תוספתא (וילנא)/ברכות/א/יב
מזכירין יציאת מצרים בלילות.
אמר ר' אלעזר בן עזריה:
הריני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות,
עד שדרשה בן זומא: שנאמר: דברים ט"ז "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך"
"ימי חייך" - הימים,
"כל ימי חייך" - הלילות. (אלו דברי בן זומא)
וחכ"א (וחכמים אומרים):
"ימי חייך" - העולם הזה,
"כל ימי חייך" - להביא לימות המשיח.
אמר להם בן זומא לחכמים:
וכי מזכירים יציאת מצרים לימות המשיח?
הרי הוא אומר: ירמיהו כ"ג "לכן הנה ימים באים נאם ה' וגו'"?
אמרו לו:
לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה -
אלא שתאמר יציאת מצרים מוסף על המלכיות,
ומלכיות עיקר ויציאת מצרים טפילה.
כיוצא בו: (בראשית לה) "ולא יקרא שמך עוד יעקב וגו'"
לא שתעקר שם יעקב ממנו.
אלא שתהא שם יעקב מוסף על ישראל -
ישראל עיקר ויעקב טפילה.