תוספתא (כתבי יד)/פסחים/ה
מקרא
- מילה מסופקת בכתב היד. בתוך סוגריים מרובעים = [], עם סימן שאלה, משמאל ללוכסן אחד, הצעה אפשרית =[?/הצעה אפשרית] כמה כאלה, כמה הצעות אפשריות = [?/הצעה א/הצעה ב], התלבטות בין אות לכלום 0 מציין את הכלום =[?/אולי מילה/0] משמאל לשני לוכסנים, הצעה מסתברת =[?/הצעה א/הצעה ב//הצעה מסתברת]. אות לא ברורה =*
- הגהה. בתוך סוגריים עגולים עם סימן מינוס לפניה, מילה שברור שהיא מיותרת, כי הסופר החליף אותה במילה אחרת, לעיתים גם שם עליה גרשיים או קו מוחק =(-/מילה מיותרת). בתוך סוגריים עגולים כפולים, מילה ששונתה על ידי מגיה. ((מילה מיותרת לדעת המגיה)). משמאל ללוכסן, המילה המוצעת על ידי המגיה ((מילה מיותרת/מילה מוצעת)). מילה שאולי צריכה להמחק בתוך סוגריים עגולים עם סימן שאלה ומינוס (?-/מילה שאולי נמחקת)
- הוספה. בתוך סוגריים מרובעים עם סימן פלוס, הוספה על ידי מגיה (בין אם חיצוני ובין אם הסופר) מעל לשורה =[+/מילה נוספת]. הוספה בגיליון עם שני פלוסים =[++/מילה נוספת בגיליון].
- מילה בסוף שורה. בין סוגריים משולשים <מילה בסוף שורה>
- ליגטורה. בתוך סוגריים מסולסלים {אל}יעזר, ישר{אל}
ארפורט[עריכה]
מתוך: תוספתא (כתב יד ארפורט)/פסחים (עריכה)
כשם שהשחיטה דוחה את השבת כך מכשירי שחיטה ידחו את השבת כלל א' ר' עקי' כל מלאכה שאיפשר לה ליעשות מערב שבת אינה דוחה את השבת שחיטה שאי איפשר לה ליעשות מערב שבת דוחה את השבת אמ' לו ר' אליעזר אימורי ציבור יוכיחו שהן כשירין למוצאי שבת ודוחין את השבת בזמנן מה לי מכשירי מצות שחיטה לפני שחיטה ומה לי מכשירי שחיטה אחר שחיטה אמ' לו ר' עקיבא מה למכשירי שחיטה אחר שחיטה שכן דחת שחיטה את השבת ידחו מכשירי שחיטה לפני שחיטה את השבת שכן לא דחת שחיטה את השבת ועוד שמא נמצא בו פסול נמצא מחלל את השבת ' הפסח בא מן הצאן ואינו בא מן הבקר בא מן הכבשים ומן העזים בא מן הזכרים ולא בא מן הנקיבות בא בן שנה ולא בא בן שתים ואינו נאכל אלא בלילה ואינו נאכל אלא עד חצות ואינו נאכל אלא למנוייו ואינו נאכל אלא צלי וחייבין עליו משום שבירת העצם ' חגיגה הבאה עמו באה מן הצאן ומן הבקר באת מן הכבשים באת מן העזים באה מן הזכרים ומן הנקיבות באה בן שנה ובן שתים ונאכלת לשני ימים ולילה אחד ואין חייבין עליה משום שבירת העצם חגיגה הבאה עמו היא נאכלת תחילה כדי שיהא פסח נאכל [?/***] חגיגה הבאה עמו יוצא ידי חובתו משום שמחה ואין יוצא ידי חובתו משום חגיגה ר' שמעון בן אלעזר אומ' חגיגה הבאה עמו על השולחן ותבשילין העולין עמו על השולחן הרי אילו מתבערין עמו ארבעה עשר שחל להיות בשבת אחד דברים הראויין לבוא פסח (-/ואחת) ואחד דברים שאין ראויין לבוא פסח ששחט[?/י/ן] לשם פסח והשוחט לשם חטאת צבור לשם עולת ציבור ופסח ששחטו בשבת שלא לשמו הרי זה פטור דברי ר' מאיר א' ר' שמעון בן אלעזר לא נחלקו ר' אליעזר ור' יהושע על דברים שאין ראויין לבוא פסח ששחטו לשום פסח והשוחט לשום חטאת ציבור לשם עולת ציבור שהוא חייב ועל מה נחלקו על דברים שהן ראויין לבוא פסח שר' אליע' מחייב חטאת ור' יהושע פוטר השוחט תמיד בשבת שלא לשמו הרי זה חייב אמ' ר' יוסי שמעתי שהשוחט תמיד בשבת שאינו מבוקר שחייב חטאת <ויח> ויחזור ויביא תמיד אחר להכשירו חוץ מן הנשחט שנ' תמימים יהיו לכם כשהם מבוקרין הרי הן תמידים וכשאינן מבוקרין אינן תמידים ' שחטו ונודע שמשכו בעלים את ידןם או שמתו או שנ[?/ו/י]טמאו הרי זה חייב ר' ישמע' בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומ' אם יש לו שהות כדי שידע הרי זה חייב ואם לאו הרי זה פטור חטאת ציבור ששחטה בשבת שלא לשמה הרי זה חייב הקטיר אימורין הרי זה חייב עולות ציבור ששחטן שלא לשמן הרי זה חייב ויקטיר אימורין לערב חטאת יחיד ועולת יחיד ששחטן בשבת לשמן וזרק דמן שלא לשמן הרי זה חייב והורצו <הב> הבעלים השוחט שתי חטאות לציבור ואין צריכין אלא אחת חייב על האחרונה שתי עולות לציבור ואין צריכין אלא אחת חייב על האחרונה ' ר' יהודה אומ' כשם ששפוד של עץ אינו נשרף כך שפוד של מתכת אינו מרתיח אמרו לו אינו דומה העץ למתכת שהמתכת חם מקצתו חם כולו ושל (-/ע[?/צ]) עץ אף על פי שחם מיקצתו לא חם כולו ' הפסח שסכו יין ושמן אף על פי שמנטף מלמעלה ומלמטה אין בו משום בישול בישלו ואחר כך צלאו צלאו ואחר כך בישלו הרי זה חייב אין מולגין הראש ואת הכרעים ואין טופלין אות[?מ/נ/ך/ן] בחרסית ובאדמה אבל מפספסין אותן באור הפסח צולין אותו שלם ואין צולין אותו [?/ח*ישיות/חתיכות][1] רצה מנתחו ונותנו על גבי גחלים אין צולין שני פסחים בתנור אחד מפני התערובת אפילו זה גדי וזה טלה מפני הרגל' אין צולין את הפסח בשפוד של מתכת ואם צלאו קולף את מקומו ואוכל את השאר אבל צולין ארבעה וחמשה פסחים בארבעה וחמשה תנורים זה בצד זה ואין חוששין שתי חבורות שנתערבו פסחיהם נאמן אחד מבני חבורה לומר פסח זה של א[?/ו/0]תה חבורה הוא. הפסח אינו נאכל אלא בלילה אינו נאכל אלא עד חצות ואין חייבין עליו משום נותר ואין מחשבה פוסלת בו משום פיגול עד שיעלה עמוד השחר .
וינה[עריכה]
מתוך: תוספתא (כתב יד וינה)/פסחים (עריכה)
ר' ליעזר או' כשם שהשחיטה דוחה את השבת כך מכשירי שחיטה ידחו את השבת כלל אמ' ר' עקיבא כל מלאכה שאיפשר לה <ל> לעשות מערב שבת אינה דוחה את השבת ושאי איפשר לה לעשות מערב <ש> שבת דוחה את השבת אמ' לו ר' ליעזר אמורי צבור יוכיחו שהן כשרין למוצאי <> שבת ודוחין את השבת בזמנן מה למכשירי שחיטה אחר שחיטה שכן דוחה <ש> שחיטה את השבת ידחו מכשירי שחיטה לפני שחיטה את השבת שכן לא דחת שחיטה את השבת ועוד שמא יערע בו פסול ונמצא חלל את השבת ולא עשה ' פסח בא מן הצאן ואינו בא מן הבקר בא מן הכשבים ומן העזים בא מן הזכרים ואינו בא מן הנקבות בא בן שנה ולא בא בן שתים ואין נאכל {אל}א בלילה ואין נאכל {אל}א למנוייו ואין נאכל {אל}א צלי וחייבין עליו משום שבירת העצם חגיגה הבאה עמו באה מן הצאן ומן <ה> הבקר מן הכשבים ומן העזים מן הזכרים ומן הנקבות ובאה בן שנתה ובאה בת שתים ונאכלת לשני ימים ולילה אחד ואין חייבין עליה משום שבירת העצם חגיגה הבאה עמו היא נאכל[?/ת / ת]חלה כדי שיהא פסח נאכל על השובע חגיגה הבאה עמו יוצא בה ידי חובתו משום שמחה ואין יוצא בה ידי חובתו משום חגיגה ר' שמעון בן לעזר או' חגיגה העולה עמו על השלחן ותבשילין העולין עמו על השלחן הרי {אל}ו מתבערין עמו ' ארבעה עשר שחל להיות בשבת אחד דברים שהן ראויין לביא פסח ואחד דברים שאין ראויין לביא פסח ושחטן לשם פסח השוחט לשם חטאת צבור לשם עולת צבור ופסח ששחטו בשבת שלא לשמו חייב דברי ר' מאיר אמ' ר' שמעון לא נחלקו ר' ליעזר ור' יהושע על דברים שאין ראויין לביא פסח ושחטן לשם פסח והשוחט לשם חטאת צבור לשם עולת צבור שהוא חייב על מה נחלקו על דברים שהן ראויין לבא פסח ושחטן לשם פסח שר' ליעזר מחייב חטאת ור' יהושע פוטר השוחט את התמיד בשבת שלא לשמו חייב אמ' ר' יוסה שמעתי שהשוחט תמיד בשבת שלא לשמו חייב אמ' ר' יוסה שמעתי <שהש> שהשוחט תמיד בשבת שאינו מבוקר שחייב חטאת ויחזור ויביא תמיד אחר שיביא <ת> תמיד אחר להכשירו חוץ מן הנשחט שנ' תמימים יהיו לכם ונסכיהן כשהן מבוקרין <ת> תמימין כשאינן מבוקרין אין תמימים ' שחטו ונודע שמשכו בעלים את ידן או שנטמאו הרי זה חייב ר' ישמע{אל} בי ר' יוחנן בן ברוקה אומ' אם יש לו שהות כדי שידע הרי זה חייב ואם לאו הרי זה פטור חטאת צבור ששחטן בשבת אם יש לו שהות כדי שידע הרי זה חייב (?-/חטאת) הקטיר אמורין הרי זה חייב עולות צבור ששחטן בשבת שלא לשמן הרי זה חייב ויקטיר אמורין לערב ' חטאת יחיד ועולת יחיד ששחטן בשבת לשמן וזרק דמן שלא לשמן חייב שהורצו הבעלים השוחט שתי חטאות לצבור ואין צריכין {אל}א אחת חייב על האחרונה שתי עולות לצבור ואין צריכין {אל}א אחת חייב על האחרונה ' ר' יהודה אומ' כשם של עץ אין נשרף כך של מתכות אין מרתיח אמרו לו אין דומה העץ למתכת מתכת חם מקצתו חם כולו של עץ א'ע'פ' שחם מקצתו לא חם כולו פסח שסכו יין ושמן א'ע'פ' מנטף מלמעלה למטה אין בו משום בישול בשלו ואחר כך צלאו צלאו ואחר כל בשלו הרי זה אסור אין מולגין את הראש ואת הכרעים ואין טופלין אותן בחרסית ובאדמה אבל מפספסין אותן באור הפסח צולין אותו שלם ואין צולין אותו חתכות רצ[?/ה/ת] מנתחו ומטילו אבר אבר על גבי גחלים אין צולין שני פסחים בתנור אחד מפני תערובת אפי' זה גדי וזה טלה מפני הרגל אבל צולין ארבעה וחמשה פסחים בארבעה וחמשה תנורין זה אצל זה ואין חוששין חמש חבורות שנתערבו <פסח> פסחיהן נאמן (?-/ה) אחד מ[?/פ/ב]ני חבורה לומר פסח זה של אותה חבורה הוא פסח אין נאכל {אל}א בלילה ואין נאכל {אל}א עד חצות ואין חייבין עליו משם נותר ואין מחשבה פוסלת בו משם פגול עד שיעלה עמוד השחר " .
