תוספתא (וילנא)/ברכות/א/טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוספתא[עריכה]

כיוצא בו:
(תהלים עו ג) "ויהי בשלם סכו"
וכי מה ראה הקב"ה להחזיר לה שם הראשון?
(לפי שהוא אומר (ירמיהו לב לא) "על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה עד היום הזה להסירה מעל פני".
יכול אף עכשיו, הרי היא בחמה?
תלמוד לומר: (תהלים סח יז) "ההר חמד אלהים לשבתו",
הרי היא בחמדה ובתאוה.
מלמד שכפר לה חורבתה,
שאין שכינה חוזרת עד שתעשה הר, שנאמר: (דברים ג כה) "ההר הטוב הזה והלבנון".
"ויהי בשלם סכו". מצינו כשהיא שלם קרויה הר,
שנאמר: (בראשית כב יד) "ויקרא אברהם שם המקום ה' יראה" וגו'
ואומר: (תהלים קלז ז) "זכור ה' לבני אדום";
מאימתי? משנעקרו יסודותיה ממנה, "האומרים ערו ערו עד היסוד בה".

פירושים[עריכה]