תוספתא (כתבי יד)/פסחים/ח
מקרא
- מילה מסופקת בכתב היד. בתוך סוגריים מרובעים = [], עם סימן שאלה, משמאל ללוכסן אחד, הצעה אפשרית =[?/הצעה אפשרית] כמה כאלה, כמה הצעות אפשריות = [?/הצעה א/הצעה ב], התלבטות בין אות לכלום 0 מציין את הכלום =[?/אולי מילה/0] משמאל לשני לוכסנים, הצעה מסתברת =[?/הצעה א/הצעה ב//הצעה מסתברת]. אות לא ברורה =*
- הגהה. בתוך סוגריים עגולים עם סימן מינוס לפניה, מילה שברור שהיא מיותרת, כי הסופר החליף אותה במילה אחרת, לעיתים גם שם עליה גרשיים או קו מוחק =(-/מילה מיותרת). בתוך סוגריים עגולים כפולים, מילה ששונתה על ידי מגיה. ((מילה מיותרת לדעת המגיה)). משמאל ללוכסן, המילה המוצעת על ידי המגיה ((מילה מיותרת/מילה מוצעת)). מילה שאולי צריכה להמחק בתוך סוגריים עגולים עם סימן שאלה ומינוס (?-/מילה שאולי נמחקת)
- הוספה. בתוך סוגריים מרובעים עם סימן פלוס, הוספה על ידי מגיה (בין אם חיצוני ובין אם הסופר) מעל לשורה =[+/מילה נוספת]. הוספה בגיליון עם שני פלוסים =[++/מילה נוספת בגיליון].
- מילה בסוף שורה. בין סוגריים משולשים <מילה בסוף שורה>
- ליגטורה. בתוך סוגריים מסולסלים {אל}יעזר, ישר{אל}
ארפורט
[עריכה]מתוך: תוספתא (כתב יד ארפורט)/פסחים (עריכה)
אילו עושין את השיני הזבין והזבות הנידות והיולדות האנוסין והשוגגין והמזידין והמצורעין ובועלי נידות ושהיה טמא ובדרך רחוקה אם כן למה נאמר טמא או בדרך רחוקה אלא שבא הכתוב לפוטרו מן <הה> ההכרת ' ר' עקיבא אומ נאמר טמא לנפש ונאמר בדרך רחוקה מה טמא נפש אפי רצה לעשות אין יכול אף דרך רחוקה אם רצה לעשות אין יכול ר' אליעזא אומ נאמר ריחוק מקום במעשר ונאמר ריחוק מקום בפסח מה ריחוק מקום האמור במעשר חוץ למקום אכילתו אף ריחוק מקום האמור בפסח חוץ למקום אכילתו ר' יהודה אומ' חוץ למקום עשייתו אמ' יוסי לפיכך נקוד על ה' לומר לא מפני <שרח> שרחוקה ודאי אלא מאיסקופת עזרה ולחוץ ר' יוסי הגלילי אומ' דרך רחוקה שומע אני מהלך שני ימים ומהלך שלשה ימים כשהוא אומ ובדרך לא היה מלמד שמאיסקופת עזרה ולחוץ קרוי דרך גר שנתגייר בין ראשון <ל> לשיני צריך לעשות פסח שיני דברי ר' ר' נתן אומ' אינו צריך לעשות פסח שיני שכבר לא נתחייב בראשון ניתן להן לישר{אל} לבנות בית הבירה היחיד עושה פסח שיני ואין הציבור עושה פסח שיני ר' יהודה אומ' אף הציבור עושה פסח שיני אמ' ר' יהודה מעשה בחזקיהו המלך שעישה את הציבור לעשות פסח שיני שנ' כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה מיששכר ומזבולון לא הטהרו כי אכלו את פסחיהם בלא ככתוב כי התפלל חזקיהו על יי' הטוב יכפר בעד ר' שמעון אומ לא שעישה את הציבור לעשות פסח שיני אלא שעבר ניסן בניסן ואין מעברין אלא אדר ר' שמעון בן יהודה או' משום ר' שמעון אף מפני שהעשי את הציבור לעשות פסח שיני ' ואין עושין חבורה נשים ועבדים וקטנים שלא להרבות את התיפלה ' אילו דברים שבין ראשון לשיני הראשון בשלש כיתים ואין השיני בשלש כיתים הראשון דוחה את הטומאה והשני אינו דוחה את הטומאה הראשון חייבין עליו כרת והשיני אין חייבין עליו כרת דברי ר' ר' נתן אומ אף השיני חייבין עליו כרת ר' חנניא בן עקביא אומ' אם עשו את השיני אין חייבין עליו כרת על הראשון לא עשו את השיני חייבין עליו כרת על הראשון הראשון טעון חגיגה והשיני אֵין טעון חגיגה הראשון נוהג כל שבעה והשיני יום אחד ' אילו דברים ששוה הראשון לשיני הראשון נאמר בו שה תמים זכר בן שנה והשיני כיוצא בו הראשון נאמר בו אל תאכלו ממנו נא והשיני כיוצא בו <הר'> הראש' נאמר בו לא תותירו ממנו עד בוקר והשיני כיוצא בו הרא' דוחה את השבת ואין השיני דוחה את השבת הראש' טעון לינה והשיני טעון לינה ר' יהודה אומ' אין השיני טעון לינה אלא כיצד הוא עושה נכנס ושוחט את פסחו בעזרה יוצא ומספיד את אביו אבית פאגי ' בזמן שהפסח נאכל בטומאה טמא מת נכנס <בע> בעזרה ואוכלוה זבין והזבות הנידות והיולדות הרי אילו לא יכנסו ואם נכנסו הרי אילו חייבין ר' שמעון משום רבי יהושע אומ' אם שחטו הרי אילו פטורין שנ' הטהור יאכל בשר והנפש אשר תאכל בשר הנשחט לטהורין חייבין עליו משום טומאה והנשחט לטמאים אין חייבין עליו משום טומאה ' פסח ראשון שוחטין על האשה בפני עצמה והשיני עושה אותה טפילה אצל אחרים דברי ר' יהודה ר' יוסי אומ פסח שיני שוחטין על האשה בפני עצמה ואין צריך לומר פסח ראשון [ר' אלעזר בר' שמעון אומ' פסח ראשון האשה עושה טפילה לאחרים ואינה עושה פסח שיני אמרו לו מעשה שהיה ביוסף הכהן שהעלה את בן בתו לעשות פסח קטן והחזירוהו שמא יקבע הדבר חובה אמ להו לא שיקבע הדבר חובה אלא שאין האשה עושה פסח שיני ' מה בין פסח מצרים לפסח דורות פסח מצרים אין חייבין עליו כרת ופסח דורות חייבין עליו כרת פסח מצרים לא נהגו בו דקין <ותב'> ותבלולין ופסח דורות לא: נהגו בו דקין ותבלולין פסח מצרים לא נהגו בו אתנן ומחיר מה שאין כן בפסח דורות ' פסח מצרים נאמר בו ולקח הוא ושכינו הקרוב אל ביתו במכסת נפשות מה שאין כן בפסח דורות ' ר' שמעון בן אלעזר אומר בפסח דורות כן וכל כך למה שלא יניח אדם שכינו הקרוב אל ביתו ויעשה לו פסחו אצל אחרים לקיים מה שנ' טוב שכן קרוב מאח [?/*/0] רחוק ' פסח מצרים לא היה טעון דמים וחלבים לגבי מזבח מה שאין כן בפסח דורות פסח מצרים נאמר בו ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר מה שאין כן בפסח דורות פסח מצרים נאמר בו והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות מה שאין כן <בפ> בפסח דורות ' פסח מצרים כל אחד ואחד שוחט בביתו פסח דורות כל ישר{אל} שוחטין במקום אחד ' פסח מצרים מקום אכילה שם לינה ופסח דורות אוכלין במקום אחד ולנין במקום אחר אחד פסח מצרים ואחד פסח דורות מי שהיו לו עבדים שלא מלו ושפחות שלא טבלו מעכבין אותו מלאכול בפסח ר' אליעזר בן יעקב או' אומ אני בפסח מצרים הכתוב מדבר ' אילו דברים ששוה בהן פסח מצרים לפסח דורות פסח מצרים בשלש כיתים ופסח דורות כיוצא בו פסח מצרים נאמר בו שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם ופסח דורות כיוצא בו פסח מצרים נאמר בו ולא תותירו ממנו עד בקר ופסח דורות כיוצא בו ' פסח מצרים נוהג כל שבעה ופסח דורות נוהג כל שבעה ר' יוסי הגלילי אומ אומ אני שלא נאסר חמץ במצרים אלא יום אחד שנ' לא יאכל חמץ היום ' פסח מצרים טעון שיר ופסח דורות טעון שיר .
וינה
[עריכה]מתוך: תוספתא (כתב יד וינה)/פסחים (עריכה)
אילו עושין את השני הזבין והזבות הנדות והיולדות האנוסין והשוגגין והמזידין והמצורעין ובועלי נדות ומי שהיה טמא או בדרך רחוקה אם כן למה נאמ' טמא או בדרך רחוקה שבא הכת' לפוטרו מן ההכרת ר' עקיבא אומ'נאמ' טמא נפש ונאמ' דרך רחוקה מה טמא נפש רוצה לעשות ואין יכול אף דרך רחוקה רוצה לעשות ואין יכול ר' ליעזר או' נאמ' רחוק מקום במעשר ונאמר רחוק מקום בפסח מה רחוק מקום האמור במעשר חוץ למקום אכילתו אף רחוק מקום האמור בפסח חוץ למקום אכילתו ר' יוסה בי ר' יהודה אומ' חוץ למקום <> עשייתו אמ' ר' יוסה לפיכך נקוד על הי כלומ' לא מפני שהיא רחוקה ודיי {אל}א מאסקופת העזרה ולחוץ ר' יוסה הגלילי או' דרך רחוקה שומע אני מהלך יום <א> אחד או שני ימים או שלשה ימים כשהוא אומ' ובדרך לא היה הוי מאסקופת <ה> העזרה ולחוץ קרוי דרך ' גר שנתגייר בין שני פסחים צריך לעשות פסח שני דברי ר' ר' נתן או' אין צריך לעשות פסח שני שכבר לא נתחייב בראשון ניתן להן לישר{אל} לבנות בית הבירה היחיד עושה פסח שני ואין הצבור עושה פסח שני ר' יהודה או' אף הצבור עושה פסח שני אמ' ר' יהודה מעשה בחזקיה מלך יהודה שהעשה את הצבור לעשות פסח שני שנא' כי מרבית העם רבת מאפרים <וממ> וממנשה מיששכר ומזבולון לא הטהרו וגו' ' ר' שמעון או' לא מפני שהעשי את הצבור לעשות פסח {אל}א מפני שעיבר ניסן אין מעברין אלא אדר ר' שמעון בן יהודה או' משם ר' שמעון אף מפני שהעשי את הצבור לעשות פסח שני אין עושין חבורה של נשים ועבדים וקטנים שלא להרבות את התפלה ' אילו דברים שבין הראשון לשיני הראשון בשלש בתים ואין השיני בשלש בתים <ה> הראשון דוחה את הטומאה ואין השני דוחה את הטומאה הראשון חייבין עליו כרת והשני אין חייבין עליו כרת דברי ר' ר' נתן אומ' אף השני חייבין עליו כרת ר' חנינא בן עקביא או' אם עשו את השני אין חייבין עליו כרת על הראשון לא עשו את השיני חייבין <ע> עליו כרת על הראשון הראשון טעון חגיגה ואין השיני טעון חגיגה הראשון נוהג כל שבעה והשיני יום אחד אילו דברים ששוין בהן הראשון לשיני הראשון נאמ' בו שה תמים זכר בן שנה והשני כיוצא בו הראשון בו נאמ' אל תאכלו ממנו נא ובשל והשיני כיוצא בו הראשון נאמ' בו ולא תותירו ממנו עד בקר והשיני כיוצא בו הראשון דוחה את השבת והשיני דוחה את השבת הראשון טעון לינה והשיני טעון לינה ר' יהודה או' אין השיני טעון לינה {אל}א כיצד הוא עושה נכנס ושוחט את פסחו בעזרה ויוצא ומספיד את אביו בבית פגי ' בזמן שהפסח נאכל בטומא[?/'/0] טמא מת נכנס לעזרה ואוכלו זבים וזבות נדות ויולדות הרי אילו לא יכנסו ואם <נכ> נכנסו הרי אילו חייבין ר' לעזר או' אם נכנסו הרי אילו פטורין שנ' וישלחו מן <ה> המחנה כל צרוע וכל זב בשעה שטמא נפש חייב זבין ומצורעין חייבין בשעה שאין טמא נפש חייב אין זבין ומצורעין חייבין בזמן שהפסח נאכל בטומאה טמא מת נכנס לעזרה ושוחט זבין וזבות נדות ויולדות הרי אילו פטורין שנ' כל טהור יאכל בשר והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אש[?/ה/ר] ליי' וגו' הנשחט לטהורין חייבין עליו משום טומאה הנשחט לטמאין אין חייבין עליו משם טומאה ' פסח ראשון שוחטין על האשה בפני עצמה והשני עושה טפילה אצל אחרים דברי ר' יהודה ר' יוסה או' פסח שיני שוחטין על האשה בפני עצמה ואין צריך לומ' פסח ראשון ר' לעזר בי ר' שמעון או' פסח ראשון עושה טפילה אצל אחרין ואין עושה פסח שיני אמרו לו מעשה ביוסף הכהן שהעלה את בן בתו לעשות פסח שיני והחזירוהו שמא יקבע הדבר חובה אמ' להם לא שיקבע הדבר חובה {אל}א שאין האשה עושה פסח שני ' אילו דברים שבין פסח מצרים לפסח דורות פסח מצרים אין חייבין עליו כרת פסח דורות חייבין עליו כרת פסח מצרים לא נהגו בו דקין ותבלולים אתנן ומחיר מה שאין כן בפסח דורות ר' שמעון אומ' או' אני אף מצרים נאמ' בו ולקח הוא ושכנו וגו' מה שאין כן בפסח דורות ר' שמעון או' אומ' אני אף בפסח דורות נאמ' כן וכל כך למה כדי שלא יניח אדם שכנו הקרוב אל ביתו וילך ויעשה פסחו אצל חברו לקיים מה שנ' טוב שכן קרוב מאח רחוק פסח מצרים לא היה טעון דמים וחלבים לגבי מזבח מה שאין כן בפסח דורות פסח מצרים נאמ' בו ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר מה שאין כן <ב> בפסח דורות פסח מצרים כל אחד ואחד שוחט בתוך ביתו פסח דורות כל ישר{אל} שוחטין במקום אחד פסח מצרים מקום (-/שחיטה) אכילה שם היתה לינה פסח דורות אוכלין במקום אחד ולנין במקום אחר אחד פסח מצרים ואחד פסח דורות מי שהיו לו עבדים שלא מלו ושפחות שלא טבלו מעכבין אותו מלוכל בפסח ר ליעזר בן יעקב אומ' אומ' אני בפסח מצרים הכתוב מדבר ' אילו דברים ששוה בהן פסח מצרים לפסח דורות פסח מצרים בשלש בתים ופסח דורות כיוצא בו פסח <מ> מצרים נאמ' בו שה תמים זכר בן שנה פסח דורות כיוצא בו פסח מצרים נאמ' בו ולא תותירו ממנו עד בקר פסח דורות כיוצא בו פסח מצרים נוהג כל שבעה פסח דורות כיוצא בו ר' יוסה הגלילי אומ' אומ' אני שלא נא[?/ס/מ]ר חמץ במצרים {אל}א יום אחד שנ' לא יאכל חמץ היום פסח מצרים טעון שיר ופסח דורות טעון שיר " .
