תורה לשמה/תקכג
בענין הפיוטים שבסליחות, בענין אמירת אליהו הנביא זכור לטוב.
שאלה פיוט אליך ה' נשאתי עיני שאומרים בחודש אלול בסוף הסליחות אם יש צורך באמירתו כשאר הסליחות או אם הוא פיוט בעלמא ונ"מ דאם לא נשאר עת כ"כ ורוצים לדלג לפרקים אין בכך כלום גם רצינו לדעת למה בפיוט זה יש אות תי"ו /ת'/ ב' פעמים גם יורנו בענין אמירת אליהו הנביא במוצאי שבת ק"ל פעמים שבא חכם אחד ואמר שמנהג ותיקין לומר בכל פעם אליהו הנביא זכור לטוב ואומרים שיש כונה בזה. יורנו מה יש בזה ושכמ"ה.
תשובה על שאלה הראשונה כל מה שתמצאו בתוך הסליחות ודויים ודברי סליחות מיוסדים על סדר א"ב תדעו שכולם הם נתקנו לצורך שיש בהם כונה כנגד בחינה פרטית. ותחלת הכל מתחיל אלפ"א בית"א /אלפא ביתא/ דרחמנא וזו היא בעתיק דכורא ואחריה אנשי אמונה זו בנוקבא דעתיק ואחריה תמהנו בדכורא דא"א ואחריה אל תעש עמנו כלה בנוקבא דא"א ואחריה אלפ"א בית"א /אלפא ביתא/ של הודוי זו באבא עלאה ואחריה אשמנו מכל עם זו באימא עלאה ואחריה אלפ"א בית"א /אלפא ביתא/ דאלהינו שבשמים זו ביש"ס ואחריה עננו אבינו זו היא בתבונה ואחריה אדון הסליחות בוחן לבבות זו בז"א ואחריה עשה למען אמתך זו בלאה ואחריה מזמור נפ"א זו ברחל ואחריה אלפ"א בית"א /אלפא ביתא/ דפיוט אליך ה' נשאתי עיני זו ביעקב והנה בפיוט זה יש כונה פרטית בכל פסוק ופסוק ורק בפסוק של תי"ו /ת'/ הנכפל לא יש כונה.
ומה שכפלו אות זה של התי"ו /הת'/ היינו מפני כיון שאלפ"א בית"א /שאלפא ביתא/ זו אומרים אותה סוף הכל לכן כפלו אות תי"ו /ת'/ כדי שיהיה הסיום באות אל"ף /א'/ והיינו כי המנהג באלפ"א בית"א /באלפא ביתא/ זו לומר החזן פסוק א' והקהל פסוק א' והסיום צריך להיות בציבור וההתחלה בחזן גם הטעם שלא רצו לעשות הסיום באות תי"ו /ת'/ מפני שהיא סופא דכל דרגין ורגליה יורדות וכו' לכן בחרו לעשות הסיום באות אל"ף /א'/ שהוא אות ראשון.
ואשר שאלתם טעם המדקדקין לומר בכל פעם אליהו הנביא זכור לטוב הנה שמעתי כי מספר אליהו הנביא זכור לטוב עולה ארבע מאות ובזה נכנעים ארבע מאות כוחות הסט"א בסוד והנה עשו בא וארבע מאות איש עמו כי השטן נטמן ביום שבת בנוקבא דתהומא רבא ובמו"ש =ובמוצאי שבת= יוצא ולכך מבדילין על הכוס להבדל מהם והנה ארז"ל אליהו בארבע והסוד פירש רבינו האר"י זצ"ל כי מיכאל ברדתו לעוה"ז מתלבש ביסוד המים ולכן מיכאל באחת וגבריאל מתלבש במים ובאש ולכן גבריאל בשתים אך אליהו זכור לטוב מתלבש בכל ד' יסודות כי אליהו דרגיה לתתא מן האי באר כנז' בזוהר פ' ויצא ע"פ וירא והנה באר בשדה לכן אליהו בארבע עכ"ד זלה"ה. והנה כל יסוד כלול מעשר ועשר מעשר הרי ארבע יסודות הם ארבע מאות לכן אומרים אליהו הנביא זכור לטוב שהוא מספר ארבע מאות. ולכן אמר לו אליהו זכור לטוב לאותו חכם שהפיל עצמו מן הגג להנצל מן העבירה ובא לקבלו ואמר לו אטרחתן ארבע מאה פרסי ודו"ק.
ודע כי יש כונות גדולות באמירת אליהו הנביא זכור לטוב והיינו כי אליהו עם ה"א /ה'/ של הנביא הוא אותיות א"ל הוי"ה כסדרן ואותיות נביא גי' ס"ג כמנין שם הוי"ה במילוי ס"ג וידוע כי שם א"ל הוי"ה הוא גי' אוכל והוא כונת המזון גם מן שם ס"ג נמשך מזונות לכן מברכים מזון הבית בברכת אליהו זכור לטוב ולכן זכתה הצרפית בזכותו לברכה של מזון גם אותיות זכו"ר הם מספר רל"ג כמנין הוי"ה במילוי יודי"ן /יודין/ ואהי"ה במילוי יודי"ן שעולין רל"ג כמנין זכור גם (אותיות) לטוב מספרם מ"ז כמנין חיבור הוי"ה אהי"ה שעולה מ"ז כמנין לטוב ולכן אמר דוד הע"ה ערוב עבדך לטוב. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו