תורת העולה/חלק א/פרק כ
פרק עשרים[עריכה]
אחר שנתבאר דעתינו בעניין המנורה אעלה לך מה שמצאתי לבעל הבחיי שכתב קצת דרך זה ועם היותו רחוק מדעתינו מכל מקום לא אמנע מלכתוב דבריו וזה לשונו שם ועל דרך השכל המנורה השבעה נרותיה תרמוז לתורה הנקרא אור שנאמר (משלי ו כג) כי נר מצוה ותורה אור והיא כוללת שבע חכמות ועל כן היו נרותיה שבעה וששה קנים יוצאים מצידה כנגד ששה קצוות של עולם התלוים בתורה שנתנה בששה בסיון שהעולם נתקיים בשבילה שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה. שלש גביעים משוקדים בקנה האחד בכל קנה הוי שלשה גביעים אם כן הרי הם שמונה עשר גביעים לשש הקנים. ובמנורה ארבע גביעים אחרים הרי שנים ועשרים גביעים הם כנגד שנים ועשרים אותיות התורה וכנגד שנים ועשרים חלקים שבעולם ואלו הן רוח אש ומים שבעה ככבי לכת שנים עשר מזלות וכנגד שנים ועשרים חלקים שבגוף האדם הראש והלב והכליות שבעה נקבים שבראש שנים עשר איברים ומצינו במנורה ג' דברים והם כפתור גביע ופרח כפתור תפוח עגול בולט ויוצא סביב הקנה עמ' כד' למברג באמצעי מן המנורה הכפתור כנגד עולם המלאכים שהם מתענגים מזיו השכינה בתענוג שאין לו סוף ותכלית וזהו כפתור שהוא עגול כי העגול אין לו ראש וסוף ועל תענוג הזה רמזו רבותינו ז”ל חכמי האמת במדרשם (תענית לא א) עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחול לצדיקים לעתיד לבא וכבודו ביניהם כי המחול הוא עגול ואין לו ראש וסוף ולכן המשיל תענוג הנפשות שאין לו סוף למחול שאין לו סוף. הגביע הוא כלי שיש בית קיבול והוא משקה ומרוה כנגד העולם הגלגלים שהם מקבלים כחות העליונים ומשפיעים כח בעולם השפלץ הפרח הוא כנגד העולם השפל הזה ששם כח גדולי הארץ צמחים ופרחים וציצים ובא זה לרמוז כי מתוך שנים ועשרים אותיות התורה אדם משיג שלשה חלקי המציאות ומלקחיה ומחתותיה ידוע כי העצה והמחשבה הם מלקחיה לתורה כעניין שכתב ונבון תחבלות יקנה והמחשבה היא בלב והמשיל הלב למחתה כי כשם שהמחתה הוא כלי לקחת ממנו האש להדליק הנרות כן הלב כלי השכל שישתמש בו האדם באור התורה והיתה משקלה ככר זהב לא פחות ולא יותר על שם שהתורה אין להוסיף עליה ואין למעט ממנה כעניין שנאמר לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו והוא שכתוב תורת השם תמימה והיתה מקשה להורות על אחדות על שם שכתוב (במדבר טו טז) תורת אחת והיתה מונחת בדרום מפני שרוב החכמה בדרום ונקראת ארץ ישראל ארץ הדרום לפי שהיא מונחת במבחר המקומות באמצע האקלים משבעה איקלימים שעולם נחלק בהם והיא מזוגה יותר מקור וחום ומוכנת לקבל המושכלות וזהו שדרשו רבותינו ז”ל (בראשית רבה טז ז) (בראשית ב יב) וזהב הארץ ההיא טוב אין תורה כתורת ארץ ישראל ואין חכמה כחכמת ארץ ישראל ועוד דרשו (ב"ב קנ"ח ב) אוירא דארץ ישראל מחכים והתבונן איך הונחה המנורה נוכח השלחן כי המנורה בדרום והשלחן בצפון ושתי רוחות אלה זה כנגד זה והוא שכתוב ושמת את השלחן מחוץ לפרוכת ואת המנורה נוכח השלחן והטעם לפי שאין החכמה יכולה להתקיים באדם זולתי במאכל ומשתה כי השלחן בצפון רמז לעושר וכתיב מצפון זהב יאתה. והנה אתה המעיין ראה דבריו ודברי ואתה תבחר באשר תחפוץ כי הכל דברי אלקים חיים. והנה מצאתי במדרש רבתי פרשת אמור (פרשה לא ט) אמר רבי אלעזר בן שמוע בזכות יערוך את הנרות תנצלו מן ערוך מאתמול תפתה. אמר רבי חנן בזכות להעלות נר תמיד אתם זוכים להקביל נרו של מלך המשיח כמו שנאמר ערכתי נר למשיחי. הנה ודאי דרשות אלו רומזים על מה שנתבאר כי כלל התורה מצלת מדינה של גיהנם ומקרבת מלך המשיח ולכן מקובל גם כן שמנורה היתה מצויירת במגן דוד להיות כי זכות התורה ואמונות האמיתיות עם עקרי הדת היו עומדים לדוד במלחמותיו ולכן היתה המנורה למגן ולמחסה אליו הוא מבואר: