תורה לשמה/כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

המוליך ס"ת מארון הקודש לבימה באיזה יד ישאנו, ובדין אטר יד.

שאלה כאשר מוציאין הס"ת מן ארון הקודש להניחו על הבימה לקרות בו אם זה המוליך אותו ישאנו על ימינו או על שמאלו די"ל ימין עדיף וי"ל שמאל עדיף לזה כיון שלובש בה תפילין ואת"ל ימין עדיף אם זה הנושא הוא איטר יד איך עדיף ליה לעשות. גם רצינו לדעת ביום ט"ב =ט' באב= ששליח הציבור נוטל הס"ת ואומר קינה אם צריך לשנות לאחוז אותו בשמאלו גם אם הוא איטר יד ימין דעלמא חלושה ואם ישאנה בה יחוש לנפילה אם זה ישא בשמאל דעלמא יורנו המורה לצדקה ושכמ"ה.

תשובה ודאי ימין עדיף לענין זה דכתיב מימינו אש דת למו שהתורה ניתנה בימין ולכן צריך לישא אותה ג"כ בימין ולא מיבעיא ס"ת אלא אפילו שאר ספרי הקודש הן קטנים הן גדולים צריך להזהר לישא אותם בימין ומה שנבחר שמאל לתפילין לאו משום חשיבות דידיה אלא הוא מטעם אחר לפי סודן של דברים ומי שהוא לובש תפילין ובא לישא ס"ת אדרבה איכא טעמא רבא לישא בימין ע"ד שארז"ל חנוכה בשמאל אם יש מזוזה בימין. והנה אם הוא איטר יד אפ"ה ישא בימין דעלמא שהוא שמאל דידיה דבתר ימין דעלמא אזלינן בזה וכן כל עבודת בהמ"ק נעשית בימין ורק ביוה"כ מה שנוטל כף הקטורת בשמאלו והמחתה בימינו כבר פירשו רז"ל הטעם בזה והובא בהרמב"ם ה' עבודת יו"ה פ"ד וז"ל כבר ביארנו שהולכה בשמאל פוסלת בדם הקדשים ושאר עבודות. לפיכך היה מן הדין שיוליך המחתה בשמאלו וכף הקטורת בימינו אבל מפני כובד המחתה ועוד שהיא חמה אינו יכול לסבלה בשמאלו עד הארון לפיכך נוטל המחתה בימינו וכף הקטורת בשמאלו עכ"ל. באופן שהדבר ברור הוא שישא הס"ת בימין.

ואפילו ג"כ איטר אזלינן בזה בתר ימין דעלמא וזה פשוט. ומ"ש על יום ט"ב הנה גם זה פשוט שלא ישנה בענין זה כלל ומה ששאלתם אם האיטר ימין דעלמא שהיא שמאל דידיה חלושה וחושש לנפילה אם ישאנו בה הנה ודאי אדם כזה ישא בשמאל דעלמא שהוא ימין דידיה דהא מצינו גבי מחתה ביוה"כ דחשו כיוצא בזה. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו.