תוספתא (כתבי יד)/פסחים/י
מקרא
- מילה מסופקת בכתב היד. בתוך סוגריים מרובעים = [], עם סימן שאלה, משמאל ללוכסן אחד, הצעה אפשרית =[?/הצעה אפשרית] כמה כאלה, כמה הצעות אפשריות = [?/הצעה א/הצעה ב], התלבטות בין אות לכלום 0 מציין את הכלום =[?/אולי מילה/0] משמאל לשני לוכסנים, הצעה מסתברת =[?/הצעה א/הצעה ב//הצעה מסתברת]. אות לא ברורה =*
- הגהה. בתוך סוגריים עגולים עם סימן מינוס לפניה, מילה שברור שהיא מיותרת, כי הסופר החליף אותה במילה אחרת, לעיתים גם שם עליה גרשיים או קו מוחק =(-/מילה מיותרת). בתוך סוגריים עגולים כפולים, מילה ששונתה על ידי מגיה. ((מילה מיותרת לדעת המגיה)). משמאל ללוכסן, המילה המוצעת על ידי המגיה ((מילה מיותרת/מילה מוצעת)). מילה שאולי צריכה להמחק בתוך סוגריים עגולים עם סימן שאלה ומינוס (?-/מילה שאולי נמחקת)
- הוספה. בתוך סוגריים מרובעים עם סימן פלוס, הוספה על ידי מגיה (בין אם חיצוני ובין אם הסופר) מעל לשורה =[+/מילה נוספת]. הוספה בגיליון עם שני פלוסים =[++/מילה נוספת בגיליון].
- מילה בסוף שורה. בין סוגריים משולשים <מילה בסוף שורה>
- ליגטורה. בתוך סוגריים מסולסלים {אל}יעזר, ישר{אל}
ארפורט[עריכה]
מתוך: תוספתא (כתב יד ארפורט)/פסחים (עריכה)
ערב פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך ואפילו עני שבישראל לא יאכל עד <שי> שיסב לא יפחתו לו מארבע כוסות של יין שיהא בהן כדי רביעית בין חדש בין ישן בין חי בין מזוג ר' יהודה או' עד שיהא בו טעם וריח מזגו לו כוס ראשון בית שמאי אומ מברך על היום ואחר כך מברך על היין שהיום גורם ליין שיבא וכבר קדש היום ועדיין יין לא בא ובית הלל אומ מברך על היין ואחר כך מברך על היום שהיין גורם לקידושא שתיאמר ' דבר אחר ברכת היין תדירה ברכת היום אינה תדירה והלכה כבית הילל ' מצוה על אדם לשמח בניו ובני ביתו במה משמחן ביין שנ ויין ישמח לבב אנוש ר' יהודה אומ הנשים בראוי להם והקטנים בראוי להם השמש מכבי[?/ש/עו] בבני מיעים ונותנן לפני האורחים ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים המקרא את ההלל הן הולכין אצלו והוא אינו <הו> הולך אצלן ' המקרא את בניו קטנים צריך להיות [?/עו/ש]נה עמהם כדרך שהם עונין מאיזה מקום הוא עונה הגיע לברוך הבא [?/עו/ש]נה עמהם בשם יי' <ברכ'> ברכנוכם עונה עמהם מבית יי' ' בני העיר שאין להם מי שקורא את <ה> ההלל נכנסין לבית הכנסת וקורין פרק ראשון והולכין ואוכלין ושותין וחוזרין ובאין [?/(-/וחוזרין)/וחוזרין'] וגומרין עד סוף ואם אי איפשר להם כך גומרין את כולה והלל אין פוחתין ממנו ואין מוסיפין עליו ' ר' אלעזר בן פרטא היה פושט בה דברים ר' היה כופל בה דברים ר' אליעזר אומ חוטפין מצה לתינוק כדי שלא יישן ר' יהודה אומ אפילו לא אכל אלא חזרת ולא טיבל אלא פרפרת אחת <חוט> חוטפין מצה לתינוק כדי שלא יישן עד היכן הוא אומ עד אם הבנים שמחה ובית הילל או עד חלמיש למעיינו מים וחותם בגאולה אמרו להם בית שמי לבית הילל לבית וכי כבר יצאו שמזכירין יציאת מצרים אמרו להם בית הלל אפילו הוא ממתין עד קרות הגבר הרי אילו לא יצאו עד שש שעות כיצד הוא אומ גאולה ועדיין לא נגאלו מצה וחרוסת וחזרת אף על פי שאין חרוסת מצוה ר' אלעזר בר' צדוק אומ מצוה מביא לפניו במקדש גופו של של פסח מעשה ואמ להן ר' אלעזר בר' צדוק לתגרי לוד בואו וקחו לכם תבלי מצוה אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן כגון אגוזים ותמרים וקליות וחייב אדם לעסוק בהילכות הפסח אפילו בינו לבין עצמו בינו לבין ביתו בינו לבין <תל> תלמידו ' מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו מסובין בביתו של בייתוס בן זונ[?/ו/י] ן בלוד והיו עסוקין בהילכות הפסח כל אותו הלילה עד קרות הגבר הגביהו מלפניהם ונוע[?/ד/ר]ו והלכו להם לבית המדרש איזו היא ברכת הפסח אומ ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לאכול את הפסח איזו היא ברכת הזבח אומ בר' אשר קידשנו במצו וציונו לאכול את הזבח. .
