מיוחד יזרעאל כפרי בית שאן 20,000 מיוחד גדול חדרה שמור משולב בנימינה - גבעת עדה 10,000 מיוחד יזרעאל שמור משולב בסמת טבעון 10,000 מיוחד גולן שמור ארצי בקעתה 10,000 מיוחד השרון שמור משולב בת חפר 20,000 מיוחד גדול רחובות שמור משולב גדרה 20,000 מיוחד גדול פתח תקווה שמור משולב ג׳לג׳וליה 20,000 מיוחד גדול רחובות כפרי גן יבנה 20,000 מיוחד גדול חדרה חופי ג׳סר א-זרקא ישוב לפיתוח מיוחד חיפה שמור משולב דאלית אל-כרמל - עוספייה 20,000 מיוחד גדול יזרעאל שמור משולב דבוריה ישוב לפיתוח מיוחד באר שבע כפרי דימונה 10,000 מיוחד השרון שמור משולב זמר 20,000 מיוחד גדול יזרעאל שמור משולב זרזיר 10,000 מיוחד עכו שמור משולב חורפיש 10,000 מיוחד באר שבע שמור משולב חירן 20,000 מיוחד גדול צפת שמור משולב חצור הגלילית 10,000 מיוחד צפת שמור משולב טובא- זנגריה 20,000 מיוחד גדול יזרעאל שמור משולב טורען לוח3- המשך צפי אוכלוסייה איפיון ישוכ נפה מרקם יישוב ישוב לפיתוח מיוחד רחובות שמור משולב יבנה 10,000 מיוחד צפת שמור משולב יסוד המעלה ישוב לפיתוח מיוחד יזרעאל שמור משולב יקנעם עילית 20,000 מיוחד גדול באר שבע כפרי ירוחם ישוב לפיתוח מיוחד באר שבע כפרי כסיפה 20,000 מיוחד גדול עכו שמור משולב כסרא-סמיע 10,000 מיוחד יזרעאל שמור משולב כעביה- טבאש- חג׳ג׳רה 10,000 מיוחד רמלה שמור משולב כפר חב"ד ישוב לפיתוח מיוחד עכו שמור משולב כפר מנדא 20,000 מיוחד גדול גולן שמור ארצי מג׳דל שמס ישוב לפיתוח מיוחד כנרת שמור משולב מגאר 10,000 מיוחד באר שבע כפרי מולדה 10,000 מיוחד עכו חופי מזרעה 10,000 מיוחד באר שבע כפרי מכחול 10,000 מיוחד גולן שמור ארצי מסעדה 20,000 מיוחד גדול באר שבע שמור ארצי מצפה רמון 10,000 מיוחד באר שבע כפרי ניצנה ישוב לפיתוח מיוחד באר שבע כפרי נתיבות 10,000 מיוחד כנרת שמור משולב עילבון ישוב לפיתוח מיוחד באר שבע כפרי ערד ישוב לפיתוח מיוחד באר שבע כפרי ערערה בנגב 10,000 מיוחד חדרה חופי עתלית 10,000 מיוחד עכו שמור משולב פסוטה 10,000 מיוחד עכו שמור משולב פקיעין(בוקייעה) 20,000 מיוחד גדול ירושלים שמור משולב צור הדסה ישוב לפיתוח מיוחד צפת שמור משולב צפת 20,000 מיוחד גדול השרון שמור משולב קדימה - צורן לוח 3־ המשך צפי אוכלוסייה איפיון ישוכ נפה מרקם יישוב 10,000 מיוחד באר שבע כפרי קסר א־סר 20,000 מיוחד גדול גולן כפרי קצרין 20,000 מיוחד גדול חיפה שמור משולב קריית טבעון 10,000 מיוחד ירושלים שמור משולב קריית יערים ישוב לפיתוח מיוחד אשקלון כפרי קריית מלאכי ישוב לפיתוח מיוחד צפת שמור משולב קרית שמונה 10,000 מיוחד צפת שמור משולב ראש פינה 10,000 מיוחד חיפה שמור משולב רכסים 10,000 מיוחד יזרעאל שמור משולב רמת ישי ישוב לפיתוח מיוחד אשקלון כפרי שדרות ישוב לפיתוח מיוחד רמלה שמור משולב שהם 10,000 מיוחד יזרעאל שמור משולב שיבלי 20,000 מיוחד גדול עכו שמור משולב שלומי 10,000 מיוחד עכו שמור משולב שעב 10,000 מיוחד השרון שמור משולב תל מונד
רשימה 1 - רשימת אזורי תכנון ותרשים חלוקה לאזורי תכנון
[עריכה]רשימת אזורי תכנון ותרשים חלוקה לאזורי תכנון
מקרא:
ספרה ראשונה מסמנת את המחוז(זהה למספרי התמ"מ).
ספרה שניה מסמנת את הנפה.
ספרה שלישית מסמנת את סוג המרקם , לפי הפירוט הבא: מרקם עירוני ־ 1 , מרקם כפרי - 2, מרקם שמור ארצי - 3, מרקם שמור משולב - 4, מרקם חופי - 5.
ספרה רביעית מסמנת סדר שוטף של אזורי התכנון לכל מרקם באותה נפה.
סוג מרקם אזור תכנון נפה מחוז עירוני 1111 ירושלים 11 ירושלים 1 עירוני 1112 שמור משולב 1141 שמור משולב 1142 כפרי 2121 גולן 21 צפון 2 שמור ארצי 2131 שמור משולב 2141 שמור משולב 2142 חופי 2151 שמור משולב 2241 צפת 22 שמור משולב 2242 שמור משולב 2243 שמור משולב 2244 שמור משולב 2245 עירוני 2311 כנרת 23 כפרי 2321 שמור משולב 2341 שמור משולב 2342 שמור משולב 2343 שמור משולב 2344 חופי 2351 חופי 2352 עירוני 2411 עכו 24 עירוני 2412 עירוני 2413 עירוני 2414 עירוני 2415 עירוני 2416 עירוני 2417 עירוני 2418 כפרי 2421 שמור משולב 2441 שמור משולב 2442 סוג מרקם אזוד תכנון נפה מחוז שמור משולב 2443 שמור משולב 2444 שמור משולב 2445 שמור משולב 2446 חופי 2451 חופי 2452 עירוני 2511 יזרעאל 25 עירוני 2512 כפרי 2521 כפרי 2522 שמור משולב 2541 שמור משולב 2542 שמור משולב 2543 שמור משולב 2544 שמור משולב 2545 שמור משולב 2546 עירוני 3111 השרון 31 מרכז 3 עירוני 3112 עירוני 3113 שמור משולב 3141 שמור משולב 3142 שמור משולב 3143 חופי 3151 חופי 3152 עירוני 3211 פתח תקווה 32 עירוני 3212 עירוני 3213 עירוני 3214 שמור משולב 3241 שמור משולב 3242 שמור משולב 3243 עירוני 3311 רמלה 33 עירוני 3312 עירוני 3313 שמור משולב 3341 שמור משולב 3342 שמור משולב 3343 עירוני 3411 רחובות 34 כפרי 3421 שמור משולב 3451 חופי 3451 עירוני 4111 אשקלון 41 ררום 4 עירוני 4112 עירוני 4113 כפרי 4121 סוג מרקם אזוד תפנון נפה מחוז כפרי 4122 שמור משולב 4141 שמור משולב 4142 שמור משולב 4143 חופי 4151 חופי 4152 חופי 4153 עירוני 4211 באר שבע 42 עירוני 4212 עירוני 4213 עירוני 4214 כפרי 4221 כפרי 4222 כפרי 4223 כפרי 4224 כפרי 4225 כפרי 4226 כפרי 4227 כפרי 4228 כפרי 4229 כפרי 42210 כפרי 42211 שמור ארצי 4231 שמור ארצי 4232 שמור ארצי 4233 שמור ארצי 4234 שמור ארצי 4235 שמור ארצי 4236 שמור ארצי 4237 שמור משולב 4241 שמור משולב 4242 שמור משולב 4243 שמור משולב 4244 חופי 4251 חופי 4252 עירוני 5111 הל־אביב 51 הל־אביב 5 עירוני 5112 עירוני 5113 עירוני 5114 שמור משולב 5141 שמור משולב 5142 עירוני 6111 חיפה 61 חיפה 6 עירוני 6112 שמור משולב 6141 שמור משולב 6142 חופי 6151 סוג מרקם אזוד תפנון נפה מחוז עירוני 6211 חדרה 62 עירוני 6212 עירוני 6213 עירוני 6214 עירוני 6215 עירוני 6216 שמור משולב 6241 שמור משולב 6242 שמור משולב 6243 שמור משולב 6244 חופי 6251
[ כאן מוצג תמונה של 3 מפות ]
רשימה 2 - מכלולים עירוניים לשימור, מכלולים כפריים לשימור ומכלולי נוף
[עריכה]מכלולים עירוניים לשימור, מכלולים כפריים לשימור ומכלולי נוף
(הקבוע בסוגריים מהווה דוגמא ופירוט חלקי של אתרים לשימור)
מכלולים עירוניים לשימור
- מחוז ירושלים: ירושלים (אגן העיר עתיקה - משכנות שאננים - ימין משה , רחביה - טלביה , בקעה - המושבה הגרמנית - המושבה היוונית , נחלת שבעה , עין כרם , יד ושם , הר הרצל).
- מחוז הצפון: דייר אל אסד (גרעין העיר) , דיר חנא (גרעין העיר) , טבריה (מרכז וצפון העיר) , כאבול (גרעין העיר) , כפר יאסיף (גרעין העיר) , כפר כנא (גרעין העיר) , נהריה (גני ג׳וניין - אתר בהאי) , נצרת (גרעין העיר הערבית) , סח׳נין (גרעין העיר) , עכו (עיר עתיקה ,
גני בהג׳י - אתר בהאי , גני רידואן - אתר בהאי) , צפת (העיר העתיקה) , פקיעין (גרעין העיר) , שפרעם (גרעין העיר).
- מחוז המרכז: גדרה (לב המושבה ההיסטורית ומבנים ברחובות הסמוכים) , לוד (גרעין העיר) , מזכרת בתיה (המושבה ההיסטורית) , נס ציונה (דרום מערב נס ציונה והגרעין ההיסטורי של העיר) , פתח תקוה (המושבה ההיסטורית) , ראשון לציון (המושבה ההיסטורית והרחובות הסמוכים) , רחובות (המושבה ההיסטורית , שכונת שערים , שכונת מרמורק) , רמלה (גרעין העיר).
- מחוז הדרום: באר שבע (עיר עתיקה).
- מחוז תל אביב: תל אביב-יפו (העיר הלבנה , יפו העתיקה-נמל יפו , עג׳מי-גבעת העלייה ,
נווה צדק - המושבה האמריקאית - גרמנית).
- מחוז חיפה: בנימינה (המושבה ההיסטורית) , זכרון יעקב (המושבה ההיסטורית ומבנים ברחובות הסמוכים) , חדרה (מרכז המושבה ההיסטורית) , חיפה (המושבה הגרמנית - מתחם בהאי , אדמות המקדש הבהאי).
מכלולים כפריים לשימור
- מחוז ירושלים: בית ג׳ימל, מוצא (המושבה ההיסטורית) , נחם/הר טוב (שרידי המושבה הר טוב).
- מחוז הצפון: אילניה (המושבה ההיסטורית , חוות השומר , מבנים היסטוריים סמוכים) , אלוני אבא (היישוב ההיסטורי) , בית לחם הגלילית (היישוב ההיסטורי) , גשר (חצר גשר הישנה) , דגניה (חצר דגניה) , יבניאל (המושבה ההיסטורית) , יסוד המעלה (רחוב הראשונים , אחוזת דוברובין) , כדורי (בית ספר חקלאי) , כנרת (המושבה ההיסטורית , חצר כנרת , בית הקברות) , כפר גלעדי (בית השומר והסליקים) , כפר יחזקאל (מבנים ראשונים) , כפר תבור (המושבה ההיסטורית , חצרות האיכרים) , מגדל (המושבה ההיסטורית) , אחוזת מזרעה (מתחם בהאי) , מטולה (המושבה ההיסטורית) , מנחמיה (המושבה ההיסטורית) , מרחביה (חצר הקאופרציה) , נהלל ("העיגול") , עין חרוד (היישוב ההיסטורי) , ראש פינה (המושבה ההיסטורית) , שבי ציון (מתחם).
- מחוז המרכז: בני עטרות (היישוב ההיסטורי) , בן שמן (חצר כפר הנוער, בן שמן בין החומות) , נצר טירני (שנלר) , עיינות (בית ספר).
- מחוז תל אביב: כפר אז"ר (היישוב ההיסטורי) , מקווה ישראל (בית ספר).
- מחוז חיפה: בת שלמה (הרחוב ההיסטורי) , גבעת עדה (גרעין המושבה ההיסטורית) , מאיר שפיה (המושבה ההיסטורית) , עין הוד (היישוב ההיסטורי), עתלית, עין שמר.
- מחוז דרום: נגבה (מרכז המשק).
מכלולי נוף
- מחוז צפון: ארץ פלגי המים , עמק החולה , בקעת קדש , זיתים (מג׳אר, רמה) , צליינות כינרת , ארבל - חיטין , בקעת יבניאל, ירדן - ירמוך , עמק בית נטופה , גוש אלונים , יזרעאל התיישבות , בקעת כסלות , יששכר - חרוד , רמת השופט , דרך הבשורה.
- מחוז חיפה: בקעת הנדיב.
- מחוז המרכז: צפון השרון , תל מונד - געש , בית עובד (עיינות , גאליה) , הירקון.
- מחוז ירושלים: הדרך לירושלים (בן שמן - שער הגיא , נווה אילן - עין חמד , בית נקופה) , הכניסה לירושלים , עמק האלה , עמק הארזים.
- מחוז דרום: עבדת , תמנע, המכתש הגדול , מכתש רמון , חקלאות לכיש , מאחז - קמה.
- מחוז ת"א: הירקון.
- ^ מספר יח"ד מרבי בישוב יהיה כקבוע בלוח או בתכנית שאושרה טרם אישור תכנית זו – הגבוה מביניהם.