לונדון[עריכה]
מתוך: תוספתא (כתב יד לונדון)/פסחים (עריכה)
רבי {אל}יעזר או' כשם שהשחיטה דוחה את השבת כך מכשירי שחיטה ידחה את השבת כלל אמ"ר עקיבא כל מלאכה שאפשר לה לעשות מערב שבת אינה דוחה את השבת שחיטה שאיפשר לה לעשות מערב שבת דוחה את השבת אמ' לו רבי {אל}יעזר אימורי צבור יוכיחו שהן כשרין למוצאי שבת ודוחין את השבת בזמנן מה לי מכשירי שחיטה אחר שחיטה ומה לי מכשירי שחיטה לפני שחיטה אמ' לו ר' עקיבא מה למכשירי שחיטה אחר שחיטה דוחין את השבת שכן דחת שחיטה את השבת ידחו מכשירי שחיטה לפני שחיטה את השבת שכן לא דחת שחיטה את השבת ועוד שמא יארע בו פסול ונמצא חלל את השבת ולא עשה ' פסח בא מן הצאן ואינו בא מן הבקר בא מן הכשבים ומן העזים בא מן הזכרים ואינו בא מן הנקבות בא בן שנה ולא בא בן שתים ואינו נאכל אלא בלילה ואינו נאכל {אל}א עד חצות ואינו נאכל אלא למנויו ואינו נאכל אלא צלי וחייבין עליו משום שבירת העצם חגיגה הבאה עמו באה מן הצאן ומן הבקר באה מן הכבשים] ומן העזים באה מן הזכרים ומן הנקבות באה בת שנה ובאה בת שתים ונאכלת לשני ימים ולילה אחת ואין חייבין עליה משום שבירת העצם חגיגה הבאה עמו היא נאכלת תחלה כדי שיהא הפסח נאכל על השובע חגיגה הבאה עמו יוצא בה ידי חובתו לשם שמחה ואין יוצא בה ידי חובתו לשם חגיגה ר' שמעון בן {אל}עזר או' חגיגה העולה עמו על השלחן <ות'> ותבשילין העולין עמו על השלחן הרי אלו מתבערין עמו ' ארבעה עשר שחל להיות בשבת אחד דברים שאינן ראויין לבוא פסח ששחטן לשם פסח והשוחט לשם חטאת ציבור ולשם עולת ציבור ופסח ששחטו בשבת שלא לשמו הרי זה פטור דברי ר' מאיר אמ"ר <ש'> שמעון לא נחלקו רבי {אל}יעזר ור' יהושע על דברים שאינן ראויין לבוא פסח ששחטן לשם פסח והשוחט לשם חטאת ציבור ולשם עולת ציבור שהוא חייב ועל מה נחלקו על דברים שהן ראויין לבוא פסח ושחטן לשם פסח שר' {אל}יעזר מחייב חטאת ור' יהושע פוטר השוחט את התמיד בשבת שלא לשמו חייב אמ"ר יוסי שמעתי שהשוחט את התמיד בשבת שאינו מבוקר שהוא חייב חטאת ויחזור ויביא תמיד אחר להכשירו חוץ מן הנשחט שנ' תמימים יהיו לכם ומנחתם תמימים יהיו לכם ונסכיהם כשהן מבוקרין תמידין כשאינן מבוקרין אינן תמידים " שחטו ונודע שמשכו הבעלים את ידן או שמתו או שנטמאו הרי זה חייב ר' ישמע{אל} בנו של ר' יוחנן בן ברוקה או' אם יש לו שהות כדי שידע הרי זה חייב ואם לאו הרי זה פטור חטאת הצבור ששחטן שלא לשמה בשבת הרי זה חייב הקטיר אימורין הרי זה חייב עולת צבור ששחטה בשבת שלא לשמה הרי זה חייב חטאת היחיד ועולת יחיד ששחטן בשבת שלא לשמן וזרק דמן שלא לשמן הרי זה חייב והורצו הבעלים השוחט שתי חטאות לציבור ואינן צריכין אלא אחת חייב על האחרונה שתי עולות לצבור ואינן צריכין אלא אחת חייב על האחרונה " ר' יהודה או' כשם של עץ אינו נשרף כך של מתכת אין מרתיח אמרו לו לא דומה עץ למתכת של מתכת חם מקצתו חם כולו של עץ אע"פ שחם מקצתו לא חם כולו פסח שסכו יין ושמן אע"פ שהוא מנטף מלמעלה למטה אין בו משום בשול בשלו ואחר כך צלאו ואחר כך בשלו חייב ' אין מולגין את הראש ואת הכרעים ואין טופלין בחרסית ובאדמה אבל מפשפשין אותן באור פסח צולין אותו שלם ואין צולין אותו חתכות אם רצה מטילו אבר אבר ונותנו על גבי גחלים אין צולין שני פסחים בתנור אחד מפני התערובות אפילו זה גדי וזה טלה מפני הרגל אין צולין את הפסח בשפוד של מתכת ואם צלאו קולף את מקומו ואוכל את השאר אבל צולין ארבעה חמשה פסחים בארבעה וחמשה תנורין זה בצד זה ואינו חושש חמש חבורות שנתערבו פסחיהם נאמן אחד מבני חבורה לומ' פסח זה אחד של אותה חבורה ה[?/י/ו] א פסח אין נאכל אלא בלילה אינו נאכל אלא עד חצות אבל אין חייבין עליו משום נותר ואין מחשבה פוסלת בו משום פגול עד שיעלה עמוד השחר " .
דפוס ראשון[עריכה]
מתוך: תוספתא (דפוס ראשון)/פסחים (עריכה)
- ^ על פי צוקרמנדל ובר אילן