לונדון
[עריכה]מתוך: תוספתא (כתב יד לונדון)/פסחים (עריכה)
אלו שעושין את השני הזבין והזבות והנדות והיולדות והאנוסין והשוגגין והמצורעים ובועלי נדות ומי שהיה טמא או בדרך רחוקה שבא הכת' לפטרו מן הכרת ר' עקיבא או' נאמר טמא נפש ונאמר דרך רחוקה מה טמא נפש רצה לעשות אינו יכול אף דרך רחוקה רצה לעשות אינו יכול ר' {אל}יעזר או' נאמר ריחוק מקום במעשר ונאמר ריחוק מקום בפסח מה ריחוק מקום האמור במעשר חוץ למקום אכילתו אף ריחוק מקום האמור בפסח חוץ למקום אכילתו ר' יוסי בר' עקיבא או' חוץ למקום עשייתו אמ"ר יוסי לפיכך נקוד על הי לומר לא מפני שהיא רחוקה ודאי אלא מאסקופת העזרה ולחוץ "[1]ר' יוסי <ו'> הגלילי או' דרך רחוקה שומע אני מהלך מהלך שני ימים או מהלך שלשה ימים כשהוא או' ובדרך לא היה הוי מלמד שמאסקופת העזרה ולחוץ קרוי דרך ' גר שנתגייר בין שני פסחים צריך לעשות פסח [+/שני] דברי ר' ר' נתן או' אינו צריך לעשות פסח שני ואין הצבור עושין פסח שני ר' יהודה אומ' אף הצבור עושין פסח שני אמ"ר רבי יהודה מעשה בחזקיהו המלך שהע[?/ס/ב] יא את הציבור לעשות פסח שני שנ' כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבולון לא הטהרו כי אכלו את הפסח בלא ככתו'כי התפלל חזקיהו עליהם לאמר יי' הטוב יכפר בעד ר' שמעון אומ' לא מפני שהעשיא את העם לעשות פסח שני אלא מפני שעבר ניסן ואין מעברין אלא אדר ר' שמעון בן יהודה או' משום ר' שמעון אף מפני שהע[?ש/ס]יא את הצבור לעשות פסח שני ואין עושי' חבורה נשים ועבדים וקטנים שלא לרבות את התפלה " אלו דברים שבין הראשון לשני הראשון בשלש בתים ואין השני בשלש בתים הראשון דוחה את הטומאה ואין השני דוחה את הטומאה הראשון חייבין כרת השני אין חייבין עליו כרת דברי ר' ר' נתן או' אף השני חייבין עליו כרת ר' חנניה בן עקביא אומ' אם עשו את השני אין חייבין כרת על הראשון לא עשו את השני חייבין כרת על הראשון הראשון טעון חגיגה ואין השני טעון חגיגה הראשון נוהג כל שבעה והשני יום אחד ' אלו דברים ששוה בהן הראשון לשני הראשון נאמר בו שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם והשני כיוצא בו הראשון נאמר בו אל תאכלו ממנו נא והשני כיוצא בו הראשון דוחה את השבת והשני דוחה את השבת הראשון טעון לינה והשני טעון לינה ר' יהודה או' אין השני טעון לינה אלאננכנס ושוחט את פסחו בעזרה ויוצא ומספיד את אביו אבית פאגי ' פסח ראשון שוחטין על האשה בפני עצמה והשני עושה טפילה אצל אחרים דברי ר' יהודה ר' יוסי או' פסח שני שוחטין על האשה בפני עצמה ואין צריך לומ' הראשון ר' {אל}עזר בר' שמעון אומ' פסח הראשון האשה עושה טפלה אצל אחרים ואינה עושה (-/אצל אחרים) פסח שני אמרו לו מעשה ביוסף הכהן שהעלה את בני ביתו לעשות פסח קטן והחזירוהו שמא יקבע הדבר חובה אמ' להן לא שמא שיקבע <הדבר> הדבר חובה אלא שאין האשה עושה פסח שני בזמן שהפסח נאכל בטומאה טמא מת נכנס לעזרה ואוכלו הזבין והזבות הנדות והיולדות הרי {אל}ו לא יכָנסו ואם נכנסו הרי {אל}ו חייבין ר' {אל}עזר או' אם נכנסו הרי {אל}ו פטורין שנ' וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמ' לנפש בשעה שטמא נפש חייב זבין ומצורעין חיבין בזמן שהפסח בא בטומאה טמא מת נכנס לעזרה ושוחטין הזבין והזבות הנדות והיולדות הרי {אל}ו לֹא ישחטו ואם שחט הרי אלו חייבות ר' שמעון או' משום ר' יהושע אם שחטו הרי {אל}וּ פטורין שנ' כל טהור יאכל בשר והנפש תאכל בשר הנשחט לטהורים חיבין עליו משום טומאה הנשחט לטמאים אין חייבין עליו משו' טומאה ' אלו דברים שבין פסח מצרים לפסח דורות פסח מצרים מקחו מבעשור ושחיטתו בארבעה עשר ופסח דורות מקחו ושחיטתו בארבע עשר פסח מצרים אין חייבין עליו כרת פסח דורות חייבין עליו כרת פסח מצרים לא נהגו בו דקים ותבלולים ואתנן ומחיר מה שאין כן בפסח דורות פסח מצרים נאמר בו ולקח הוא ושכנו הקרוב אל ביתו מה שאין כן בפסח דורות ר' שמעון אומ' אומ' אני אף פסח דורות כן וכל כך למה כדי שלא יהא אדם מניח שכנו הקרוב אל ביתו והולך ועושה פסחו אצל אחרים לקיים מה שנ' טוב שכן קרוב מאח רחוק פסח מצרים לא היה טעון דמים וחלבים על גבי המזבח מה שאין כן בפסח דורות פסח מצרים נאמר בו והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות מה שאין כן בפסח דורות פסח מצרים נאמר בו ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר מה שאין כן בפסח דורות פסח מצרים כל אחד ואחד שוחט בתוך ביתו פסח דורות כל ישר{אל} שוחטין במקום אחד פסח מצרים מקום אכילה שם היתה לינה פסח דורות אוכלין במקום אחד ולנין במקום אח[?/ר/ד] אחד פסח מצרים ואחד פסח דורות מי שהיו לו עבדים ולא מלו ושפחות ולא טבלו מעכבין אותן לאכל בפסח ר' {אל}יעזר בן יעקב או' אומ' אני בפסח מצרים הכתו' מדבר ' אלו דברים ששוה בהן פסח מצרים לפסח דורות פסח מצרים בשלש בתים ופסח דורות כיוצא בו פסח מצרים נאמר בו שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם ופסח דורות כיוצא בו פסח מצרים נאמר בו לא תותירו ממנו עד בקר ופסח דורות כיוצא בו ר' יוסי הגלילי אומ' או' אני שלא נאמר חמץ במצרים אלא יום אחד שנ' לא יאכל חמץ היום פסח מצרים טעון שיר ופסח דורות טעון שיר " .
דפוס ראשון
[עריכה]מתוך: תוספתא (דפוס ראשון)/פסחים (עריכה)
- ^ אולי יש כאן רווח בין הלכות, כי יש כאן גרשיים, אבל אין כאן רווח כמעט