תוספתא (וילנא)/ברכות/א/טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תוספתא[עריכה]

אע"פ (אף על פי) שחוזר וקרא אברהם אברם – אינו לגנאי, אלא לשבח.
ליהושע הושע – אינו לגנאי, אלא לשבח.
הוא אברם - עד שלא נדבר עמו, הוא אברם - משנדבר עמו.
הוא הושע - עד שלא נכנס לגדולה, הוא הושע - משנכנס לגדולה.
משה = משה
אברהם = אברהם
יעקב = יעקב
שמואל = שמואל,
כולן לשון חבה, לשון זרוז.
הן הן עד שלא נדבר עמהן, והן הן משנדבר עמהן.
הן הן עד שלא נכנסו לגדולה, והן הן משנכנסו לגדולה.


פירושים[עריכה]