וינה[עריכה]
מתוך: תוספתא (כתב יד וינה)/פסחים (עריכה)
ערב פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך אפי' עני שבישר{אל} לא יאכל עד שתסב ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין שיש בהן כדי רביעית בין חי בין מזוג בין חדש בין ישן רבי י[?/הוד]ה או/ ובלבד שיהא בו טעם יין ומראה מזגו לו כוס ראשון בית שמיי או' מברך <ע> על היום ואחר כך מברך על היין שהיום גורם ליין שיבא וכבר קדש היום ועדיין יין לא בא ובית הלל אומ' מברך על היין ואחר כך מברך על היום שהיין גורם לקדושת היום שתאמר דבר אחר ברכת היין תדירא וברכת היום (-/ת"ד) אינה תדירה והלכה כדברי בית הלל ' מצוה על אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל במה משמחן ביין דכת' ויין ישמח לבב <> אנוש ר' יהודה או' נשים בראוי להם וקטנים בראוי להם השמש מכביש בבני מעים ונותן לפני האורחין א'ע'פ' שאין ראיה לדבר זכר לדבר נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים המקרא את ההלל הם הולכין אצלו וקורין והוא אין הולך אצלם המקרא את בניו ובנותיו קטנים צריך להיות עונה עמהן במקום שעונין באי זה מקום (-/עונין) הוא עונה הגיע לברוך הבא אומ' עמהן בשם י'י הגיע לברכנוכם אומ' עמהן מבית י'י ' בני העיר שאין להן מי שיקרא את ההלל הולכין לבית הכנסת וקורין פרק ראשון <וה> והולכין ואוכלין ושותין וחוזרין ובאין וגומר[?/י/0]ן את כולו ואם אי איפשר להן גומרין את כולו ההלל אין פוחתין ממנו ואין מוסיפין עליו ר' לעזר בן פרטא היה פושט בו דברים ר' היה כופל בו דברים ר' לעזר אמ' חוטפין מצה לתינוקות בשביל שלא ישנו ר' יהודה או' אפי' לא אכל אלא פרפרת אחת אפי' לא טבל {אל}א חזרת אחת חוטפין מצה <ל> לתינוקות בשביל שלא ישנו ' עד היכן הוא אומ' בית שמיי או' עד אם הבנים שמחה ובית הלל אומ' עד חלמיש למעינו מים וחותם בגאולה אמרו בית שמיי לבית הלל וכי כבר יצאו שמזכירין יציאת מצרים אמרו להם בית הלל אפילו הוא ממתין עד קרות הגבר הרי אילו לא יצאו עד שש שעות ביום היאך אומר את הגאולה ועדין לא נגאלו המצה והחזרת והחרוסת אף על פי שאין חרוסת מצוה ר' לעזר בי ר' צדוק אומ' מצוה במקדש מביאין לפניו גופו של פסח מעשה ואמ' להם ר' לעזר בר' לתגרי לוד בואו וטלו לכם תבלי מצוה ' אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן כגון אגוזין תמרים וקליות חייב אדם לעסוק בהלכות הפסח כל הלילה אפלו בינו לבין בנו אפלו בינו לבין עצמו אפלו בינו לבין תלמידו מעשה ברבן גמלי{אל} וזקנים שהיו מסובין בבית ביתוס בן זונין בלוד והיו עסוקין בהלכות <ה> הפסח כל הלילה עד קרות הגבר הגביהו מלפניהן ונועדו והלכו להן לבית המדרש אי זו היא ברכת הפסח ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לוכל הפסח אי זו היא ברכת הזבח ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לוכל הזבח "
סליק פירקא "
וסליקא מסכתא " .
לונדון[עריכה]
מתוך: תוספתא (כתב יד לונדון)/פסחים (עריכה)
ערבי פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך אפי' עני שבישר{אל} לא יאכל עד שיסב ולא יפחתו לו מארבעה כוסות של יין שיהא בהן רביעית בין חי ובין מזוג בין חדש בין ישן ר' יהודה או' ובלבד שיהא בו טעם ומראה מזגו לו כוס ראשון בית שמאי אומ' מברך על היום ואחר כך מברך על היין שהיום גרם ליין שיבוא וכבר קדש היום ועדיין [+/יין] לא בא בית הלל או' מברך על היין שהיין גרם לקדושת היום שתאמר דבר אחר ברכת היין תדירה וברכת היום אינה תדירה והלכה כבית הלל '[1] מצוה על אדם לשמח בניו ובני ביתו במה משמחן ביין שנ' ויין ישמח לבב אנוש ר' יהודה או' נשים בראוי להן וקטנים בראוי להן השמש מכביש בבני מעים ונותן לפני האורחין אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנ' נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים המקרא את ההלל הם אוכלין אצלו וקורין והוא לא ילך אצלן המקרא את בניו ואת בנותיו קטנים צריך להיות עונה עמהן כדרך שהן עונים באי זה מקום הוא עונה הגיע לברוך הבא אומ' עמהן בשם יי' הגיע לברכנוכם אומ' עמהן מבית יי' " בני העיר שאין להן מי שיקרא את ההלל הולכין לבית הכנסת וקורין פרק ראשון הולכין אוכלין ושותין חוזרין ובאין וגומרין את כולו אם אין איפשר להן כן גומרין את כולו ההלל אין פוחתין ממנו ואין מוסיפין ר' {אל}יעזר בן פרטא היה פושט בו דברים ור' היה כופל בו דברים ' ר' {אל}יעזר או' חוטפין מצה לתינוקות שלא ישנו ר' יהודה או' משמו אפי לא אכל אלא פרפרת אחת אפי' לא טבל אלא בחזרת אחת חוטפין מצה לתינוקות בשביל שלא ישנו עד היכן בית שמאי או' עד אם הבנים שמחה ואינו חותם בית הלל או' עד חלמיש למעינו מים וחותם בגאולה אמרו בית שמאי לבית הלל וכי כבר יצאו שמזכירין יציאת מצרים אמרו להן בית הלל אפי' הוא ממתין עד קרית הגבר הרי {אל}ו לא יצאו אלא עד שש שעות ביום היאך אתה או' את הגאולה ועדיין לא נגאלו המצה והחזרת והחרוסת אע"פ שאין חרוסת מצוה ר' {אל}עזר בר' צדוק או' מצוה ובמקדש מביאין לפניו גופו שלפסח מעשה ואמ' להן ר' {אל}עזר בר' צדוק לתגרי לוד באו וטלו לכם תבלי מצוה ' אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן כגון אגוזין ותמרין וקליות חייב אדם לעסוק בהלכות הפסח כל הלילה אפי' בינו לבין בנו ואפי בינו לבין עצמו ואפי' בינו לבין תלמידו מעשה ברבן גמלי{אל} והזקנים שהיו מסובין בבית ביתוס בן זונין בלוד והיו עסוקין בהלכות הפסח כל הלילה עם קרית הגבר הגביהו מלפניהם וניצרו[2] והלכו להן לבית המדרש אי (-/זה) זו היא ברכת הפסח ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכל הפסח אי זו ברכת הזבח ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכל הזבח " .
דפוס ראשון[עריכה]
מתוך: תוספתא (דפוס ראשון)/פסחים (עריכה)