תוספתא סנהדרין פרק ד הלכה ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תוספתא הקודמת - תוספתא - סדר נזיקין - מסכת סנהדרין - תוספתא הבאה


תוספתא[עריכה]

רבי יוסי אומר:

ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו אלמלא קדמו משה,
נאמרה במשה עליה ונאמרה בעזרא עליה, נאמרה במשה עליה: (שמות יט,) "ומשה עלה אל האלהים", ונאמרה בעזרא עליה: (עזרא ז,) "הוא עזרא עלה מבבל", מה עליה האמורה במשה למד תורה לישראל, שנאמר (דברים ד,) "ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם", אף העליה האמורה בעזרא לימד תורה לישראל, שנאמר (עזרא ז,) "כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט",
ואף הוא נתון על ידו כתב ולשון, שנאמר: (עזרא ד ז,) "וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן כָּתוּב אֲרָמִית וּמְתֻרְגָּם אֲרָמִית" מה תרגומו ארמית אף כתוב ארמית, ואומר: (דניאל ה ח,) "וְלָא כָהֲלִין כְּתָבָא לְמִקְרֵא - וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעָה לְמַלְכָּא", מלמד שבאותו היום ניתן, ואומר: "וכתב לו את משנה התורה הזאת" - תורה העתידה לשתנות.
למה נקרא שמו אשורי? על שום שעלה עמהן מאשור.

רבי אומר:

בכתב אשורי נתנה תורה לישראל, וכשחטאו נהפכה להן לשון, וכששבו בימי עזרא חזרה להן אשורית, שנאמר: (זכריה ט יב,) "שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה, גַּם הַיּוֹם מַגִּיד מִשְׁנֶה אָשִׁיב לָךְ".

Phoenician waw.svg

Waw.svg

האות ו"ו בכתב עברי עתיק (פיניקי) מימין, ובכתב ארמי (אשורי) משמאל.

ר"ש בן אלעזר אומר משם ר"א בן פרטא, שאמר משם ר"א המודעי:

בכתב זה ניתנה תורה לישראל, שנאמר (שמות כז,) "ווי העמודים", - ווין שהן דומים לעמודים, ואומר (אסתר ח,) "ואל היהודים ככתבם וכלשונם", מה לשונם בלשון הזה אף כתבם בלשון הזה.
למה נקרא שמו אשורי? ע"ש שהוא מאושר בכתבו.
אם כן[1] למה נאמר (דברים יז,) "וכתב לו את משנה התורה הזאת"? מלמד ששתי תורות כותב לו, אחת שנכנסת ויוצאה עמו, ואחת שמונחת לו בתוך הבית. זו שנכנסת ויוצאה עמו לא תכנס עמו לא למרחץ ולא לבית המים, שנאמר (דברים יז,) "והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו וגו'", במקום הראוי לקרות בו.
והלא דברים ק"ו, ומה אם מלך ישראל שלא עסק אלא בצרכי צבור - נאמר בו "והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו", שאר בני אדם - על אחת כמה וכמה!
וכיוצא בו (דברים לד,) "ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו וגו'", וכן הוא אומר (שמות לג,) "ויהושע בן נון נער", וכן הוא אומר (יהושע א,) "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה", והרי דברים קל וחומר, ומה יהושע בן נון שעסק בכיבוש הארץ ועומד לחלקה לישראל נאמר בו: "לא ימוש וגו'", - שאר בני אדם על אחת כמה וכמה!

ראו גם[עריכה]

מאמר התוספתא בשינויים קלים במקורות נוספים:

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ שהכתב לא חודש, ו"משנה תורה" לא בא ללמד על שינוי, אזי מה הוא כן בא ללמד?