תורת העולה/חלק ב/הקדמה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תורת העולה · חלק ב · הקדמה· >>
תורת העולה · הקדמה· >>

חלק שני[עריכה]

ק (?) שדה (?) תמונה בתוכה כתוב "בית המקדש" ובסרט עליו כתוב “גדול יהיה”, “כבוד הבית”, “הזה אמר”, “השם צבאות”

חלק שני, הנקרא שדה

נצא השדה נלינה בכפרים בהם התורה נקנית במ"ח פרקים ושערים


הקדמה[עריכה]

כבר נתבאר עניין המקדש וכליו ומעתה בית י"י נלך לזבח שם זבחי צדק ולדבר בטעם הקרבנות והלכותיהם כפי חסדי השם יתברך עלינו. ונתחיל בטעם כלל הקרבנות ועניין המינים שבא הקרבן מהם, וקודם אביא הנה כל דעות הראשונים שראיתי ועמדתי על דבריהם, ואחר כך אכתוב דעתי הקלושה.

ואשים התנצלותי שלא יחשדני המעיין שכך אני בעיני שאעמוד על טעמי הקרבנות במקום שלא עמדו רגלי הראשונים ז"ל אשר צפרנם גדול מכרסי וקטנם עבה ממתני, באשר אנכי בער ולא איש ולא בינת אדם לי, רק אתנצל עצמי במה שהתנצל ראש הפילוסופים וכתב הרב המורה חלק ראשון פרק חמישי, וזה לשונו כאשר החל ראש הפילוסופים לחקור ולעשות מופתים בעניינים עמוקים מאד, אמר מתנצל דבר זה עניינו, שאין ראוי למעיין בספריו שיחסוהו במה שיחקור עליו לעזות או היותו משתבח ומתפאר והורם לדבר במה שאין לו ידיעה בו, אבל ראוי לו שיחסוהו לזריזות והשתדלות וכו'.

ועוד אני אומר שבעים פנים לתורה, ואף כי דברי הראשונים ז"ל דברי אלקים חיים, מכל מקום לא אמנע לכתוב מה שנראה לי כי אולי אכוין בדבר אחד ותנצל נפשי, ולמדתי מקל וחומר ממה שאמרו במגילה (דף טו:) ותאמר אסתר אם על המלך טוב (אסתר ה, ד) וגו'. תנו רבנן, מה ראתה אסתר להזמין את המן. רבי אליעזר אמר פחים טמנה ללכדו, שנאמר יהי שלחנם לפניהם לפח. רבי יהושע אמר מבית אביה למדה, שנאמר אם רעב שנאיך האכילהו לחם. רבי מאיר אמר כדי שלא יטול עצה וימרוד. רבי יודא אמר כדי שלא יכירו בה שהיא יהודית. רבי נחמיה אמר כדי שלא יאמרו ישראל אחות לנו בבית המלך ויסיחו דעתם מן התשובה. רבי יוסי אמר שיהא מצוי לה בכל עת. רבי שמעון בן מנסיא אמר אולי ירגיש המקום ויעשה נס. רבי יהושע בן קרחה אמר אסביר לו פנים כדי שיהרוג הוא והיא. רבי גמליאל אמר מלך הפכפך היה כו'. רבה אמר לפני שבר גאון. אביי ורבא דאמרי תרוייהו (ירמיה נא, לט) בחומם אשית משתיהם והשכרתים. אשכחיה רבה בר אבוה לאליהו, אמר ליה כמאן חזיה אסתר ועבדה, אמר ליה ככוליה תנאי ואמוראי. וכן אמרו ריש גיטין (דף ו:) לעניין פלגש בגבעה, וכל שכן וקל וחומר שנוכל למצא טעמים רבים שכולן אמת, דברי אלקים חיים יתברך ויתרומם. שכל דבריו אמת וצדק. וכפטיש יפוצץ סלע. וכבר כתב החכם אבן עזרא שהקרבן לתועלות רבות.

ואתה המעיין, דע והבן כי אף על פי שכבר נתבארו כל ענייני הנמצאים בבנין המקדש וחדריו וכליו כמבואר, מכל מקום באו מקצתם סדור הקרבנות והלכותיהם על עניין הנמצאים גם כן, ואין בזה משום כפל דברים, כי יש לכל נמצא שני בחינות, האחד מציאתו לאחר שנתהווה, שהוא קיום בצורתו ועומד קיים על אמתת מה שהוא. והשנית מצד בריאתו והוייתו בראשונה, ואלו לא באו אלא עניין המקדש וכליו שהיו קיימים תמיד כל זמן שהמקדש קיים, היה אפשר לומר שכל הדברים היו קיימים תמיד כאשר המקדש קיים. אמנם מצד הלכות הקרבנות אשר באו כל יום ויום, זה אחר סור(?) זה, והיו מחודשים בכל יום, נתבונן מהם עניין הוייתן ובריאתן, וכל זה יתבאר לעתיד. ואתה המעיין שים לבך ועיניך תמיד בעניין המכוון בכלל הדבר אשר אבארהו, כי הוא האמת בכל דבר לדעתי. וכמו שכתב הרב המורה בהקדמתו בעניין המשלים הנבואיים בטעמי המצוות ח"ג פ' כ"ו, וכן הוא הדבר בעניין הדברים אשר אומר לך, כי כלם מרועה אחד נתנו. ואף אם תראה קצת פרטים מפורשים קצת בדרך רחוק, אל תרחק מהם באשר נפשי יודעת מאד, אך הכרח המשכת העניינים הביאני לזה, ואי אפשר לשער בפרטי כל הדברים כי אם בכח הנבואה אשר בה ישער השעור האלקים אשר כוון בהם הא-ל יתעלה, וקח לך מן הבא בידי עד יתבארו לך דברים יותר אמתיים. ודי בזו ההערה למה שנבאר בזה החלק אם ירצה השם יתעלה, ונבואה שעריו בתודה חצירותיו בתהלה הודו לו ברכו שמו.

סליק ההקדמה סליק